וונדרבר כתב:אספקלריא כתב: בענין כתיבת שם העיר לונדון, נהגו האשכנזים לכתוב כמו הספרדים.
עיין שו"ת חשב האפוד (להגר"ח פדווא) חלק ג' סי' כ"ז (ד"ה אכן) שכתב בזה"ל:
והנה פה לונדון כותבים לונדון בווי"ן בין לאשכנזים בין לספרדים, לפי שהקהלה הראשונה שכתבה פה גיטין היתה ספרדית ונגררים גם האשכנזים אחר מנהג זה, ואינו עולה על דעת שום בן אדם שהאשכנזים יכתבו לאנדאן באלפי"ן.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?2 ... 2859500023
בשו"ת מנחת יצחק מזכיר פעמים רבות מאוד את העיר לונדון, והוא כותב תמיד "לונדון" (עם ווי"ן), ולא לאנדאן, כנראה שהקפיד לכתוב כפי הכתיב בגט, כמש"כ בתשובת מהרש"ל שבשו"ת הרמ"א סי' ו', (ובנחלת שבעה סי' י"ב אות ט"ז), שתלמיד חכם יש לו לדקדק אפילו באגרת מפני שלומדים ממנו לגיטין, (והובא בשו"ת מנחת יצחק ח"ז סי' קי"ז).
viewtopic.php?f=17&t=19161&p=303932#p303627
עוד דוגמאות של רבנים שכותבים את שם העיר כמו הכתיב בגט, ולא כמו השם הנהוג:
ספר מטה לוי, חלק א', (להג"ר מרדכי הלוי הורוויץ), פרנקפורט דמיין תרנ"א, כותב בדף השער:
"ורנקנורט על נהר מוין".
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=S0001
ספר שארית מנחם, (להג"ר שמואל יעקב רובינשטיין), פאריז תשי"ד, כתוב: "פאריש".
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... eid=P0002L
ספר החינוך, עם מנחת חינוך ועשירית האיפה, (להג"ר שמואל עקיבא יפה שלזינגר, אב"ד שטרסבורג), ירושלים תדש"ם, כתוב "שטראסבורק".
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?9833&pageid=S0002