יוסף הצדיק חילל ר''ה - חלילה???

[אורי ש]

מבואר שיוסף הצדיק יצא מבית האסורים בר''ה.
ואיתא בקרא 'ויגלח ויחלף שמלותיו'.
ואמאי הותרה לו,
משום פיקו"נ?
משום שנעשה ע"י אחר?
או דילמא מטעמא אחרינא?
אשמח לשמוע מידיעות הרבנים דכאן - בעניין זה.
יישר כח!!!

[יאיר]

עדיין לא ניתנה תורה!!! (המועדים עדיין לא היו תקפים).

[בקרו טלה]

מבואר שיוסף הצדיק יצא מבית האסורים בר''ה.
ואיתא בקרא 'ויגלח ויחלף שמלותיו'.
ואמאי הותרה לו,
משום פיקו"נ?
משום שנעשה ע"י אחר?
או דילמא מטעמא אחרינא?
אשמח לשמוע מידיעות הרבנים דכאן - בעניין זה.
יישר כח!!!

חתם סופר
ויגלח ויחלף שמלותיו, פירש"י מפני כבוד מלכות, יל"ד מה רצה בזה וכי לא היה לו לגלח ביציאתו מבית האסורים, וי"ל מפני שהיה ר"ה ויוסף שמר התורה בח"ל כמשחז"ל [ב"ר צ"ב ד'] על טבוח טבח והכן, לכן פי' משום כבוד מלכות אפי' של או"ה דחה איסור גלוח בי"ט שעל כבוד מלכות הי' מצווה ועל י"ט היה אינו מצווה ועושה. א"נ לפמ"ש במק"א כי יוסף היה לו להרגיש על כי שליח של הנס הזה היה פרעה היה יכול להכיר שלא יהי' נס שלם כי הוא התחלת הגלות, ולא היה ראוי לגלח ולחלף שמלותיו ואיפוך אנא, אלא משום כבוד מלכות. [תקס"א, ועי' ברע"ב כאן]:

[אורי ש]

יישר כח לרבנים שליט''א!
לר' יאיר, ממש''כ בהבא אחריך משמע לכאורה דלא כדברי כבודו.
הלא כן?
יש לכם ראיה לדבריכם?

שכויח!

[יאיר]

כך זכורני שמתרצים גבי יעקב שנשא ב' נשים וגבי עוד מקרים.

[גימפעל]

כך זכורני שמתרצים גבי יעקב שנשא ב' נשים וגבי עוד מקרים.

אם היית מעיין בקבצים המצורפים היית רואה שזה אחד התירוצים של ה'מעדני אשר' ודחה תירוץ זה.

[ר_חיים_הקטן]

כמדומני גם היערות דבש מדבר על זה, כדאי לחפש.

[נהר שלום]

עי' בהקדמה לספר דרכי העיון של הגר"מ מאזוז שליט"א

[אלי כהן]

מבואר שיוסף הצדיק יצא מבית האסורים בר''ה. ואיתא בקרא 'ויגלח ויחלף שמלותיו'.

הואיל וכת"ר קאתי לאותובי מקרא, הוה ליה נמי לתרוצי מקרא, עיין שמות יב ב.

[אורי ש]

מבואר שיוסף הצדיק יצא מבית האסורים בר''ה. ואיתא בקרא 'ויגלח ויחלף שמלותיו'.

הואיל וכת"ר קאתי לאותובי מקרא, הוה ליה נמי לתרוצי מקרא, עיין שמות יב ב.

אם הבנתי כוונתו, ר"ל שעדיין לא נתחדשו ראשי חדשים ושנים, וכמו שהעיר לעיל הרב יאיר.
אלא דעיקר כוונתי היא על סמך זה שאבותינו קיימו המצוות מעצמם, ועל זה קבעינא, מאי טעמא הוו''ל ליוסף להניח מצוות ר''ה עבור גילוח?

ושוב יישר כח לכל באי ביהמ''ד הזה על תשובותיהם והערותיהם!

[מה שנכון נכון]

בצפנת פענח כתב שיוסף עיבר את החודש ונמצא שהיום חול.

[אורי ש]

בצפנת פענח כתב שיוסף עיבר את החודש ונמצא שהיום חול.

אוהו!!!
יישר כח עצום!
אפשר מ"מ?

[מה שנכון נכון]

בצפנת פענח כתב שיוסף עיבר את החודש ונמצא שהיום חול.

אוהו!!!
יישר כח עצום!
אפשר מ"מ?

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=242

[יוס'ל]

בצפנת פענח כתב שיוסף עיבר את החודש ונמצא שהיום חול.

עיבר החודש כפשוטו ?

7.jpg (59.17 KiB) נצפה 5088 פעמים

ומלבד זאת את החודש לא ניתן לעבר ביום ל' אלא אם לא מקדשים את יום ל' אז ר''ח נדחה ליום ל''א, וכזכורני שיש בזה מח' אם צריך לקדש את יום ל''א למצווה.

במושכל שני; יש לדייק שאכן כך היה שיוסף יצא בר''ה שהיה יום ל' באלול, ולא קידש את אותו יום, וא''כ נמצא שהיום אינו ר''ה. שאל''כ איך ניישב את הגמ' שבראש השנה יצא אם אינו אלא ערב ר''ה.

אך גם זה רק בדרך ווארט, כי אם כך יוצא שכל החודשים היו מעוברים עד שניתנה מצוות קידוש החודש, ושנת הלבנה הייתה 360 יום ?!, אע''כ שלא מנו כלל את חודשי הלבנה.

[אורי ש]

אם עיבר החודש, ושוב אניו ר''ה, אמאי איתא בגמ' שיוסף יצא מבית האסורים בר"ה? הרי כבר אינו ר"ה?

[אלי כהן]

מבואר שיוסף הצדיק יצא מבית האסורים בר''ה. ואיתא בקרא 'ויגלח ויחלף שמלותיו'.

הואיל וכת"ר קאתי לאותובי מקרא, הוה ליה נמי לתרוצי מקרא, עיין שמות יב ב.

אם הבנתי כוונתו, ר"ל שעדיין לא נתחדשו ראשי חדשים ושנים, וכמו שהעיר לעיל הרב יאיר.

לא לזה התכוונתי, אלא התכוונתי - שאם תעיין בשמות יב ב - אז תראה, שהתורה מכרזת ואומרת באופן מפורש - שהחודש הראשון לחודשי השנה - הוא חודש יציאת מצרים. אמור מעתה: לפי דין תורה, היום הראשון של חודש יציאת מצרים - הוא הוא הראוי להיקרא "ראש השנה". יום זה אינו מועד כלל - גם לפי דין תורה, וממילא מותר להתגלח ביום זה, וממילא מעיקרא קושיא ליתא.
כמובן לא הייתי מעז להפנות אותך לפסוק המפורש ההוא, לולי שראיתי שהקשית מפסוק מפורש, אז על זה אמרתי לך - שהואיל ובאת להקשות מפסוק מפורש - הרי גם יכולת לתרץ מפסוק מפורש.

למותר לציין, שיום א' בתשרי - שהוא כידוע יום-טוב ומקרא-קודש לפי דין תורה - נקרא בתורה (ויקרא כג כד, במדבר כט א) "בחודש השביעי באחד לחודש". אמור מעתה: לפי לשון תורה, א' בתשרי אינו יכול להיקרא "ראש השנה".

תדע, שהרי מהמדרש [בראשית רבה על הפסוק "וזאת ליהודה", ובשמות רבה על הפסוק "ויהי כל נפש" ועל הפסוק "ויהי בחצי הלילה" ד"ה אמר, ובבמדבר רבה על הפסוק "קרבנו קערת" ועל הפסוק "קח את הלויים" בדיבור השני, ובספרי על הפסוק "הוא והושע בן נון", ובקהלת רבה על הפסוק "עיר קטנה" בדיבור השלישי] מוכח להדיא - דביום יציאת יוסף מבית האסורים - הוא מונה למלך (ודריש לה בבראשית רבה ובקהלת רבה מקרא דקהלת "ובא אליה מלך גדול" זה יוסף), והא תנן להדיא בריש ראש השנה: "באחד בניסן ראש השנה למלכים". ודו"ק.

[אורי ש]

יישר כחך הרב אלי הכהן, אך לענ''ד אין ראיה מהמשנה שהבאת מר''ה לזה שר''ה דיוסף היה ניסן.
הלא כן?

[אלי כהן]

לענ''ד אין ראיה מהמשנה שהבאת מר''ה לזה שר''ה דיוסף היה ניסן. הלא כן?

אני יודע שלושה דברים:
א. שביום צאת יוסף מבית האסורים הוא התמנה למלך (ודריש לה בבראשית רבה ובקהלת רבה מהפסוק שבקהלת "ובא אליה מלך גדול" זה יוסף).
ב. שיום צאת יוסף מבית האסורים היה ראש השנה.
ג. שראש השנה למלכים הוא א בניסן.

עכשיו תעשה עם זה מה שאתה רוצה.

[אורי ש]

ומה שנפקדו האמהות, שהיה גם בר''ה, זה ר"ה אחר?
זאת ועוד - דאיתא בר''ה ל' ע''ב:
"ובזמן שחל ראש השנה להיות בחמישי בשבת שהשירה שלו הרנינו לאלהים עוזנו לא היה אומר בשחרית הרנינו מפני שחוזר וכופל את הפרק אלא מהו אומר {תהילים פא-ז} הסירותי מסבל שכמו "
וברש"י - "הסירותי מסבל שכמו. משום דבר''ה יצא יוסף מבית האסורים:"

משמע שהיה ר''ה דתשרי ולא דניסן.

וא"כ הדרא קושיא לדוכתא.

[יוס'ל]

לענ''ד אין ראיה מהמשנה שהבאת מר''ה לזה שר''ה דיוסף היה ניסן. הלא כן?

אני יודע שלושה דברים:
א. שביום צאת יוסף מבית האסורים הוא התמנה למלך (ודריש לה בבראשית רבה ובקהלת רבה מהפסוק שבקהלת "ובא אליה מלך גדול" זה יוסף).
ב. שיום צאת יוסף מבית האסורים היה ראש השנה.
ג. שראש השנה למלכים הוא א בניסן.

עכשיו תעשה עם זה מה שאתה רוצה.

ר''ה למלכי ישראל זה אחד בניסן, ולמלכי אוה''ע אחד בתשרי, האם 'מלכי ישראל' פירושו שהמלך עצמו ישראל, או שהוא מלך על ישראל ?

[אוצר החכמה]

לא כל כך ברורה השאלה. אם המלך הגוי מצווה לגוי לגלח ישראל והישראל אינו מסייע כלל האם יש בזה איסור? (אתם לא חושבים שהכוונה ויגלח היינו דווקא שגילח את עצמו?)

[אורי ש]

לא כל כך ברורה השאלה. אם המלך הגוי מצווה לגוי לגלח ישראל והישראל אינו מסייע כלל האם יש בזה איסור? (אתם לא חושבים שהכוונה ויגלח היינו דווקא שגילח את עצמו?)

בכגון דא פטור לכאורה רק מדין אנוס, אך אין זה היתר.

[נהר שלום]

עי' בהקדמה לספר דרכי העיון של הגר"מ מאזוז שליט"א

עמ' 17
וז"ל: כן ראיתי מי שפירש בכונת הראב"ע פרשת מקץ (מ"א י"ד) "ויגלח, המגלח", שהוק"ל לפ"ד חז"ל שבראש השנה יצא יוסף מבית האסורים, איך התגלח בחג? ולזה פירש "ויגלח המגלח",כלומר ע"י נכרי. והם פטפוטי מילי בעלמא, ולא נתכוון לזה הראב"ע מעולם. חדא, שהרי כתב הרמב"ן (בראשית כ"ו ה', י"ח כ"ה) שלא שמרו האבות תרי"ג מצוות אלא בא"י, וכ"ש יוסף שלא נזכר בגמ' ששמר כל התורה. וכ"ש שעוד לא נקבע יום ראש השנה. וכ"ש שהראב"ע לא הזכיר דרשת חז"ל כלל שיוסף יצא בראש השנה, וכל דבריו בפירוש התורה הם ע"פ הפשט כידוע. אבל כוונת הראב"ע כי "ויגלח" משמע שגילח את אחרים, והול"ל "ויתגלח" בבנין התפעל (כמו בפרשת תזריע, י"ג ל"ג) או "ויגולח" בבנין פועל (כמו בשמשון, שופטים ט"ז כ"ב). ולכן פירש הראב"ע שחוזר על המגלח, ור"ל שגילח אותו המגלח. וזה ברור (ועדיפא מינה יש לפרש ויגלח את שערו. והוא מקרא קצר וחסר הנשוא. ועיין ויקרא י"ד ח').

[בקרו טלה]

עי' בהקדמה לספר דרכי העיון של הגר"מ מאזוז שליט"א

עמ' 17
וז"ל: כן ראיתי מי שפירש בכונת הראב"ע פרשת מקץ (מ"א י"ד) "ויגלח, המגלח", שהוק"ל לפ"ד חז"ל שבראש השנה יצא יוסף מבית האסורים, איך התגלח בחג? ולזה פירש "ויגלח המגלח",כלומר ע"י נכרי. והם פטפוטי מילי בעלמא, ולא נתכוון לזה הראב"ע מעולם.

אמנם כן אי' במדרש שכל טוב וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצוהו מן הבור ויגלח. מי גלחו שר המשקים גילחו, א"ל פרעה קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא, וכן אתה אומר בהמן ומרדכי:

[אוצר החכמה]

בכל מקרה אין שאלה. רק כוונת הרב מאזוז היא שלדעתו לא לזה כיוון האב"ע אלא לעניין הדקדוקי וכן פשוט כדבריו.

[אברמצ׳יק]

״ויגלח״ ברש״י מפני כבוד המלכות.מדוע כתב רש״י זאת רק על ויגלח,ולא על ויחלף שמלותיו….?
תירצו בספרים,כיון שמעשה זה אירע בראש השנה (ר״ה י,ב),היאך התגלח יוסף ביו״ט׳…?!,לכן כתב רש״י מפני כבוד המלכות,שלצורך מצוה שרי אף היו״ט׳,כמו שפסק הש״ך בספרו ״נקודות הכסף״ (יו״ד סימן קצח),שלצורך מצוה מותר לומר לגוי שיבחינו ביו״ט,אבל להחליף שמלותיו גם בלא זה שרי.
(שיח הפרשה)