מי ראוי להיות פוסק? ומה הקריטריונים לכך

[שלח]

האם צריך להיות בקיא בכל התלמוד בבלי ואולי גם ירושלמי, האם צריך להיות בקיא בראשונים בלבד או גם צריך אחרונים, האם מספיק בקיאות או גם חריפות העיון, או בכלל ,בכל סוגיה שעולה על הפרק צריך להיות מעיין באותה סוגיה וזה מספיק, האם יש כללים לדבר או כל מי שהרבנים הגדולים מחזיקים אותו לפוסק זה מספיק, אולי אין כללים מדויקים אבל יש הגדרות שאפשר לנסות לנסח

[ישא ברכה]

אנא באר את שאלתך, ברור שצריך להיות מי שיודע את ההלכה ויש לו סברא ישרה, שיודע לחלק או לדמות.

[יוס'ל]

אנא באר את שאלתך, ברור שצריך להיות מי שיודע את ההלכה ויש לו סברא ישרה, שיודע לחלק או לדמות.

מעניין לעניין באותו עניין
יש שני סוגים של מורי הוראה בדורנו, אלו שעוד נותרו מהדור שלפנינו שלא כל הרוצה ליטול את ד' יטול, אלא רק זה שעמל ויגע בלימוד 4 חלקי שו''ע, וזה היה מן הסתם לאחר שלמד ש''ס.

בדור האחרון מכיון שאצה הדרך לאברכים להיות מוצי''ם בגיל צעיר, יצא הדבר שיש רב פוסק להלכות מסויימות בלבד, לדוג' הלכ' טהרה 14 סימנים בשו''ע , המו''צ השתלם ועשה שימוש להלכות אלו בלבד, ואינו בקי בהלכות אחרות ברמת פסיקה, ואם הוא ישר אכן אינו עונה לשאלות בהלכות אחרות.כמ''כ יש מו''צ להלכ' סת''ם, ריבית, וכדו',

נדיר למצוא מו''צ בגיל צעיר שהספיק ללמוד את כל 4 חלקי טור ושו''ע ופוסקים, ולהיות בקי בהם.
מה גם שאחר שהוכתר להיות מו''צ יש לו פחות מרץ להשלים את הלימוד, ו/או שאין לו פנאי, נוסף על כך בד''כ חברותו בכל מיני וועדות רבנים ועסקנות שלא מותירה לו הרבה זמן. יש בתי הוראה שביחד עם הרב יושבים עוד 3-4 משמשים מה שנראה כאינפלציה של מוצי''ם.

יתכן שהמצב קיים מכורח המציאות בדור חלש ואף חסר סבלנות כמו שלנו. פעמים רבות הרגשתי שאני מעצבן את הרב ששאלתי, בגלל שהשאלה לא מספיק סטנדרטית או שהפרטים לא מתאימים אם ספרי הקיצורים. פעמים שמאותה סיבה אני לא רגוע גם אחרי שקיבלתי תשובה.

יש בעיה שהרבנים הוותיקים לא מספיק זמינים לציבור לענות לשאלות 'פשוטות' בחיובי כריתות, ובמקום זאת הם יושבים כעת לדוג' על במה במסיבת חומש של ת''ת שבהכוונתם, או בטקס פתיחת חנות פיצוחים וכדו', או מצטלמים עם בעלי ארגון חדש המבטיח ישועות שצץ כמו פטריה (ברגל), הדברים נכתבים לא ח''ו לקנטר אלא מכאב אמיתי, כשהשאלה לפעמים דחופה, חייב כרת או לא.

אם כן נשארת השאלה הנ''ל איך אני יודע את מי לשאול ? האם מועיל לזה אמונת חכמים פשוטה, שכל מי שיושב ועונה לשואלים מן הסתם גם למד ויודע ? האם נכונה סברת הבעלבתים שאם שאלתי את הרב אז זה באחריותו ועל ראשו לטוב ולמוטב ? האם אני צריך לדרוש לדרוש מהרב תעודות או לברר עליו אם יודע מה הוא סח ?

[אלי כהן]

זו אינה שאלה חדשה, וכבר דן בה השו"ע, ונתן לה תשובה די ברורה.

עיין: שם יו"ד רמ"ו ד (אמנם שם מיירי בכל אדם ומיהו כ"ש במורה הוראה), ושם רמ"ב ט, ושם ל"ו ברמ"א, ושם ח"מ י' א/ב.
וכמובן הוא צריך גם לקיים את כל המבואר שם יו"ד סי' רמ"ב כולו (אם אתה מתעצל לקרוא את כל הסימן אז תקרא לפחות את כותרתו, אבל תוסיף ותקרא במיוחד גם את המבואר שם סעיף ל"א בתחילת דברי הרמ"א).

[ישא ברכה]

שמעתי מהרב נבנצל בעיר העתיקה

כי רב לא צריך לדעת הכל, וגם לא ש"ס ושו"ע, וא"א לדעת הכל בזמנינו..

אלא מספיק שהוא ת"ח שיודע תורה, מבין אייך ללמוד, סברא ישרה, רואה את המציאות נכון, ואז כל תחום שהוא יתמקצע בו הוא יהיה ראוי להורות בו.

וזה ההגיון הפשוט..

[אלי כהן]

שמעתי מהרב נבנצל בעיר העתיקה

כי רב לא צריך לדעת הכל, וגם לא ש"ס ושו"ע, וא"א לדעת הכל בזמנינו..

אלא מספיק שהוא ת"ח שיודע תורה, מבין אייך ללמוד, סברא ישרה, רואה את המציאות נכון, ואז כל תחום שהוא יתמקצע בו הוא יהיה ראוי להורות בו.

וזה ההגיון הפשוט..

בתקופה שהגר"מ פיינשטיין זצוק"ל עוד היה בחיים, שמעתי מפי מגיד שיעור אמריקאי, שכל מה שמורה הוראה בארה"ב צריך לדעת, זה לא שו"ע ולא ש"ס ואפילו לא חומש, אלא "די שייידע את מספר הטלפון של הגר"מ פיינשטיין (שליט"א)..."

זה אולי נכון מבחינת המציאות הפשוטה, אבל כמובן בתגובתי הקודמת לא דנתי מצד המציאות הפשוטה, ואפילו לא מצד ההיגיון הפשוט, אלא רק מצד הדין הפשוט.

[ישא ברכה]

זו אינה שאלה חדשה, וכבר דן בה השו"ע, ונתן לה תשובה די ברורה.

עיין: שם יו"ד רמ"ו ד (אמנם שם מיירי בכל אדם ומיהו כ"ש במורה הוראה), ושם רמ"ב ט, ושם ל"ו ברמ"א, ושם ח"מ י' א/ב.
וכמובן הוא צריך גם לקיים את כל המבואר שם יו"ד סי' רמ"ב כולו (אם אתה מתעצל לקרוא את כל הסימן אז תקרא לפחות את כותרתו, אבל תוסיף ותקרא במיוחד גם את המבואר שם סעיף ל"א בתחילת דברי הרמ"א).

לטובת חלושי כח העיון אנא סכם את העולה לדינא שם

[אלי כהן]

זו אינה שאלה חדשה, וכבר דן בה השו"ע, ונתן לה תשובה די ברורה.

עיין: שם יו"ד רמ"ו ד (אמנם שם מיירי בכל אדם ומיהו כ"ש במורה הוראה), ושם רמ"ב ט, ושם ל"ו ברמ"א, ושם ח"מ י' א/ב.
וכמובן הוא צריך גם לקיים את כל המבואר שם יו"ד סי' רמ"ב כולו (אם אתה מתעצל לקרוא את כל הסימן אז תקרא לפחות את כותרתו, אבל תוסיף ותקרא במיוחד גם את המבואר שם סעיף ל"א בתחילת דברי הרמ"א).

לטובת חלושי כח העיון אנא סכם את העולה לדינא שם

לסכם את הסיכום? הרי מדובר בדינים קצרים ומסוכמים.
המקסימום שאוכל לעשות בשבילך, זה לפתוח בשבילך את השו"ע, ולהעתיק לך משם מילה במילה את מה שכבר מסוכם שם. האמנם זה מה שהיית רוצה שאעשה בשבילך? אין בעייה, רק תגיד.

[בן אליהו]

יש מורה הוראה ומו''צ ויש פוסק ההבדל ביניהם גדול ודומני שחלק מן הכותבים ערבבו בין השניים. על מה הדיון על התנאים למורה הוראה או על התנאים הנוראים והעצומים הנדרשים להיות פוסק, תואר שהוא שיא פסגת הגדלות בתורה?

[אלי כהן]

יש מורה הוראה ומו''צ ויש פוסק ההבדל ביניהם גדול ודומני שחלק מן הכותבים ערבבו בין השניים. על מה הדיון על התנאים למורה הוראה או על התנאים הנוראים והעצומים הנדרשים להיות פוסק, תואר שהוא שיא פסגת הגדלות בתורה?

כבר בתגובתי הראשונה ציינתי איזשהו קל וחומר: שהואיל ואפילו אדם פשוט נדרש לקיים את התנאים המבוארים בשו"ע יו"ד רמו ד, אז ק"ו שגם מורה הוראה נדרש לקיימם. וממוצא של דבר אתה למד קל וחומר שני: שהואיל ואפילו מורה הוראה שאינו פוסק נדרש לקיים את התנאים המצויינים בשאר המקורות שהובאו בתגובתי הראשונה, אז ק"ו שגם פוסק נדרש לקיימם.
אבל אם תשאלני מה הם התנאים הנדרשים מפוסק שאינם נדרשים ממורה הוראה, אענה לך שעל זה כבר אמרו חז"ל [חגיגה טו ע"ב]: "אם דומה הרב [=הפוסק] למלאך ד', יבקשו תורה מפיהו, ואם לאו - אל יבקשו תורה מפיהו".

[ישא ברכה]

האשכול התחיל בענין הלכתי, וגלש לנושא כאוב מאוד..

שלצערינו כנסת ישראל כופפת קומתה, ומתעטים ת"ח בעלי הוראה הראויים להורות בשאלות המצריכות הכרעה. והמוצי"ם שלנו, הם בסה"כ בעלי ידע, יש כאלו שבקיאים באו"ח יור"ד, המופלגים שבמוצי"ם יודעים את הגמ' (אבל גם לא ידיעה הגונה, א"א לשאול אותם שם במיניה וביה, אלא הם יודעים את הענינים מלמעלה, הדרגה פחות זה לדעת את הטור ב"י שו"ע. והפשוטים ביותר זה אלו שיודעים רק שו"ע וספרי הקיצורים, שלהם אסור לענות אלא על רק ההלכות המפורשות, לא יותר!. ולכן עיקר מעשה המו"צ בזה"ז הוא להביא את הידע, מה כתוב בשו"ע, מה המ"ב נוטה.. מה הכריע החזו"א, ומה ר' משה ורש"ז מקילים בעוד הרב אלישיב מחמיר.. וכו'. אבל מעטים מאוד החכמים אשר בכוחן לשבת על שאלה חדשה שמתעוררת היום, וכל שאלה כזו עוברת לדרג הבכיר ביותר.

הסיבה לכך לענ"ד הבעיה איננה רק הדירדור של הציבור שאכן קיים, וכומובן לא הארגוני חסד שמבלבלים את המח לאנשים, (ורבותיי, אני חייב לפרוק מה שבליבי עליהם, צריך להסביר להם שלעקם את החשיבה של האנשים ע"י שטיפת מח, זה לעשות רע!! לאנשים.. מי שיש לו מצוקה והוא נותן חמישים שקל לקופת העיר ומבקש ברכה מר' חיים, וחושב שבזה הסתיים הענין אז קרוב אצלי שהוא בכלל 'דבר ה' בזה', הקב"ה שולח לו בקשת חיזוק, והוא חושב שהקב"ה מבקש תרומה.. חמישים שקל ונגמר. הקב"ה מבקש תשובה ומעשים טובים, תנה בני ליבך לי וכו' וכו', אמונה, תפילה, חסד (אמיתי), קבלות חיזוק וכו'. והיטרוף הזה חדר לאנשים ע"י שמוצאים להם את העיניים בסיפורי ישועות מהודרים, בעלונים צבעוניים, בקיצ'ר כמו שמשווקים במבה.. ויוצרים אוירא ורושם, קצת כסף אתה מסודר.. אני לא מזלזל במצות צדקה, אני מאמין באמונה שלימה שצדקה תציל ממות פשוטו כמשמעו! אבל ברור לי כשמש שהקב"ה לא מביא אדם לקושי בשביל שיתן מאה שקל לתרומה (ודוקא לקופה מסוימת כי שמה גדולי ישראל נוסעים להודו להתפלל, הגזמתי, ואני מתנצל).. הקב"ה רוצה שהחולה או המסכן יפתחו את הלב לפניו בתחינה. אז אם ארגוני חסד שיפסיקו את הרס המחשבה לאלפי קטני הדעת, ובכל אופן ראוי שאיזה רב כבר יתן להם על הראש, הגיע הזמן. וכאן אנייודע שיבואו כולם וישאלו איך הרבנים משתפים פעולה עם זה? ובררתי קצת את הנושא, ואכמ"ל).

אבל לא אלמן ישראל, הציבור גדל, וכמו בכל דבר, יש פסולת, יש בינונים, וכו'. אבל יש גם אלפי בני תורה שמשקיעים עצמם באהלה של תורה, ועכ"ז אנחנו לא רואים בעלי הוראה חדשים היום.
הסיבה לענ"ד היא חינוך הישיבות, מי שמוכשר בכשרונות התורה, העתיד שלו זה רה"י לא פוסק, ולכן הכוחות הטובים נשאירם בכוללים נשים נזיקין, מקבלים חצי שטעלה של משיבון בסד"ב, אח"כ סד"א, עניבה, פראק, ר"מ ישב"ק, ובמקרה הטוב ישב"ג, בן ארבעים לבינה, אז הוא פותח ישיבה. מסותבב בחו"ל, אם חמל עליו השי"ת הרי שהישיבה מצליחה, והוא עסוק בשיעו"כ בבוקר ובסידור קידושין בערב. (כ"ז כמובן כשאין בחירות, או גזירות על כלל ישראל, או חנוכת הבית בת"ת וכו'). ואם מידת הדין עליו, הרי שבבוקר הוא מתקוטט עם בחורים, וב11 הוא מאבד את הסבלנות אחרי שהצעירים שלו לא מבינים את מה שהוא מחדש, כי את הגמ' הם לא הבינו טוב.. בצהריים הוא יושב עם האבות של.. ובערב, חתונות של הבוגרים שעברו מישיבתו לנחשקות יותר.. בקיץ הוא טרוד ברישום, ובאלול.. ובחורף שלא יעזבו את המקום תורה שהוא הקים, תורה בטהרתה..
האם המצב הזה חיובי או לא? תן לחכם ויחכם עוד.
אבל עקרו מהמסלול את החלק של ההלכה. ככה זה היה פעם, אחרי הגמ' עוברים להלכה, אסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא, כמו החזו"א שהוא ממשיך דרך התורה. (וכך היו כל הרה"י בליטא, כולם היו גם רבנים, החל מהנפש החיים שהיה הרב של וולאזין וע רב"ב ור' שמעון).
לכן במקום פסקי הלכה, כמו כל הראשונים וגדולי האחרונים, יש לנו רק עוד שיעורים בלומדע'ס, שיכולים להיות בשיטה שלא נפסקה להלכה, וכו'. (וחלילה אינני מכוין שיגרסו שו"ע, אלא גמרא אליבא דהלכתא, וכמו מרן החזו"א זלל"ה, שהוא ממשיך דרך הראשונים וגדולי האחרונים).
אחיי ורעי, אולי הגיע הזמן לעשות שינוי. לומדע'ס באויר יש בשפע, כוחות חזקים להורות את בנ"י, אין!!
חוץ מזה שכאמור עיקר הלימוד הוא המגיע עד ההלכה.

כאן תם כח המקליד. חכמים, תנו אזנכם. והביעו דעתכם הכנים דברינו.

[ישא ברכה]

זו אינה שאלה חדשה, וכבר דן בה השו"ע, ונתן לה תשובה די ברורה.

עיין: שם יו"ד רמ"ו ד (אמנם שם מיירי בכל אדם ומיהו כ"ש במורה הוראה), ושם רמ"ב ט, ושם ל"ו ברמ"א, ושם ח"מ י' א/ב.
וכמובן הוא צריך גם לקיים את כל המבואר שם יו"ד סי' רמ"ב כולו (אם אתה מתעצל לקרוא את כל הסימן אז תקרא לפחות את כותרתו, אבל תוסיף ותקרא במיוחד גם את המבואר שם סעיף ל"א בתחילת דברי הרמ"א).

לטובת חלושי כח העיון אנא סכם את העולה לדינא שם

לסכם את הסיכום? הרי מדובר בדינים קצרים ומסוכמים.
המקסימום שאוכל לעשות בשבילך, זה לפתוח בשבילך את השו"ע, ולהעתיק לך משם מילה במילה את מה שכבר מסוכם שם. האמנם זה מה שהיית רוצה שאעשה בשבילך? אין בעייה, רק תגיד.

אינני זוכר כעת מה כתוב שם, אבבל אם מדובר על גדרי ת"ח, אז שום קשר לאשכול.

[אלי כהן]

זו אינה שאלה חדשה, וכבר דן בה השו"ע, ונתן לה תשובה די ברורה.

עיין: שם יו"ד רמ"ו ד (אמנם שם מיירי בכל אדם ומיהו כ"ש במורה הוראה), ושם רמ"ב ט, ושם ל"ו ברמ"א, ושם ח"מ י' א/ב.
וכמובן הוא צריך גם לקיים את כל המבואר שם יו"ד סי' רמ"ב כולו (אם אתה מתעצל לקרוא את כל הסימן אז תקרא לפחות את כותרתו, אבל תוסיף ותקרא במיוחד גם את המבואר שם סעיף ל"א בתחילת דברי הרמ"א).

אינני זוכר כעת מה כתוב שם, אבבל אם מדובר על גדרי ת"ח, אז שום קשר לאשכול.

במקור הראשון מדובר בכל אדם, וכבר ציינתי דק"ו למורה הוראה. בשאר המקורות שציינתי, לא מדובר על גידרי ת"ח אלא על גידרי מורה הוראה.

[אום אני חומה]

שמעתי פעם מהמשגיח הגרי"פ גולדווסר שליט"א שאמר בסרקזם, שכמו שפעם היה רק רופא אחד שהיה מומחה לכל איברי הגוף, ואילו היום עקב התפתחות הידע והקידמה יש רופא מיוחד לכל איבר ואיבר, רופא עור רופא אא"ג וכן הלאה, כך גם בתורה פעם הרב ידע הכל בכל מכל כל ואילו היום- מו"צ להל' מקוואות, מו"צ להל' לה"ר, מו"צ לארבעת המינים...

[בברכה המשולשת]

זכורני שראיתי בשם מרן הגראז"מ שהעיקר שהרב הבא לפסוק לשאולים ידע איך ללמוד, ידע איפה לחפש, ותהיה לו ענוה

[אלי כהן]

זכורני שראיתי בשם מרן הגראז"מ שהעיקר שהרב הבא לפסוק לשאולים ידע איך ללמוד, ידע איפה לחפש, ותהיה לו ענוה

אתה חוזר על דברים דומים שכתב הרב ישא ברכה, כאן: viewtopic.php?f=17&t=22795&sid=74e17f89f9aa0242a40dc62f0d789350#p226691 . וראה אף יותר מכך, בתגובתי העוקבת לשלו.

[אמסטרדם]

.

[בברכה המשולשת]

זכורני שראיתי בשם מרן הגראז"מ שהעיקר שהרב הבא לפסוק לשאולים ידע איך ללמוד, ידע איפה לחפש, ותהיה לו ענוה

אתה חוזר על דברים דומים שכתב הרב ישא ברכה, כאן: viewtopic.php?f=17&t=22795&sid=74e17f89f9aa0242a40dc62f0d789350#p226691 . וראה אף יותר מכך, בתגובתי העוקבת לשלו.

ייש"כ. לא שמתי לב. ואם כן הגה"צ הרב נבנצל שליט"א קבל זאת מרבו דרבו

[אוהב אוצר]

השאלה שלי אחרת: מי שקיבל 'היתר הוראה' בכל נושא כלשהו או לאו דווקא, האם יכול לחלוק על אחד מגדולי הדור עם ראיות מוצקות או סברות שנשענות על השכל הישר?
לכאורה מדוע לא? אם יש לו היתר הוראה דהיינו שהוא יכול לפסוק, אז יוכל לחלוק גם על הוראה של אחד גדול ומפורסם בדור לכאורה.

[אום אני חומה]

השאלה שלי אחרת: מי שקיבל 'היתר הוראה' בכל נושא כלשהו או לאו דווקא, האם יכול לחלוק על אחד מגדולי הדור עם ראיות מוצקות או סברות שנשענות על השכל הישר?
לכאורה מדוע לא? אם יש לו היתר הוראה דהיינו שהוא יכול לפסוק, אז יוכל לחלוק גם על הוראה של אחד גדול ומפורסם בדור לכאורה.

viewtopic.php?f=17&t=19234&p=188527&hilit=%D7%AA%D7%A0%D7%A1%D7%94#p188527

[שלח]

ראיתי פה דרך לימודו של החפץ חיים ,אולי אפשר ללמוד מדרכו כיצד לפסוק

[שלח]

כמובן יש להוסיף את יראת השמיים ומידות טובות, כמו כן יש שיטות שונות של פסיקה ,האם הולכים ומחפשים בכל האחרונים או מתרכזים בראשונים וטור שלחן ערוך, האם הסברה היא העיקר בדין, האם נוטים יותר לפלפול ,או צריך גם ראיות מפורשות ,עד כמה משלבים גם מתורת הקבלה,האם יש נטיה להקל או להחמיר ועוד דברים נוספים

[אנא עבדא]

ידע בד' חלקי שו"ע פלוס יראה שקודמת לחכמה.
אבל באופן מושלם זה רק כשיש לו ידע רע בחלק החמישי של השו"ע... וד"ל

[משך חכמה]

להיות ת"ח פירושו לדעת ש"ס ופוסקים - ש"ס ע ל פ י הפוסקים (חזון איש). וזהו כל ההבדל.

[נשר]

שו"ת הר"י מיגאש סימן קיד
שאלה מה יאמר אדוננו באיש שלא קרא מעולם הלכה עם רב ואינו יודע דרך הלכה ולא פירושה ולא קריאתה אלא שהוא ראה הרבה מתשובות הגאונים ז"ל וספרי הדינים. ולא נעלם מאדוננו שהתשובות אינם עומדות על מצב אחד בפרט הישנות מהם שנכנס בהם ההפסד מצד המעתיקים אותם ועם זה יחסו קצת תשובותיהם לזולת בעליהן גם הרבה מן הגאונים הורו בתשובותיהם על שאלה אחת ואח"כ חזרו בהם מאותה הוראה או השיגו אותם אחרים בכך. ואם איש שעיקר ידיעתו בתשובות אלו ואינו מבין הצדק מהם מבלתי הצדק אם יוכל להורות בענין אחד או בנדון אחד ויפסוק הדין בו ואפשר להיות שאותה שהורה ממנה כבר חזר בו המורה בה ומי שאינו מבין עיקר הדין ולא מאיזה מקום יצא מן התלמוד אם הוא מותר להורות או אם ראוי לסמוך עליו בשום דבר בפרט אם הוא בלתי ירא שמים והעידו עליו ברשעיות רבות ועוד העידו עליו שהוא נתלה היום לענין דין אחד בשאלה אחת ומייחס אותה לגאון אחד ומחר הוא נתלה בדין הדומה לו בשאלה אחרת באופן אחר והוא מיחס אותה לגאון אחר יבאר לנו אדוננו שורת הדין בזה ביאור מספיק.

תשובה דע שהאיש הזה ראוי יותר להתיר לו להורות מאנשים רבים קבעו עצמם להוראה בזמננו זה ורובם אין בהם אפי' אחד משני דברים אלו רצוני לומר הבנת ההלכה והעמידה על דעת הגאונים ז"ל. ואותם שמדמים להורות מעיון ההלכה ומחוזק עיונם בתלמוד הם שראוי למנעם מזה לפי שאין בזמננו זה מי שיהי' ראוי לכך ולא מי שהגיע בחכמת התלמוד לכלל שיורה מעיונו מבלי שיעמוד על דעת הגאונים ז"ל. אבל מי שמורה מתשובות הגאונים וסומך עליהם ואף על פי שאינו יכול להבין בתלמוד הוא יותר הגון ומשובח מאותו שחושב שהוא יודע בתלמוד וסומך על עצמו. שהוא אף על פי שהוא מורה מסברא בלתי אמתות מראיות הגאונים ז"ל מ"מ אינו טועה בזה לפי שהוא מה שעשה ע"פ ב"ד גדול מומחה לרבים עשה. ומי שמורה מעיונו בהלכה אפשר שהוא חושב שאותה הלכה מחייבת אותה הוראה והיא אינה מחייבתה והטעהו עיונו או טעה בפירושה. ואין בזמננו זה מי שיגיע בתלמוד לגדר שיוכל לסמוך להורות ממנו. וכבר באו לידי תשובות קצת אנשים בדברים שהורו בהם והם חושבים שהורו כדין ושהוא ברור כשמש והם טעו בהוראתם ותלו הדבר ההוא אל מקום בלתי מקומו ולמדו הדין ממקום שאין ללמוד אותו ממנו וכבר היה בין הדבר שדנו בו ובין ההלכה שנתלו בה לאותו הדין חילוק דק ודקדוק נעלם ונסתר ולא הרגישו בו והיו לוקחים ההלכה בכללה כפשטה ולא הרגישו בחילוק הדק שבה ומדמין הנדון שלהם לה ואינם מרגישים בחילוק הדק שביניהם. עד שאני אומר שמי שאינו סומך על עצמו אם הוא נתלה בתשובות הגאונים ובהוראתם שהם הלכות פסוקות וסברות קצרות ברורות הוא יותר משובח מאותם המדמים להורות מן התלמוד. ואמנם מה שזכרת מהיותו בלתי ירא שמים אם הוא דיין קבוע ראוי לחקור בזה לפי שאין ראוי לנו לעמוד דיין שאינו הגון לפי שהוא כנוטע אשרה בישראל ואם אינו דיין קבוע אלא שאין דן לפניו אלא מי שקבל אותו על דרך הברירה אין לנו לעכב בזה.

[בברכה המשולשת]

וידוע שמרנא המהר"ל ואחיו רבינו חיים ב"ר בצלאל חלקו על כך בהדיא (וכן נראה מדברי הרמב"ם בהקדמתו, ובעל המאור והרא"ש בסוגיא דטועה בשיקול הדעת)

[רבי יעקב]

האשכול התחיל בענין הלכתי, וגלש לנושא כאוב מאוד..

שלצערינו כנסת ישראל כופפת קומתה, ומתעטים ת"ח בעלי הוראה הראויים להורות בשאלות המצריכות הכרעה. והמוצי"ם שלנו, הם בסה"כ בעלי ידע, יש כאלו שבקיאים באו"ח יור"ד, המופלגים שבמוצי"ם יודעים את הגמ' (אבל גם לא ידיעה הגונה, א"א לשאול אותם שם במיניה וביה, אלא הם יודעים את הענינים מלמעלה, הדרגה פחות זה לדעת את הטור ב"י שו"ע. והפשוטים ביותר זה אלו שיודעים רק שו"ע וספרי הקיצורים, שלהם אסור לענות אלא על רק ההלכות המפורשות, לא יותר!. ולכן עיקר מעשה המו"צ בזה"ז הוא להביא את הידע, מה כתוב בשו"ע, מה המ"ב נוטה.. מה הכריע החזו"א, ומה ר' משה ורש"ז מקילים בעוד הרב אלישיב מחמיר.. וכו'. אבל מעטים מאוד החכמים אשר בכוחן לשבת על שאלה חדשה שמתעוררת היום, וכל שאלה כזו עוברת לדרג הבכיר ביותר.

הסיבה לכך לענ"ד הבעיה איננה רק הדירדור של הציבור שאכן קיים, וכומובן לא הארגוני חסד שמבלבלים את המח לאנשים, (ורבותיי, אני חייב לפרוק מה שבליבי עליהם, צריך להסביר להם שלעקם את החשיבה של האנשים ע"י שטיפת מח, זה לעשות רע!! לאנשים.. מי שיש לו מצוקה והוא נותן חמישים שקל לקופת העיר ומבקש ברכה מר' חיים, וחושב שבזה הסתיים הענין אז קרוב אצלי שהוא בכלל 'דבר ה' בזה', הקב"ה שולח לו בקשת חיזוק, והוא חושב שהקב"ה מבקש תרומה.. חמישים שקל ונגמר. הקב"ה מבקש תשובה ומעשים טובים, תנה בני ליבך לי וכו' וכו', אמונה, תפילה, חסד (אמיתי), קבלות חיזוק וכו'. והיטרוף הזה חדר לאנשים ע"י שמוצאים להם את העיניים בסיפורי ישועות מהודרים, בעלונים צבעוניים, בקיצ'ר כמו שמשווקים במבה.. ויוצרים אוירא ורושם, קצת כסף אתה מסודר.. אני לא מזלזל במצות צדקה, אני מאמין באמונה שלימה שצדקה תציל ממות פשוטו כמשמעו! אבל ברור לי כשמש שהקב"ה לא מביא אדם לקושי בשביל שיתן מאה שקל לתרומה (ודוקא לקופה מסוימת כי שמה גדולי ישראל נוסעים להודו להתפלל, הגזמתי, ואני מתנצל).. הקב"ה רוצה שהחולה או המסכן יפתחו את הלב לפניו בתחינה. אז אם ארגוני חסד שיפסיקו את הרס המחשבה לאלפי קטני הדעת, ובכל אופן ראוי שאיזה רב כבר יתן להם על הראש, הגיע הזמן. וכאן אנייודע שיבואו כולם וישאלו איך הרבנים משתפים פעולה עם זה? ובררתי קצת את הנושא, ואכמ"ל).

אבל לא אלמן ישראל, הציבור גדל, וכמו בכל דבר, יש פסולת, יש בינונים, וכו'. אבל יש גם אלפי בני תורה שמשקיעים עצמם באהלה של תורה, ועכ"ז אנחנו לא רואים בעלי הוראה חדשים היום.
הסיבה לענ"ד היא חינוך הישיבות, מי שמוכשר בכשרונות התורה, העתיד שלו זה רה"י לא פוסק, ולכן הכוחות הטובים נשאירם בכוללים נשים נזיקין, מקבלים חצי שטעלה של משיבון בסד"ב, אח"כ סד"א, עניבה, פראק, ר"מ ישב"ק, ובמקרה הטוב ישב"ג, בן ארבעים לבינה, אז הוא פותח ישיבה. מסותבב בחו"ל, אם חמל עליו השי"ת הרי שהישיבה מצליחה, והוא עסוק בשיעו"כ בבוקר ובסידור קידושין בערב. (כ"ז כמובן כשאין בחירות, או גזירות על כלל ישראל, או חנוכת הבית בת"ת וכו'). ואם מידת הדין עליו, הרי שבבוקר הוא מתקוטט עם בחורים, וב11 הוא מאבד את הסבלנות אחרי שהצעירים שלו לא מבינים את מה שהוא מחדש, כי את הגמ' הם לא הבינו טוב.. בצהריים הוא יושב עם האבות של.. ובערב, חתונות של הבוגרים שעברו מישיבתו לנחשקות יותר.. בקיץ הוא טרוד ברישום, ובאלול.. ובחורף שלא יעזבו את המקום תורה שהוא הקים, תורה בטהרתה..
האם המצב הזה חיובי או לא? תן לחכם ויחכם עוד.
אבל עקרו מהמסלול את החלק של ההלכה. ככה זה היה פעם, אחרי הגמ' עוברים להלכה, אסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא, כמו החזו"א שהוא ממשיך דרך התורה. (וכך היו כל הרה"י בליטא, כולם היו גם רבנים, החל מהנפש החיים שהיה הרב של וולאזין וע רב"ב ור' שמעון).
לכן במקום פסקי הלכה, כמו כל הראשונים וגדולי האחרונים, יש לנו רק עוד שיעורים בלומדע'ס, שיכולים להיות בשיטה שלא נפסקה להלכה, וכו'. (וחלילה אינני מכוין שיגרסו שו"ע, אלא גמרא אליבא דהלכתא, וכמו מרן החזו"א זלל"ה, שהוא ממשיך דרך הראשונים וגדולי האחרונים).
אחיי ורעי, אולי הגיע הזמן לעשות שינוי. לומדע'ס באויר יש בשפע, כוחות חזקים להורות את בנ"י, אין!!
חוץ מזה שכאמור עיקר הלימוד הוא המגיע עד ההלכה.

כאן תם כח המקליד. חכמים, תנו אזנכם. והביעו דעתכם הכנים דברינו.

מיוחד. אמת לאמיתה...
ולהוסיף ששמעתי מרב אחד, שהיה אחד מהרבנים שנתעלה להיות אדמו"ר ובא לקבל את ברכת מורו ורבו שקיבל ממנו סמיכה, ואמר לו אותו גדול שעתה הוא צריך להסיר ממנו את הסמיכה, שבוודאי לא יהיה פנוי לחזור על לימוד ההלכות כדבעי, עקב טרדת העול באדמרו"ת ...

[ארזי ביתר]

האשכול התחיל בענין הלכתי, וגלש לנושא כאוב מאוד..

שלצערינו כנסת ישראל כופפת קומתה, ומתעטים ת"ח בעלי הוראה הראויים להורות בשאלות המצריכות הכרעה. והמוצי"ם שלנו, הם בסה"כ בעלי ידע, יש כאלו שבקיאים באו"ח יור"ד, המופלגים שבמוצי"ם יודעים את הגמ' (אבל גם לא ידיעה הגונה, א"א לשאול אותם שם במיניה וביה, אלא הם יודעים את הענינים מלמעלה, הדרגה פחות זה לדעת את הטור ב"י שו"ע. והפשוטים ביותר זה אלו שיודעים רק שו"ע וספרי הקיצורים, שלהם אסור לענות אלא על רק ההלכות המפורשות, לא יותר!. ולכן עיקר מעשה המו"צ בזה"ז הוא להביא את הידע, מה כתוב בשו"ע, מה המ"ב נוטה.. מה הכריע החזו"א, ומה ר' משה ורש"ז מקילים בעוד הרב אלישיב מחמיר.. וכו'. אבל מעטים מאוד החכמים אשר בכוחן לשבת על שאלה חדשה שמתעוררת היום, וכל שאלה כזו עוברת לדרג הבכיר ביותר.

הסיבה לכך לענ"ד הבעיה איננה רק הדירדור של הציבור שאכן קיים, וכומובן לא הארגוני חסד שמבלבלים את המח לאנשים, (ורבותיי, אני חייב לפרוק מה שבליבי עליהם, צריך להסביר להם שלעקם את החשיבה של האנשים ע"י שטיפת מח, זה לעשות רע!! לאנשים.. מי שיש לו מצוקה והוא נותן חמישים שקל לקופת העיר ומבקש ברכה מר' חיים, וחושב שבזה הסתיים הענין אז קרוב אצלי שהוא בכלל 'דבר ה' בזה', הקב"ה שולח לו בקשת חיזוק, והוא חושב שהקב"ה מבקש תרומה.. חמישים שקל ונגמר. הקב"ה מבקש תשובה ומעשים טובים, תנה בני ליבך לי וכו' וכו', אמונה, תפילה, חסד (אמיתי), קבלות חיזוק וכו'. והיטרוף הזה חדר לאנשים ע"י שמוצאים להם את העיניים בסיפורי ישועות מהודרים, בעלונים צבעוניים, בקיצ'ר כמו שמשווקים במבה.. ויוצרים אוירא ורושם, קצת כסף אתה מסודר.. אני לא מזלזל במצות צדקה, אני מאמין באמונה שלימה שצדקה תציל ממות פשוטו כמשמעו! אבל ברור לי כשמש שהקב"ה לא מביא אדם לקושי בשביל שיתן מאה שקל לתרומה (ודוקא לקופה מסוימת כי שמה גדולי ישראל נוסעים להודו להתפלל, הגזמתי, ואני מתנצל).. הקב"ה רוצה שהחולה או המסכן יפתחו את הלב לפניו בתחינה. אז אם ארגוני חסד שיפסיקו את הרס המחשבה לאלפי קטני הדעת, ובכל אופן ראוי שאיזה רב כבר יתן להם על הראש, הגיע הזמן. וכאן אנייודע שיבואו כולם וישאלו איך הרבנים משתפים פעולה עם זה? ובררתי קצת את הנושא, ואכמ"ל).

אבל לא אלמן ישראל, הציבור גדל, וכמו בכל דבר, יש פסולת, יש בינונים, וכו'. אבל יש גם אלפי בני תורה שמשקיעים עצמם באהלה של תורה, ועכ"ז אנחנו לא רואים בעלי הוראה חדשים היום.
הסיבה לענ"ד היא חינוך הישיבות, מי שמוכשר בכשרונות התורה, העתיד שלו זה רה"י לא פוסק, ולכן הכוחות הטובים נשאירם בכוללים נשים נזיקין, מקבלים חצי שטעלה של משיבון בסד"ב, אח"כ סד"א, עניבה, פראק, ר"מ ישב"ק, ובמקרה הטוב ישב"ג, בן ארבעים לבינה, אז הוא פותח ישיבה. מסותבב בחו"ל, אם חמל עליו השי"ת הרי שהישיבה מצליחה, והוא עסוק בשיעו"כ בבוקר ובסידור קידושין בערב. (כ"ז כמובן כשאין בחירות, או גזירות על כלל ישראל, או חנוכת הבית בת"ת וכו'). ואם מידת הדין עליו, הרי שבבוקר הוא מתקוטט עם בחורים, וב11 הוא מאבד את הסבלנות אחרי שהצעירים שלו לא מבינים את מה שהוא מחדש, כי את הגמ' הם לא הבינו טוב.. בצהריים הוא יושב עם האבות של.. ובערב, חתונות של הבוגרים שעברו מישיבתו לנחשקות יותר.. בקיץ הוא טרוד ברישום, ובאלול.. ובחורף שלא יעזבו את המקום תורה שהוא הקים, תורה בטהרתה..
האם המצב הזה חיובי או לא? תן לחכם ויחכם עוד.
אבל עקרו מהמסלול את החלק של ההלכה. ככה זה היה פעם, אחרי הגמ' עוברים להלכה, אסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא, כמו החזו"א שהוא ממשיך דרך התורה. (וכך היו כל הרה"י בליטא, כולם היו גם רבנים, החל מהנפש החיים שהיה הרב של וולאזין וע רב"ב ור' שמעון).
לכן במקום פסקי הלכה, כמו כל הראשונים וגדולי האחרונים, יש לנו רק עוד שיעורים בלומדע'ס, שיכולים להיות בשיטה שלא נפסקה להלכה, וכו'. (וחלילה אינני מכוין שיגרסו שו"ע, אלא גמרא אליבא דהלכתא, וכמו מרן החזו"א זלל"ה, שהוא ממשיך דרך הראשונים וגדולי האחרונים).
אחיי ורעי, אולי הגיע הזמן לעשות שינוי. לומדע'ס באויר יש בשפע, כוחות חזקים להורות את בנ"י, אין!!
חוץ מזה שכאמור עיקר הלימוד הוא המגיע עד ההלכה.

כאן תם כח המקליד. חכמים, תנו אזנכם. והביעו דעתכם הכנים דברינו.

הדברים מאירים ונכוחים. ומה מאוד, נפלאה שיטת ה'כוללים' החסידיים, שמרביתם עוסקים בלימוד הלכה. רק חבל שלא מספיק משקיעים בהלכה למעשה, ולא מעודדים את האברכים להתעטר בנזר הוראה.