האם יש מי שפוסק הן שאין לחלוק על ש"ע והן שמותר לחלוק על ב"י?

[אלי כהן]

.

[בברכה המשולשת]

על שיטה הפוכה מזו שמעתי

[קומי_אורי]

איפה מצאת פסק "שאין לחלוק", האם כוונתך שקבלנו הוראותיו אפילו שחולקים עליו, ואפילו אם אני חולק, דהיינו שנראה לי אחרת, אין הלכה אלא כשו"ע? אזי שאלתך היא האם מי שקיבל הוראות מרן קיבל הוראות ב"י. או שמצאת שיטה מיוחדת שאסור לחלוק עליו (את מי כולל האיסור? ואיך זה שכה רבים עברו עליו?).

[אלי כהן]

האם כוונתך [היא לשאול האם יש מי שסובר] שקבלנו הוראותיו [של ש"ע] אפילו שחולקים עליו, ואפילו אם אני חולק, דהיינו שנראה לי אחרת, אין הלכה אלא כשו"ע? אזי שאלתך היא האם [יש מי שפוסק שלא כל] מי שקיבל הוראות מרן קיבל הוראות ב"י.

כן, זו הייתה כוונת שאלתי.

[קדוש יאמר לו]

לכאורה מחבר השו"ע הוא מחבר הב"י ופסקי השו"ע הם המסקנות של הדיונים בב"י, אז מי שדעתו שאין לחלוק על השו"ע אז באותה מידה אין לחלוק על הב"י כי מדובר באותו מחבר, ולהפך.

[אלי כהן]

פסקי השו"ע הם המסקנות של הדיונים בב"י...ולהפך.

יש פסקים בב"י שלא הובאו בשו"ע (וכן להפך אם כי ההפך הזה הוא יותר נדיר).

לכאורה מחבר השו"ע הוא מחבר הב"י...אז מי שדעתו שאין לחלוק על השו"ע אז באותה מידה אין לחלוק על הב"י כי מדובר באותו מחבר, ולהפך.

אכן צדקת שככה נראה "לכאורה" (כלשונך).
אבל השאלה שלי לא היתה על מה שנראה לכאורה, אלא הייתה להדיא: האם יש מי שפסק באופן שמנוגד אל מה שנראה לכאורה, דהיינו שפסק משהו כמו: "אף על גב דקיבלנו הוראות השו"ע, לא קיבלנו - אלא את מה שמצא לנכון להביא בשו"ע - ולא את מה שמצא לנכון שלא להכניס לשו"ע".

[קדוש יאמר לו]

פסקי השו"ע הם המסקנות של הדיונים בב"י...ולהפך.

יש פסקים בב"י שלא הובאו בשו"ע (וכן להפך אם כי ההפך הזה הוא יותר נדיר).

לכאורה מחבר השו"ע הוא מחבר הב"י...אז מי שדעתו שאין לחלוק על השו"ע אז באותה מידה אין לחלוק על הב"י כי מדובר באותו מחבר, ולהפך.

אכן צדקת שככה נראה "לכאורה" (כלשונך).
אבל השאלה שלי לא היתה על מה שנראה לכאורה, אלא הייתה להדיא: האם יש מי שפסק באופן שמנוגד אל מה שנראה לכאורה, דהיינו שפסק משהו כמו: "אף על גב דקיבלנו הוראות השו"ע, לא קיבלנו - אלא את מה שמצא לנכון להביא בשו"ע - ולא את מה שמצא לנכון שלא להכניס לשו"ע".

גמובן שזה באמת ולא לכאורה, ואם כוונת למשפט האחרון, אז היית צריך להסביר יותר ברור ולכתוב משפט כמו 'האם יש מי שפסק שקיבלנו הכרעת מרן המחבר רק לגבי מה שפסק בשו"ע ולא לגבי מה שהביא בב"י בלבד?'

[אלי כהן]

כמובן שזה באמת ולא לכאורה

כשכתבתי "לכאורה", רק ציטטתי אותך, והתכוונתי בדיוק אל הדבר שאליו התכוונת אתה כשכתבת "לכאורה".

היית צריך להסביר יותר ברור ולכתוב משפט כמו 'האם יש מי שפסק שקיבלנו הכרעת מרן המחבר רק לגבי מה שפסק בשו"ע ולא לגבי מה שהביא בב"י בלבד?'

ראה מה שהגבתי לקומי אורי, כאן: viewtopic.php?f=17&t=22322#p220447

[אב בבינה]

הגרע"י כתב כמה פעמים בספריו שקיבלו כל הוראת הב"י אף מה שלא נמצא בשו"ע. וכן כתב לענין לנהוג קדו"ש בפירות גוים, ואמנם בתשובות של הגר"י שפירא כתב בפשיטות [לענין פירות גוים] שמעולם לא קיבלו הספרדים כל הוראת הב"י בכ"מ, רק קיבלו פסקיו בשו"ע נגד הפסק של הרמ"א.

[אלי כהן]

בתשובות של הגר"י שפירא כתב בפשיטות [לענין פירות גוים] שמעולם לא קיבלו הספרדים כל הוראת הב"י בכ"מ, רק קיבלו פסקיו בשו"ע נגד הפסק של הרמ"א.

איפה כתב כך?

[בברכה המשולשת]

א. בספרי הכללים יש נדון על תשובת מרן הב"י האם הם בכלל קבלת הוראות מרן.
ב. כפי שכתבתי לעיל, אמר לי ת"ח שליט"א בשם הג"ר ניסים רביבו שהקבלה היתה דווקא לב"י ולא לשו"ע

[מה שנכון נכון]

ב. כפי שכתבתי לעיל, אמר לי ת"ח שליט"א בשם הג"ר ניסים רביבו שהקבלה היתה דווקא לב"י ולא לשו"ע

משונה ביותר, ולא שמעתי בלתי היום. [אולי נסמך עמ"כ הדב"ש שאת השו"ע לא חיבר מרן אלא תלמידיו, וכבר נדחו הדברים].

בנדון אם קבלו הספרדים גם את הוראות מרן שבב"י [ושבשאר ספריו] נחלקו הדעות, ועסקו בו רבים מהפוסקים ובעלי הכללים. ראה קבוץ השיטות בספר מבא השלחן פ"ב ובספרי הריח"ס ועוד.

[אלי כהן]

אני עדין מקווה לקבל - שם של פוסק אחד לפחות - הסובר שיש לחלק בין מה שמובא בש"ע לבין מה שמובא בב"י, כי טרם קיבלתי שם של פוסק כזה (חוץ ממה שכתב אב בבינה - לגבי הגר"י שפירא - אלא שטרם נעניתי היכן כתב כן).

[נהר שלום]

אני עדין מקווה לקבל - שם של פוסק אחד לפחות - הסובר שיש לחלק בין מה שמובא בש"ע לבין מה שמובא בב"י, כי טרם קיבלתי שם של פוסק כזה (חוץ ממה שכתב אב בבינה - לגבי הגר"י שפירא - אלא שטרם נעניתי היכן כתב כן).

t

אולי הגרב"צ אבא שאול

[אלי כהן]

אני עדין מקווה לקבל - שם של פוסק אחד לפחות - הסובר שיש לחלק בין מה שמובא בש"ע לבין מה שמובא בב"י, כי טרם קיבלתי שם של פוסק כזה (חוץ ממה שכתב אב בבינה - לגבי הגר"י שפירא - אלא שטרם נעניתי היכן כתב כן).

t

אולי הגרב"צ אבא שאול

היכן כתב את הדברים שמהם "אולי" משמע שהוא מחלק בין ש"ע לבין ב"י?

[יעקובי]

לעצם השאלה האם יש מחלקים בין הב"י לשו"ע, הנה בדבר זה עברה התכתבות רחבה בין הבא"ח להר"ח פאלאג'י, וכמו שהדפיס הרח"פ בספרו חוקות החיים סי' נ"א, יעו"ש.

ורק כדי טעימה, זה לשון הרח"פ שם (דף ס"ז ע"ד): "ומ"מ נראה לומר כי זה שקיבלנו סברת מרן לפסק הלכה בערי המערב, אינו אלא במה שבא בספר שו"ע הדינים בפירוש, אבל במה שהשמיט הדינים ולא כתבם בשו"ע בפירוש אין לומר דהא נמי קיבלו. והכי דייקי דברי הרב שער המים ס"ס י"ט שכתב וזה לשונו, ואמנם שמעתי כי לא תפסו לפסוק כמרן אלא בשו"ע שהביא הסברות בפירוש, ורבו גדולי המורים שהסכימו על ספרו, אמנם בפסקים דיני מרן כמו דיני הפוסקים שבזמננו, יע"ש".

כאמור יש בכלל דבריהם שם עוד חילוקים ובירורי דברים בזה, משם תדרשנו. גם יורשה להעיר כי באופן כללי הדברים עוד סובלים אריכות עם מה שדננו כאן בענין השמטות מהב"י לשו"ע.

ולגבי מה שהזכירו למעלה שי"א ההפך שהקבלה היתה דוקא לב"י ולא לשו"ע, אכן ידועים בזה דברי השכנה"ג, הובאו ביד מלאכי: "כלל זה נקוט בידך, כל מקום שהרב מוהר"י קארו ז"ל פוסק דין בב"י דעתו לפסוק לכל המקומות ושינהגו בכל המקומות כפי אותו הפסק, אבל כשלא פסק בב"י ההלכה אלא בספר הקצר דעתו שלא יחוייב אותו פסק אלא בארץ המערב לבד, כי הספר ההוא מיוסד כולו ע"פ הרמב"ם ז"ל דנהיגי בארץ המערב כותיה". ויעו"ש עוד ביד מלאכי.

ולגבי מה שהזכירו להרב"צ אבא שאול, מדבריו באו"ל ח"ב פרק י"ד סי' ט"ז נראה דס"ל דאף דבריו שבב"י נתקבלו. [וביחוד לפי מה שכתב בפרק ה' סי' י' דהעיקר לדינא שקיבלו גם דברי מרן בתשובה יע"ש, א"כ לכאורה ק"ו לדבריו שבב"י]. (איברא, דאין כל הדברים פשוטים ומוסכמים, ואי אפשר להאריך).

[אלי כהן]

לעצם השאלה האם יש מחלקים בין הב"י לשו"ע, הנה בדבר זה עברה התכתבות רחבה בין הבא"ח להר"ח פאלאג'י, וכמו שהדפיס הרח"פ בספרו חוקות החיים סי' נ"א, יעו"ש.

ורק כדי טעימה, זה לשון הרח"פ שם (דף ס"ז ע"ד): "ומ"מ נראה לומר כי זה שקיבלנו סברת מרן לפסק הלכה בערי המערב, אינו אלא במה שבא בספר שו"ע הדינים בפירוש, אבל במה שהשמיט הדינים ולא כתבם בשו"ע בפירוש אין לומר דהא נמי קיבלו. והכי דייקי דברי הרב שער המים ס"ס י"ט שכתב וזה לשונו, ואמנם שמעתי כי לא תפסו לפסוק כמרן אלא בשו"ע שהביא הסברות בפירוש, ורבו גדולי המורים שהסכימו על ספרו, אמנם בפסקים דיני מרן כמו דיני הפוסקים שבזמננו, יע"ש".

כאמור יש בכלל דבריהם שם עוד חילוקים ובירורי דברים בזה, משם תדרשנו. גם יורשה להעיר כי באופן כללי הדברים עוד סובלים אריכות עם מה שדננו כאן בענין השמטות מהב"י לשו"ע.

סו"ס אני מקבל דברים ברורים ! יישר כחך שהיארת את עיניי, ותזכה לאריכות ימים, מדושן ורענן ושמח, אכי"ר.

[נהר שלום]

עין יצחק עמוד שי"ט עיין שם שהביא סיכום כל הדעות.
רבינו יוסף חיים כתב שלא קיבלנו הוראות מרן בבית יוסף (חלק א' יורה דעה סימן כ"ב) אבל חזר מדעתו בחלק ב' (אבן העזר סימן י"ד דף פ"ה ע"ד) וכתב שקיבלנו הוראותיו גם בבית יוסף (מעין יצחק הנ"ל)

[אלי כהן]

עין יצחק עמוד שי"ט עיין שם שהביא סיכום כל הדעות.
רבינו יוסף חיים כתב שלא קיבלנו הוראות מרן בבית יוסף (חלק א' יורה דעה סימן כ"ב) אבל חזר מדעתו בחלק ב' (אבן העזר סימן י"ד דף פ"ה ע"ד) וכתב שקיבלנו הוראותיו גם בבית יוסף (מעין יצחק הנ"ל)

חן חן ! מחר כשאהיה בביהכ"נ אבדוק בל"נ בעין יצחק.

[קומי_אורי]

שו"ת יביע אומר חלק ג - אבן העזר סימן יג

נודע שישנם אחרונים הסוברים שלא קבלנו הוראות מרן אלא מ"ש בש"ע, אבל מ"ש בב"י ובתשו' לא קבלנו. וכמו שצידד הגאון חיד"א בחיים שאל בהשמטות (דף קיט) שי"ל דדוקא דיניו בש"ע קבלו. ע"ש. גם בתשובת מהר"ם סוזין שבשו"ת חקרי לב מהדורא בתרא (חחו"מ סי' ד, דקע"ד סע"ג), כתב, שאין בנו כח להוציא מיד המוחזק ע"פ פסקי מרן בתשו', ומכ"ש ע"פ מ"ש מרן בבית יוסף דרך שקלא וטריא...
ועי"ל דתשו' מרן עדיפי מהב"י בזה, מכיון שיש צד לומר שהואיל והשמיט מרן בש"ע מ"ש בב"י, הדר הוא לכל חסידיו, ולא ס"ל כמ"ש בב"י. וכמ"ש החיד"א בברכ"י א"ח (סי' שב סק"ד), וז"ל, ומה שסיים (היד אהרן) דכמה מילי מייתי בב"י ואינו מביאם בש"ע והם הלכה, אנכי הרואה דמרגלא בפומייהו דרבנן בתראי דמדלא הביאו בש"ע ש"מ דלא ס"ל להלכה, ובכמה עניינים הדברים מוכיחים שהשמיטם בכוונה משום דלא ברירא ליה מילתא לפסוק כן הלכה למעשה בש"ע. וכו'. וכעת לא מצאתי כלל ברור בזה בד' מרן בש"ע וכו'. ע"ש. וכן הסכים להלכה בשו"ת מעשה אברהם (חיו"ד ר"ס נא). וע"ע בשדי חמד כללי הפוסקים (סי' יג אות ה). ע"ש. ועכ"פ בדיני ממונות מיהא יכול המוחזק לטעון קים לי נגד מ"ש מרן הב"י והושמט בש"ע. וכן ראיתי להרב החרי"ף בשו"ת שערי רחמים ח"א (חאה"ע סי' יג דכ"ב ע"ד) שהעלה כן. ע"ש. וכ"כ בשו"ת פני יצחק אבולעפייא ח"ב (דף נז סע"ב) לדעת הרב משכנות הרועים והרב מהר"י עייאש בשו"ת בית יהודה, שיכול המוחזק לטעון קים לי נגד מ"ש בב"י. ע"ש. וכן ראיתי עוד בשו"ת רב פעלים ח"ב (חאה"ע ר"ס ח) שכ', שהואיל ויש מחלוקת באחרונים אם קבלנו דעת מרן במ"ש בב"י, או לא קבלנו אלא מ"ש בש"ע בלבד, לכן הבעל יכול לטעון קים לי כמ"ד שלא קבלנו אלא רק מה שפסק בש"ע. ע"ש

[ס''ט]

עין יצחק עמוד שי"ט עיין שם שהביא סיכום כל הדעות.
רבינו יוסף חיים כתב שלא קיבלנו הוראות מרן בבית יוסף (חלק א' יורה דעה סימן כ"ב) אבל חזר מדעתו בחלק ב' (אבן העזר סימן י"ד דף פ"ה ע"ד) וכתב שקיבלנו הוראותיו גם בבית יוסף (מעין יצחק הנ"ל)

לא בדקתי כעת בעין יצחק, אבל לפי מה שהובא כאן הדברים אינם מדוייקים כלל.

הובא כי "כתב שלא קיבלנו הוראות מרן בבית יוסף (ר"פ ח"א יו"ד סי' כ"ב)", אולם זה לשונו ברב פעלים שם: "ומה שטען הרב אהל יוסף דאנן אתכא דמרן ז"ל סמכינן וקבלנו הוראותיו בין לקולא בין לחומרא, אחר המחילה הא איכא רבים דס"ל דזה הכלל אינו אלא על דברים שפסק בשו"ע ולא על מה שכתב בב"י, וגם למאי דסבר האי כללא אתיא גם על מה שכתב בב"י זה דוקא אם יאמר וכן הלכה, או והכי נקטינן, וכיוצא בלשונות אלו, אבל אם מעתיק ולא דיבר כלום אינו בכלל זה".

איני יודע איך ניתן לקבוע ע"פ דברים אלו כי "כתב שלא קיבלו הוראותיו שבבית יוסף", ועוד להוסיף ולומר כי חזר בו בחלק ב'.

[נהר שלום]

עין יצחק עמוד שי"ט עיין שם שהביא סיכום כל הדעות.
רבינו יוסף חיים כתב שלא קיבלנו הוראות מרן בבית יוסף (חלק א' יורה דעה סימן כ"ב) אבל חזר מדעתו בחלק ב' (אבן העזר סימן י"ד דף פ"ה ע"ד) וכתב שקיבלנו הוראותיו גם בבית יוסף (מעין יצחק הנ"ל)

לא בדקתי כעת בעין יצחק, אבל לפי מה שהובא כאן הדברים אינם מדוייקים כלל.

הובא כי "כתב שלא קיבלנו הוראות מרן בבית יוסף (ר"פ ח"א יו"ד סי' כ"ב)", אולם זה לשונו ברב פעלים שם: "ומה שטען הרב אהל יוסף דאנן אתכא דמרן ז"ל סמכינן וקבלנו הוראותיו בין לקולא בין לחומרא, אחר המחילה הא איכא רבים דס"ל דזה הכלל אינו אלא על דברים שפסק בשו"ע ולא על מה שכתב בב"י, וגם למאי דסבר האי כללא אתיא גם על מה שכתב בב"י זה דוקא אם יאמר וכן הלכה, או והכי נקטינן, וכיוצא בלשונות אלו, אבל אם מעתיק ולא דיבר כלום אינו בכלל זה".

איני יודע איך ניתן לקבוע ע"פ דברים אלו כי "כתב שלא קיבלו הוראותיו שבבית יוסף", ועוד להוסיף ולומר כי חזר בו בחלק ב'.

מה שכתבתי הוא לא הלשון של מרן הראש"ל שליט"א בעין יצחק.

[ס''ט]

בדקתי שם, ואחר שהביא לשונות ספרים שקיבלו גם דברי הב"י, כתב בזה הלשון: "וכן כתב להדיא הגרי"ח בשו"ת רב פעלים חלק ב' (אה"ע סי' י"ד דף פ"ה ע"ד). ואף שבחלק א' (יו"ד סי' כ"ב) כתב שלא קיבלנו הוראות מרן במה שכתב בב"י, מ"מ הרב ז"ל הדר תבריה לגזיזיה במה שכתב אחר שנים בחלק ב' הנ"ל".

אולם כאמור הדברים אינם נכונים.

[מה שנכון נכון]

ולגבי מה שהזכירו למעלה שי"א ההפך שהקבלה היתה דוקא לב"י ולא לשו"ע, אכן ידועים בזה דברי השכנה"ג, הובאו ביד מלאכי: "כלל זה נקוט בידך, כל מקום שהרב מוהר"י קארו ז"ל פוסק דין בב"י דעתו לפסוק לכל המקומות ושינהגו בכל המקומות כפי אותו הפסק, אבל כשלא פסק בב"י ההלכה אלא בספר הקצר דעתו שלא יחוייב אותו פסק אלא בארץ המערב לבד, כי הספר ההוא מיוסד כולו ע"פ הרמב"ם ז"ל דנהיגי בארץ המערב כותיה". ויעו"ש עוד ביד מלאכי.

כבר העיר ע"ז מהר"א חזן בתעלומות לב ח"ג [קונטרס הכללים כללי מרן אות ז] שהמנהג לעשות כהרמב"ם אינו בארץ המערב לבד, אלא בכל אתרוותא אלין. [וע"ע במה שהביא הרע"י בריש תשובות פאה"ד, וכן היה מורה הרב"ץ א"ש למעשה כידוע].
וכמדומני שמלבד המובא בי"מ לא נמצא חילוק זה למעשה בספרי חכמי ספרד, אם מטעם דתיפו"ל משום קבלת פסקי הרמב"ם, או משום שלא פירשו כונת מרן כשכנה"ג [עע"ש בתע"ל] אלא שגם בכה"ג הויא הכרעה, או משום שסוכ"ס קבלו בהמשך השנים הוראות השו"ע ככתבם וכלשונם.
וכנראה כיון מר רק לציון הדעה, ולא לומר שיש לה מקום למעשה.

[יעקובי]

וכנראה כיון מר רק לציון הדעה, ולא לומר שיש לה מקום למעשה.

אכן.

ועוד לענ"ד עיקר הקושיא על דברי השכנה"ג, דמהני הני מילי, והלא בהקדמת השו"ע אינו מבואר דבר וחצי דבר מזה, שכאילו לא נתכוין להורות רק לבני המערב בלבד, הלא מפורש כתב כי נתכוין ללקט מתוך הב"י שושני ספירי אמריו בדרך קצרה בלשון צח וכו' למען תהיה תורת ה' תמימה בפי כל איש ישראל... ואיך יאמר מי שיאמר שלא נתכוין בזה אלא לבני מקום אחד בלבד, ובאמת שהיא פליאה נשגבה.

[מה שנכון נכון]

ועוד לענ"ד עיקר הקושיא על דברי השכנה"ג, דמהני הני מילי, והלא בהקדמת השו"ע אינו מבואר דבר וחצי דבר מזה, שכאילו לא נתכוין להורות רק לבני המערב בלבד, הלא מפורש כתב כי נתכוין ללקט מתוך הב"י שושני ספירי אמריו בדרך קצרה בלשון צח וכו' למען תהיה תורת ה' תמימה בפי כל איש ישראל... ואיך יאמר מי שיאמר שלא נתכוין בזה אלא לבני מקום אחד בלבד, ובאמת שהיא פליאה נשגבה.

כן תמה התעלומות לב הנ"ל שרמזתי בסוגריים, וכיון מר לדבריו.

[נהר שלום]

בדקתי שם, ואחר שהביא לשונות ספרים שקיבלו גם דברי הב"י, כתב בזה הלשון: "וכן כתב להדיא הגרי"ח בשו"ת רב פעלים חלק ב' (אה"ע סי' י"ד דף פ"ה ע"ד). ואף שבחלק א' (יו"ד סי' כ"ב) כתב שלא קיבלנו הוראות מרן במה שכתב בב"י, מ"מ הרב ז"ל הדר תבריה לגזיזיה במה שכתב אחר שנים בחלק ב' הנ"ל".

אולם כאמור הדברים אינם נכונים.

ומה שטען הרב אהל יוסף דאנן אתכא דמרן ז"ל סמכינן וקבלנו הוראותיו בין לקולא בין לחומרא, אחר המחילה הא איכא רבים דס"ל דזה הכלל אינו אלא על דברים שפסק בשו"ע ולא על מה שכתב בב"י, וגם למאי דסבר האי כללא אתיא גם על מה שכתב בב"י זה דוקא אם יאמר וכן הלכה, או והכי נקטינן, וכיוצא בלשונות אלו,

משמע מאד שהגרי"ח פוסק כה"איכא רבים"
וכבר מזמן ראינו שה[ס"ט]ספרדי טהור הוא רק מסיכה כאילו אומר ראו כשר אני וכל מטרתו אינה אלא לקנטר על מרן הראש"ל שליט"א ומרן גאון עוזינו זצוק"ל
וכל המזלזל בת"ח נקרא אפיקורוס (סנהדרין צט:)
וכשם שמצוה על האדם לומר דבר הנשמע כך מצוה על האדם שלא לומר דבר שאינו נשמע (יבמות סה:)

[ס''ט]

המטרה סיקול טעויות. וב"ה שגם הצלחנו.

[נהר שלום]

עין יצחק עמוד שי"ט עיין שם שהביא סיכום כל הדעות.
רבינו יוסף חיים כתב שלא קיבלנו הוראות מרן בבית יוסף (חלק א' יורה דעה סימן כ"ב) אבל חזר מדעתו בחלק ב' (אבן העזר סימן י"ד דף פ"ה ע"ד) וכתב שקיבלנו הוראותיו גם בבית יוסף (מעין יצחק הנ"ל)

חן חן ! מחר כשאהיה בביהכ"נ אבדוק בל"נ בעין יצחק.

[נהר שלום]

המטרה סיקול טעויות. וב"ה שגם הצלחנו.

אבל אתה עושה גם סיקול רבנים.