"מכאן ואיך דמוסיף יוסיף וכו',(ב"ב ותענית).
וב"לשלושה באלול" הביא דברי מרן הראי"ה: ".. הזכיר את אהבת התורה שהיתה בדור הקודם, שבליל ט"ו באב היה קשה למצוא מקום בביהמ"ד בלוצין מקום לימודו בנעוריו, מרוב הבאים ללמוד אז מבעה"ב שבעיר".
ומשמע שלפחות באותו לילה הקפידו לציין בהוספת תורה, גם אם לא ברור שיכלו להמשיך בזה.
ובפשטות לא מדובר בחז"ל בדוקא על הוספת זמן לימוד, אלא שכעת יותר זמן נכנס לתוך הלילה [ואולי הוא למעליותא, שהרי "אין אדם לומד רוב חכמתו אלא בלילה וכו', רמב"ם הל' ת"ת]
ובעה"ב שכל היום עובדים ובלילה מפסיקים, כזמנם, אכן אם הלילות ארוכים יש להם גם יותר זמן ללמוד.