"הואיל ונפיק" - הלכה למעשה?

[השקדן]

הכי איתא במסכת סוכה (לב, א):

"תנא עץ עבות כשר ושאינו אבות פסול. אמר היכי דמי עבות? אמר רב יהודה והוא דקיימי תלתא תלתא טרפי בקינא. רב כהנא אמר אפיל תרי וחד. רב אחא בריה דרבא מהדר אתרי וחד הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא".

האם כך ההלכה? האם תלמיד יש לו לנוהג בפסקו של רבו אף שרבו מסכים לדברי החולק השני (כבמקרה דידן)? עושים זאת כיום?
ובקיצור: היכן מדברים על הנהגה זו של רב אחא? מי כתב בזה ומי ביאר זאת להלכה למעשה?

[מה שנכון נכון]

מי כתב בזה

ראה בשעורי דעת לרי"ל בלוך ח"ג.

[השקדן]

אנא עשה עמדי חסד ועלה זאת לכאן.

[מה שנכון נכון]

שעורי דעת.PDF

(583.42 KiB) הורד 270 פעמים

[השקדן]

תודה רבה, אבל אלו לענ"ד דברי אגדה ולא לזה כיוונתי.

[בברכה המשולשת]

יש כעין זה במס' שבת בעניין הדלקה בשמן שומשמין

[יבנה]

רשב"ם מסכת פסחים דף קיד:
הואיל ונפק מפומיה דרב הונא. בשביל חיבתו להראות הלכה כמותו.
הביטוי נמצא בגמ' עוד כמה פעמים.

[השקדן]

תודה לכל המגיבים.

מטרתי מעיקרא הייתה לעמוד על הגבולות שבעניין זה.
עד מתי אומרים זאת? גם על חשבון הידור? גם בדיעבד? מי פיתח וכתב על המושג דנן.

----
יש להעיר גם מהגמ' בפסחים (קיד, ב): "מאי שני תבשילין, אפי' סילקא וארוזא. רבא הוה מיהדר אסילקא וארוסא, הואיל ונפיק מפומי' דרב הונא".