"תנא עץ עבות כשר ושאינו אבות פסול. אמר היכי דמי עבות? אמר רב יהודה והוא דקיימי תלתא תלתא טרפי בקינא. רב כהנא אמר אפיל תרי וחד. רב אחא בריה דרבא מהדר אתרי וחד הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא".
האם כך ההלכה? האם תלמיד יש לו לנוהג בפסקו של רבו אף שרבו מסכים לדברי החולק השני (כבמקרה דידן)? עושים זאת כיום?
ובקיצור: היכן מדברים על הנהגה זו של רב אחא? מי כתב בזה ומי ביאר זאת להלכה למעשה?