מעינייני דיומא:
האם יש מקור/מקום לכנות אוהבי יהודים בשם "חסידי אומות העולם"?
צולניק כתב:תשובות והנהגות ח"א סי' תשכ"א
שאלה: אם יש מצוה להשתתף בהלוית חסיד אומות העולם ולהספידו
הנה בב"י יו"ד (שסז) הביא בשם הכל בו שחייבין ללוות מת עכו"ם ד' אמות, ותמה ע"ז הב"י שהיכן מצינו שיש חיוב ללות מת נכרי, וביאר הב"י דמיירי בחסידי אומות העולם, שיש להם חלק לעולם הבא כדאיתא בסנהדרין קה. ובתוספתא פ"ג שם ע"ש, והנה הרמב"ם סופ"ח דמלכים מפרש חסידי אומות העולם שיש להם חלק לעוה"ב, היינו במקיימין שבע מצוות לא מתוך הכרע הדעת, אלא מפני שכך ציוה הקדוש ברוך הוא בתורה והודיענו על ידי משה שבני נח נצטוו בהם, אבל מדברי הכלבו וב"י כאן נראה דמפרש כפשוטו שעכו"ם שמתחסד לישראל יש לו חלק לעוה"ב, ונראה דהיינו אם מקיים עכ"פ שבע מצות בני נח (שלרמב"ם לא נמצא חסידי אומות העולם בזה"ז שמקיימין מפני שכך ציוה הקדוש ברוך הוא למשה).
כתב הכל בו (סי' קיד דף פו ע"ג) הרואה את המת חייב לעמוד מפניו ולנהוג בו כבוד ואפילו מת גוי חייב ללוותו ארבע אמות ותימה כי בנדה כתוב השוחט לנכרי פירוש ואוכל עמו אם מת אין הולכין אחר מטתו ונוכל לומר כל שכן גוי עכ"ל והתימה שתמה אינו כלום דודאי ישראל רשע גרע מגוי ולרבי אליעזר (בחולין לח:) דאסר שחיטה לנכרי משום דמחשבת נכרי לעבודה זרה ישראל האוכל מאותה שחיטה רשע הוא אבל אעיקרא דדינא פירכא דלא עלה על הדעת שיהיה חייב ללוות מת גוי אם לא מפני דרכי שלום ומיהו אפשר לאוקמי בגוי חסיד דקיימא לן (סנהדרין קה.) חסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא:
בחזרתן מצאוהו לרבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהלות ברבים וס"ת מונח לו בחיקו. הביאוהו וכרכוהו בס"ת, והקיפוהו בחבילי זמורות והציתו בהן את האור, והביאו ספוגין של צמר ושראום במים והניחום על לבו, כדי שלא תצא נשמתו מהרה... אמר לו קלצטונירי רבי, אם אני מרבה בשלהבת ונוטל ספוגין של צמר מעל לבך, אתה מביאני לחיי העולם הבא. אמר לו הן. השבע לי. נשבע לו. מיד הרבה בשלהבת ונטל ספוגין של צמר מעל לבו, יצאה נשמתו במהרה. אף הוא קפץ ונפל לתוך האור. יצאה בת קול ואמרה רבי חנינא בן תרדיון וקלצטונירי מזומנין הן לחיי העולם הבא. בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת, ויש קונה עולמו בכמה שנים.
מה שנכון נכון כתב:ברמב"ם מלכים ס"פ ח ואיסו"ב יד,ז מבואר שהדבר תלוי במקיים ז מצוות בגלל ציוי ה'.
אלי כהן כתב:מה שנכון נכון כתב:ברמב"ם מלכים ס"פ ח ואיסו"ב יד,ז מבואר שהדבר תלוי במקיים ז מצוות בגלל ציוי ה'.
התנאי שציין כת"ר, מובא רק בהילכות מלכים, לא בהילכות איסו"ב. גם בהילכות תשובה ג ה, לא ציין תנאי זה (ועל כגון דא יש להמליץ: דבריו העניים במקום אחד עשירים במקום אחר).
וראה גם מה שהובא בזוהר למשפטים צה ע"ב, ולפינחס רלא ע"א.
אי זה הוא גר תושב זה עכו"ם שקיבל עליו שלא יעבוד כו"ם עם שאר המצות שנצטוו בני נח ולא מל ולא טבל ה"ז מקבלין אותו והוא מחסידי אומות העולם
מה שנכון נכון כתב:אלי כהן כתב:מה שנכון נכון כתב:ברמב"ם מלכים ס"פ ח ואיסו"ב יד,ז מבואר שהדבר תלוי במקיים ז מצוות בגלל ציוי ה'.
התנאי שציין כת"ר, מובא רק בהילכות מלכים, לא בהילכות איסו"ב. גם בהילכות תשובה ג ה, לא ציין תנאי זה (ועל כגון דא יש להמליץ: דבריו העניים במקום אחד עשירים במקום אחר).
וראה גם מה שהובא בזוהר למשפטים צה ע"ב, ולפינחס רלא ע"א.
למה לא מבואר?
ז"ל הרמב"ם באיסו"באי זה הוא גר תושב זה עכו"ם שקיבל עליו שלא יעבוד כו"ם עם שאר המצות שנצטוו בני נח ולא מל ולא טבל ה"ז מקבלין אותו והוא מחסידי אומות העולם
מה שנכון נכון כתב:מהרוגי לוד פפוס ולולינוס אין ראיה כי היו ישראל, ועכ"פ ודאי האמינו בה' כמבואר בתענית יח.
וכן אין ראיה מקטיעה בר שלום בע"ז י: רצה שיהיה לו חלק עם ישראל כמבואר ברש"י שם, וזה יותר מחלקם של אומ"ה. [ראה רמב"ם איסו"ב יד,ד].
אלי כהן כתב:מה שנכון נכון כתב:מהרוגי לוד פפוס ולולינוס אין ראיה כי היו ישראל, ועכ"פ ודאי האמינו בה' כמבואר בתענית יח.
וכן אין ראיה מקטיעה בר שלום בע"ז י: רצה שיהיה לו חלק עם ישראל כמבואר ברש"י שם, וזה יותר מחלקם של אומ"ה. [ראה רמב"ם איסו"ב יד,ד].
האם כת"ר מגיב לי ("אלי כהן"), או ל"הכהן"?
מה שנכון נכון כתב:אלי כהן כתב:מה שנכון נכון כתב:מהרוגי לוד פפוס ולולינוס אין ראיה כי היו ישראל, ועכ"פ ודאי האמינו בה' כמבואר בתענית יח.
וכן אין ראיה מקטיעה בר שלום בע"ז י: רצה שיהיה לו חלק עם ישראל כמבואר ברש"י שם, וזה יותר מחלקם של אומ"ה. [ראה רמב"ם איסו"ב יד,ד].
האם כת"ר מגיב לי ("אלי כהן"), או ל"הכהן"?
מגיב לעצמי... ביחס לראיה שהבאתי לעיל מהר"מ שטרנבוך מר"ח בן תרדיון.
הכהן כתב:כלך לדרך זו:
האם התואר 'חסיד אומות העולם' שווה לתואר 'גר תושב'? (גם אם לא מקבלים היום גר תושב)
אולי אפשר להעריך אותו להכיר לו טובה, אבל מי אמר שזה התואר הראוי לו? האם השתמשו בתואר זה לגויים אוהבי ישראל לפני 'יד ושם'?
מה שנכון נכון כתב:כל גר תושב הוא חסיד אומות העולם, אך לא כל חאומ"ה הוא ג"ת.
מה שנכון נכון כתב:כל גר תושב הוא חסיד אומות העולם, אך לא כל חאומ"ה הוא ג"ת.
הכהן כתב:מה שנכון נכון כתב:כל גר תושב הוא חסיד אומות העולם, אך לא כל חאומ"ה הוא ג"ת.
איזהו חאומ"ה שאינו גר תושב? עניין של קבלה בפני ב"ד וכדומה או שיכול "לקבל עליו להיות חאומ"ה" בלי לקבל עליו הדברים שמקבל עליו גר תושב?
הכהן כתב:דברים נפלאים
אבל שוב אשאל כמי שלא קרא ולא שנה:
מה הופך גוי 'רגיל' לחאו"ה?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 72 אורחים