שער כותש כתב:פשוט שאין שום דין שיהיה בגדי הכהונה צמודים לבשר הכהן ממש, והפסק אויר שחוצץ הוא רק ברוח שמנדנדת הבגד בצורה שאינה טבעית, והשאלה מנין תבוא רוח, הנה כנראה שהשואל לא היה מימיו בירושלים בחורף ואינו יודע שישנן רוחות סוערות ביותר ביחוד במקום גבוה כביהמ"ק, אבל בכל מקרה אין דין שיהיו הבגדים צמודים ויש לזה ראיות מגמרות וכרגע אין לי פנאי להאריך יותר.
מבקש תורה כתב:וצ"ע הא אין דרך ללבוש כך בגדים וא"כ מדוע בבגדי כהונה נצטוו כך ללכת את הבגדים.
שם בעי רבא נכנסה לו רוח בבגדו מהו על בשרו בעינן כו', נראה דאין הכתונת מודבקת בבשרו אלא היא בתמונת כתונת רגילה, דלא יתכן שתהא מודבקת כולה אף לא למעלה מרגליו כש"כ ברגליו, והכא בנכנסה לו רוח יותר מן הרגיל הוא דקמיבעיא ליה, דג"ז דרך לבישה בכך, אבל מעט אויר הרגיל לאו כלום הוא, וכן הא דקמיבעיא ליה בית השחי מהו שיחוץ, היינו אם רשאי להרחיב בבית השחי כדרך הכתנות שאין מקפידין בזה, ואף שעי"ז בית השחי פנוי מכל בגד והרי ידו נוגעת בבשרו, או דצריך שיהא מצומצם כדי שיהא הבגד חופף כל היד ובית השחי, אבל גם אין צריך שיהא נוגע בכל הבשר שבבית השחי, אלא שיהא שם בגד. (ס"ד סק"ה).
פלתי כתב:בבגדי כהונה יש בעיה של חציצה אפילו חציצה של אויר ולכן צריך שיהיה צמוד.
שער כותש כתב:אתה מעמיד אותנו במבחן?
אם העלית על דעתך רעיון עוועים שהסוגיה לא מדברת על חציצה (בעוד שהכתוב מצווח מהו שיחוץ מהו שיחוץ, ובכינה ועפר נסתפקו) אלא מדין חדש של על בשרו, אל תתפלא אם עדיין מבקשים ממך ראיה ולא הצהרות על "פשטא דסוגיא".
שער כותש כתב:אתה מעמיד אותנו במבחן?
באמת אינך מבין מה רש"י אומר?
'בתי זרועותיו דחוקין ונוגעין בבשר' בא לאפוקי בדיוק מכל חולצה שאנו מכירים, שאין ריוח בבית השחי אלא השרוול יוצא מגובה היד סמוך לבית השחי, אבל אין כאן שום רמז שהבגד צמוד באופן מיוחד.
שער כותש כתב:אתה מעמיד אותנו במבחן?
מה אתה לא מבין בהפרש בין אויר מועט לרוח? אין היתר הלבישה בריוח ולא בהידוק מדין 'דרך לבישה' אלא שאין כאן סרך חציצה, ורק ברוח בלתי רגילה נסתפקה הגמרא היות והרוח חוצצת ומרחיקה הבגד מהבשר דלמא על אף שכך הולכים הרי"ז חוצץ.
על ההתעלמות התמוהה מרש"י בנדה אוותר כרגע.
שער כותש כתב:דברי הבאי,
שער כותש כתב:אתה מעמיד אותנו במבחן?
שער כותש כתב:אם העלית על דעתך רעיון עוועים
שער כותש כתב:על ההתעלמות התמוהה מרש"י בנדה אוותר כרגע.
שער כותש כתב:הפירוש מבואר מעצמו, ואם ריק הוא וכו'
דחוקין שכ' רש"י הוא על בית השחי והדברים פשוטים שכוונתו שיגע בבשר כדרך שנוגעין הבגדים בשאר הגוף.
דבריך אודות רש"י בנדה העדפתי להחשיבם כהתעלמות, מטעם הפשוט.
יש לנו גמרא מפורשת שהמכנסים לא היו צמודים וכמובן שאין לתלות בוקי סריקי שרבא שכח הבריתא שם או שרש"י שכח הגמרא שם, דברי ליצנות.
שער כותש כתב:יש לזכור גם שבבגדי כהונה נאמר 'לכבוד ולתפארת' ולא ליצנות ולחוכא.
שער כותש כתב:שואלת הגמרא מבגדי כהונה ועונה שלא היו צמודים לערוה, כל פירוש כדאית ליה.
שער כותש כתב:אם העלית על דעתך רעיון עוועים שהסוגיה לא מדברת על חציצה (בעוד שהכתוב מצווח מהו שיחוץ מהו שיחוץ, ובכינה ועפר נסתפקו) אלא מדין חדש של על בשרו, אל תתפלא אם עדיין מבקשים ממך ראיה ולא הצהרות על "פשטא דסוגיא".
פלתי כתב:מש"כ רש"י "חללו רחב" כוונתו, שאין הסינר הולך ונהיה צר להיות עוטף את האבר, אלא הוא תלוי למטה לרוחב הגוף כולו ובתי הרגלים מתחילות קצת למטה מן האבר. (ולעולם היו המכנסיים צמודות לגוף).
ואין להקשות השתא אם לא היו המכנסים עוטפות את האבר, א"כ אין כאן על בשרו. זה אינו, כי היות שצורת עשיית המכנסים היא כך שלא יהו עוטפות את האבר, אם כן אין שום סיבה שיהיו על בשר שאינם מיועדות להיות עליו. שהמכנסיים צריכות להיות על בשרו בכל מקום שיש מכנסים. וכי היכי שלא בעינן שיכסו את החלקים הגלויים שבגופו שאינם מגיעות אליו.
סגי נהור כתב:פלתי כתב:מש"כ רש"י "חללו רחב" כוונתו, שאין הסינר הולך ונהיה צר להיות עוטף את האבר, אלא הוא תלוי למטה לרוחב הגוף כולו ובתי הרגלים מתחילות קצת למטה מן האבר. (ולעולם היו המכנסיים צמודות לגוף).
ואין להקשות השתא אם לא היו המכנסים עוטפות את האבר, א"כ אין כאן על בשרו. זה אינו, כי היות שצורת עשיית המכנסים היא כך שלא יהו עוטפות את האבר, אם כן אין שום סיבה שיהיו על בשר שאינם מיועדות להיות עליו. שהמכנסיים צריכות להיות על בשרו בכל מקום שיש מכנסים. וכי היכי שלא בעינן שיכסו את החלקים הגלויים שבגופו שאינם מגיעות אליו.
לכאורה הדברים נסתרים מהמשך דברי רש"י לאלתר (ללישנא ראשונה שם), שמהם ברור שהמכנסיים לא היו צמודים לגוף כלל. וד"ל.
סגי נהור כתב:רש"י כותב להדיא שהמכנסיים לא נצמדו לגוף ולא קיבלו את צורת האברים ("כתבנית אדם"). זה הפירוש "בית הנקב" ללישנא ראשונה שם.
מעין חצאית קצרה צמודה לגוףהכהן כתב:שאלת תם: מה זה סינר?
הכהן כתב:א. וכך היו נראים המכנסיים?
הכהן כתב:א. וכך היו נראים המכנסיים?
ב. ומהו הסינר שבתקנת עזרא?
אחרי שהברכ"י השווה את דיני חציצה בתפילין לדיני בגדי כהונה, כעת אשאל, הרי תפילין של ראש (מעור בהמה גסה) חצוצים בחלקם הגדול מהראש עצמו ע"י אויר.סתם איש כתב:שער כותש כתב:אם העלית על דעתך רעיון עוועים שהסוגיה לא מדברת על חציצה (בעוד שהכתוב מצווח מהו שיחוץ מהו שיחוץ, ובכינה ועפר נסתפקו) אלא מדין חדש של על בשרו, אל תתפלא אם עדיין מבקשים ממך ראיה ולא הצהרות על "פשטא דסוגיא".
'רעיון עוועים' זה כתבו גדולי האחרונים, הלא הם הרב חיד"א בברכי יוסף בהלכות תפילין [ריש סימן כז' אם זכרוני אינו מטעה אותי], וציינו רעק"א בגליון הרמב"ם הלכות עיוהכ"פ, לגבי הנידון אם מים חוצצין, ששיטת המל"מ שמים חוצצין וע"ז כתב הרב החיד"א כי יש דין 'על בשרו' ולא חציצה [ולכך ל"ש בזה הדין שלח אינו חוצץ]. וע"ע הגהות ר' שלמה הכהן על השו"ע יו"ד סי' קצח' שכתב כן ותרווה נחת.
עושה חדשות כתב:אחרי שהברכ"י השווה את דיני חציצה בתפילין לדיני בגדי כהונה, כעת אשאל, הרי תפילין של ראש (מעור בהמה גסה) חצוצים בחלקם הגדול מהראש עצמו ע"י אויר.סתם איש כתב:שער כותש כתב:אם העלית על דעתך רעיון עוועים שהסוגיה לא מדברת על חציצה (בעוד שהכתוב מצווח מהו שיחוץ מהו שיחוץ, ובכינה ועפר נסתפקו) אלא מדין חדש של על בשרו, אל תתפלא אם עדיין מבקשים ממך ראיה ולא הצהרות על "פשטא דסוגיא".
'רעיון עוועים' זה כתבו גדולי האחרונים, הלא הם הרב חיד"א בברכי יוסף בהלכות תפילין [ריש סימן כז' אם זכרוני אינו מטעה אותי], וציינו רעק"א בגליון הרמב"ם הלכות עיוהכ"פ, לגבי הנידון אם מים חוצצין, ששיטת המל"מ שמים חוצצין וע"ז כתב הרב החיד"א כי יש דין 'על בשרו' ולא חציצה [ולכך ל"ש בזה הדין שלח אינו חוצץ]. וע"ע הגהות ר' שלמה הכהן על השו"ע יו"ד סי' קצח' שכתב כן ותרווה נחת.
עושה חדשות כתב:אחרי שהברכ"י השווה את דיני חציצה בתפילין לדיני בגדי כהונה, כעת אשאל, הרי תפילין של ראש (מעור בהמה גסה) חצוצים בחלקם הגדול מהראש עצמו ע"י אויר.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 86 אורחים