עזרא [ו' י"ד] - ובנו ושכלילו מטעם אלהי ישראל ומטעם כורש ודריוש וארתחשסתא מלך פרס
ראש השנה ג' ב' - תנא הוא כורש הוא דריוש הוא ארתחשסתא
ובבעל המאור שם - אבל הפי' הנכון לפי הפשט וכו' כי כל א' מהם היה מלך פרס והשנים הראשונים הוזכרו לענין בנין הבית שכורש היה המתחיל ודריוש היה המשלים וסמך להם ארתחשסתא המלך האחרון שאף הוא בנה חומות ירושלים.
והנה בע"ז דף ט' א' - מלכות פרס בפני הבית שלושים וארבע שנים
ובערכין דף י"ב ב' - מכדי בית שני כמה קם ארבע מאה ועשרים, ושם דף י"ג א' רב אשי אמר הנך שית שני עד דסליק עזרא ומקדיש לא קא חשיב להו [לענין מנין שמיטין ויובלות, אבל לענין מנין שנות הבית מונים משנת שתים לדריוש - עיין רש"י].
ובנחמיה [י"ג ו'] ובכל זה לא הייתי בירושלם כי בשנת שלושים ושתים לארתחשסתא מלך בבל באתי אל המלך ולקץ ימים נשאלתי מן המלך.
ומעתה שלושים ושתים דארתחשסתא ועוד קץ הימים שנשאל נחמיה לירושלם מן המלך, ועכ"פ שית דדריוש מעת תחילת הבנין עד עלית עזרא יותר משלושים וארבע שנים.
וזו היא כוונת הראב"ד בכתוב שם שהשיג וז"ל אבל האמור כאן [בגמ'] מסכים עם מה שאמרו מלכות פרס ל"ד שנה והם הם ימי ארתחששתא שמצינו לו ל"ג שנים מפורשים חוץ ממה שלא פירש עכ"ל.
וכ"כ המלבי"ם בפי' עזרא [פרק ו'] דלדעת בעל המאור י"ל שבין דורם של זרובבל ויהושע הכהן הגדול וחגי הנביא וזכריה בן עדו דהיינו זמן מלכות דריוש לימי עזרא ונחמיה זמן מלכות ארתחשסתא עברו שנים רבות, ואין בידינו להכריע.
אכן יעוין ברד"ק בסוף חגי [פרק ב' פסוק כ"א] שכתב בזה"ל והמלחמות האלה היו בימי דריוש זה או בימי ארתחשסתא המולך אחריו או נאמרה נבואה זו על ביטול מלכות פרס והתחדש מלכות יון ז"ש והפכתי כסא ממלכות וזה היה לל"ד לבנין הבית כי אז שלמה מלכות פרס וקמה מלכות יון וכן מצאנו בדברי רז"ל עכ"ל.
ויש לעיין כיצד תפס את החבל בשני ראשים, גם כדעת בעל המאור שארתחשסתא האחרון לאו היינו דריוש בן אחשורוש, וגם כדברי חז"ל שמלכות פרס בפני הבית ל"ד שנים ?
------
לרגל לימוד ראש השנה דף ג' בדף היומי