פורום אוצר החכמה

כ' הגר"ח מולאזין נפש החיים ש"ד פכ"ה שאם יהיה רגע אחד פנוי מן העולם בלא תורה העולם חרב, האם כוונתו רק מזמן מתן תורה או כבר מבריאת העולם?

רמז:
אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב (בראשית א לא) [וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד] ויהי ערב ויהי בקר יום הששי? - מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר: אם מקבלין ישראל את התורה מוטב, ואם לאו אחזיר אתכם לתוהו ובוהו". (ע"ז ה.)

ומסברא ודאי נראה שמדובר מזמן קבלת התורה דבדור נח לדוגמא שכולם היו רשעים מי למד תורה בזמן שבנה התיבה או ישן?
(ויש להשיב [ששם בנו למד. ואולי עדיין יש להביא ראיה מנח דמי למד בזמן שין קודם שנולד שם?] ועצ"ע).

כ' שהכ"ו כי לעולם חסדו זה על כ"ו דורות מבריאת העולם עד מתן תורה שהשם זן אותם בחסד ומסתבר שזה גם ע"ז שאז ההנהגה של הקב"ה היה לתת בלי קשר למעשי האנשים

ד' רבי שלמה פישר שאותם הכ''ו דורות כוללים עד הכניסה לארץ, שהרי בהודו כוללים גם את נצחון עוג וסיחון.

השיב לי מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א
ממתן תורה.

ובעיקר הדבר כידוע דשיטת הנפה"ח מחודשת ואין כן משמעות הראשונים, וכן מטו משמיה דהחזו"א שחלק עכ"פ חלקית על דברי נפה"ח, וגם הגראי"ל דיבר בזה כמה פעמים ואכמ"ל.
וכמד' שיש כעין דברי נפה"ח ברבו הגר"א אבל לא לעניין תורה אלא כמד' לעניין ביטחון שאם העולם יהא שמם מביטחון אפילו רגע אחד וכו'.

כבר ידוע כי הנפה"ח עומד בסתירה לתוס' בפ"ק דע"ז...

אבל כדבריו משמע ברש"י בפ"ק דתענית...

פשוט וברור שרק ממתן ורה שנמסרה תורה לישראל ונכרתה ליה ברית אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי ואי"ז פרט בדברי הנפש החיים אלא עיקר דבריו והיינו מאחז"ל בכ"ד שהיה העולם תוהו וכו' וא"צ לפנים ואכמ"ל.