א צענטער כתב:נכון שלא צריך להאמין לכל חסידישע מעשה וכידוע שמי שמאמין הוא פתי אבל מי שכופר הוא אפיקורס!!
אתה חושב שלא הגיוני שרע"ק אייגר אמר כזה דבר אבל אתה לא מבין שגם הנת"ש היה לא פחות חכם ממך?
למה נראה לך שהנת"ש האמין למה שסיפרו לו? בטח הוא ידע את מה שרע"ק אייגר אמר ברוח קדשו
רק מה שבשכל שלך אתה חושב שלא יתכן שרע"ק אמר אמירה שהיא חסידית בבירור יש לי בשבילך תירוץ רע"ק אמר את זה בישיבה של מעלה
נראה לי שעל זה אפילו לכופר כמוך אין מה לענות.
מה שידוע הוא שמי שמאמין לכל סיפור חסידי, והוא הוא אותו אחד שכופר בסיפור חסידי, הוא פתי, אבל מי שכופר באפשרות של סיפור כזה או אחר, אז הוא כופר.
בהתאם לכך, איני כופר באפשרות שרעק"א יכול היה להוציא מילים כאלו מילים מהפה אם רק רצה, אני מאמין אמנם שהוא לא הוציא כאלו מילים כלל.
בודאי ובודאי שאין אני מגיע לאבק כפות רגלי הנת"ש, אבל א', אני מסתפק אם הנת"ש אמר דבר זה בעצמו. ואפילו אם הוא אמר דבר זה, מה לעשות ששורש נשמתי לא מצליחה להאמין לסיפור זה. וכידוע דעת הראשונים שאי אפשר לצוות על האמונה, ואפילו אלו המונים מצות אנכי כמצוה ראשונה, זה רק משום שאפשר להתבונן בגדלות הבורא וכך להגיע לידי הכרה ואמונה בקיומו. אבל לא אדע שגם אם אתבונן יום וליל בגדלות הנת"ש שאגיע לאמונה שכל סיפור שסיפר הוא אמת לאמיתה.
ולסיום, אני לא חושב שרעק"א לא אמר אימרה זו בגלל שזה אימרה חסידית, אלא בגלל שרעק"א היה גאון אדיר וידע כל התורה כולה, ואם היה משבח ד"ת בשבח מופלג הייתי מצפה שמדובר בד"ת עמוק ורחב, ולא ברעיון שאפשר למצוא מאות פעמים בספרות התורניות בואריאציה זו או אחרת.
ואשר מה שקרה בישיבה של מעלה, אני לא מאמין שהנת"ש ידע מה קורה שם, וכדאמרינן, מאן סליק לעילא ואתא.