גויה שהתעברה מיהודי והתגיירה וילדה ולד, האם מתייחס אחרי אביו

[אלי כהן]

כגון לגבי הא דהוולד היהודי יירש את אביו היהודי, ויאסר בקרובות שמצד האב היהודי, וכדומה.
מהתוס' - בכורות מו ע"א ד"ה נתגיירה - משמע דלא, דהא ס"ל דהוולד חשיב כגר - דגביה קי"ל דאינו מתייחס אחרי אביו. ואמנם איכא מאן דפליג אתוס' וס"ל דלא הוי כגר גמור, ומיהו אהא קבעינן: מי איכא מאן דפליג אגוף דינא דנפיק מהתוס' - דאותו ולד יהודי אינו מתייחס אחרי אביו היהודי, ומי איכא מאן - דפסק להדיא כהאי דינא דנפיק מהתוס' - דאותו וולד אינו מתייחס אחרי אביו היהודי (כאמור לענין שהוולד היהודי לא יירש את האב היהודי ושלא יאסר בקרובות שמצד האב היהודי וכדומה).
אגב, מהשו"ע (ח"מ: רעה א, רפג א) אין ראיה דפסיק כהתוס', דהא השו"ע מיירי בשהאב התגייר אחרי שהגויה התעברה - ולא בשהיה יהודי כשהגויה התעברה.

[רחמים]

שו"ע חושן משפט סימן קכז סעיף ב

הלוה מהגר שנתגיירו בניו עמו, ומת, לא יחזיר לבניו, ואם החזיר אין רוח חכמים נוחה הימנו. במה דברים אמורים, כשהיתה הורתן ולידתן שלא בקדושה; אבל אם היתה הורתן שלא בקדושה ולידתן בקדושה, רוח חכמים נוחה הימנו.

[אלי כהן]

שים לב, שמלשון "רוח חכמים נוחה הימנו" - משמע דהוי מילי דחסידות, אלמא מעיקר הדין אינו צריך להחזיר.
על כל פנים, אי מהא - לא איריא, דהא עיקר דין "מי שהיתה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה", איתמר בגוונא דהאב היה גוי כשהגויה התעברה, ונתגייר לפני שנולד הוולד (כדמוכח מהשו"ע ח"מ: רעה א, רפג א), ומיהו אנן קבעינן אגוונא דהגויה נתעברה מיהודי.

[רחמים]

ראה את דברי הבה''ג:

[דניאל]

ראה את דברי הבה''ג:

הדמיון של התורה שלמה לעיברה באמבטי מפתיע קצת, לא כן?

[אלי כהן]

ראה את דברי הבה''ג:

תודה רבה, יישר כח, חזק וברוך. אילן אילן, במה אברכך? אלא: יברכך ד' - וישמרך, יאר ד' פניו אליך - ויחֻנך, ישא ד' פניו אליך - וישם לך שלום.
אגב, במקום לצלם מהתורה שלמה שרק מצטט מהבה"ג, לכאורה היה עדיף לצלם ישירות מהבה"ג עצמו (סימן לב סוף עמ' שמח).
מעניין שבאנציקלופדיה תלמודית (בערכים השייכים, כגון "גר", "יחס", "ירושה", וכדומה) - לא הביאו את דין הבה"ג, אלא הביאו רק את הדין המוגבל יותר - שבשו"ע (ח"מ: רעה א, רפג א) - שכאמור מתייחס רק לגויה שנתעברה מגוי ושניהם התגיירו לפני הלידה, ומיהו - אי מדין השו"ע - לא איריא, דהא יש הסוברים שלוולד אין דין של גר (ודלא כהתוס' בבכורות מו ע"א ד"ה נתגיירה) - וא"כ דילמא דווקא מאביו הגר אינו יורש - אבל כן יורש מאביו שנולד כיהודי. על כל פנים, לאור-העדר דין הבה"ג באנציקלופדיה התלמודית - אני כעת תוהה, האם יש מי ששם לב לדין הבה"ג - חוץ מהתורה שלמה.

[רחמים]

תודה רבה, יישר כח, חזק וברוך. אילן אילן, במה אברכך? אלא: יברכך ד' - וישמרך, יאר ד' פניו אליך - ויחֻנך, ישא ד' פניו אליך - וישם לך שלום.

אמן!
וכן למר!

אגב, במקום לצלם מהתורה שלמה שרק מצטט מהבה"ג, לכאורה היה עדיף לצלם ישירות מהבה"ג עצמו (סימן לב סוף עמ' שמח).

על איזו דפוס אתה מדבר? שנה הוצאה לאור?

האם יש מי ששם לב לדין הבה"ג - חוץ מהתורה שלמה.

שו"ת יחל ישראל סימן פט

ומבואר שענין יחס תלוי בשעת זריעה. והגאון ר' משה הרשלר זצ"ל הביא מקור לזה מדברי הבה"ג (הל' מיאון כי"ר עמוד 309 הובא בתורה שלימה משפטים עמ' רמג, הוצאת מכון ירושלים עמ' שמח) שכתב, מי שנשא את הגויה שלא הטבילה לשום גירות ונתעברה הימנו ואח"כ הטבילה וילדה, אותו ולד גר, ואין צריך טבילה דסגי טבילת אמו, דאמר רבא נתגיירה מעוברת וילדה בנה אין צריך טבילה, ולענין נחלה לא ירית דלאו בריה מקרי, מאי טעמא דבעינן זרע שנזרע בקדושה וליכא. מפורש מדבריו שענין בנו תלוי בשעת "זריעה", ואם בשעת זריעה היה שלא בקדושה וכגון בבא על השפחה אין זה נחשב כבנו (ועיין בכל דבריו החשובים בענין זה בספר הלכה ורפואה א, ובספר תורה שבעל פה כה). אלא שגם בזה יש לדון מאיזה זמן נקרא "אב", האם מרגע הזריעה או מזמן שניכר העובר, דהיינו לאחר שלושה חדשים. ובגמ' במגילה (יג, א) גבי אסתר איתא, "ובמות אביה ואמה" למה לי הרי כבר נאמר "כי אין לה אב ואם" (אסתר ב, ז), אמר רב אחא עיברתה - מת אביה, ילדתה - מתה אמה. וברש"י שם כתב, עיברתה מת אביה, נמצא שלא היה לה אב משעה שנראה להקרות אב, עכ"ל. ומבואר בדבריו שיחס שם "אב" חל מזמן העיבור.

[אלי כהן]

אגב, במקום לצלם מהתורה שלמה שרק מצטט מהבה"ג, לכאורה היה עדיף לצלם ישירות מהבה"ג עצמו (סימן לב סוף עמ' שמח).

על איזו דפוס אתה מדבר? שנה הוצאה לאור?

התכוונתי להוצאת מכון ירושלים, התשנ"ב. אגב, היא צויינה מפורשות גם במקור שהבאת מיחל ישראל, כולל העמוד שציינתי בתגובתי הקודמת.
על כל פנים, תודה רבה בשנית, גם על שני המקורות האחרונים החדשים שציינו את הבה"ג, ושבאחד משניהם (שו"ת יחל ישראל) הוזכר גם שמו של הרב משה הרשלר זצ"ל בתור מי שגם כן ציין (בספר הלכה ורפואה חלק א, ובספר תורה שבעל פה כרך כה) את הבה"ג (אם כי לא צויין ביחל ישראל באיזה עמוד ציין זאת הרב הרשלר).

[רחמים]

הנה דברי הר' הרשלר

[אלי כהן]

הנה דברי הר' הרשלר

תודה רבה.