מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

זמן קריאת שמע לאור שינוי בהרגלי הקימה

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
סתם יהודי
הודעות: 606
הצטרף: ג' אפריל 21, 2015 9:56 pm

Re: שאלת הביצה והתרנגולת: למה זמן ק"ש התלוי בזמן-קימת בני-האדם לא מתאחר בשבת שאז רבים היו רוצים לקום מאוחר לולי מגבלת סו

הודעהעל ידי סתם יהודי » ב' יולי 11, 2016 12:43 pm

שומע ומשמיע כתב:בקשר לשינוי הטבעים. לא התכוונתי לשבת, אלא אפילו ביום חול. שהרי היום הרבה עצמאיים/מובטלים קמים מאוחר.

ראשית, זה באמת חידוש מעניין ששווה בדיקה: האם אז היו יותר שכירים מאשר היום.
שנית, וזה העיקר: אני כזכור מדבר על שבת! לשיטתך, איך קרה שהשתנה טבע קימת האדם בשבת, מאז להיום. אלא אם כן תגיד שלא השתנה, אלא שפשוט קביעת זמן ק"ש לא מתחשבת בזמן הקימה בשבת, וזאת לפי טענתך ששבת נטפלת לשאר הימים.

שומע ומשמיע כתב:אני טוען ששבת נטפלת לשאר הימים.

לענ"ד, בתור חידוש בריסקאי, זו טענה שיכולה להישמע, לפחות עד גבול מסויים. אבל מכאן, ועד ללכת עם הטענה הזאת קדימה - כדי להשליך ממנה להלכה ולמעשה - זה כבר דבר הטעון בירור יסודי, במיוחד לאור זאת - שלגבי כמה עניינים - מצינו איפכא: ששאר הימים נטפלים לשבת. עיין למשל בשו"ע או"ח רמב: "צריך לצמצם בשאר הימים כדי לכבד השבת".

שומע ומשמיע כתב:גם אני פקפקתי בעצם ההנחה. אבל אפשר לומר שזה בגלל הצורך לקרוא ק"ש מוקדם.

זה לא רק בגדר "אפשר" (כלשונך) אלא זה ממש הכרח, שהרי עינינו הרואות, שבכל העולם כולו - הציבור היחיד שקם מוקדם גם בימי המנוחה שלו - הוא ציבור שומרי המצוות. כל השאר קמים הרבה הרבה הרבה הרבה יותר מאוחר (כמה פעמים הרבה כתבתי? ארבע? לדעתי אפשר להוסיף עוד אחת).

סתם יהודי
הודעות: 606
הצטרף: ג' אפריל 21, 2015 9:56 pm

Re: שאלת הביצה והתרנגולת: למה זמן ק"ש התלוי בזמן-קימת בני-האדם לא מתאחר בשבת שאז רבים היו רוצים לקום מאוחר לולי מגבלת סו

הודעהעל ידי סתם יהודי » ב' יולי 11, 2016 12:43 pm

נהר שלום כתב:הממוצע. ברוב השנה, וברוב בני אדם.

לשיטתך שעושים ממוצע, לא היה אמור להיות הבדל בין סוזק"ש של שיא החורף לסוזק"ש של שיא הקיץ, אלא כל "שעה זמנית" היתה "שעה זמנית ממוצעת" - ולכן אחידה - לכל עונות השנה. וכבר הרחבתי על כך את הדיבור, בתגובתי לרב עזריאל ברגר, כאן: viewtopic.php?f=17&t=27942&start=40#p287114

נהר שלום כתב:לענין תחילת זמן ק"ש של ערבית מבואר בגמרא, שיש הבדל בין השעה שנכנסים לאכול פיתן בע"ש לשאר ימים. ומכאן אנו רואים שכבר בזמן חז"ל היה הבדל בזמנים שבני אדם היו עושים דברים שונים, בין שבת לשאר ימים, ובכ"א לא חששו חכמים לחלק בין זמן ק"ש בכל ימות השבוע לזמני ק"ש בשבת.

זאת בדיוק השאלה: למה דין "ג' שעות" לא מחלק בין שבת לשאר ימי השבוע, והרי כשהמשנה מפרשת את תיבת "ובקומך" במילים "בשעה שבני אדם עומדים" היא תולה את זמן ק"ש - במציאות עצמה - של זמן קימה, בעוד שאנחנו רואים בעינינו - שהמציאות עצמה - כן מחלקת בין זמן קימה של חול לבין זמן קימה של שבת.

סתם יהודי
הודעות: 606
הצטרף: ג' אפריל 21, 2015 9:56 pm

Re: שאלת הביצה והתרנגולת: למה זמן ק"ש התלוי בזמן-קימת בני-האדם לא מתאחר בשבת שאז רבים היו רוצים לקום מאוחר לולי מגבלת סו

הודעהעל ידי סתם יהודי » ב' יולי 11, 2016 12:44 pm

קו ירוק כתב:אני חושב אשלחך לכפר נידח באפגניסטן או בהודו ללא חשמל במשך חודש...וכשתחזור בשלום תשכיל אותנו שיש קימה בטבע.. ויש קלקול בני אדם...גם היום אילו היו הולכים לישון בשעה סבירה מפאת החשיכה ללא אור האלקטרי, הרי שהיו קמים מוקדם... וגם מי שזוכר את הימים היפים שישבו עם נרות בליל שבת, כשעוד לא היו גנרטורים, יודע שסעודת שבת לא נמשכה עד אין סוף.... וקמו מוקדם (אף שלא נהג שעון קיץ).

זה רק מוכיח, שזמן הקימה תלוי בתנאים: במקומות מסויימים ובזמנים מסויימים - היו הולכים לישון מוקדם - וממילא היו קמים מוקדם, ובמקומות אחרים ובזמנים אחרים - הולכים לישון מאוחר - וממילא קמים מאוחר. אבל זה עדין לא מלמד מה נחשב "טוב" יותר.
יתר כל כן, ברגע שתנסה לטעון - שיותר "טוב" לישון מוקדם ולקום מוקדם - ושיותר "מקולקל" לישון מאוחר ולקום מאוחר, אז יבוא מולך אדם אחר - הנוהג לישון מאוחר ולקום מאוחר - ויתחיל לטעון את ההפך: שדרכו שלו עדיפה. ליבי אומר לי, שאף אחד משניכם לא יצליח לשכנע את זולתו בשאלה מה היא הדרך "הטובה" יותר, ואז יבוא השלישי ויכריע ביניכם, שאין דבר כזה "זמן קימה טוב יותר", אלא כל אחד מתנהג לפי איך שנראה לו (אישית) "טוב" יותר (כמובן בתנאי שמקיים תרי"ג מצוות).
יתר על כן, גם אם נסכים בינינו שזמן הקימה של הערבים בעזה או של האפגנים בהרט - "טוב יותר" (ויהא המובן של "טוב יותר" אשר יהא), עדין אינך יכול להתעלם מכך שהתורה עצמה - שכתבה "ובקומך" - כלומר (כמבואר במשנה) "בשעה שבני אדם עומדים", לא התחשבה אלא בזמן הקימה נטו, ולא בזמן הקימה "הטוב". אילו היה חשוב לתורה זמן הקימה "הטוב", אז היה כתוב בתורה "בקומך כראוי", ובמשנה היה מבואר "בשעה שבני אדם עומדים כראוי". אבל הרי לא זה מה שכתוב, ומכאן שזמן ק"ש אמור להית תלוי אך ורק בזמן הקימה נטו (כלומר זמן הקימה בפועל), ללא שום הגבלות וסייגים מיוחדים.

קו ירוק כתב:ועל שאלתך העיקשת (סלח נא לי).

ותשובתך אינה עיקשת? (סלח נא לי, אבל צורה כזאת של דיון - אף על פי שאיתה אין לי שום בעיה עקרונית - לא תוכל לשכנע את אף אחד משנינו בטעויותיו אם בכלל יש כאלה, ולכן תרשה לי להניח - שהשימוש ההדדי הנ"ל במילה "עיקשת" היה פליטת פה של שנינו - אשר בוא נקוה שלא תחזור עוד מצד אף אחד משנינו).

קו ירוק כתב:כבר השיבך הרב אוצה"ח שלא מצאנו חילוק במשנה בין שבת לחול!

וכבר השבתי לך, שלשון המשנה "בשעה שבני אדם עומדים" - תולה את זמן ק"ש במציאות של זמן קימת בני אדם, בעוד שהמציאות הזאת - הרי כן מחלקת בין שבת לחול!
ולשיטתך: הלוא תסכים איתי, שבמשנה - גם לא מצינו חילוק בין קיץ לחורף! אז מה? אז האמנם זה אומר, שהמושג של "שלוש שעות" לא משתנה - מציאותית - בהתאם לעונות השנה? והאמנם זה אומר, שהמושג של "בשעה שבני אדם עומדים" לא משתנה - מציאותית - בהתאם לתקופות השונות ולמקומות השונים? הרי יש לא מעט מקרים בהלכה שבהם הדין עצמו תלוי במציאות, שהיא עצמה משתנית בהתאם לזמן ולמקום (למשל דין "לא יהיה כלי גבר על אשה" ועוד).

קו ירוק כתב:ואם בחול מודה אתה שזה שכיום קמים מאוחר א"ז שעת קימה של התורה.

מעולם לא הודיתי בזה. אני מעריך, שאם נעשה "סקר שעת קימה" יתברר - ששעת הקימה הממוצעת של רוב העולם בימי עבודה - היא לפני שחולפות ג' שעות.
התמיהה שלי הייתה לגבי יום שבת. שהרי עינינו הרואות, שרוב העולם (גויים וחילונים) - קמים בסופשבוע שלהם (שבו הם אינם עובדים) - מאד מאד מאד מאד מאוחר, ובכל מקרה הרבה הרבה הרבה הרבה אחרי ג' שעות. רק שומרי המצוות מכריחים את עצמם לקום מוקדם, מן הסתם כדי לא להפסיד את סוזק"ש - מה שמעורר את שאלת הביצה והתרנגולת.

עיק
הודעות: 460
הצטרף: ש' פברואר 26, 2011 9:15 pm

Re: שאלת הביצה והתרנגולת: למה זמן ק"ש התלוי בזמן-קימת בני-האדם לא מתאחר בשבת שאז רבים היו רוצים לקום מאוחר לולי מגבלת סו

הודעהעל ידי עיק » ג' יולי 12, 2016 12:52 am

סתם יהודי כתב:
עיק כתב:נראה שנעלמה לפי שעה מעיני החכמים דכאן גמ' מפורשת (מגילה כג), שגם בשבת ממהרים לבוא לבית הכנסת...כוונת הגמרא היא שבשבת אין סיבה מיוחדת לקום מאוחר וממילא קמים מוקדם כרגיל ומגיעים לבית הכנסת.

זה ש"אין סיבה מיוחדת לקום מאוחר" (כלשונך), לא אומר שיש סיבה מיוחדת לקום מוקדם.
אבל עיין ברש"י שביאר, שרובם היו קמים מוקדם - כי רצו לקיים מצווה מן המובחר של קריאת שמע של ותיקין (אבל בימי חול הם היו קמים מסתמא בעלות השחר כדרכם של פועלים).
אבל שים לב, שההלכה של "ג' שעות" לא נועדה לרוב העם שבד"כ לא קם אחרי הנץ החמה, אלא נועדה לטובת המיעוט - שרוצה לאחר כמנהגם של בני מלכים (שהם גם כן מיעוט) - ולכן נקבע שתמיד רשאים לאחר עד ג' שעות.
על זה שאלתי כך: הרי עינינו הרואות, שהגויים והחילונים קמים בשבת הרבה יותר מאוחר מאשר ג' שעות, קל וחומר שכך נוהגים בני מלכים, וא"כ מדוע הדין של "ג' שעות" לא עושה חילוק בין זמן ק"ש של ימי חול לבין זמן ק"ש של שבת.


הדגשת כמה פעמים ששאלתך אינה מדוע איננו מאחרים את זמן ק"ש היום (כדברי הגר"ח זוננפלד), אלא מדוע חז"ל לא הבחינו בין חול לשבת כאשר בשבת קמים יותר מאוחר.
על זה עניתי שמהגמרא נראה שגם בשבת היו קמים מוקדם. אין להבין מרש"י שהיו קמים מוקדם כדי לקרוא ק"ש עם הנץ החמה, שהרי הוא מדבר על כך שבשבת הכל ממילא מוכן ולכן אין צורך להתעכב בהכנות ו"יפה לקרוא ק"ש כותיקין" - כלומר, הקימה היא כרגיל מוקדם (באופן שמאפשר לקרוא ק"ש כותיקין), אלא שבניגוד ליו"ט שאז קמים מוקדם אבל גם צריכים להכין את האוכל ולכן מתעכבים, בשבת אין צורך כזה.
לכן נפלה הנחתך שבשבת הדרך הייתה לקום יותר מאוחר בזמן חז"ל, ושאלתך לגבי עינינו הרואות וכו' היא יפה מאוד אם הדיון הוא למה בימינו אנו נוהגים לקרוא ק"ש עד ג' שעות ולא יותר למרות השינוי בהרגלי השינה (שזו, כאמור, השאלה שאינך רוצה לדון בה), אך אינה שייכת לתקנת חז"ל.
ובאשר לגבול העליון של ג' שעות - הוא לא נועד לטובת המיעוט כלשונך, אלא נועד להגדיר מהו זמן הקימה הנורמלי של בני אדם, מתוך הנחה שזמן הקימה הנורמלי אינו נקבע לפי רוב בני אדם אלא לפי כולם - כלומר, כולל הקבוצה הקטנה שקמה מאוחר יותר מהשאר.

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: שאלת הביצה והתרנגולת: למה זמן ק"ש התלוי בזמן-קימת בני-האדם לא מתאחר בשבת שאז רבים היו רוצים לקום מאוחר לולי מגבלת סו

הודעהעל ידי נהר שלום » ג' יולי 12, 2016 12:58 am

סתם יהודי כתב:
נהר שלום כתב:הממוצע. ברוב השנה, וברוב בני אדם.

לשיטתך שעושים ממוצע, לא היה אמור להיות הבדל בין סוזק"ש של שיא החורף לסוזק"ש של שיא הקיץ, אלא כל "שעה זמנית" היתה "שעה זמנית ממוצעת" - ולכן אחידה - לכל עונות השנה. וכבר הרחבתי על כך את הדיבור, בתגובתי לרב עזריאל ברגר, כאן: viewtopic.php?f=17&t=27942&start=40#p287114
לא. הממוצע הוא - שבני אדם קמים ג' שעות אחר שהאיר היום.
נהר שלום כתב:לענין תחילת זמן ק"ש של ערבית מבואר בגמרא, שיש הבדל בין השעה שנכנסים לאכול פיתן בע"ש לשאר ימים. ומכאן אנו רואים שכבר בזמן חז"ל היה הבדל בזמנים שבני אדם היו עושים דברים שונים, בין שבת לשאר ימים, ובכ"א לא חששו חכמים לחלק בין זמן ק"ש בכל ימות השבוע לזמני ק"ש בשבת.

זאת בדיוק השאלה: למה<חכמים לא חלקו> דין "ג' שעות" בין שבת לשאר ימי השבוע, והרי כשהמשנה מפרשת את תיבת "ובקומך" במילים "בשעה שבני אדם עומדים" היא תולה את זמן ק"ש - במציאות עצמה - של זמן קימה, בעוד שאנחנו רואים בעינינו - שהמציאות עצמה - כן מחלקת בין זמן קימה של חול לבין זמן קימה של שבת.

סתם יהודי
הודעות: 606
הצטרף: ג' אפריל 21, 2015 9:56 pm

Re: שאלת הביצה והתרנגולת: למה זמן ק"ש התלוי בזמן-קימת בני-האדם לא מתאחר בשבת שאז רבים היו רוצים לקום מאוחר לולי מגבלת סו

הודעהעל ידי סתם יהודי » ג' יולי 12, 2016 11:20 am

עיק כתב:ו"יפה לקרוא ק"ש כותיקין" - כלומר, הקימה היא כרגיל מוקדם (באופן שמאפשר לקרוא ק"ש כותיקין).

אבל מתי "מוקדם" הייתה קימת רוב העם? מוקדם לותיקין, או מוקדם - אמנם אחרי הנץ החמה אבל - לפני סוף ג' שעות?
הרי ממ"נ:
אם לדעתך רוב העם היה קם מוקדם לותיקין, אז יוצא שאנחנו מסכימים - לפחות בעניין זה.
אבל אם לדעתך רוב העם היה קם מוקדם - אמנם רק אחרי הנץ החמה אבל - לפני סוף ג' שעות, אז יוצא כי מה שהזכיר רש"י את עניין ק"ש כותיקין - זה לכאורה מיותר לחלוטין - כי מילים אלה לא מסבירות כלל למה רוב העם היה קם רק אחרי הנץ החמה.

עיק כתב:אין להבין מרש"י שהיו קמים מוקדם כדי לקרוא ק"ש עם הנץ החמה, שהרי הוא מדבר על כך שבשבת הכל ממילא מוכן ולכן אין צורך להתעכב בהכנות.

לשיטתך, ש"אין להבין מרש"י שהיו קמים מוקדם כדי לקרוא ק"ש עם הנץ החמה", קשיא לי בתרתי:
חדא: דבשלמא ביו"ט היו מגיעים לביהכ"נ מאוחר - כי הייתה לזה סיבה (שהיא הצורך להכין את סעודת שחרית), אבל בשבת - אמנם לא הייתה סיבה להגיע לביהכ"נ מאוחר - אבל הרי גם לא הייתה סיבה להגיע לביהכ"נ מוקדם, אז למה בשבת היו מגיעים לביהכ"נ מוקדם? האמנם, להגיע לביהכ"נ מוקדם - בלי סיבה? ואם לא צריך סיבה - כדי להגיע מוקדם, אז למה - כן צריך סיבה - כדי להגיע מאוחר? מאי חזית, להצטרך לתת סיבה - כדי להגיע מאוחר, מבלי להצטרך לתת סיבה - כדי להגיע מוקדם?
ועוד קשה לשיטתך, למה רש"י נזקק להוסיף את המילים "יפה לקרוא ק"ש כותיקין"?
אבל לשיטתי הכול ברור ומחוור כשמלה: רש"י בא להסביר, למה היה הבדל בין זמן ההגעה לביהכ"נ בשבת, לבין זמן ההגעה לביהכ"נ ביו"ט, ועל כך ענה, שתמיד הייתה סיבה מתי להגיע לביהכ"נ: בשבת הייתה סיבה להגיע מוקדם, והיא משום ש"יפה לקרוא ק"ש כותיקין", אבל ביו"ט הייתה דווקא סיבה להגיע מאוחר - שגברה על הסיבה הקודמת להגיע מוקדם - בעוד שהסיבה להגיע מאוחר לא הייתה שייכת בשבת (שהרי סעודת שחרית של שבת הייתה מוכנה כבר מע"ש).

עיק כתב:עניתי שמהגמרא נראה שגם בשבת היו קמים מוקדם.

כשאתה כותב מוקדם, האם אתה מתכווין מוקדם לותיקין, או אתה מתכווין מוקדם לפני ג' שעות? עכ"פ, מרש"י מוכח להדיא - שלפחות רוב העם היה קם בשבת מוקדם לותיקין (כפי שהוכחתי בפיסקה הראשונה של הודעה זו).
מכאן צצה השאלה שלי: שהלוא למרות שרוב העם היו קמים בשבת מוקדם לותיקין, מ"מ חז"ל לא תיקנו - שסוזק"ש יהיה זמן ותיקין - דהיינו שסוזק"ש יהיה הזמן שבו היו קמים רוב העם (לפחות בשבת שהרי בחול היו קמים מסתמא בעלות השחר כדרך הפועלים), ומכאן מוכח להדיא שסוזק"ש התחשב במיעוט בני האדם - אותו מיעוט אשר היה רוצה לאחר כבני מלכים (שהם גם כן מיעוט) - ואשר לא עליו דיבר רש"י שנתן טעם לקימת העם מוקדם בשבת ("ויפה לקרוא קש כותיקין").
על זה שאלתי, שאם כבר חז"ל תיקנו את סוזק"ש המתחשב במיעוט שהיה מאחר לקום כמנהג בני מלכים, אז למה חז"ל לא עשו הבחנה בין שבת לחול, שהרי עינינו הרואות שיש הבדל בין זמן הקימה בימי עבודה למנהג הקימה בימי מנוחה, עד כדי כך שבימי מנוחה - רוב העולם (גויים וחילונים) נוהג לקום הרבה יותר מאוחר מאשר ג' שעות.

עיק כתב:ובאשר לגבול העליון של ג' שעות - הוא לא נועד לטובת המיעוט כלשונך.

מתוך דברי רש"י, הוכחתי לעיל, שרוב העם היו קמים כותיקין (לפחות בשבת שהרי בחול היו קמים מסתמא בעלות השחר כדרך הפועלים), ומכאן שזמן סוף ג' שעות התחשב במיעוט שרצה לקום מאוחר כמנהג כבני מלכים, ורק לכך התכוונתי כשכתבתי שזמן ג' שעות נועד "לטובת המיעוט" (כלומר הוא מתחשב במיעוט).

עיק כתב:לכן נפלה הנחתך שבשבת הדרך הייתה לקום יותר מאוחר בזמן חז"ל.

לא זה מה שהינחתי, אלא הינחתי שזמן ג' שעות התחשב במיעוט שרצה לקום מאוחר כדרך בני מלכים, בעוד שמדברי רש"י מוכח שהוא (רש"י) אינו מתייחס כלל למיעוט הזה, אלא מתייחס לרוב העם שבשבת היה קם לותיקין משום ש"יפה לקרוא ק"ש כותיקין" (אבל ביו"ט הייתה לרוב העם סיבה לקום מאוחר שגברה על הסיבה הנ"ל לקום לותיקין).

עיק כתב:ובאשר לגבול העליון של ג' שעות - הוא...נועד להגדיר מהו זמן הקימה הנורמלי של בני אדם, מתוך הנחה שזמן הקימה הנורמלי אינו נקבע לפי רוב בני אדם אלא לפי כולם - כלומר, כולל הקבוצה הקטנה שקמה מאוחר יותר מהשאר.

ועל זה שאלתי: הרי הקבוצה הקטנה שקמה אחרי ותיקין (ושלא עליה דיבר רש"י שנתן טעם לקימת העם מוקדם בשבת "ויפה לקרוא קש כותיקין"), קמה הרבה אחרי ג' שעות, כדמוכח ממנהג הגויים וממנהג החילונים (ואם תאמר שנשתנו הטבעים, אז זה מעלה שאלה חדשה: מה גרם להשתנות הטבעים, ועוד זה מעלה את השאלה למה התורה שהיא נצחית מתחשבת רק במנהג ישן שפג תוקפו ולא בכל המנהגים שהיו ושיהיו כיאה לתורה הנצחית).

סתם יהודי
הודעות: 606
הצטרף: ג' אפריל 21, 2015 9:56 pm

Re: שאלת הביצה והתרנגולת: למה זמן ק"ש התלוי בזמן-קימת בני-האדם לא מתאחר בשבת שאז רבים היו רוצים לקום מאוחר לולי מגבלת סו

הודעהעל ידי סתם יהודי » ג' יולי 12, 2016 11:45 am

נהר שלום כתב: הממוצע הוא - שבני אדם קמים ג' שעות אחר שהאיר היום.

מתי? בחול או בשבת? הרי בשבת - זה לא כך (כדמוכח ממנהג הגויים בסופשבוע שלהם וממנהג החילונים בשבת).
ואם כוונתך גם לממוצע של רוב השנה, אז על זה שאלתי אותך: לשיטתך שעושים ממוצע לגבי מנהג רוב בני האדם ברוב השנה, לא היה אמור להיות הבדל בין סוזק"ש של שיא החורף לסוזק"ש של שיא הקיץ, אלא כל "שעה זמנית" היתה "שעה זמנית ממוצעת" - ולכן אחידה - לכל עונות השנה, שהרי כל ממוצע - הוא אחיד - בסופו של דבר!

נהר שלום כתב:למה<חכמים לא חלקו> דין "ג' שעות" בין שבת לשאר ימי השבוע.

אה"נ, בדיוק לזה התכוונתי.

עיק
הודעות: 460
הצטרף: ש' פברואר 26, 2011 9:15 pm

Re: שאלת הביצה והתרנגולת: למה זמן ק"ש התלוי בזמן-קימת בני-האדם לא מתאחר בשבת שאז רבים היו רוצים לקום מאוחר לולי מגבלת סו

הודעהעל ידי עיק » ג' יולי 12, 2016 12:36 pm

סתם יהודי כתב:
עיק כתב:ו"יפה לקרוא ק"ש כותיקין" - כלומר, הקימה היא כרגיל מוקדם (באופן שמאפשר לקרוא ק"ש כותיקין).

אבל מתי "מוקדם" הייתה קימת רוב העם? מוקדם לותיקין, או מוקדם - אמנם אחרי הנץ החמה אבל - לפני סוף ג' שעות?
הרי ממ"נ:
אם לדעתך רוב העם היה קם מוקדם לותיקין, אז יוצא שאנחנו מסכימים - לפחות בעניין זה.
אבל אם לדעתך רוב העם היה קם מוקדם - אמנם רק אחרי הנץ החמה אבל - לפני סוף ג' שעות, אז יוצא כי מה שהזכיר רש"י את עניין ק"ש כותיקין - זה לכאורה מיותר לחלוטין - כי מילים אלה לא מסבירות כלל למה רוב העם היה קם רק אחרי הנץ החמה.

עיק כתב:אין להבין מרש"י שהיו קמים מוקדם כדי לקרוא ק"ש עם הנץ החמה, שהרי הוא מדבר על כך שבשבת הכל ממילא מוכן ולכן אין צורך להתעכב בהכנות.

לשיטתך, ש"אין להבין מרש"י שהיו קמים מוקדם כדי לקרוא ק"ש עם הנץ החמה", קשיא לי בתרתי:
חדא: דבשלמא ביו"ט היו מגיעים לביהכ"נ מאוחר - כי הייתה לזה סיבה (שהיא הצורך להכין את סעודת שחרית), אבל בשבת - אמנם לא הייתה סיבה להגיע לביהכ"נ מאוחר - אבל הרי גם לא הייתה סיבה להגיע לביהכ"נ מוקדם, אז למה בשבת היו מגיעים לביהכ"נ מוקדם? האמנם, להגיע לביהכ"נ מוקדם - בלי סיבה? ואם לא צריך סיבה - כדי להגיע מוקדם, אז למה - כן צריך סיבה - כדי להגיע מאוחר? מאי חזית, להצטרך לתת סיבה - כדי להגיע מאוחר, מבלי להצטרך לתת סיבה - כדי להגיע מוקדם?
ועוד קשה לשיטתך, למה רש"י נזקק להוסיף את המילים "יפה לקרוא ק"ש כותיקין"?
אבל לשיטתי הכול ברור ומחוור כשמלה: רש"י בא להסביר, למה היה הבדל בין זמן ההגעה לביהכ"נ בשבת, לבין זמן ההגעה לביהכ"נ ביו"ט, ועל כך ענה, שתמיד הייתה סיבה מתי להגיע לביהכ"נ: בשבת הייתה סיבה להגיע מוקדם, והיא משום ש"יפה לקרוא ק"ש כותיקין", אבל ביו"ט הייתה דווקא סיבה להגיע מאוחר - שגברה על הסיבה הקודמת להגיע מוקדם - בעוד שהסיבה להגיע מאוחר לא הייתה שייכת בשבת (שהרי סעודת שחרית של שבת הייתה מוכנה כבר מע"ש).

עיק כתב:עניתי שמהגמרא נראה שגם בשבת היו קמים מוקדם.

כשאתה כותב מוקדם, האם אתה מתכווין מוקדם לותיקין, או אתה מתכווין מוקדם לפני ג' שעות? עכ"פ, מרש"י מוכח להדיא - שלפחות רוב העם היה קם בשבת מוקדם לותיקין (כפי שהוכחתי בפיסקה הראשונה של הודעה זו).
מכאן צצה השאלה שלי: שהלוא למרות שרוב העם היו קמים בשבת מוקדם לותיקין, מ"מ חז"ל לא תיקנו - שסוזק"ש יהיה זמן ותיקין - דהיינו שסוזק"ש יהיה הזמן שבו היו קמים רוב העם (לפחות בשבת שהרי בחול היו קמים מסתמא בעלות השחר כדרך הפועלים), ומכאן מוכח להדיא שסוזק"ש התחשב במיעוט בני האדם - אותו מיעוט אשר היה רוצה לאחר כבני מלכים (שהם גם כן מיעוט) - ואשר לא עליו דיבר רש"י שנתן טעם לקימת העם מוקדם בשבת ("ויפה לקרוא קש כותיקין").
על זה שאלתי, שאם כבר חז"ל תיקנו את סוזק"ש המתחשב במיעוט שהיה מאחר לקום כמנהג בני מלכים, אז למה חז"ל לא עשו הבחנה בין שבת לחול, שהרי עינינו הרואות שיש הבדל בין זמן הקימה בימי עבודה למנהג הקימה בימי מנוחה, עד כדי כך שבימי מנוחה - רוב העולם (גויים וחילונים) נוהג לקום הרבה יותר מאוחר מאשר ג' שעות.

עיק כתב:ובאשר לגבול העליון של ג' שעות - הוא לא נועד לטובת המיעוט כלשונך.

מתוך דברי רש"י, הוכחתי לעיל, שרוב העם היו קמים כותיקין (לפחות בשבת שהרי בחול היו קמים מסתמא בעלות השחר כדרך הפועלים), ומכאן שזמן סוף ג' שעות התחשב במיעוט שרצה לקום מאוחר כמנהג כבני מלכים, ורק לכך התכוונתי כשכתבתי שזמן ג' שעות נועד "לטובת המיעוט" (כלומר הוא מתחשב במיעוט).

עיק כתב:לכן נפלה הנחתך שבשבת הדרך הייתה לקום יותר מאוחר בזמן חז"ל.

לא זה מה שהינחתי, אלא הינחתי שזמן ג' שעות התחשב במיעוט שרצה לקום מאוחר כדרך בני מלכים, בעוד שמדברי רש"י מוכח שהוא (רש"י) אינו מתייחס כלל למיעוט הזה, אלא מתייחס לרוב העם שבשבת היה קם לותיקין משום ש"יפה לקרוא ק"ש כותיקין" (אבל ביו"ט הייתה לרוב העם סיבה לקום מאוחר שגברה על הסיבה הנ"ל לקום לותיקין).

עיק כתב:ובאשר לגבול העליון של ג' שעות - הוא...נועד להגדיר מהו זמן הקימה הנורמלי של בני אדם, מתוך הנחה שזמן הקימה הנורמלי אינו נקבע לפי רוב בני אדם אלא לפי כולם - כלומר, כולל הקבוצה הקטנה שקמה מאוחר יותר מהשאר.

ועל זה שאלתי: הרי הקבוצה הקטנה שקמה אחרי ותיקין (ושלא עליה דיבר רש"י שנתן טעם לקימת העם מוקדם בשבת "ויפה לקרוא קש כותיקין"), קמה הרבה אחרי ג' שעות, כדמוכח ממנהג הגויים וממנהג החילונים (ואם תאמר שנשתנו הטבעים, אז זה מעלה שאלה חדשה: מה גרם להשתנות הטבעים, ועוד זה מעלה את השאלה למה התורה שהיא נצחית מתחשבת רק במנהג ישן שפג תוקפו ולא בכל המנהגים שהיו ושיהיו כיאה לתורה הנצחית).


אחר כל האריכות אינני מבין מה מפריע לך. בני אדם היו קמים מוקדם בכל יום, גם בשבת. מוקדם פירושו סמוך לעלות השחר, באופן המאפשר לקרוא ק"ש כותיקין. ביום חול היו הולכים איש לעבודתו (לאחר ק"ש ותפילה או לפניה או שלא היו מתפללים כלל אם טרודים ואינם יכולים לכוון). בשבת היו הולכים לבית הכנסת, שהרי אין עבודה. ביום טוב יש עבודה אחרת - להכין צרכי סעודה.
זמן קימה הוא זמן קימה של בני אדם, כאשר "בני אדם" הם גם בני אדם מעונגים שאינם צריכים לקום לעבודה, ועל פיהם נקבע זמן קימה לקריאת שמע.
אין הבדל בין שבת לחול בזמן קימה בימי חז"ל (מי שקמו בג' שעות קמו כך מן הסתם גם בשבת, וסתם בנ"א היו קמים מוקדם גם בשבת כי כך היו רגילים). אמנם, בימינו יש הבדל כמובן.

באשר לשאלתך האחרונה, אינני רואה מה הבעיה לומר שאה"נ וזמני ק"ש משתנים בהתאם לנוהג בני אדם בכל מקום, ולא גרע מהרבה גדרים אחרים בהלכה שתלויים בהרגל בנ"א. לפי זה באמת היום הגבול של ג' שעות לא שייך וכבר דנו כאן בהשלכות של סברה כזו גם לגבי זמן ק"ש של ערבית. אמנם, יתכן שאחר שחז"ל קבעו על פי הנוהג שבימיהם ג' שעות אי אפשר לשנות את הדין ללא בית דין הגדול סמוך.

האמת והשלום
הודעות: 143
הצטרף: א' דצמבר 18, 2016 9:57 pm

Re: שאלת הביצה והתרנגולת: למה זמן ק"ש התלוי בזמן-קימת בני-האדם לא מתאחר בשבת שאז רבים היו רוצים לקום מאוחר לולי מגבלת סו

הודעהעל ידי האמת והשלום » א' ינואר 15, 2017 4:45 am

שלמה בן חיים כתב:ברצוני לבאר יותר את דברי ודברי עוד מהחברים הכותבים כאן.
שחז"ל ביררו מהו הזמן שקמים ומהו הזמן ששוכבים זה לא דין דרבנן, זה שיעור ששיערו חכמים את כוונת התורה, דהיינו התורה הרי לא אמרה שכל אדם כשהוא קם מהשינה יקרא קריאת שמע וכשהוא הולך לישון יקרא קריאת שמע, כמו הפשטות של המילים בשכבך ובקומך שזה כשהוכלים לשכב וכשקמים, חז"ל ביארו לנו שכוונת הכתוב לזמן שכיבה וזמן קימה, וזה אומר במילים אחרות שיש איזה זמן שהזמן הזה הוא זמן הראוי לשכב בו, יש זמן שהוא ראוי לקום בו, חז"ל לא סתם שיערו את שיעור הקימה במה שבני מלכים קמים בשלוש שעות, וכי הם הלכו ובדקו מתי קמים כל הבני מלכים, וכי הייתה ישיבת מועצת של כל המלכים והם החליטו לקום בשעה מסויימת בדווקא, האם הם היו מקפידים לקום בזמן קריאת שמע בדיוק, הרי ברור שזה לא כך, ודאי שזמן זה שבני מלכים קמם הוא איזה שיעור זמן שבמהותו יש שינוי, וחז"ל קבעו שפרק זמן זה הוא זמן שיכולים לקרוא אותו זמן שכיבה.
זה לא דין דרבנן כמו ששאל פה אחד מן החברים איך יתכן שחז"ל יעקרו לעיקר הדין מדאורייתא, אלא זה שיעור של זמן שחכמים בחכמתם ידעו לקבוע שהוא זמן שראוי לשכב בו או שראוי לקום בו, ואנו אין לנו אלא לשיעורי חכמים.
דמות ראיה לדבר בגמרא בברכות דף ח ב, מבואר שיש מקרה שאדם יכול לקרוא ק"ש שתי פעמים ביום ויוצא ידי חובת קריאת שמע של יום וקריאת שמע של לילה אחת קודם הנץ החמה ואחת לאחר הנץ החמה, והטעם כי אף שזה כבר יום אכתי זמן שכיבה הוא דאיכא דגנו בהאי שעתא, וכאן הבן שואל, אם כן שיוכלו לקרוא עד ג' שעות כיון דאיכא דגנו בהאי שעתא. ומדוע לא יכולים לקרוא קריאת שמע של לילה עד ג' שעות אלא רק עד הנץ החמה. התשובה לכך פשוטה, שלא יתכן שביום יקראו קריאת שמע של זמן שכיבה, היום הוא זמן קימה ולא זמן שכיבה. רק עד הנץ שזה זמן שיש לו הגדרה שונה קצת יתכן להחשיבו כזמן שכיבה.
וכמו כן לא יתכן לקרוא לאמצע היום זמן קימה, גם אם כל האנשים יקומו אז, הזמן לקום הוא בבוקר, מהנץ עד ג' שעות, למה בחרו חכמים דווקא לקבוע על פי בני מלכים הדבר צריך ביאור עומק אבל כך קבעו חז"ל בעומק חכמתם וקדושתם.
ולפכיך גם בזמננו שכל המציאות השתנתה הדין לא משתנה.
דוגמא לדבר בלילה פטורים מציצית כי כתוב וראיתם אותו, ובלילה לא רואים. וכי יבוא מאן דהוא ויאמר שבזמנינו שיש תאורה גדולה ורואים בים כמו בלילה יהיה חיוב ללבוש ציצית בלילה [או בבגד לילה לחלק מן הראשונים]. אמנם יש חידוש דומה בסמ"ע בהלכות דיינים שכשיש אור נרות אפשר לדון בלילה, אך ודאי שדבריו מחודשים מאד ואי אפשר להקיש מחידושו למקומות אחרים וצריך לצמצם את חידושו דווקא לבית דין.
כתבתי הרבה ואיני יודע אם הצלחתי לבטאות את כוונתי, ואשמח אם יבוא המבאר ויבאר ביתר ביאור.

במחילה מכבודך לא אמנע מלהעיר בענין שאלת הבן,דהרי בגמ' ד' ח' עמוד ב' מבואר להדיא דלאחר עלות השחר הוי יום ויצא מכלל לילה דהרי אמרה הגמ' "פעמים שאדם קורא ק"ש שתי פעמים ביום אחת קודם הנץ החמה ואחת אחר הנץ החמה ויוצא בהם ידי חובתו אחת שם יום ואחת של לילה" והוא גוף חידוש הגמ' דאע"פ דהוי יום יוצא יד"ח ק"ש לילה וא"כ השאלה במקומה עומדת.וצ"ע.

בן אדם
הודעות: 431
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 6:15 pm

Re: שאלת הביצה והתרנגולת: למה זמן ק"ש התלוי בזמן-קימת בני-האדם לא מתאחר בשבת שאז רבים היו רוצים לקום מאוחר לולי מגבלת סו

הודעהעל ידי בן אדם » א' ינואר 15, 2017 12:32 pm

קו ירוק כתב:התורה כתבה ובקומך. חז"ל דרשו בזמן (עד סוף זמן) שבנ"א קמים, ואמדו חז"ל את אופי בני האדם ברגילות.
אדם שהיה עייף במיוחד וקם פעם יותר מאוחר לא משנה את אופי רגילות בנ"א.
וה"נ אנחנו קלקלנו את צורת בנ"א ולא מזה אנו קובעים זמן קימה אנושי. (אפילו בני מלכים קמים בשלוש שעות ביום, והיום פשוטי עם נוחרים במיטותיהם עד 2 בצהריים כפי שהזכרת).

דבריך מתמיהים מאוד, איזה קלקול צורה יש כאן, הרי כל הסיבה שפעם לפני הופעת תאורת החשמל היו קמים מוקדם היא בגלל שהלכו לישון מוקדם, כשהגיע שעה 6 בערב ונעשה חושך ואפילה, לא היה ברירה אלא ללכת לישון, וכמה זמן אפשר לישון, אבל כהיום שזרחה אורה של התאורה, והכל ממשיך כרגיל תחת אור החשמל גם אחרי שנחשך, אין שום סיבה להקדים ללכת לישון מוקדם. וכי התדרדרות של אנשים השפויים יש כאן, וכי לו יצוייר שהיה להם בימי חז"ל חשמל, וכי לא היה קורה אותו דבר, אין זה אלא שנשתנה המציאות והנתונים, שהדברים שגרמו אז ללכת לישון מוקדם, שוב אין כהיום.
בקיצור אם אתה רוצה להגדיר את זה למדני - שאין זה שינוי בגברא, אלא שינוי בחפצא.

בן אדם
הודעות: 431
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 6:15 pm

Re: זמן קריאת שמע לאור שינוי בהרגלי הקימה

הודעהעל ידי בן אדם » א' ינואר 15, 2017 4:02 pm

סתם יהודי כתב:הרי מבואר בגמ', שעצם הדין של סוזק"ש - שהוא סוף ג' שעות - אמור להיות תלוי בזמן הקימה הממוצע של בני האדם (או של בני מלכים), וא"כ לכאו' נימא דאדרבא, הרי רוב בני האדם - וכ"ש בני מלכים (חוץ משומרי המצוות הכפופים למגבלת סוזק"ש) - נוהגים לקום בשבת מאד מאוחר.

אני מכיר הרבה חילונים שמספרים שבשבת הם נוהגים לקום רק בשתיים בצהרים, וחלקם מספרים שנוהגים לרבוץ במיטתם אפילו עד חמש...

מצד שני, אני מכיר בתי כנסת, הנוהגים לשנות את זמן תחילת שחרית של שבת בהתאם לעונות השנה, באופן שבחורף הם מתחילים נניח בשמונה וחצי, כי הם מעריכים שגם בזמן כזה הם יספיקו להגיע לק"ש עוד לפני שיעבור סוזק"ש, אבל בקיץ הם נוהגים להקדים את זמן התפילה כדי שלא לעבור את זמן ק"ש, למרות שלולי מגבלת סוזק"ש - הם היו מעדיפים דווקא להשאיר גם לקיץ את זמן תחילת שחרית כמו שהוא בחורף, כדי שלא יצטורכו לקום מוקדם...

וכאן אני חוזר לשורש תמיהתי: הרי עצם דין סוזק"ש תלוי במנהג קימת העולם (או קימת בני מלכים), ולכאורה מנהג העולם (בטח מנהג הגויים וגם מנהג אלה שאינם שומרי מצוות) משתנה בימי המנוחה (שבתות כחגים), אז למה שזה לא ישנה גם את סוזק"ש?
בקיצור: האם אין כאן עניין של שאלת הביצה והתרנגולת?

לענ"ד, לא שייך לתרץ "לא פלוג" (בין שבת לששת ימי החול), דהא כל עניין לא פלוג שייך דווקא במידי דרבנן, והרי סוזק"ש הוא דאורייתא, וא"כ מה שייך לומר בזה ל"פ.


קודם כל רציתי לפנות אליך 'סתם יהודי', נראה לי שאתה מערבב פה שני דברים שלא קשורים אחד לשני, דבר ראשון ההבדל בין ימות החול ליום השבת בימי חז"ל, ב' ההבדל בין ימינו לימי חז"ל.
אנסה להתחיל אם שאלתך הראשונה, והנה, אם אפשר להגדיר את שאלתך הייתי מגדיר את זה שהנחת הנחת יסוד ובגלל זה מתעורר לך קושיות, התשובה לכך היא להסיר את היסוד המעוות שהנחת. לדעתך, כפי שמשתקף ועולה כל הזמן פעם אחרי פעם, היא שכל הסיבה למה קמים מוקדם היא בגלל שצריכים לצאת "לעבוד", ולכן בש"ק שאין בה עבודה, אם מצד מצוות התורה לנוח ביום השבת לזיכרון בריאת העולם, אם זה מצד הסכמת העולם לנוח פעם בשבוע (שאגב מצינו כבר במדרש שמשה ביקש מפרעה שייתן לבנ"י יום אחד בשבוע שיוכלו לנוח, ומשמע קצת שאז עדיין לא היה מקובל תפיסה כזאת בעולם, ואולי עבדים שאני, אבל באנשים רגילים אכן היו נוהגים כן), ולכן אם אין סיבה לקום מוקדם ממילא קמים מאוחר, כמו שעיניך רואות.
לענ"ד הנחה זו יסודו בטעות, הסיבה למה קמו מוקדם לא קשור בפשטות לזה שצריכים ללכת לעבוד, תדמיין בעצמך, ואולי קשה לך כי אנחנו כבר מורגלים לחיות בחיים אחרים, אבל באלפי שנות דור עד להופעת החשמל, כאשר התחיל הלילה לרדת לא היה ברירה אחרת אלא ללכת לישון, ואפילו מי שהיה לו אפשרות כלכלית להשתמש בהרבה נרות, אעפ"כ הנרות אינן תחליף אמתי לאור השמש, כמו אור החשמל, ואפילו ע"י השתמשות בהרבה נרות עדיין לא היה נוח לחיות ככה, והיה אפשר להמשיך להיות ער עוד שעה ואולי שעתיים לכל היותר, ואם כך, הרי כמה זמן אפשר לישון, 8 שעות? 9 שעות? ואפילו אם יישן 10 שעות, עדיין יקום בנץ החמה.
ציינת שדיברת עם הרבה חילונים שאמרו לך שהם קמים בשבת בשעה 2 בצהריים, רציתי שתשאל אותם גם מתי הם הלכו לישון, ברור לי שלא בשעה 6 בערב, כי אין ביכולת האדם לישון 20 שעות ברצף, וא"כ בזמנם שהלכו לישון בשעה 6-7 בערב, ברור שלא קמו בשעה 2 בצהריים. ולכן אין שום ראיה מזה שכהיום קמים מאוחר, לזה שגם פעם קמו מאוחר בשבת ובסופשבוע.
עד כאן בנוגע לשאלתך הראשונה, אבל בנוגע לשאלתך השנייה לגבי ההבדל בין ימינו לימי חז"ל, (אם באמת התכוונת לכך, מ"מ הועלה כאן טענה כזו ע"י שאר חכמי הפורום), באמת שאלה טובה היא, והועלה כאן כמה תשובות בדבר, הנה היה כאן מאן דהו שרצה לטעון שזמן קימה אינו אלא סימן בלבד, ולא הסיבה והגדר האמתי, אבל הדברים נראים מאוד קשים להולמו, שבפשטות מה שאמרה תורה ובקומך הרי זהו הגדר, ולא רק סימן.
אמנם כבר צוין כמה פעמים בפורום שדעת המחבר בפירושו כסף משנה על הרמב"ם אכן ס"ל שזהו רק סימן, אבל הוא ז"ל אמנם סבר שבאמת זמן קר"ש אינו מה"ת אלא מדרבנן בלבד, ופסוק של ובקומך שדרשו זמן קימה אינו אלא אסמכתא בעלמא, אבל לפי שאר הראשונים שזמן קר"ש דאורייתא, דהא לדידהו אם עבר זמן קר"ש ולא קרא שוב עבר זמנה ואינו מקיים מצות קר"ש וכן נפסק בטור וש"ע, ואילו לדעת הרמב"ם שע"ז קאי דברי הכס"מ יכול לקרות קר"ש כל היום, כיון שזמן קר"ש אינו אלא אסמכתא בעלמא.
ובאמת שאין שום ראי' לומר שלא נשתנו הדינים, אינני לא פוסק ולא מורה צדק, מ"מ לא ראיתי שדנו בזה הפוסקים, ובפשטות מסתבר שאכן הדברים שונים בימינו מימי חז"ל, ואילו מכאן תצא לימוד זכות על חלק גדול וניכר מכלל ישראל שלדאבוננו אינם מקפידים כ"כ על זמן ק"ש, אין כאן ח"ו הוראת היתר בדבר שלא הותר להדיא ע"י הפוסקים, אבל מ"מ קצת לימוד זכות מיהא איכא.
סברא אחת ויחידה י"ל, שהנה לו יצויר שישתנו סדרי הדברים בין מקום אחד לשני, א"כ יל"ע אם בכל מקום הדבר שונה מהמקום השני, ומקום שנהגו לקום מאוחר דינו שונה ממקום שנהגו לקום מאוחר, או"ד אזלינן בתר רוב המקומות וכדו' ודין אחד לכל המקומות, א"כ ה"ה יל"ע גם בנוגע לזמנים, דהנה אלפי שנות דור לפני הופעת אור החשמל היה המנהג לקום מוקדם יותר, א"כ יתכן שבטלה זמננו לשאר הזמנים [עפ"י הידוע שקיום העולם אינו אלא ששת אלפים שנה, א"כ אין כאן אלא מיעוטא של כארבע מאות שנה לכל היותר]. אבל אין הסברא מוכרחת.
ובאמת מצינו לפוסקים שדנו כן בנוגע לנר חנוכה, שזמנה עד שתכלה רגל מן השוק, אלא ששם לא מצינו בפוסקים שהעלו סברא זו, אלא לא מצינו אלא סברא אחת דמטו משמיה דהגרי"ז, דס"ל שתכלה רגל מן השוק אינו סיבה אלא סימן, שהרי מצינו הגדרה זו גם גבי תפילין, אבל אי נימא שהיא סיבה, א"כ משמע דכו"ע מודו שנשתנו זמננו, וא"כ לכאורה ה"ה כאן שהיא סיבה ולא סימן, ג"כ נימא הכי.

בן אדם
הודעות: 431
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 6:15 pm

Re: שאלת הביצה והתרנגולת: למה זמן ק"ש התלוי בזמן-קימת בני-האדם לא מתאחר בשבת שאז רבים היו רוצים לקום מאוחר לולי מגבלת סו

הודעהעל ידי בן אדם » א' ינואר 15, 2017 4:04 pm

שלמה בן חיים כתב:דמות ראיה לדבר בגמרא בברכות דף ח ב, מבואר שיש מקרה שאדם יכול לקרוא ק"ש שתי פעמים ביום ויוצא ידי חובת קריאת שמע של יום וקריאת שמע של לילה אחת קודם הנץ החמה ואחת לאחר הנץ החמה, והטעם כי אף שזה כבר יום אכתי זמן שכיבה הוא דאיכא דגנו בהאי שעתא, וכאן הבן שואל, אם כן שיוכלו לקרוא עד ג' שעות כיון דאיכא דגנו בהאי שעתא. ומדוע לא יכולים לקרוא קריאת שמע של לילה עד ג' שעות אלא רק עד הנץ החמה. התשובה לכך פשוטה, שלא יתכן שביום יקראו קריאת שמע של זמן שכיבה, היום הוא זמן קימה ולא זמן שכיבה. רק עד הנץ שזה זמן שיש לו הגדרה שונה קצת יתכן להחשיבו כזמן שכיבה.

בשאלה זו נתחבטו כל הראשונים, ולא ידעתי מה כתבת שהתשובה לכך פשוטה, אדרבא מזה שנתקשו כל הראשונים, מוכח מזה דלא ס"ל הכי, וזמני קר"ש אינו תלוי כלל ביום ולילה, אלא בשכיבה ובקימה, עי' ברמב"ן שמתרץ שכיון שאינו אלא מיעוטא בלבד, ועי' ברשב"א שמתרץ שאין ישנים כבר מהנץ החמה, אלא שוכבים במיטתם, ובשבכך משמע שכיבה של שינה, ועי' בכס"מ מה שהעלה מכח קושיא זו ראי' לשיטתיה, אבל לא מצינו סברא כזו "שלא יתכן שביום יקראו קר"ש של שכיבה", (שדרך אגב גם לא הצלחתי להבינו, זה נראה קצת כמשפטים ריקים מתוכן, סליחה על הביטוי). [ושוב ראיתי שצוין כאן שאכן דעת המאירי שבשעת הדחק בדיעבד אם נאנס אפשר לקרות קר"ש של ערב כל זמן שבני מלכים שוכבים, ולהדיא מוכח שלא כדבריך]

בן אדם
הודעות: 431
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 6:15 pm

Re: שאלת הביצה והתרנגולת: למה זמן ק"ש התלוי בזמן-קימת בני-האדם לא מתאחר בשבת שאז רבים היו רוצים לקום מאוחר לולי מגבלת סו

הודעהעל ידי בן אדם » א' ינואר 15, 2017 4:06 pm

שלמה בן חיים כתב:וכמו כן לא יתכן לקרוא לאמצע היום זמן קימה, גם אם כל האנשים יקומו אז, הזמן לקום הוא בבוקר, מהנץ עד ג' שעות, למה בחרו חכמים דווקא לקבוע על פי בני מלכים הדבר צריך ביאור עומק אבל כך קבעו חז"ל בעומק חכמתם וקדושתם.
ולפיכך גם בזמננו שכל המציאות השתנתה הדין לא משתנה.

לא זכיתי להבין מהו השייכות לעומק חכמת וקדושתם, הרי תורה היא וללמוד אנו צריכים, והנה בראשונים להדיא מבואר הביאור בזה משום שיש רובא דעלמא ויש מיעוטא, והמיעוט אלו בני מלכים, וברור שבנאדם לא שפוי אינו נכלל בהאי גדר, אי משום שאטו בשופטני עסקינן, וכדמצינו כן בכל התורה כולה שאין מתייחסים רק לאנשים נורמטיביים וכללי התורה לא נגדרו עפ"י אנשים הללו, או בגלל שאינם אלא מיעוטא דמיעוטא, כמבואר סברא כעין זו בדברי הראשונים.

הרוצה להחכים
הודעות: 362
הצטרף: א' מרץ 01, 2015 4:54 pm

Re: זמן קריאת שמע לאור שינוי בהרגלי הקימה

הודעהעל ידי הרוצה להחכים » א' ינואר 15, 2017 4:17 pm

בעניי לא זכיתי להבין את הדיון האחרון. כל האנשים קמו בסביבות 4 לפנות בוקר עד הנץ החמה. ולכן טענו חכמים שזמן הקימה הוא עד הנץ החמה. ואילו רבי יהושע טען שלמרות שכל בני האדם הקמים בבוקר ויוצאים לפעלם ולעבודתם עדי ערב משכימים ומעוררים את השחר, מכל מקום ישנם כמה בטלנים "בני מלכים" המאחרים לצאת וסרוחים על ערסותם עד שלש שעות ביום, ולכן אפשר לכנות בשם "שעה שבני אדם עומדים" עד השעה השלישית, שהרי אחרי השעה השלישית -המאוחרת לכל הדעות- כבר לא נמצא שום איש במיטתו, ולכן אי אפשר לקרוא קריאת שמע של שחרית מכאן ואילך.
ולא נסב הדיון לא סביב שופטני ולא בעומק חכמה וקדושה (למרות שעומק חכמה וקדושה ודאי שהיה כאן).

בן אדם
הודעות: 431
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 6:15 pm

Re: שאלת הביצה והתרנגולת: למה זמן ק"ש התלוי בזמן-קימת בני-האדם לא מתאחר בשבת שאז רבים היו רוצים לקום מאוחר לולי מגבלת סו

הודעהעל ידי בן אדם » ד' ינואר 25, 2017 11:05 pm

עתניאל בן קנז כתב:
שש ושמח כתב:לענ"ד השאלה שבתחילת האשכול לא מתחילה, ולא רק משום מה שכותבים כאן שיש שעת קימה מהותית.
הגע עצמך: אם היה כתוב בתורה לקרוא ק"ש עד השעה 8 בבוקר. יבוא השואל וישאל: מה הדין בשעון קיץ? ומה הדין אם מאיזו סיבה, מוצדקת ביותר, יקראו כולם לשעה השלישית אחר חצות היום בשם שמונה? כל השומע יצחק: מה שהשעה נקראת בפי בנ"א שמונה בבוקר אינו סיבה שאז זמן ק"ש, אלא סימן, ולכן גם אם ישתנו שמות השעות לא ישתנה הדין. הוא הדין לגבי זמן קימה - אמנם טעמא דקרא הוא משום שראוי לקרוא ק"ש בזמן קימה, אבל אחר שנכתב בתורה ובקומך, וכו"ע מודו שכוונת התורה היתה לג' שעות ראשונות, שוב גדר הדין הוא לקרוא בג' שעות ראשונות, ומה שכתוב ובקומך הוא רק סימן.


מנין הפשיטות ש'ובקומך' זה רק סימן ולא סיבה???


ברש"י ריש ברכות מבאר למה השווה ר"ג דין הקטרת איברים שדינו כל הלילה לקריאת שמע שצמצמו חכמים את שיעורו עד חצות, הרי הקטרת איברים דינו כל הלילה ולא גזרו בה חכמים. ומפרש רש"י שבא לומר, שהיה הו"א שכל מקום שנאמר "לילה" הכוונה רק עד חצות, ולכן מביא מהקטרת איברים שדינו כל הלילה, ולכן ה"ה כאן בקר"ש.
והדברים תמוהים לעין כל רואה, הרי גבי קרי"ש כלל לא נאמר דין "לילה", אלא דין "זמן שכיבה", כדכתיב "ובשכבך", ומה השייכות ללילה, הרי אין זה אלא מקרה שזמן שכיבה בלילה היא.
ונראה לכאורה, שרש"י ס"ל שזמן שכיבה אינו סיבה אלא סימן, דהיינו הסימן לזמן הלילה ואינו קשור לזמן שכיבה בפועל, ובביאור הדבר אולי י"ל, שלילה הוא זמן מסויים של 12 שעות בערך, וכדי לציין אלו 12 שעות שייך לציין בשני אופנים, אופן אחד, לומר - הזמן שאז אין השמש מאיר, אופן שני, לומר - הזמן שבני אדם שוכבים, אבל כל זה אינו אלא סימן לזמן מסויים של 12 שעות.

אמת ממי שאמרה
הודעות: 4
הצטרף: ו' ינואר 27, 2017 6:15 am

Re: זמן קריאת שמע לאור שינוי בהרגלי הקימה

הודעהעל ידי אמת ממי שאמרה » ו' ינואר 27, 2017 6:48 am

השואל מניח שיש רק שני הגדרות או קימה בפועל או זמן ראוי לקימה, אבל נראה פשוט שיש הגדרה שלישית של זמן קימה, ולמשל בעלמא יש זמן עבודה ויש זמן מנוחה, ופשוט שגם אם אחד נח באמצע זמן העבודה זה עדיין זמן עבודה, וכן להפך.
וע"כ זמן קימה תלוי בהגדרה של הזמן ולא בקימה בפועל, ופשוט שההגדרה של הזמן תלוי בזמן שבעצם מצד הטבע אנשים קמים בו ולא בדבר שהוא מצד קילקול
ופשוט

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: זמן קריאת שמע לאור שינוי בהרגלי הקימה

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ו' ינואר 27, 2017 11:30 am

אמת ממי שאמרה כתב:השואל מניח שיש רק שני הגדרות או קימה בפועל או זמן ראוי לקימה, אבל נראה פשוט שיש הגדרה שלישית של זמן קימה, ולמשל בעלמא יש זמן עבודה ויש זמן מנוחה, ופשוט שגם אם אחד נח באמצע זמן העבודה זה עדיין זמן עבודה, וכן להפך.
וע"כ זמן קימה תלוי בהגדרה של הזמן ולא בקימה בפועל, ופשוט שההגדרה של הזמן תלוי בזמן שבעצם מצד הטבע אנשים קמים בו ולא בדבר שהוא מצד קילקול
ופשוט

ברוך בואך, ברוכה האמת וברוך מי שאמרה.
אני חושב שמה שאתה כותב זה מה שאני כתבתי לעיל, הלא כן?
viewtopic.php?f=17&t=27942&start=40#p287070

בן אדם
הודעות: 431
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 6:15 pm

Re: זמן קריאת שמע לאור שינוי בהרגלי הקימה

הודעהעל ידי בן אדם » ו' ינואר 27, 2017 11:51 am

אמת ממי שאמרה כתב:וע"כ זמן קימה תלוי בהגדרה של הזמן ולא בקימה בפועל, ופשוט שההגדרה של הזמן תלוי בזמן שבעצם מצד הטבע אנשים קמים בו ולא בדבר שהוא מצד קילקול
ופשוט

לא הבנתי מה שייך כאן "קלקול", טבע האנשים משתנה לפי המציאות, וא"כ אם לפעמים כאשר נעשה חושך בחוץ הרי זה היה סיבה מספקת "טבעי" ללכת לישון, היום שאור השמש אינו משנה מדי הרבה, ואור החשמל ממשיך לשמש לנו ללכת לאורה, לכן אין סיבה "טבעי" עפ"ל ללכת לישון מיד, וממילא גם זמן הקימה משתנה לפ"ז. ומה הקשר קלקול, הרי גם לו יצוייר שבימי חז"ל היה להם חשמל ג"כ היה מתעורר שאלה זו.

[ראיתי לציין כאן - שיש פה אינסטינקט של כולנו שכל דבר אשר השתנה בשנים האחרונות לעומת שנים קדמוניות, מיד תולים את זה בקלקול הדורות ובירידת הדורות וכן הלאה, וכן לאידך גיסא אצל הגויים ולהבדיל החילונים, מיד תולים את זה באיכשר דרא, אמנם מה טוב ומה נעים, אילו היו חושבים פעמיים לפני שכותבים, ודנים בכל דבר לגופו של ענין, לא כל דבר צריכים לתלות בקלקול הדור (או לצד שני בהתקדמות והשכלת הדור) וד"ל].

בתבונה
הודעות: 1310
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: זמן קריאת שמע לאור שינוי בהרגלי הקימה

הודעהעל ידי בתבונה » ו' ינואר 27, 2017 2:12 pm

מהדיון פה יכול להווצר הרושם כאילו חברי הפורום חסרי מעש שקמים בצהריים

1. הסיבה שבני מלכים קמים עד רבע היום כי לא היתה להם בעיה של תאורה בדיוק כמו בעידן החשמל אמנם לא קמו בצהריים למשל כי לכולנו יש שעון ביולוגי* שלא משתנה עקב תאורה מלאכותית, גם היום יש שעון ביולוגי והמציאות היא שזמן קימה בכל העולם של אנשים נורמטיביים הוא לפני זמן קריאת שמע, גם אז היו אנשים יוצאי דופן למשל עובדי לילה אנשים בתקופת משבר וכו' שישנים עד הצהרים או יותר
3. גם אם בני ישראל כבני מלכים שקמים בשלוש שעות (היות ולהם אין מגבלה של תאורה)לא שזה זמן הקימה בפועל אלא שהזמן הראוי לקימה הוא עד אז
4. אם יש מה לדון זה לר"א שסובר שזמן הקריאה עד הנץ החמה היינו האם בזמנינו שלכולם אין מגבלה של תאורה האם הוא יודה לר 'יהושע?

* (למשל ניכר אצל מי שער בלילות וישן ביום שעדיין מבנה הפרשת הקורטיזול מותאם לשעות היום)

    אמת ממי שאמרה
    הודעות: 4
    הצטרף: ו' ינואר 27, 2017 6:15 am

    Re: זמן קריאת שמע לאור שינוי בהרגלי הקימה

    הודעהעל ידי אמת ממי שאמרה » ו' ינואר 27, 2017 9:20 pm

    לא הבנתי מה שייך כאן "קלקול", טבע האנשים משתנה לפי המציאות, וא"כ אם לפעמים כאשר נעשה חושך בחוץ הרי זה היה סיבה מספקת "טבעי" ללכת לישון, היום שאור השמש אינו משנה מדי הרבה, ואור החשמל ממשיך לשמש לנו ללכת לאורה, לכן אין סיבה "טבעי" עפ"ל ללכת לישון מיד, וממילא גם זמן הקימה משתנה לפ"ז. ומה הקשר קלקול, הרי גם לו יצוייר שבימי חז"ל היה להם חשמל ג"כ היה מתעורר שאלה זו.

    טעיתי כשכתבתי קלקול, אלא כוונתי היא שכיון שזמן קימה הוא הגדרה בזמן א"כ זה רק מה שהוא חלק מהגדרת הזמן ולא דבר צדדי כמו אור החשמל [ואין בזה נפק"מ אם זה דבר טוב או רע אלא מה שאין זה חלק מעצם הגדרת הזמן]

    אבןטובה

    Re: זמן קריאת שמע לאור שינוי בהרגלי הקימה

    הודעהעל ידי אבןטובה » א' ינואר 29, 2017 6:13 am

    רש"י לא ס"ל שזמן ק"ש בשבת היא מאוחר!
    מגילה כג. רד"ה ובשבת ממהרין לבא כתב: ויפה למהר ביאתן לקרות שמע כוותיקין


    חזור אל “בית המדרש”



    מי מחובר

    משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 100 אורחים