לזיהוי שמות העופות בכוזרי, האם תוכי עוף טהור?

[שלח]

בכוזרי ג לה שאין התרנגולת והאווז והקורא ואברכיא מהטמאים

האם יש זיהוי לשמות עופות אלו ?ושמעתי שיש רוצים להוכיח מכאן שהתוכי עוף טהור האם ידוע דבר בעניין?

[מה שנכון נכון]

רק אבן שמואל תרגם כן, וראה בתרגומי ר"י קאפח ושילת שלא כתבו תוכי.

[מרחביה]

רק אבן שמואל תרגם כן.

צ"ל אבן תבון.

[מה שנכון נכון]

רק אבן שמואל תרגם כן.

צ"ל אבן תבון.

אבן תבון לא תרגם כן, רק יהודה אבן שמואל.

[את ה'אלחגלה' שכתוב במקור, ותרגמו אב"ת כ'קורא', הפך אב"ש לברווז. ואת ה'אלבראכה' שלא תרגמו אב"ת אלא כתב 'ואלברכיא' ותרגמוהו רי"ק ושילת כ'ברווז', הפך אב"ש לתוכי].

[איתן]

הרב קאפח תרגם "והחגלה", וכתב שם בהערה "במקור "ואלחגלה" והיא החלגה, הקורא, בלשון המקרא והוא עוף טהור לחלוטין. והאב"ש תרגם "והתוכי" והוא עוף טמא באמת. וכנראה שלא הבין את הענין".
וכן תרגם הרב שילת.

המלה תוכים במקרא (מלכים א י,כב ודה”י ב ט,כב) כנראה מכוונת לטווסים, כך תרגם תרגום יונתן וכמה מן התרגומים העתיקים. וכך פירשו המפרשים: רש"י, רד"ק, רלב"ג ומצודת ציון. וכן בשפה טאמילית השם של טווס הוא tokai.
על כשרות הטווס עיין בספרו של פרופ’ זוהר עמר "מסורת העוף", המאמר "הטווס – עוף טהור שמסורתו אבדה בעת החדשה" עמ’ 59-68.

ולגבי כשרות התוכי. הרס"ג בתרגומו לתורה תרגם את האנפה כ"בבגה" או "בגבגה". המשמעות של בבע’אא בערבית היא תוכי. עיין בספרו הנ"ל של זוהר עמר עמ’ 306-8 (המאמר "מסורת התרגום של רב סעדיה גאון לשמות העופות הטמאים שבתורה").
אמנם הזיהוי של האנפה אינו ברור, אך וודאי שהרס"ג הבין שהכוונה לתוכי.

[אִיךְ-מֶיְין]

בזכרוני שבאחד הכרכים של קובץ 'אור ישראל' (מאנסי) - ישנו באוצר.

יש הנדון הנ"ל האם תוכי הוא עוף טהור.