תחיית המתים גם לצדיקים?

[פרי יהושע]

כתב רבינו בחיי בראשית א' י"ד על הפסוק יהי מאורות ד"ה ימים ושנים "ומי שאינו ראוי להאריך ימים בעולם החיים וראוי לקבל מידה כנגד מידה בעולם הגופות חוזר לחיות בתחיית המתים שהוא מכוח עולם החיים, לכך אמר "ורבים מישני עפר יקיצו", ולא כל ישני, ומי שראוי להאריך ימים בעולם החיים אין לו הפסק".

ולכאורה הוא שלא כמקובל באומה שתחיית המתים תהיה לכל כשרי ישראל, וכן משמעות הגמ' יומא בפ"ק ה' ב' "לכשיבאו אהרן ובניו ומשה עמהם". וצריך ברור.

[שבע]

בספר ברית הלוי לרבי שלמה אלקבץ, פרק תשיעי (במהדורת אבן ברית - ירושלים תשנ''ז, עמ' רח):

''ואל תאבו ואל תשמעו למי שיאמר אליכם, כי יש קצת צדיקים לא יצטרכו לתחיית המתים, רק שישארו שם כמלאכים משרתים. כי לא מחכמה בא להם הדעת הזה, לא ידעו ולא יבינו צורך תחיית המתים - אשר הוא מפני המשכת וזוהמת הנחש הארור, באופן כי בעוון חוללנו ובחטא יחמתנו אמנו, ואי אפשר להשיג השלימות האמתי בגוף ונפש, רק בתחייה, כי באותה הרכבה לא תהיה בה כלל מזוהמת הנחש.

והן אמת אמרו כי הדור הזה דור דעה - כיון שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן. אמנם בחטא העגל חזרו לסורם הראשון, והוצרכו כל היצורים כולם לתחייה.

והראיה המקצצת רגלי בעלי הסברא הנ''ל, רצוני לומר שאומרים שקצת מהצדיקים לא יצטרכו אל התחייה - הוא היות מבחר כל היצורים, אשר לא דמה אליו בעליונים ובתחתונים ביופיו וטובו, משה רבינו עליו השלום - עתיד לבוא בתחיית המתים, אעפ''י שלא נטמא כהם חלילה, ונשאר נקי ובר, ועכ''ז עתיד לבא בתחייה, כמבואר בספר הזוהר פרשת בשלח [נד.], ואם הוא יבא - מי ישאר שם.

והנה יצאתי מן המכוון להועיל לכם בדבר - לא אחשבהו קטון הערך''.

[פרי יהושע]

יישר כוח לכם על המובאה מר' שלמה הלוי אלקבץ, אבל אי מי יודע הכיצד יתכן שרבינו בחיי שיד רב לו במדרשי הזוהר שכבר נתגלו בזמנו כידוע, יכול לכתוב דבר כזה, האם יש עוד בעלי קבלה שכך היא דעתם?, זה באמת נשמע מוזר לא כן?

[איש_ספר]

ראה במצ"ב

[אוצר החכמה]

אני מתפלא על ציון מקור לזה שמשה רבינו יקום בתחיית המתים בזהר ומקורו בש"ס דידן
ביומא נב ובסנהדרין צ ושם גם גבי אהרן . כך שגם ללא ידיעתו בזהר דברי רבינו בחיי פלא. ור' שלמה אלקבץ דילמא חדא מתרי נקט ובעיניו ראייה מהזהר לא פחותה מראייה מן הש"ס.

[שבע]

אני מתפלא על ''אוצר החכמה'' שלא טרח לעיין בזוהר בשלח המצוין בדברי ר''ש אלקבץ, ולכן ''התפלא'' עליו על שהביא ממרחק לחמו.

אולם ברור מללו - כי בבואו לקצץ רגלי בעלי הסברא (שכוחם במתנם - תורת הקבלה - ''מה ירך בסתר''), הוא מכה אותם ''שוק על ירך'' בכוח דברי ''כתר המקובלים'' - הוא ספר הזוהר.

ונא לעיין באותו מאמר שבפ' בשלח - שבו מאריך הרשב''י לפרט כי כל הצדיקים יקומו בתחייה, ללא יוצא מן הכלל, ואף אלו שמתו בעטיו של נחש (ולא נפגם חומרם כלל).

וראה באור יקר שם, ובארוכה בפי' ירח יקר (לתלמידו הרא''ג) שעדיין טמון בכ''י (ונגיש להורדה בספריית jts).

[פרי יהושע]

יש"כ לאיש ספר על המובאה, דווקא הספר מוכר יש לי אותו, רק לא עיינתי בו אם מדבר על העניין, מעתה אדע כי יש לעיין בו.

בקשר לגמ' יומא, אמנם גם אני טרחתי לציין זאת, אבל שם יש לפרש שבא לדחות שאין טעם לדון על הלכתא למשיחא שאז נדע כמו שאומרים שמשה ואהרן עמהם, ואין כאן הכרח גמור, האם סגנון הפירוש מקובל עליכם?

עכ"פ מהזוהר זה לכאורה ראיה מכריעה, ודי פלא שלא עמדו על כך רבינו בחיי, אבל כאמור היה דרכו מקובלת לפניו מרבותיו וכמו שציין איש ספר לספר הנ"ל.

אגב, ישנם עוד דברים מסוג זה קצת פחות בקדמונים, למשל מהראי"ה קוק זצוק"ל, שכתב [ואיני זוכר כעת מקור מדוייק], שאין בהכרח להאמין שתחזור עבודת הקרבנות לעתיד
לבא!!!, אלא שכדאי יותר להאמין גם בכך לשונו הטהור ציך להביא יותר במדויק, ואדרבא אם אי מי יעלה את המקור.

[אוצר החכמה]

לא הבאתי את הגמרא בריש יומא וכן את התוספות בסוף פסחים. הגמרא ביומא נג היא שאת מחר משוקדים וקם.

[אוצר החכמה]

אגב, ישנם עוד דברים מסוג זה קצת פחות בקדמונים, למשל מהראי"ה קוק זצוק"ל, שכתב [ואיני זוכר כעת מקור מדוייק], שאין בהכרח להאמין שתחזור עבודת הקרבנות לעתיד
לבא!!!, אלא שכדאי יותר להאמין גם בכך לשונו הטהור ציך להביא יותר במדויק, ואדרבא אם אי מי יעלה את המקור.

באמת קשה להאמין

[שבע]

עשרות מאמרי חז''ל מעידים על ביהמ''ק שיבנה לעתיד - שעיקר תפקידו הוא הקרבת קרבנות (כדברי הרמב''ם הנודעים)

ובכלל, האם כל תפילותינו: ''והשב את העבודה לדביר ביתך'' ועוד כהנה, ותפילות המוספין כולם - האם לבטלה הן?!

שארי ליה מאריה!

[בברכה המשולשת]

לא אמר כן מרן הראי"ה זצ"ל (הנושא כבר נדון לא מזמן) אלא על לעת"ל שהרבה אחרי ימות המשיח שאז (בלעת"ל הנ"ל) מצוות בטלות
והדברים מפורשים שם

[שבע]

ועל כגון דא אמרו: ''חכמים היזהרו בדבריכם''!
שלא ישתו התלמידים מים הרעים...

ולעצם הענין, יש להעיר מדברי חז''ל (ויקרא רבה):
''לעתיד לבוא כל הקרבנות בטלים - וקרבן תודה אינו בטל''.

ומאמר זה קאי על ''לעתיד לבוא'' ממש,
דאי לימות המשיח - הרי פינקסו של ר' ישמעאל פתוח ועומד!

[פרי יהושע]

הראי"ה קוק זצוק"ל לא דיבר האם יהיו קרבנות שזו חלילה לא עלתה על דעתו שיבטלו עם בא המשיח, אלא האם הצפייה לגאולה יכולה להיות על בסיס אחר, כגון לשון הרמב"ם הנודעת בסוף מלכים שלא התאוו החכמים וכו', ואח"כ הוסיף שהעיקר לצפות כפשוטו ולהסתלק מכל ההשפעות המערביות כלשונו, אולם השאיר פתח למי שאינו יכול לצפות באופן כללי יותר ומופשט, לזו הייתה כוונתו לא פחות ולא יותר, ולמי שלא מאמין מוזמן לבדוק באיזה מקום בכתביו, או להאמין כפשוטו כך בוודאי יצא ידי חובה גם אליבא דהראי"ה זצ"ל.

[פרי יהושע]

באמת הייתי צריך להיזהר בדברי מקודם יותר במובאה של הרב קוק זצ"ל אני שם לב שכתבתי זאת באופן שאפשר לטעות הרבה יותר, אף שכמובן גם כך זה בלשון המעטה לא מקובל כ"כ בקרב שלומי אמוני, אף שלדעתי רחבות הדעת שלו אפשרה להכיל גם זאת, וטוב שכך למי שזקוק לזה.

אגב טרם הצלחתי לעלות על הגמ' יומא נ"ג שהביא הרב "אוצר החכמה" אולי אפשר להקל ולטרוח לציין יותר ברור.

[פרי יהושע]

עכשיו הבנתי, יומא נ"ב ב' למעלה, "הנך שוכב עם אבותיך וקם", דהיינו רמז על משה שיקום לע"ל.

רב"ח יכול בדוחק להסתדר עם הרמז הזה, שהוא דרשה כללית בדרך רמז על תחיית המתים, [אגב כל דרשות חז"ל הינן ע"ד רמז רחוק מאד, וכבר עמד על כך באיזה מקום ר"צ הכהן מלובלין].