בית המקדש

[למען האמת]

האם יש לנו מצוה להשתדל לבנות בית המקדש בזמן הזה (לפני משיח)?

[חכם באשי]

צריך לשאול את "רואה האורות הקדוש".

[למען האמת]

לא הבנתי, מה אתה רוצה להגיד?

[רחמים]

האם יש לנו מצוה להשתדל לבנות בית המקדש בזמן הזה (לפני משיח)?

שו"ת משנה הלכות חלק ה סימן שי

בדברי החנוך שמצוות בנין ביהמ"ק הוא בזמן שרוב ישראל על אדמתן

י"ד סיון התש"ל בנ"י יצו"א.
מע"כ ידידי הרב הגאון וו"ח נו"נ אי"א וכו' כש"ת מוה"ר נתן צבי פרידמן שליט"א רב בבני ברק יצו"א. אחדשכת"ר וכו'

ועל החדשות אני בא במה שכתב בס' החנוך מצוה (צ"ה) כי מצות בנין ביהמ"ק הוא בזמן שרוב ישראל על אדמתן ותמה כ"ג דמנא ליה הא הלא בבית שני שהיו ביאת מקצתן כמ"ש רמב"ם פ"א מתרומה ובנו מקדש ויתכן שמקורו בשבועות י"ד וכן תעשו לדורות עכ"ל.

הנה מקור דברי החנוך הם מספרי שאמרו בספרי שלש מצות נצטוו ישראל בעת כניסתן לארץ למנות להם מלך ולבנות להם בית הבחירה ולהכרית זרעו של עמלק ועיין רמב"ם סה"מ מצוה כ' ובהל' בית הבחירה פ"א ובכ"מ שם וכיון שמצות מינוי המלך אינו אלא בזמן שישראל על אדמתן ס"ל דהכ"נ מצות בנין ביהמ"ק ודברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר וכן כתב להדיא החנוך מצוה תצ"ז וז"ל ונוהגת בזמן שישראל על אדמתן וכמ"ש ז"ל ג' מצות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ למנות להם מלך ולבנות בית הבחירה ולהכרית זרעו של עמלק ע"ש והרי שכתב מפורש מספרי הנ"ל דהני ג' מצות נוהגים בזמן שישראל על אדמתן דוקא ומה שכתב כאן רוב ישראל דרובו ככולו בכל מקום ופשוט.

והר"א ממי"ץ בס' יראים מצוה רצ"ט כתב כתיב בפ' כי תצא והיה בהניח ה' אלקיך לך מכל אויביך תמחה את זכר עמלק וגו' ותניא בסנהדרין בפ' כלל גדול רבי יהודה אומר ג' מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ להעמיד להם מלך להכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה איני יודע איזה מהם תחילה כשהוא אומר כי יד על כס י - ה הוי אומר להעמיד להם מלך תחילה שאין כסא אלא מלך שנאמר וישב שלמה וגו' הנה מבואר ג"כ דס"ל דהני ג' מצות תלוים ונוהגים רק בזמן שישראל על אדמתן וכיון דלהעמיד מלך מצוה תחילה א"כ ע"כ דבנין ביהמ"ק דוקא כשישראל על אדמתן כיון דהוא כבר לאחר שהעמידו מלך.

ומיהו מה שכתב עוד שם היראים דמחיית עמלק מצוה על המלך ולא על כל ישראל בהא חולק עליו החנוך ז"ל במצוה תר"ד וס"ל דהוא מצוה מוטלת על הצבור ע"ש. ולמודעי אני צריך דבסביב ליראיו על היראים כתב דדעת החינוך דמצות מחיית עמלק מחויב בה כל יחיד ולא דק בזה לאחר הסליחה דדוקא במצות עשה דזכירת מחיית עמלק כתב החנוך דנוהג בכל יחיד ויחיד אבל בעשה דמחיית עמלק כתב החנוך דהמצוה הוא על הצבור וז"ל שנצטוינו למחות זרעו של עמלק וגו' זאת מן המצות המוטלות על הצבור כולן וכענין שאמרו שלש מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ למנות להם מלך ולבנות להם בית הבחירה ולהכרית זרעו של עמלק ע"כ ע"ש ועיין סמ"ג ל"ת רכ"ו שמצוה זאת נוהגת לאחר ביאת המשיח בפועל ולזכור אפילו בזה"ז ודו"ק. [שוב נזכרתי דבספרי סמ"ה הבאתי גירסא אחרת דמבואר דעת החינוך דנוהג בכל יחיד ויחיד ע"ש].

עוד זאת אדרוש דמדברי היראים נראה דהסדר לג' מצות האלו הוא כך מינוי המלך מחיית זרעו של עמלק ולבסוף בנין בית הבחירה ודרוש לה מקרא הנ"ל אמנם מלשון החנוך נראה הסדר מלך ובית הבחירה ואח"כ מחיית עמלק ועיין תרגום יונתן שלהי בשלח וישיצי יתהון לתלתיה דריא מדרא דעלמא דין ומדרא דמשיחא ומדרא דעלמא דאתי אמן כי"ר.

אלו דברי ידידו דושה"ט ושת"ר המצפה לישועת ה' כהרף עין בלב ונפש.
מנשה הקטן

והשוכן במקדש עולמים, ישכון אתנו עולמים, ויגלה לנו סודות התורה הנעלמים. וישלח לנו משיחו הולך תמים, ויקבץ עמו המפוזר ומפורד בין העמים, וינחם אותנו בניחומים, ויבנה בית המקדש לעולמי עולמים, ומשה ואהרן משרת ואורים ותומים. תושלב"ע

[עתניאל בן קנז]

האם הרמב"ם מקובל עליך.

רמב"ם הלכות מלכים פרק יא

ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות ה', הרי זה בחזקת שהוא משיח, אם עשה והצליח ונצח כל האומות שסביביו ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי.

תנסה לבנות, אם תצליח סימן שאתה משיח...
אם אתה לא משיח, כנראה שאין לך סיכוי...

[רחמים]

תנסה לבנות, אם תצליח סימן שאתה משיח...

לאט לאט, קודם שינסה לקיים את זה ולהיות בחזקת משיח

ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות ה', הרי זה בחזקת שהוא משיח

[שפה ברורה]

צריך לשאול את "רואה האורות הקדוש".

או את "הבית השביעי"

[למען האמת]

האם הרמב"ם מקובל עליך.

רמב"ם הלכות מלכים פרק יא

ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות ה', הרי זה בחזקת שהוא משיח, אם עשה והצליח ונצח כל האומות שסביביו ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי.

תנסה לבנות, אם תצליח סימן שאתה משיח...
אם אתה לא משיח, כנראה שאין לך סיכוי...

הרמבם לא אמר שרק המשיח יכול לבנות הבית. הרמב"ם לא העמיד השם "משיח" רק על בנין הבית, הוא העמיד את זה על כמה דברים (שיהיה מבית דוד, מלחמות, קיבוץ גלויות וכו'), שאם כל הדברים האלו קיימים זה סימן שמי שעשה כולם הוא המשיח, אבל בנין הבית בלי כל הדברים האלו עדיין אפשרי.

[זבול]

ואם לא מאימות המלכות הייתי אני הראשון לעלות לירושלים לבנות מזבח ולהקריב כל הקרבנות וכו'
קאמארנא מע"ש פ"ג
ראה כאן
http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 518_92.pdf

וראה כאן עמוד לב קאלאשיץ [והשווה הלשון ישתקע באוהח"ק על האבן עזרא לגבי חלוקת כתיבת סוף פסוקי התורה ע"י משה ותשו"ח חן]
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?13149

[אדג]

ברור כיון שפסק הרמב"ם בהל' בית הבחירה שמצוה על הכל לבנותו, ולא חילק כלל בין משיח לכלל ישראל ושאר חילוקים, הרי שהמצווה היא על כל אחד בכל עת, ללא כל שינוי.
ומה שלא מצינו שניסו גדולי הדורות לבנותו עד כה, יש לומר:
א', סבירא להו שלא ברירא לן היכן מקומו המדוייק, ועד שלא תחזור הנבואה לישראל הרי זה בגדר אי-אפשר.
ב', חשש מפני האומות ופיקוח נפש ממש שיש בדבר זה.
ג', סבירא להו שלא הגיעה השעה עדיין, והוי בגדר דחיקת הקץ שעליו הושבעו ישראל שלא יעלו בחומה.
ד', סבירא להו כרש"י ותוס' שמקדש העתיד יבוא בנוי ומשוכלל מן השמים ולא בנוי בידי אדם.
ועוד.

כך או כך, דעת הרמב"ם ברורה היא שגם עתה חיוב על כל אחד מישראל לבנות.

ואם יקשה לך אם כן איך נתנו הרמב"ם כסימן למשיח בוודאי, לא קשיא ולא מידי. דאם יבנה המקדש קודם ביאת גואל-צדק, הרי סימנו יהיה בכך שיגדל ויחזק הבנין ויבנהו (לא מהריסותיו כי אם) מבנינו העומד. או שיש לומר באופן אחר, ע"פ מה שביאר כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש, שתוכן תפקיד המלך המשיח הוא "חוזרין כל המשפטים בימיו", השלמת קיום כל התורה ומצוותיה כולם. נמצא, שאם כבר נבנה המקדש מאליו קודם ביאתו, אין צריך שיבנה הוא בעצמו, ודי בכך.

[אוצר החכמה]

א. לא כ"כ מובן מה הדיון כאן ולמה לא תהיה מצווה לבנותו (אם זה על כל יחיד או על הציבור זה דיון אחר אבל אין בזה נפ"מ בעצם החיוב)
ב. שתי הטענות הראשונות שכתבת אי אפשר ואומות, וודאי הם גם לדעת הרמב"ם, ואפילו מי שיתווכח אם אומות שייך היום ואין צורך להכנס לזה, (כבר דובר ע"ז באשכול אחר מי מושל כאן ) הלא עניין חוסר הידיעה לא השתנה לכולי עלמא.
ג. לא נ"ל שרש"י ותוספות ס"ל שהידיעה שעתיד להיות נס (או שיכול להיות שדי בזה לתרץ את הקושיה מיו"ט) מפקיעה את החיוב.
ד. גם מה שהובא ממשנה הלכות למעלה הוא לא שאין חיוב אלא שאי אפשר.

[אדג]

ד' הטעמים הם ליישב המעשה בפועל שראינו שאף אחד מגדולי ישראל בכל הדורות לא עשה שום מעשה והכנה לבנין בית המקדש בפועל, אם תהיה שעת הכושר, וע"ז ביארתי מה שביארתי (כמובן שלא מבטני יצאו הדברים, רק הבאתי מה שבזכרוני). אבל כל הד' טעמים לא מפקיעים את החיוב שבשיטת הרמב"ם, אלא דארי' הוא דרביע עלי'.

שיטת רש"י ותוס' אינה ברורה, שהרי הגמ' שם אומרת "מהרה יבנה המקדש", ואי ס"ל שיש חובה לבנות בידי אדם בזה"ז, הוו"ל לומר זאת ועכ"פ כאפשרות שניה. ודוחק לומר שיש מחלוקת במציאות מן הקצה אל הקצה בדברי הגמ', אי שייך בנין בית המקדש ביום אחד. דלדעת הרמב"ם דברי הגמ' הוא בידי אדם, וביום אחד יבנה, ולדעת רש"י והתוס' בהכרח שירד מן השמים ובנוי ומשוכלל, ואם לאו - אי אפשר שיבנה ביום אחד. ועצ"ע.

[ומה דקשיא לך, איך נס עתידי מפקיע את החיוב בהווה, אולי י"ל שכמה נבואות יש שעתיד הקב"ה לבנות המקדש, וא"כ הרי נאמר לנו בנבואה [כעין הוראת שעה] שאין עלינו חיוב, עד שיבנה הקב"ה בניינו, לבנות המקדש, ואז חוזר החיוב לגדלו וכו'].

כל הנ"ל הוא ללא עיון כלל ובשטחיות.

[אוצר החכמה]

א. לענ"ד לכולי עלמא יש חובה עקרונית ולכו"ע אין מצווה מעשית בתנאים הנתונים וכפי שהסברת. וודאי צריך להתפלל ע"ז וזה מה שאנחנו עושים.
ב. לא כ"כ הבנתי. אם יש חובה אבל ייתכן (או שקבלנו שזה מה שעתיד לקרות) שיירד מן השמים, אבל עדיין יש חובה. מה קשה בגמרא. כיוון שייש אפשרות שיבנה מן השמים צריך לגזור גזירות על הצד הזה. וא"כ למה יש ראייה מרש"י שאין לנו חובה לבנות.
ג אני מבין שאתה מבין הפוך שלרש"י ותוספות פשוט שאין חיוב ורק אני שואל קושיה ע"ז. מה המקור שרש"י ותוספות סוברים שאין חיוב?

[זבול]

א. לענ"ד לכולי עלמא יש חובה עקרונית ולכו"ע אין מצווה מעשית בתנאים הנתונים וכפי שהסברת. וודאי צריך להתפלל ע"ז וזה מה שאנחנו עושים.

נניח שהתנאים ישתנו, האם מוכנים בהנחה שיש חובה עיקרונית? או נסתכל אחד בשני מה לעשות הלאה?

ב. לא כ"כ הבנתי. אם יש חובה אבל ייתכן (או שקבלנו שזה מה שעתיד לקרות) שיירד מן השמים, אבל עדיין יש חובה. מה קשה בגמרא. כיוון שייש אפשרות שיבנה מן השמים צריך לגזור גזירות על הצד הזה. וא"כ למה יש ראייה מרש"י שאין לנו חובה לבנות.

אכן

ג אני מבין שאתה מבין הפוך שלרש"י ותוספות פשוט שאין חיוב ורק אני שואל קושיה ע"ז. מה המקור שרש"י ותוספות סוברים שאין חיוב?

התנחומא [או הנקרא מדרש ילמדנו], הצד השווה שיש כמה וכמה ענינים שמובאים רק אצל התנחומא. וע"כ צריך להיות רגיל בלשון ובמהלך התנחומא איך מייצג לשון דרשתם, וע"כ בהתמונה הגדולה גם אצל בית ראשון ושני כתוב כן, וברור בזה כוונת הדרש.