שאלה על מנהג העולם - מעריב במוצאי צום

ערבי פסחים · הודעהעל ידי **ערבי פסחים** » ג' יולי 15, 2014 5:32 pm

שנים אני לא מבין למה דוקא במוצאי הצום כולם (כמעט ללא יוצא מן הכלל) הולכים להתפלל מעריב מיד בצאת הכוכבים ולא יותר מאוחר, וא"א למצוא מנין אח"כ (בקושי). מ"ש מכל לילה שהרבה מתפללים גם מאוחר. ואם משום שאסור לאכול לפני שהתפללו א"כ מה עושים כל לילה ? ואלא מאי מעמידין שומר או שאוכלין פירות וירקות ומ"ש עכשיו ? האם זה משיקול הלכתי או איזה מנהג שנהגו ולא מחשש ההלכה

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » ג' יולי 15, 2014 5:55 pm

השאלה שלך היא טכנית מדוע כך עושים, או לגבי זמן חזו"א וכד'?

ערבי פסחים · הודעהעל ידי **ערבי פסחים** » ג' יולי 15, 2014 5:56 pm

לא השאלה על זמנים אלא למה מקפידים להתפלל מיד בצאת ולא תראה כמעט מי שיתפלל ב11:30 בלילה כמו כל יום

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » ג' יולי 15, 2014 5:59 pm

דעתי, פשוט מאד, כב' בודאי שואל ע"פ רוב שמדובר בבני תורה אברכים וכד' נכון?
אז מכיון שאין כוילל אחה"צ ופנויים, מדוע שלא יתפללו בזמן?
אף אחד לא עסוק כמו בכל יום רגיל, זה הכל.

צולניק · הודעהעל ידי **צולניק** » ג' יולי 15, 2014 7:00 pm

כמדומה שאין לזה שום מקור.

בתענית אסתר האחרון הוצרכתי ליסוע לפני סיום הצום, כך יצא שבזמן צאת הצום אמור הייתי להיות בנסיעה, חיפשתי רבות באוצר אם יש מניעה לאכול מיד בצאת הצום לפני מעריב ולא מצאתי מי שדן לאסור.

בנסיעה עצמה ישב לידי מורה הוראה ששבר כמוני את הצום לפני מעריב.

אלכסנדר וימפן

תמיד צריך אם אפשר להתפלל מעריב מיד כשהזמן מגיע בגלל שזריזים מקדימים למצוות.

ערבי פסחים · הודעהעל ידי **ערבי פסחים** » ג' יולי 15, 2014 9:12 pm

אלכסנדר וימפן כתב:תמיד צריך אם אפשר להתפלל מעריב מיד כשהזמן מגיע בגלל שזריזים מקדימים למצוות.

אמת אבל למה דוקא במוצאי צום מקפידים ע"ז גם מי שלעולם לא מקפיד ע"ז ?

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » ג' יולי 15, 2014 11:23 pm

ערבי פסחים כתב:אמת אבל למה דוקא במוצאי צום מקפידים ע"ז גם מי שלעולם לא מקפיד ע"ז ?

לא הבנתי, למה קשה לך לקבל את הדברים לעיל, חייב שכל מעשה בני האדם יהיו ע"פ איזה דין הלכתי? אתה לא יכול לקבל תירוץ טכני שנשמע מאד אמיתי?

שטייגעניסט · הודעהעל ידי **שטייגעניסט** » ג' יולי 15, 2014 11:34 pm

אני ממש לא מבין את השאלה
כל יום אני מתפלל ב9:30 ואוכל לאחר מכן ב10:00, במוצאי הצום כולנו רעבים, מתפללים מתי שרק אפשר ומיד הולכים לאכול.
למה לא חשבת על זה?
אם אתה נתקע בלי מנין אז תדע לך שהגוריים נוהגים לאכול מעט בבתי הכנסת לפני מעריב ומתפללים לאחר מכן, כך תוכל למצוא אצלם מנין כחצי שעה ארחי השקיעה.

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » ג' יולי 15, 2014 11:36 pm

או, עוד יהודי עם שכל ישר.

מה שנכון נכון

יש אכן מקור להחמיר יותר במוצאי צום, דכיון שהוא רעב חיישינן טפי דלמא אתי לאמשוכי, וכ"כ הא"ר סימן תרצב. ומה"ט המנהג לשמוע קריאת המגלה מתוך צום, ולא לטעום אף טעימה קלה קודם, אף דהוי מקום צורך.

: אליה רבא תרצב.GIF (12.44 KiB) נצפה 11010 פעמים

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » ג' יולי 15, 2014 11:41 pm

מחילה, מה הקשר לכאן רבונו של עולם!!!
זה דין של אכילה לפני מצוה: לולב, שופר, מגילה, בדיקת חמץ.

כבודו ת"ח ואחד החזקים כאן, פלא עליך שהביא ענין זה לכאן.

מה שנכון נכון

למה יגרעו מצוות ק"ש ותפלת ערבית.

נוטר הכרמים

מישהו שלח לי: במנהגי החתם סופר איתא שבכל תענית שתה קאפפע או טיי בהגיע זמן סיום הצום, ורק אחר כך בדעה מיושבת התפלל תפלת ערבית, ובאמת תימה מדוע לא עושים כן בכל תפוצות ישראל ובפרט החסידים שמכינים מזונות ויי"ש, מדוע לא לסיים את הצום ואחר כך להתפלל

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » ג' יולי 15, 2014 11:54 pm

מה שנכון נכון כתב:למה יגרעו מצוות ק"ש ותפלת ערבית.

עיין בהלכות היום היום, כמה אתה מכיר שלא אוכלים לפני מנחה וערבית?

נו, יש מס' תירוצים ע"ז, המפורסם שבהם שרגילים להתפלל במנין.
עיין עוד בספרי האחרונים המוכרים ביותר ותראה מה ההבדל בין יום יום לחגים.
דווקא בדוגמא שהבאת היא הכי הכי לא נכונה, הראיה: אשה שלא צמה בתענית אסתר, אסור לה לאכול עד שלא תשמע מגילה.

מה שנכון נכון

יתכן שדברי הא"ר אמורים רק בטעימת פת עד כביצה, דבעלמא שרי והכא חיישינן טפי שמא ימשך. אך בפירות ושתיה וכדומה שבהם אין כל איסור להרבות, ומשום שאין דרך לקבוע סעודה ולהאריך בהם, אפשר דשרי אף לדידיה. ורק בפת כתב דחישינן הכא שימשך אף שאוכל כמות קטנה ובעלמא חיישינן רק כשאוכל יותר מכביצה. ולפי"ז אין מקום ללמוד מדבריו להמנע משתיה ומאכילת פירות במוצאי הצום. [ולפי"ז אולי י"ל דרק בהם התיר המהרי"ל. הלשון שם "יטעם טעימה בעלמא דלא שייך בה אימשוכי"].

שטייגעניסט · הודעהעל ידי **שטייגעניסט** » ד' יולי 16, 2014 12:26 am

כפי שציינתי
מנהג גור לאכול מזונות וקפה בבתי החסידים דילהון בסיום הצום ומיד לאחר מכן להתפלל מעריב
זאת על אף שמישהו סיפר לי על בר מצוה שנערכה בגור ואחד המשבקי"ם נשלח ע"י האדמו"ר להכריז שאלה שלא התפללו עדיין מעריב לא יטלו ידיים. למי ששאל מי מקפיד על ההלכה הזאת שהיא במיתה כמבואר בגמרא.

מאן מלכי · הודעהעל ידי **מאן מלכי** » ד' יולי 16, 2014 2:30 am

שטייגעניסט כתב:אני ממש לא מבין את השאלה
כל יום אני מתפלל ב9:30 ואוכל לאחר מכן ב10:00, במוצאי הצום כולנו רעבים, מתפללים מתי שרק אפשר ומיד הולכים לאכול.
למה לא חשבת על זה?
אם אתה נתקע בלי מנין אז תדע לך שהגוריים נוהגים לאכול מעט בבתי הכנסת לפני מעריב ומתפללים לאחר מכן, כך תוכל למצוא אצלם מנין כחצי שעה ארחי השקיעה.

אני לא מבין מה אתה לא מבין... אני אוכל כל יום ב -8:30 ומתפלל ב - 11:30 במוצאי הצום אין לי סיבה להתפלל מוקדם ואני עסוק עם עסקי (עסק התורה בכלל) ואם לא אזדרז מיד בצה"כ, אין לי סיכוי למצוא מנין באותה אא"כ אני ירוץ לשטיבל ואחכה לפחות 25 דקות וכולי האי ואולי.
השאלה היא פשוטה, למה לכולם דחוף להתפלל מיד בצאת. ומה זה נוגע שרעבים, מי שרעב שיאכל ויתפלל ב - 11:30 כהרגלו.

בוצינא · הודעהעל ידי **בוצינא** » ד' יולי 16, 2014 9:04 am

שמא כדי לקיים דברי השו"ע סי' צ"ח סעיף א':
"וכך היו עושים חסידים ואנשי מעשה, שהיו מתבודדים ומכוונין בתפלתם עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמות ולהתגברות כח השכלי, עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה"
קל יותר כאשר הגוף קודם האכילה.
ואם כל השנה אין בנו יכולת לזה ופוטר אדם את עצמו מזה. מכל מקום בלילה זה כיון שאפשר יותר בקל מחויב הוא שלא לגשם את גופו קודם התפילה ואז יבא לילה זה וילמד זכות עלינו לכל השנה כולה

שטייגעניסט · הודעהעל ידי **שטייגעניסט** » ד' יולי 16, 2014 9:58 am

מאן מלכי כתב:
שטייגעניסט כתב:אני ממש לא מבין את השאלה
כל יום אני מתפלל ב9:30 ואוכל לאחר מכן ב10:00, במוצאי הצום כולנו רעבים, מתפללים מתי שרק אפשר ומיד הולכים לאכול.
למה לא חשבת על זה?
אם אתה נתקע בלי מנין אז תדע לך שהגוריים נוהגים לאכול מעט בבתי הכנסת לפני מעריב ומתפללים לאחר מכן, כך תוכל למצוא אצלם מנין כחצי שעה ארחי השקיעה.

אני לא מבין מה אתה לא מבין... אני אוכל כל יום ב -8:30 ומתפלל ב - 11:30 במוצאי הצום אין לי סיבה להתפלל מוקדם ואני עסוק עם עסקי (עסק התורה בכלל) ואם לא אזדרז מיד בצה"כ, אין לי סיכוי למצוא מנין באותה אא"כ אני ירוץ לשטיבל ואחכה לפחות 25 דקות וכולי האי ואולי.
השאלה היא פשוטה, למה לכולם דחוף להתפלל מיד בצאת. ומה זה נוגע שרעבים, מי שרעב שיאכל ויתפלל ב - 11:30 כהרגלו.

אתה עובר על ההלכה שלא לאכול לפני מעריב??

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ד' יולי 16, 2014 10:10 am

בוצינא כתב:שמא כדי לקיים דברי השו"ע סי' צ"ח סעיף א':
"וכך היו עושים חסידים ואנשי מעשה, שהיו מתבודדים ומכוונין בתפלתם עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמות ולהתגברות כח השכלי, עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה"
קל יותר כאשר הגוף קודם האכילה.
ואם כל השנה אין בנו יכולת לזה ופוטר אדם את עצמו מזה. מכל מקום בלילה זה כיון שאפשר יותר בקל מחויב הוא שלא לגשם את גופו קודם התפילה ואז יבא לילה זה וילמד זכות עלינו לכל השנה כולה

עי' ביסוד ושורש העבודה לגבי מעריב במוצאי יו"כ [אמנם שם הוא דין באפוקי יומא כמו בכל מוצאי שבת ויו"ט].

מאן מלכי · הודעהעל ידי **מאן מלכי** » ה' יולי 17, 2014 5:03 pm

שטייגעניסט כתב:
מאן מלכי כתב:
שטייגעניסט כתב:אני ממש לא מבין את השאלה
כל יום אני מתפלל ב9:30 ואוכל לאחר מכן ב10:00, במוצאי הצום כולנו רעבים, מתפללים מתי שרק אפשר ומיד הולכים לאכול.
למה לא חשבת על זה?
אם אתה נתקע בלי מנין אז תדע לך שהגוריים נוהגים לאכול מעט בבתי הכנסת לפני מעריב ומתפללים לאחר מכן, כך תוכל למצוא אצלם מנין כחצי שעה ארחי השקיעה.

אני לא מבין מה אתה לא מבין... אני אוכל כל יום ב -8:30 ומתפלל ב - 11:30 במוצאי הצום אין לי סיבה להתפלל מוקדם ואני עסוק עם עסקי (עסק התורה בכלל) ואם לא אזדרז מיד בצה"כ, אין לי סיכוי למצוא מנין באותה אא"כ אני ירוץ לשטיבל ואחכה לפחות 25 דקות וכולי האי ואולי.
השאלה היא פשוטה, למה לכולם דחוף להתפלל מיד בצאת. ומה זה נוגע שרעבים, מי שרעב שיאכל ויתפלל ב - 11:30 כהרגלו.

אתה עובר על ההלכה שלא לאכול לפני מעריב??

משנה ברורה רלה

(יח) חצי שעה - דעת הט"ז להקל בזה ולא בעי אלא שיעור מועט והאחרונים מסכימים לפסק השו"ע דכל דליכא אלא חצי שעה אסור להתחיל לאכול ואם ביקש מאחד שיזכירנו להתפלל ליכא אסורא להתחיל לאכול אפילו כשכבר הגיע זמן ק"ש:

לומד_בישיבה · הודעהעל ידי **לומד_בישיבה** » ה' יולי 17, 2014 6:25 pm

אפשר שצריך להתפלל ערבית אם רוצים להקל ולשבור את הצום מיד, כלומר, אלו שקשה להם להחמיר ולהמתין לזמן השני והשלישי ואולי גם להמתין לר"ת בדברי נביאים וכו'. - וראה אג"מ או"ח חלק ד סי' סב לענין גמר תעניות דרבנן יש להקל למי שקשה לפניו להתענות שיאכל אחר ג' מילי ורביע שהוא בכאן אחר מ"א מינוט, ויתפלל ערבית קודם. וצ"ב.

לומד_בישיבה · הודעהעל ידי **לומד_בישיבה** » ה' יולי 17, 2014 6:29 pm

דברי המ"ב שמועיל שומר - אין הדבר פשוט כלל והמ"ב גם סותר את עצמו בכמה מקומות וכבר דנו בזה האחרונים. - כמו כן יש לקחת בחשבון שהמ"ב לשיטתו שאין להחמיר ולתפלל מעריב בצאת הכוכבים שלא כפי שפסק הב"י והרמב"ם ועיין בערוך השולחן ועוד.

לומד_בישיבה · הודעהעל ידי **לומד_בישיבה** » ה' יולי 17, 2014 7:03 pm

לומד_בישיבה כתב:אפשר שצריך להתפלל ערבית אם רוצים להקל ולשבור את הצום מיד, כלומר, אלו שקשה להם להחמיר ולהמתין לזמן השני והשלישי ואולי גם להמתין לר"ת בדברי נביאים וכו'. - וראה אג"מ או"ח חלק ד סי' סב לענין גמר תעניות דרבנן יש להקל למי שקשה לפניו להתענות שיאכל אחר ג' מילי ורביע שהוא בכאן אחר מ"א מינוט, ויתפלל ערבית קודם. וצ"ב.

ראה גם מה שהאריכו בנוגע לדברי השו"ע בכמה מקומות כמו - שו"ע או"ח סימן ל ויש מי שאומר שאם התפלל תפלת ערבית מבע"י עד שלא הניח תפילין, אין לו להניחם אח"כ. - שו"ע יו"ד שע"ה סעיף י"ד מי שהתפלל ערבית, ועדיין הוא יום, ושמע שמת לו מת, יש מי שאומר שמונה מיום המחרת, ואותו יום אינו עולה. - יו"ד קצו י"א אם התפללו הקהל ערבית ועוד היום גדול, אינה יכולה לבדוק או ללבוש לבנים ולהתחיל ולמנות מיום המחרת, מאחר דהקהל כבר עשו אותו לילה (ת"ה). והדברים ידועים.

לומד_בישיבה

לומד_בישיבה כתב:
לומד_בישיבה כתב:אפשר שצריך להתפלל ערבית אם רוצים להקל ולשבור את הצום מיד, כלומר, אלו שקשה להם להחמיר ולהמתין לזמן השני והשלישי ואולי גם להמתין לר"ת בדברי נביאים וכו'. - וראה אג"מ או"ח חלק ד סי' סב לענין גמר תעניות דרבנן יש להקל למי שקשה לפניו להתענות שיאכל אחר ג' מילי ורביע שהוא בכאן אחר מ"א מינוט, ויתפלל ערבית קודם. וצ"ב.

ראה גם מה שהאריכו בנוגע לדברי השו"ע בכמה מקומות כמו - שו"ע או"ח סימן ל ויש מי שאומר שאם התפלל תפלת ערבית מבע"י עד שלא הניח תפילין, אין לו להניחם אח"כ. - שו"ע יו"ד שע"ה סעיף י"ד מי שהתפלל ערבית, ועדיין הוא יום, ושמע שמת לו מת, יש מי שאומר שמונה מיום המחרת, ואותו יום אינו עולה. - יו"ד קצו י"א אם התפללו הקהל ערבית ועוד היום גדול, אינה יכולה לבדוק או ללבוש לבנים ולהתחיל ולמנות מיום המחרת, מאחר דהקהל כבר עשו אותו לילה (ת"ה). והדברים ידועים.

יישר כוח לת"ח אחד שהפנה אותי לתשובת הרמב"ם בפאר הדור ושם כותב להדיא שזמן הצום תלוי בתפילת ערבית - כמו כן ביררתי ונאמר לי שאלו המקפידים על ר"ת וכדומה בצומות מקפידים שלא להתפלל ערבית לפני צאת הצום לרבינו תם שהרי לאחר ערבית סר מעצמו יום הצום ונחשב כיום המחר.

לומד_בישיבה

בדקתי בתשובות הרמב"ם בפאר הדור ושם הוא מדבר על מעריב לפני התענית אך לדעתי ניתן ללמוד מזה גם על מוצאי התענית.

הנאמן בפקדונו

שטייגעניסט כתב:מנהג גור לאכול מזונות וקפה בבתי החסידים דילהון בסיום הצום ומיד לאחר מכן להתפלל מעריב

ישנו פתגם חסידי באידיש:
ס'איז בעסער צו עסען פאר דאווענען, איידער דאווענען פאר'ן עסען...

[תרגום:
פאר משמש בב' לשונות: 'לפני' ו'בשביל'.
עדיף לאכול לפני התפילה מאשר להתפלל בשביל לאכול...]

גאולה בקרוב

להעיר למה שנהגו בישיבת קלם, לאכול מעט אחר סיום נעילה ואח"כ להתפלל באריכות ובמתינות תפילת מעריב, ע' "תנועת המוסר" ח"ב עמ' 213.

אורי ש · הודעהעל ידי **אורי ש** » ש' ינואר 03, 2015 9:15 pm

לגבי קידוש לבנה במוצאי יוה''כ, נוהגים רבים לאכול קודם הקידוש לבנה כיון שיש לאומרה מתוך שמחה.
ובשאלת תם, מדוע לא יהיה כן לפני מצווה דאו' כק''ש - שהרי נאמר 'תחת אשר לא עבדת... מתוך שמחה וטוב לבב'?

שינדלהיים · הודעהעל ידי **שינדלהיים** » ש' ינואר 03, 2015 9:20 pm

מה הפשט 'תחת אשר לא עבדת... מתוך שמחה וטוב לבב'.. האם הכוונה מתוך שמחה או שמא הכוונה בעוד היה לך שמחה וטוב לבב.
גם אני בשאלת תם.

אורי ש · הודעהעל ידי **אורי ש** » ש' ינואר 03, 2015 9:24 pm

שינדלהיים כתב:מה הפשט 'תחת אשר לא עבדת... מתוך שמחה וטוב לבב'.. האם הכוונה מתוך שמחה או שמא הכוונה בעוד היה לך שמחה וטוב לבב.
גם אני בשאלת תם.

מאי שנא?

שינדלהיים · הודעהעל ידי **שינדלהיים** » ש' ינואר 03, 2015 9:30 pm

באמת שאלת תם. האם כוונת הפסוק לומר שעלינו לקיים את כל המצוות בשמחה או שמא כוונת הפסוק הוא לייסר אותנו היות ולא עבדנו את השי"ת בעוד היה לנו טוב והיה איש תחת גפנו והיינו בשמחה.

{מז} תחת אשר לֹא עבדת את ה' אלֹוקיך בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל:

אונקלוס חֳלָף דִי לָא פְלַחְתָּא קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ בְּחֶדְוָא וּבְשַׁפִּירוּת לִבָּא מִסְגֵי כֹּלָא: (אונקלוס)

יונתן חוֹלַף דְלָא פְלַחְתּוּן קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן בְּחֶדְוָוא וּבִשְׁפִּירוּת לִבָּא מִסוֹגְעֵי כָּל טוּבָא: (תרגום יונתן)

רש"י מרוב כל. בעוד שהיה לך (ט) כל טוב: (רש"י)

דברים כח,מז.

אורי ש · הודעהעל ידי **אורי ש** » ש' ינואר 03, 2015 9:53 pm

שינדלהיים כתב:באמת שאלת תם. האם כוונת הפסוק לומר שעלינו לקיים את כל המצוות בשמחה או שמא כוונת הפסוק הוא לייסר אותנו היות ולא עבדנו את השי"ת בעוד היה לנו טוב והיה איש תחת גפנו והיינו בשמחה.

{מז} תחת אשר לֹא עבדת את ה' אלֹוקיך בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל:

אונקלוס חֳלָף דִי לָא פְלַחְתָּא קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ בְּחֶדְוָא וּבְשַׁפִּירוּת לִבָּא מִסְגֵי כֹּלָא: (אונקלוס)

יונתן חוֹלַף דְלָא פְלַחְתּוּן קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן בְּחֶדְוָוא וּבִשְׁפִּירוּת לִבָּא מִסוֹגְעֵי כָּל טוּבָא: (תרגום יונתן)

רש"י מרוב כל. בעוד שהיה לך (ט) כל טוב: (רש"י)

דברים כח,מז.

תמהני!!!
אם נענשים על כך, היינו שכך היה צריך להיות!
ועוד שספרי המוסר מלאים מזה, שיש לעבוד את ה' מתוך שמחה.
ואם אינני תועה, ויעירוני הת''ח דכאן, שיש אפי' איזה צ''ע להלכה אם עובר על כך כשלא עובד מתוך שמחה.

שינדלהיים · הודעהעל ידי **שינדלהיים** » ש' ינואר 03, 2015 10:06 pm

כוונתך לומר שכוונת הכתוב הוא היות ולא עבדת את ה' בשמחה בזמנים שהיה לך כל טוב.
יתכן בהחלט שכבודו צודק, אם כי שזכור לי שיש בזה עוד פירושים.
בכל אופן החכמתני.
אם תוכל רק להביא לי את ההלכה בשו"ע שצריך לעבוד את ה' בשמחה למדתי את זה מזמן וכבר קצת שכחתי. מה לעשות.
מספרי המוסר והספרים הק' גם אני יודע - אני מבקש לדעת מהי ההלכה בשו"ע ומה הגדר בזה והאם זה מעכב או שמא אין זה מעכב, האם זה דין בעצם המצווה או לא, ואפשר שזה כמו זה קלי ואנווהו אשר אינו דין בעצם המצווה וראה בלולב הגזול.

אורי ש · הודעהעל ידי **אורי ש** » ש' ינואר 03, 2015 10:10 pm

שינדלהיים כתב:כוונתך לומר שכוונת הכתוב הוא היות ולא עבדת את ה' בשמחה בזמנים שהיה לך כל טוב.
יתכן בהחלט שכבודו צודק, אם כי שזכור לי שיש בזה עוד פירושים.
בכל אופן החכמתני.
אם תוכל רק להביא לי את ההלכה בשו"ע שצריך לעבוד את ה' בשמחה למדתי את זה מזמן וכבר קצת שכחתי. מה לעשות.
מספרי המוסר והספרים הק' גם אני יודע - אני מבקש לדעת מהי ההלכה בשו"ע ומה הגדר בזה והאם זה מעכב או שמא אין זה מעכב, האם זה דין בעצם המצווה או לא, ואפשר שזה כמו זה קלי ואנווהו אשר אינו דין בעצם המצווה וראה בלולב הגזול.

אחפש בל''נ.
בנתיים כבר מצאתי משהו.

רמב''ם סוף הל' סוכה ולולב: ועיין היטב בהל' שלפנ''כ וראה, שמשמע מדבריו, שמה שאומר כעת הולך על כל מצוות התורה.

טו הַשִּׂמְחָה שֶׁיִּשְׂמַח אָדָם בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה וּבְאַהֲבַת הָאֵל שֶׁצִּוָּה בָּהֶן. עֲבוֹדָה גְּדוֹלָה הִיא. וְכָל הַמּוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִשִּׂמְחָה זוֹ רָאוּי לְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כח-מז) 'תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב'. וְכָל הַמֵּגִיס דַּעְתּוֹ וְחוֹלֵק כָּבוֹד לְעַצְמוֹ וּמִתְכַּבֵּד בְּעֵינָיו בִּמְקוֹמוֹת אֵלּוּ חוֹטֵא וְשׁוֹטֶה. וְעַל זֶה הִזְהִיר שְׁלֹמֹה וְאָמַר (משלי כה-ו) 'אַל תִּתְהַדַּר לִפְנֵי מֶלֶךְ'. וְכָל הַמַּשְׁפִּיל עַצְמוֹ וּמֵקֵל גּוּפוֹ בִּמְקוֹמוֹת אֵלּוּ הוּא הַגָּדוֹל הַמְכֻבָּד הָעוֹבֵד מֵאַהֲבָה. וְכֵן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אָמַר (שמואל ב ו-כב) 'וּנְקַלֹּתִי עוֹד מִזֹּאת וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי'. וְאֵין הַגְּדֻלָּה וְהַכָּבוֹד אֶלָּא לִשְׂמֹחַ לִפְנֵי ה' שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ו-טז) 'וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי ה'': סָלִיק הִלְכוֹת שׁוֹפָּר סֻכָּה וְלוּלָב

מגיד משנה השמחה שישמח אדם בעשיית מצוה וכו'. דברי רבינו מבוארים בכ''מ בגמרא ובבמה מדליקין (שבת ל':) אמרו ושבחתי אני את השמחה זו שמחה של מצוה. ועיקר הדבר הוא שאין ראוי לו לאדם לעשות המצות מצד שהן חובה עליו והוא מוכרח ואנוס בעשייתן אלא חייב לעשותן והוא שמח בעשייתן ויעשה הטוב מצד שהוא טוב ויבחר באמת מצד שהוא אמת ויקל בעיניו טרחן ויבין כי לכך נוצר לשמש את קונו וכשהוא עושה מה שנברא בשבילו ישמח ויגיל לפי ששמחת שאר דברים תלוים בדברים בטלים שאינן קיימים אבל השמחה בעשיית המצות ובלמידת התורה והחכמה היא השמחה האמיתית. וזהו ששלמה בדרכי מוסרו שבח שמחת החכמה ואמר בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני: סליקו להו הלכות לולב

שו''ע עוד לא מצאתי, אבל מגיד משנה כן...

שינדלהיים · הודעהעל ידי **שינדלהיים** » ש' ינואר 03, 2015 10:32 pm

משנה ברורה סימן תקנט

(כה) אחר שגומרים הקינות - דמצוה זו [כג] עושין אותה ישראל בשמחה ולכן אין מלין בשעת קינות והספד:

אולי לזה כוונתך.
באו"ח לא זכור לי שיש כזה הלכה.
גם מופיע שם הלכה ממעטים בשמחה וראה גם מ"ב אצל יהיה מיצר ודואג על החורבן מה שכתב שם אולי שנינו יחד נוכל למצוא את המצווה הזאת.
ויקויים בנו וטוב לב משתה תמיד.

אורי ש · הודעהעל ידי **אורי ש** » ש' ינואר 03, 2015 10:36 pm

שינדלהיים כתב:ויקויים בנו וטוב לב משתה תמיד.

'כל ימי עני רעים-זו גמרא, וטוב לב משתה תמיד-זו משנה'.
ואנו מחפשים שו''ע....
:-) (-:
בהצלחה לנו!

מה שנכון נכון

יעו"ע חרדים הקדמה למצוות התנאי הרביעי.
חיי אדם כלל סח סעיף יג.
מ"ב תעז,ה. תרסט,יא.

שינדלהיים · הודעהעל ידי **שינדלהיים** » ש' ינואר 03, 2015 10:44 pm

משנה ברורה סימן תעז ס"ק ה

(ה) ולא יברך עליו - שהוא רק לזכר וכנ"ל כתב של"ה ראיתי מבני עליה שהיו מנשקין המצות והמרור וכן הסוכה בכניסתו וביציאתו וכן ארבעה מינים שבלולב והכל לחבוב המצוה ואשרי מי שעובד ה' בשמחה:

ראיה לסתור?

משנה ברורה סימן תרסט ס"ק יא

(יא) משום שמחה - כתב מהרי"ק בשם ר"ה גאון בשורש ט' יום זה רגילים אצלנו לרקד בו אפילו כמה זקנים בשעה שאומרים קילוסים לתורה וכו' ולכן יש להתאמץ בזה לרקד ולזמר לכבוד התורה כמו שכתוב גבי דהע"ה מפזז ומכרכר בכל עוז לפני ד' וכ"כ משם האר"י ז"ל והעידו על האר"י ז"ל שאמר שהמעלה העליונה שהשיג באה לו ע"י שהיה משמח בכל עוז בשמחה של מצוה וגם על הגר"א ז"ל כתבו שהיה מרקד לפני הס"ת בכל כחו:

לא ברור לי מה הכוונה במ"ב. דו"ק היטב.
בכל אופן מה הפשט במ"ב בסימן א' אצל יהיה מיצר ודואג - תרתי?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר