עושה חדשות כתב:כבר לא דחוף, אבל לגופו של ענין.
באופן פשוט היה ראוי לתלות הנידון בין 'דחויה' ל'הותרה', ובפרט אם דחויה צריך כפרה כריצוי ציץ וכו', (ובכס"מ פ"ב מהל' שבת נקט שזה אותו נידון, הבאתיו כאן - viewtopic.php?f=17&t=24062&p=266136#p265071 ) וא"כ למה לא נאמר להקדים את ההצלה שאינה צריכה כפרה.
אבל נראה דז"א, כי סו"ס עומד לפניו מקרה של פיקו"נ והשבת נדחית אצלו, ומה יגביל אותו בדחייה זו מכח החולה הנוסף שהוא דבר נפרד.
הגע עצמך, לו יצוייר שעדל"ת זה ג"כ רק דחויה ובעי' כפרה, ויכול אדם לקיים או סוכה או לולב, אבל לקיום הלולב נצרך דין עדל"ת, האם יצטרך לבחור דוקא במצוות הסוכה, והלא אין הלולב מכיר בסוכה, והוא מצ"ע דוחה ל"ת שכנגדו. וה"ה הכא כי כל חולה נידון בפנ"ע לכאו'.
ולענ"ד ה"ה כשיש דיני קדימה, וכגון שאחד מהם כהן, והצלתו אינה חילו"ש, והוא הציל את השני בחילו"ש, דודאי אין בזה שום נפק"מ לעבירת השבת, ולא עבר אלא על דיני הקדימה של כהן לישראל וכו'.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 344 אורחים