לפני יום יומיים רציתי לשתפכם באחד מחידושיי אשר חנני בוראי הנותן לאדם דעת ותבונה, וכך עשיתי [ראו:http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=29&t=27814#p285108].
כתגובה על כך קבלתי את דבריו של החכם הגדול אשר על הפלתי באמרו כאמרו כי סגנון דבריי וניסוחם קר ומנוכר, זר ומנותק, דומה הוא לאלו היושבים במגדלי שן אקדמיים ואינו מזכיר ולו במעט את דברי חכמי ישראל שבבית המדרש המסורתי הלומדים על פי הצורה והדרך אשר נתגלגל ונשתלשל מדור לדור. מכת המקל הומתקה בגזיר גזר כאשר הסכים לתוכן דבריי על אף הכל.
לאחר שפניתי אליו בפרטי עם גירסא בית-מדרשית של חידושי הנ''ל, עמה בקשתי להוכיח ולהווכח כי תוכן הדברים אינו מתקבל על הדעת בסגנון העתיק המשלב מליצות מליציות יותר או פחות, מורכב ודוקים ועיינים, מבוסס תימה'ים וי''לים, ומנוקד גרשיים הפזורים לאורך הדברים סומכים ונסמכים על בינת הקורא וחכמתו - לא קיבלתי לע''ע מענה [מאחר ועדיין שוהים הם בתיבת דוארי היוצא, ואינם זזים משם. והוא אות ומופת לכך שעדיין לא קראם כידוע ליודע''ח], ועל כן ביקשתי להציע דיון זה בפניכם.
לדעתי העניה, נקודה המובעת בשפה ולשון בהירה וחדה, נוקבת היא תהומות וחודרת עומקים, נכנסים הם ללב ומתקבלים עליה, מתיישבים על הדעת ומאירים אותה.
אך מצד שני, ובמחשבה שניה, נזכרתי באותו ויכוח אשר כפשוטו לא יובן אשר התנהל בעבר הקרוב מעל הדף הנלמד במסכת קדושין בין רב יהודה אשר הוזמן לדין אצל רב נחמן, וכה מתואר:
האם נוכל להסיק מסקנות מסוגיא זו? האם יש ללמוד מהמשך התבטאויותיו של רב נחמן בשפה גבוהת הביטוי אשר אינה שגורת פיהם של אנשי ההמון ואף לא חכמי בית המדרש, על אף התנגדותו הנחרצה של רב יהודה בשמו של רבם שמואל? או שמא נכריע כדעתו של רב יהודה בשם רבו כפי שנפסקה הלכה כמותם ביתר דברי התנצחותם הלא הם כתובים בהמשך הסוגיא כידוע למעיין.אתא אשכחיה דקעביד מעקה אמר ליה לא סבר לה מר להא דאמר רב הונא בר אידי אמר שמואל כיון שנתמנה אדם פרנס על הצבור אסור בעשיית מלאכה בפני שלשה א"ל פורתא דגונדריתא הוא דקא עבידנא א"ל מי סניא מעקה דכתיב באורייתא או מחיצה דאמור רבנן א"ל יתיב מר אקרפיטא א"ל ומי סני ספסל דאמור רבנן או איצטבא דאמרי אינשי א"ל ליכול מר אתרונגא אמר ליה הכי אמר שמואל כל האומר אתרונגא תילתא ברמות רוחא או אתרוג כדקריוה רבנן או אתרוגא דאמרי אינשי אמר ליה לישתי מר אנבגא אמר ליה מי סני איספרגוס דקריוה רבנן או אנפק דאמרי אינשי.
