תשלום למוהל - יש חיוב?

[נוה הלבנון]

בשולחן ערוך יורה דעה סימן רסא: האב שאינו יודע למול, ויש כאן מוהל שאינו רוצה למול בחנם, רק בשכר, יש לב"ד לגעור במוהל זה, כי אין זה דרכן של זרע אברהם, ואדרבה מוהלים מהדרין שיתנו להם למול.
ואכן כך נוהגין המוהלים שאינם גובים תשלום.

למעשה הנהוג שמשלמים למוהל.
האם מכיון שכך מקובל, יש חיוב לשלם אפי' שהמוהל לא דורש זאת?
האם מה שהמוהל מגיע אח"כ לראות את התינוק - שלכא' ע"ז מותר לדרוש תשלום - מחייב תשלום?

[יבנה]

מצד חו"מ כל שעשה דבר שרגילין לעשות בתשלום, צריכים לשלם לו על כך אפ' לא ביקש קודם למעשה.
המנהג של המוהלים הוא לא לקבוע מחיר או לדרוש בפה מלא את הכסף, אך בסופו של דבר מקבלים תשלום על עבודתם, וזה פרנסתם ועל דעת כן הם מוהלים. כיון שכך חייבים לשלם להם.
הרשב"א שו"ת א' תע"ב שהוא מקור דברי הרמ"א מיירי באב עני שאינו יכול לשלם למוהל אא"כ יחזר על הפתחים, והמוהל מסרב למול עד שיביא לו הכסף, ודרך המוהלים האחרים למול בחינם כו', וע"ז כתב שצריך לגעור בו הרבה שאינו חפץ במצוות, ואם אין אחר היודע למול ואין יד האב משגת ב"ד כופין אותו למול.
הרי שהתייחס לאופן מסוים הזה ולא שיש מצד עצמו איסור ליטול תשלום על כך, ואינו שונה מכל תשלום על מצוות כגון מלמדי תינוקות או דיינים וכו'.

[נוה הלבנון]

על הרישא של דבריך יתכן והצדק אתך.
אך לגבי הסיפא אתה רואה שהמוהלים נוהגים לא לבקש.

[יבנה]

על הרישא של דבריך יתכן והצדק אתך.
אך לגבי הסיפא אתה רואה שהמוהלים נוהגים לא לבקש.

מנהגם לא לבקש, אבל אין להם מנהג לא לקבל. וסו"ס ברוב או כל הבריתות שהם עושים הם מקבלים תשלום, ודעתם לכך, וכשלא משלמים יש להם תרעומת על הקמצן שלא שילם.

[בן הרב]

ועל דרך הדרוש אמרו, מל ולא 'פרע' כאילו לא מל...

[אוהב אוצר]

וזה פרנסתם ועל דעת כן הם מוהלים.

ממש א"א להגדיר את כולם כך, אולי זה אפ' מתקרב לגדר הוצאת לעז.

[אוהב אוצר]

מצד חו"מ כל שעשה דבר שרגילין לעשות בתשלום, צריכים לשלם לו על כך אפ' לא ביקש קודם למעשה.

זה הענין, שבמילה לא אומרים את זה ע"פ השו"ע ביו"ד שהובא לעיל.

[בברכה המשולשת]

יש על זה תשובה במשנ"ה לגר"מ קליין וכן בשו"ת עמק יהושע לגר"י מאמאן

(ואגב אני מכיר שני מוהלים שמסרבים לקבל כסף כשמציעים להם)

[חכם באשי]

אולי אין ממש חיוב לשלם למוהל, אבל יש חיוב להיות 'מענטש'.

[יבנה]

מצד חו"מ כל שעשה דבר שרגילין לעשות בתשלום, צריכים לשלם לו על כך אפ' לא ביקש קודם למעשה.

זה הענין, שבמילה לא אומרים את זה ע"פ השו"ע ביו"ד שהובא לעיל.

יש כאן עירוב נושאים, יש את ענייני חיבוב המצות של המוהל שזה עסק שלו ושל הב"ד ואין לזה שום קשר לאבא. ויש את ענין חו"מ שמחייבים את האבא לשלם כדין כל פועל בלי קשר לאם זה ראוי ויפה מצד המוהל לבקש תשלום.
בנוסף המעיין בתשובת הרשב"א הנ"ל יראה שהוא דיבר דוקא באופן שהמוהל דרש מאבא עני לחזר על הפתחים לשלם אחרת הוא לא ימול, אבל לא שיש איזה איסור בדבר לקבל תשלום על עשיית מצוות. וכי אם ישכירו מלמדי תינוקות דיינים חזנים ובעלי קורא יבואו אליהם בטענות שמצד חיבוב המצוות ומה אני בחינם כו' לא מגיע להם תשלום על עבודתם? למה חמור מצות מילה משאר המצוות כולם?
בנוסף רואים שמנהג המוהלים בזמנינו כן לקבל תשלום על עבודתם, ואיך ניתן לומר שפטורים מלשלם להם כיון שלא דורשים בפה מלא מה שיקבלו בכל אופן.

ולענין הטענה שכל המוהלים מלים לשם שמים, איני יודע לפי איזה הגדרה של לשם שמים אתה מתכוון. לפי ההגדרה שלי, לשם שמים היינו שאף בלי שום תועלת אחרת כמו תשלום וכבוד וכו' היו עושים אותם דברים בדיוק. כמה מוהלים אתה מכיר שהיו לומדים את המקצוע ורצים אחרי תינוקים בבתי חולים ונוסעים אליהם למרחקים ובכל שעות היום בלי תשלום וכבוד ורק לשם שמים? תחלת הלשם שמים יהיה כשיסרבו לקבל תשלום על עבודתם.

[אוהב אוצר]

אני מכיר מוהלים שמסרבים לקחת כסף.
זה לא אומר שהם חייבים להיות בהגדרה שלך שכל היום ירוצו למול בכל מקום.

[יבנה]

אני מכיר מוהלים שמסרבים לקחת כסף.
זה לא אומר שהם חייבים להיות בהגדרה שלך שכל היום ירוצו למול בכל מקום.

וזה סימן על האחרים שרצים כל היום לכל מקום שזה לא לשם שמים, אלא לצרכים אחרים, לדוגמא התשלום.

מותר למול לשם שמים בלי להטריח את עצמו יותר מדי, למשל להודיע שהוא מל בחינם כל מי שמגיע אליו בין השעות 8-9 בבוקר. לא כולם חייבים להיות בדרגה של ר' חייא, ויש דרגות לכל א' כמה הוא מוכן לעשות לשם שמים.

[נוה הלבנון]

ולענין הטענה שכל המוהלים מלים לשם שמים, איני יודע לפי איזה הגדרה של לשם שמים אתה מתכוון. לפי ההגדרה שלי, לשם שמים היינו שאף בלי שום תועלת אחרת כמו תשלום וכבוד וכו' היו עושים אותם דברים בדיוק. כמה מוהלים אתה מכיר שהיו לומדים את המקצוע ורצים אחרי תינוקים בבתי חולים ונוסעים אליהם למרחקים ובכל שעות היום בלי תשלום וכבוד ורק לשם שמים? תחלת הלשם שמים יהיה כשיסרבו לקבל תשלום על עבודתם.

מכיר בהחלט מוהלים מפורסמים שמוכנים וגם הולכים כל שבת קילומטרים רבים רבים בשביל למול.
תאמין לי שהם מלים בחול מספיק תינוקות ויש להם מספיק כסף.

מי מאיתנו פועל לשם שמים טהור, אבל בהחלט יש פה ייקור של כל מילה ומילה.
אין לזה שום הסבר אחר.

[נוה הלבנון]

חלוק דין מוהל מכל פועל אחר שעושה פעולה שמקובל לתת תמורתה.
מוהל אינו דורש תשלום - לא מפני שאינו רוצה לדרוש, אלא שאינו רוצה לקבל שכר פעולה, [ורק אם מישהו מעניק לו מצד עצמו הרי"ז כמתנה וכל שום וחניכא דאית ליה.]
משכך אין גם חיוב מצד חו"מ לשלם.
חכמינו, מסכים שצריך להיות מענטש, אבל יש בהחלט נ"מ אם החיוב מצד חו"מ או מצד מענטשלכקייט.

אני מסתפק האם מה שהמוהל מגיע לבדוק את התינוק אח"כ כן מחייב מצד חו"מ, שהרי ע"ז אין לו סיבה שלא לדרוש תשלום.

[יבנה]

שו"ת הרמב"ם סימן רעג [בלאו]
"(שאלה) [מה] תאמר הדרת יקרת [צפירת תפארת מרינו] ורבינו אדונינו משה הרב [הגדול הפטיש החזק] יהי שמו לעולם כירח יכון עולם, [בדבר דיין, אשר דר] בכפר, שסביבו חוות. והיה [מנהג זה הדיין], כאשר נזדמנה באחת מהן מילה, לצאת אל [אותו] הכפר ולמול בו. ואירע בינו ובין איש [רופא ריב], שהביא לידי כך, שיצא זה האיש אל כפר אחד (ומל) בו. ונמשך הענין כך. וקבל במילה הנזכרת סכום מה. ובא ואמר איני צריך לזה, וחילקו לעניים. יורינו אדוננו, האם אותו האיש עובר עבירה, כיוון שעבר כלפי הדיין הנזכר בזה, אם לאו? והאם מה שחילק לעניים, מותר להם לקבלו אם לאו? ושכרו כפול מן השמים, נצח סלה.

התשובה מה שסבר, שעשה מצוה בחלקו [לעניים, הרי] היא מצוה הבאה בעבירה לא עבודת ה', וחטא, לפי שמנע פרנסה קבועה של עני בן תורה, ועבר על לא תקום ולא תטור ועבר על אסורם ז"ל על גניבת דעת [הבריות] לפי שרצונו הראשון [של זה] וכונתו להציק לאויבו, ומטעה הוא את מי שאינו יודע (דברים כהויתם) לחשוב שהוא מתכוון לעשות מצוה. ועבר ג"כ עבירה, שירד לאומנות חברו אפילו היה נצרך. אבל כשאינו נצרך, הרי זו אכזריות והפלגה בנקימה ובנטירה. ואסור למי שיש לו,,, הדבר אשר הוא,,, [סוף] דבר, כל מי שמעכב (חברו) לעסוק במעשיו, הרי הוא בכלל מסיג גבול רעהו לפי דעתי. וכתב משה."
מבואר שסבר שדינו ככל פועל רגיל, ולא טען שאינו רשאי לקבל שכר.

ערוך השולחן יו"ד סימן רסא ס' ו, אחרי שהביא דברי הרמ"א-
"ושמעתי מעיר אחת גדולה שישראל מרובים ומוהלים מועטים והמוהלים מסרבים מפני שיש להם בזה ביטול פרנסה ששכרו טובי העיר מוהל אחד שלא יעשה שום פרנסה ויקבל מכל מילה כך וכך והוא כמושכר לאנשי העיר למול בניהם ונכון הוא מאד ובפרט בעיתים הללו ד' ירחם:"

[בברכה המשולשת]

יעויין שו"ת משנה הלכות, חלק טז, סימן עד