אשרי משכיל אל דל כתב:צודק הרב אוצר החכמה בפירוש הגריניץ. וכמדומני, נקרא כן על שם המדינה היושבת על קו המשוה [מקום בו שעות השקיעה לא משתנות ע"י נטיית הכדור]
מה שמבואר בתוס', ההולך בשיטת ר"ת, אינו ראיה לכולי עלמא. לשיטת הגאונים (ע"פ ההבנה הפשוטה בדבריהם, עכ"פ) שהיום מסתיים בשקיעת גלגל החמה, כל הכוכבים הנראים רק אחר השקיעה הם כוכבים בינוניים שאינם נראים ביום. גם הגדרת ההכסיף המשתמעת מלשונו של הביה"ל תואמת את שיטת ר"ת, אבל אינה עולה יפה בשיטת הגאונים (ומשני טעמים אלה נתקשיתי בלשונו של הביה"ל שכתב משמע בגמרא, בשעה שאין זה אלא דברי ר"ת וסיעתו, והגמרא יכולה שפיר להתפרש באופ"א).אשרי משכיל אל דל כתב:... ואמנם לכולי עלמא לא מועיל לראות לפני ההכסיף, וכמבואר בתוספות שבת לה. ד"ה תרי, שאף רבי יהודה היה מסופק בכוכבים לפני ההכסיף. ע"ש. והם דברי הביאור הלכה בסי' רצג שכתבתי בתחילת דברי. (ההדגשות שלי, ב.)
משהו כאן לא ברור. י"ח סיון תשע"ב היה בשמונה ביוני. בתאריך זה, זמן צאת השבת (המקובל היום, כשהשמש 8.5 מעלות תחת האופק) בפריז הוא 10:57, שעה וחמש דקות אחר השקיעה ושמונה דקות לפני המועד בו צולמה התמונה. בארץ ישראל, באותו התאריך, זמן מוצ"ש הוא כארבעים ושלש דקות אחר השקיעה.ידידיה כתב:מה לעשות, במציאות מצב כזה בארץ ישראל הוא מקסימום 30 דק' (נקטתי זמן מופלג לצאת מכל ספק) אחרי השקיעה
ואילו בפריס 72 דק' אחרי השקיעה.
ידידיה כתב:כאן הוא לב חוסר ההבנה של רבים מבני ארץ ישראל
העובדה היא שבהרבה מארצות אירופה מבעירים אש להבדלב בעוד מחצית השמיים מוארים אך אינם אדומים.
לקראת ה20 ביוני שהוא יום השיא בהתארכות השקיעה, יש הרבה יותר אור בהבדלה.
אם אתה רוצה להגיע למצב השווה בארץ ישראל 72 דק' מן השקיעה, חפש בלוח של העיר האירופית, את "ר"ת במעלות שוות" ובתקופת יוני יולי תגלה ג' איקסים...
כלומר, אין מצב כזה כלל, היות וגם בשיא הליילה שם עדיין יש קצת אור
ואבותינו ורבותינו נהגו להמתין 72דקות ולא יותר.
גם אני לא הבנתי את התשובה (אבל למען הדיוק - 8.5 מעלות תחת האופק מושג בא״י 43 דק אחר השקיעה ובפריז 65 דק. הזמן בא״י המקביל ל72 דקות בפריז, מועד צילום התמונה, הוא כארבעים ושמונה דק אחר השקיעה. הכל מחושב לאותו תאריך בו צולמה התמונה).המתעתע כתב:ידידיה כתב:כאן הוא לב חוסר ההבנה של רבים מבני ארץ ישראל
העובדה היא שבהרבה מארצות אירופה מבעירים אש להבדלב בעוד מחצית השמיים מוארים אך אינם אדומים.
לקראת ה20 ביוני שהוא יום השיא בהתארכות השקיעה, יש הרבה יותר אור בהבדלה.
אם אתה רוצה להגיע למצב השווה בארץ ישראל 72 דק' מן השקיעה, חפש בלוח של העיר האירופית, את "ר"ת במעלות שוות" ובתקופת יוני יולי תגלה ג' איקסים...
כלומר, אין מצב כזה כלל, היות וגם בשיא הליילה שם עדיין יש קצת אור
ואבותינו ורבותינו נהגו להמתין 72דקות ולא יותר.
לא ברור מה ענית לרב ברזילי כאשר הוא טוען שנטיית השמש 8.5 מעלות מתרחשת באר"י באזור ה50 דקות ובפריז בפחות מ72 דקות?
גם אני לא הבנתי את התשובה (אבל למען הדיוק - 8.5 מעלות תחת האופק מושג בא״י 43 דק אחר השקיעה ובפריז 65 דק. הזמן בא״י המקביל ל72 דקות בפריז, מועד צילום התמונה, הוא כארבעים ושמונה דק אחר השקיעה. הכל מחושב לאותו תאריך בו צולמה התמונה).
ידידיה כתב:איני יודע להסביר מדוע, אך העובדה היא דמצב השמיים בשיא הקייץ הוא כמו בתמונה לאחר 72 דק' מן השקיעה, ובהרבה מקומות אף מואר הרבה יותר.
כבר מזמן הגעתי למסקנה שהשוואת המקומות לפי מעלות אמנם מדוייקת לעניין הופעת ג' כוכבים במחצית השמיים המזרחית, ובאופן כללי במצב החשכה במחצית זו.
לגבי המחצית המערבית, גם לפי מרחק השמש מן האופק לפי מעלות, עדיין יש הבדלים, אולי ההסבר נעוץ בגודל כדור הארץ שהיקיפו קטן יותר שם.
על זה כתבתי לעיל, איני יודע.
המתעתע כתב:ידידיה כתב:איני יודע להסביר מדוע, אך העובדה היא דמצב השמיים בשיא הקייץ הוא כמו בתמונה לאחר 72 דק' מן השקיעה, ובהרבה מקומות אף מואר הרבה יותר.
כבר מזמן הגעתי למסקנה שהשוואת המקומות לפי מעלות אמנם מדוייקת לעניין הופעת ג' כוכבים במחצית השמיים המזרחית, ובאופן כללי במצב החשכה במחצית זו.
לגבי המחצית המערבית, גם לפי מרחק השמש מן האופק לפי מעלות, עדיין יש הבדלים, אולי ההסבר נעוץ בגודל כדור הארץ שהיקיפו קטן יותר שם.
על זה כתבתי לעיל, איני יודע.
כעי"ז כתב בספר חידושים וביאורים (גריינימן) בשם החזו"א ולהיפך.
ידידיה כתב:מר יעזור לי מאד אם יציין היכן בדיוק.
יישר כח
ממילא הסיבוב שלו יותר איטי מסיבוב הכדור אצלנו, ולוקח הרבה יותר זמן לשמש להתרחק מהאופק.
אוצר החכמה כתב:ממילא הסיבוב שלו יותר איטי מסיבוב הכדור אצלנו, ולוקח הרבה יותר זמן לשמש להתרחק מהאופק.
אם הכוונה להתרחק מהאופק הוא להגיע למעלה מסויימת על פני הכיפה, אם כך עניין האיטיות לא מובן. כיוון שאת הסיבוב המלא הוא עושה בכל מקום 24 שעות גם חלק מהסיבוב יעשה באותו זמן. אם אני מבין נכון הסיבה ל"איטיות" הזאת היא הטיית הכדור.
ידידיה כתב:אם לדעתך סילוק כל האדמומית היינו חשכה מוחלטת כעין זו שיש בארץ הקודש אחרי כ70 דק'
אנא בדוק מתי מגיע מצב זה בראדין בקייץ...
אבל מי ששהה בארצות הנ"נ בקייץ יודע שלפעמים עברו 72 דק' וישנם ג כוכבים קטנים,
אבל עדיין במחצית השמיים יש אדמומית, ועל כך כותב הב"ה להמתין עד שתסתלק האדמומית.
המצב הנורמלי ביוני יולי שאחר 72 דקות שאז כל ישראל מבדילים ומבעירים אש, עדיין מחצית השמיים מוארת באור לבן. (הכסיף...)
ובמאמר שקישרתי אליו לעיל, הארכתי
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 215 אורחים