מחפש מקורות

[נהר שלום]

ציצים ופרחים פרשת מטות
הגלגול הוא מבחינת אבא שהוא חסד, ולכן גלגול גימטרייה חסד כמ"ש הרב ז"ל

היכן נמצא בדברי האר"י ז"ל

[יאיר]

עשה חיפוש +חסד +גלגול [4] ותמצאנו בספרי המהרח"ו.

[נהר שלום]

אין שום תוצאות

[זקן ששכח]

אם אתה מחפש דוקא בדברי האר"י אינני יודע, אבל באופן כללי יש כמה וכמה מקורות שמצאתי על ידי חיפוש. ולדוגמא:

ספר עבודת הקודש - חלק ב פרק לג
עם שענין הגלגול שאמרנו הוא חסד המקום ברוך הוא על ישראל, כדי שיזכו כלם לאור באור החיים, עוד יש טעם עמוק ואמיתי בדבר.

ספר מגלה עמוקות על ואתחנן - אופן אחד עשר
לכן אמר אתה החלות להראות את עבדך, כבר גלית לי מספר ימי חיי, אבל תפלתי היא על סוד הגלגול שהוא חסד אל, שכן חס"ד בגימטריא גלגו"ל.

[נהר שלום]

אם אתה מחפש דוקא בדברי האר"י אינני יודע, אבל באופן כללי יש כמה וכמה מקורות שמצאתי על ידי חיפוש. ולדוגמא:

ספר עבודת הקודש - חלק ב פרק לג
עם שענין הגלגול שאמרנו הוא חסד המקום ברוך הוא על ישראל, כדי שיזכו כלם לאור באור החיים, עוד יש טעם עמוק ואמיתי בדבר.

ספר מגלה עמוקות על ואתחנן - אופן אחד עשר
לכן אמר אתה החלות להראות את עבדך, כבר גלית לי מספר ימי חיי, אבל תפלתי היא על סוד הגלגול שהוא חסד אל, שכן חס"ד בגימטריא גלגו"ל.

תודה
אבל אמרו לי שמתי שציצים ופרחים כותב הרב ז"ל הכוונה להאר"י ולא מצאתי כן בכתביו

[זקן ששכח]

מסתברא כדבריך.
אשתדל בלי נדר לברר, אבל איני בקי - לצערי - בספרים הללו.

[מה שנכון נכון]

ראה בדברי המהרח"ו בלקוטי תורה יתרו עה"פ פוקד עוון אבות על בנים.

[יאיר]

אין שום תוצאות

אני חיפשתי כך +חסד +גלגול [4] במקוון בכל בספרי המהרח"ו והיו כמה תוצאות.

[אוצר מתנת חינם]

אולי את כל חיפושי המקורות לציצים ופרחים תרכז באשכול אחד, מאשר שעל כל חיפוש בודד נפתח אשכול חדש. תודה.

viewtopic.php?f=17&t=22925
viewtopic.php?f=17&t=22575#p223485
viewtopic.php?f=17&t=23017#p229557

[זקן ששכח]

ספר עמק המלך - הקדמה שניה - פרק ג
ריק הוא, ואם ריק, הוא מכם' [ירושלמי פאה ג' א' פרק א' הלכה א'], ואין זה כי אם גאוה ורוע לב. אחר שמלא כריסו מפשוטה של תורה, ידין גם כן בנסתרות, אף שאינו יודע כלום, וישחית נפשו ונחלתו מחסד האלהי האמיתי, כי גלגול גימטריא חס"ד, 'ועולם חסד יבנה' [תהילים פ"ט ג']:
ו
מאורי מאור מע' הג' אות יז כנ"ל.

ת"ז תס"ט דף ק ע"א גלגול דכולהו דא י' דאיבו גלגל ועם ו' אתעביד גלגול וכו' ע"ש, וי' היינו חכמה אבא.

שער הגלגולים הקדמה כ"א ע"ש בפירוש בני אהרן

[נהר שלום]

היכן נמצא מאמר זה ברז"ל?
"כל רב מבבל וכל רבי מארץ ישראל"

[טריד בגירסיה]

היכן נמצא מאמר זה ברז"ל?
"כל רב מבבל וכל רבי מארץ ישראל"

תקוני זהר חדש צח. וראה ערוך ערך אביי.

[מה שנכון נכון]

היכן נמצא מאמר זה ברז"ל?
"כל רב מבבל וכל רבי מארץ ישראל"

ראה בסדר תנאים ואמוראים. [נדפס גם בשה"ג לחיד"א מע"ס אות ס, ושם הוא באות פה].

[נהר שלום]

יש"כ

[נהר שלום]

מה המקור בדברי האר"י?
"דכל נ"ו שבסוף מלה גבורה"

[מה שנכון נכון]

מה המקור בדברי האר"י?
"דכל נ"ו שבסוף מלה גבורה"

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=193

[נהר שלום]

מה המקור בדברי האר"י?
"דכל נ"ו שבסוף מלה גבורה"

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=193

יש"כ גדול

[נהר שלום]

"כל המסתכל בפני רבו בעת לימודו מחכים" היכן נמצא ברז"ל? (לא האחד בעירובין יג:)

[בקרו טלה]

"כל המסתכל בפני רבו בעת לימודו מחכים" היכן נמצא ברז"ל? (לא האחד בעירובין יג:)

הוריות יב. וכריתות ו.
אמר להו רב משרשיא לבריה כי בעיתו מיעל ומיגמרי קמי רבייכו גרסו מתניתא ועלו לקמי רבייכו וכי יתביתו קמיה חזו לפומיה דכתיב והיו עיניך רואות את מוריך.
שו"ע יורה דעה - סימן רמו סעי' ט.
כיצד מלמדים, הרב יושב בראש והתלמידים לפניו מוקפים כעטרה, כדי שיהיו כולם רואים את הרב ושומעין דבריו. ובביאור הגר"א ציין לגמ' הנ"ל.
[מהרש"א בבא קמא קיז. א"ל דלו לי עיני ואחזיה דלו לו כו'. אין לפרש דלכך אמר לדלות עיניו שרצה לענשו בראיה על שהקשה לו כ"כ וכדאמרינן כל מקום שנתנו חכמים עיניהם או עוני או מיתה דהא משמע דלא ענשו אלא משום דהוה סבר דמחייך ביה כשראה אותו ואפשר לומר דהאדם מבין יותר מחבירו ומרבו כשרואה אותו בפנים כדכתיב וראית את מוריך גו' וק"ל:]
שו"ת רדב"ז חלק ו סימן ב אלפים פח
שאלת על ענין רבי שאמר האי דמחדדנא טפי מן חבריה בדיל דחזיתיה לקדליה דר"מ:
תשובה דע שלא היה בדורו של רבי מאיר מחודד כמוהו וכן רבי בדורו ורבי היה בן גילו של ר' מאיר ונולד במזלו ואם היה רואה את פני ר' מאיר ולומד לפניו היה נתוסף בו רוח חכמה וחדוד שנא' אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף (כאמר) [יאמר] רוחו ונשמתו של רבו יאסוף אליו ולכן היו החכמים מזהירים לבניהם להביט אל פני רבם בשעה שעומדים לפניו זה נקרא אצלם גלגול מחיים וזהו שאמר רבי אם הייתי מסתכל פנים בפנים לרבי מאיר כשהייתי גדול וראוי להבין פלפולו הוה מחדדנא טפי וטפי דאלו בזמן שנכנס רבי מאיר לב"ה עדיין רבי היה קטן:
מגיד מישרים - פרשת כי תשא
וכד הוה ממלל עמהון לא יהיב על אנפוהי מסוה בגין דיסתכלון ביה ויקבלון נהורא מיניה במללותיה עמהון, דוגמא לדבר בוצינא דאטפי כד תקרב יתיה לקביל בוצינא דדליק ע"י ניצוצא ושלהובי דאשא דאיכא בבוצינא דדליק אדלק ההוא בוצינא דאטפי, אוף הכי ע"י מילי דאורייתא דהוה הוא ממלל עמהון ואינון הוו מסתכלין באנפוי כד"א והיו עיניך רואות את מוריך ע"י כך הוו מנהרין מנהורא דיליה.

[נהר שלום]

"כל המסתכל בפני רבו בעת לימודו מחכים" היכן נמצא ברז"ל? (לא האחד בעירובין יג:)

הוריות יב. וכריתות ו.
אמר להו רב משרשיא לבריה כי בעיתו מיעל ומיגמרי קמי רבייכו גרסו מתניתא ועלו לקמי רבייכו וכי יתביתו קמיה חזו לפומיה דכתיב והיו עיניך רואות את מוריך.
שו"ע יורה דעה - סימן רמו סעי' ט.
כיצד מלמדים, הרב יושב בראש והתלמידים לפניו מוקפים כעטרה, כדי שיהיו כולם רואים את הרב ושומעין דבריו. ובביאור הגר"א ציין לגמ' הנ"ל.
[מהרש"א בבא קמא קיז. א"ל דלו לי עיני ואחזיה דלו לו כו'. אין לפרש דלכך אמר לדלות עיניו שרצה לענשו בראיה על שהקשה לו כ"כ וכדאמרינן כל מקום שנתנו חכמים עיניהם או עוני או מיתה דהא משמע דלא ענשו אלא משום דהוה סבר דמחייך ביה כשראה אותו ואפשר לומר דהאדם מבין יותר מחבירו ומרבו כשרואה אותו בפנים כדכתיב וראית את מוריך גו' וק"ל:]
שו"ת רדב"ז חלק ו סימן ב אלפים פח
שאלת על ענין רבי שאמר האי דמחדדנא טפי מן חבריה בדיל דחזיתיה לקדליה דר"מ:
תשובה דע שלא היה בדורו של רבי מאיר מחודד כמוהו וכן רבי בדורו ורבי היה בן גילו של ר' מאיר ונולד במזלו ואם היה רואה את פני ר' מאיר ולומד לפניו היה נתוסף בו רוח חכמה וחדוד שנא' אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף (כאמר) [יאמר] רוחו ונשמתו של רבו יאסוף אליו ולכן היו החכמים מזהירים לבניהם להביט אל פני רבם בשעה שעומדים לפניו זה נקרא אצלם גלגול מחיים וזהו שאמר רבי אם הייתי מסתכל פנים בפנים לרבי מאיר כשהייתי גדול וראוי להבין פלפולו הוה מחדדנא טפי וטפי דאלו בזמן שנכנס רבי מאיר לב"ה עדיין רבי היה קטן:
מגיד מישרים - פרשת כי תשא
וכד הוה ממלל עמהון לא יהיב על אנפוהי מסוה בגין דיסתכלון ביה ויקבלון נהורא מיניה במללותיה עמהון, דוגמא לדבר בוצינא דאטפי כד תקרב יתיה לקביל בוצינא דדליק ע"י ניצוצא ושלהובי דאשא דאיכא בבוצינא דדליק אדלק ההוא בוצינא דאטפי, אוף הכי ע"י מילי דאורייתא דהוה הוא ממלל עמהון ואינון הוו מסתכלין באנפוי כד"א והיו עיניך רואות את מוריך ע"י כך הוו מנהרין מנהורא דיליה.

יש"כ

[נהר שלום]

היכן כתוב הסיפור המפורסם על הרמב"ם והפילוסוף שהיה נראה עניו?

[גימפעל]

איזה סיפור ?

[איש_יהודי]

לכאורה כוונתו על הסיפור (אני שמעתיו על הרמב"ן) ששמע שיש איזה שהוא כומר מאוד עניו והלך לתהות על קנקנו וראה שבאמת מתנהג בעניוות וכו'. לאחרי כמה ימים אמר לו שקשה לו על מה שכתוב בתורה "והאיש משה עניו מכל האדם..." והלא מר הינו עניו יותר ממשה? ענה לו הכומר שגם הוא נתקשה במקרא זה. אמר לו הרמב"ן לי כבר לא קשה מקרא זה...

[גימפעל]

אני ראיתי הסיפור הנ"ל על הבעש"ט.

[נהר שלום]

לכאורה כוונתו על הסיפור (אני שמעתיו על הרמב"ן) ששמע שיש איזה שהוא כומר מאוד עניו והלך לתהות על קנקנו וראה שבאמת מתנהג בעניוות וכו'. לאחרי כמה ימים אמר לו שקשה לו על מה שכתוב בתורה "והאיש משה עניו מכל האדם..." והלא מר הינו עניו יותר ממשה? ענה לו הכומר שגם הוא נתקשה במקרא זה. אמר לו הרמב"ן לי כבר לא קשה מקרא זה...

כן לסיפור זה אני מתכוון (אני שמעתי על הרמב"ם וכ"כ בציצים ופרחים על פרשת השבוע).
היכן המקור?

[נהר שלום]

שפעם אחת באו שנים לדין לפניו יהודי וגוי אחד, והיה הגוי תובע ליהודי מעות, והשיב לו לא היו דברים מעולם, והבין הרב ז"ל בעין שכלו שהיהודי מכחש ורוצה לישבע לשקר, והם באו לפניו בהיותו בבית הכנסת, ויאמר ליהודי טוב אני משביעך, אך עכשיו רוצה לעשות בדיקה, ואתם תשבו פה עד שאבוא, ויצא מבית הכנסת הוא ושמש בית דין, ולא היה אדם בבית הכנסת אלא הם, והשמש עלה לעזרת נשים שפתחה מבחוץ, ונחבא שם לשמוע מה מדברים זה על זה, יען כי אין אחר עמהם, ושמע כי הגוי אומר ליהודי איך תשבע בתורה לשקר, והלא במקום פלוני אלמוני מסרת לך סך הנזכר לעיל, והיהודי השיבו מה אעשה אין לי לשלם, ואם אודה לך אתה לוחצני ותניחני בבית האסורים, ומי יכלכל את בני ביתי, וכיוצא בדברים הללו היו מדברים, ותכף יצא מן העזרת נשים ונכנס לבית הכנסת, ואמר לו אין אני משביעך כי אני במקום שהלכתי שמעתי כל דבריך, ויכלם היהודי ויבקש שירחיב לו זמן לפרעון, וכן עשה.

היכן נמצא מעשה זה בספר רבינו יוסף חיים
[הוזכר בספר ציצים ופרחים ואמר שנמצא בבן איש חי דרשות פרשת משפטים אבל לא מצאתי שם]

[מה שנכון נכון]

[הוזכר בספר ציצים ופרחים ואמר שנמצא בבן איש חי דרשות פרשת משפטים אבל לא מצאתי שם]

נמצא במקום שצויין.
לא בבא"ח חלק ההלכות אלא בחלק הדרוש שכיום נדפס בנפרד.

[נהר שלום]

יש"כ למה שנכון.
מה המקור שאם אתה מצפה ומקוה לעשות את את המצות ואומר אימתי תבוא מצוה פלונית לידי ואקיימנה, בזה נחשב לפני הקב"ה כאלו קיימת אותה

[מה שנכון נכון]

מה המקור שאם אתה מצפה ומקוה לעשות את את המצות ואומר אימתי תבוא מצוה פלונית לידי ואקיימנה, בזה נחשב לפני הקב"ה כאלו קיימת אותה

ראה למשל בשע"ת ב,י.

[נהר שלום]

מה המקור שאם אתה מצפה ומקוה לעשות את את המצות ואומר אימתי תבוא מצוה פלונית לידי ואקיימנה, בזה נחשב לפני הקב"ה כאלו קיימת אותה

ראה למשל בשע"ת ב,י.

יש"כ
אבל יש מקור אולי קצת יותר מדויק וקדום אני לא מצליח להיזכר אבל ראיתי את זה אולי אפילו במדרש.

[זקן ששכח]

קידושין דף מ עמוד א

מחשבה טובה מצרפה למעשה, שנאמר: אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו, מאי ולחושבי שמו? אמר רב אסי: אפילו חשב אדם לעשות מצוה, ונאנס ולא עשאה, מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה.

[נהר שלום]

קידושין דף מ עמוד א

מחשבה טובה מצרפה למעשה, שנאמר: אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו, מאי ולחושבי שמו? אמר רב אסי: אפילו חשב אדם לעשות מצוה, ונאנס ולא עשאה, מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה.

יש"כ

[נהר שלום]

מה המקור בחז"ל שהשמים רוחניים, וארץ וכל מה שכלול בה גשמיים.