מכירת מניות לנכרי מחשש חמץ

[אדם קדמאה]

האם מישהו יודע אם עמדו אחרונים על השאלה, החוששים ומוכרים מניות דידהו, וסומכים על מכירה כדין תורה (כי בדיניהם אינו נקנה אלא ע"י רישום, וכ' המנח"י לסמוך על אחרונים שכתבו שבמכירת חמץ סמכי' אקנין של תורה), הלא לדין תורה המניה היא שטר שעבוד, ואין שטר נקנה בלי כו"מ? יש"כ (יודעני שיש לצדד בזה וכו', שאלתי היא בעיקר אם עמדו על כך אחרונים והיכן).

[עזריאל ברגר]

אם המניה היא רק שטר - אז אין ברשותך חמץ כלל, ומה הבעיה?

[אדם קדמאה]

???
המניה היא שטר בעלות על נכסי החברה, לסוברים שבעל מניה נחשב שותף, הוא מוכר את שותפותו, ואינו יכול למכרה בלי למכור את המניה, (ואם היה כן הרי לא צריך להוסיף שום דבר כי מוכר כל חמץ שיש לו, וכמו שדנו כאן באשכול ישן לשיטת מכון כתר). אבל ע"י מכירת המניה נמכר גם חלקו שכולל חמץ.
לענ"ד דין זה תלוי בכמה שיטות בראשונים ובפוסקים, אלא שאני מתפלא אם לא דנו בזה מחברי זמננו, ולכן ביקשתי עזרת הבקיאים דכאן.

[טעם זקנים]

כיום המניה אינה שטר, אלא רישום בספרי החברה / הבורסה / הבנק.
בהנחה שיש בעיה בהחזקת מניות, היינו משום שנידונית הבעלות כבעלות ממשית וגמורה (ודלא כדעת מרם הגרי"ש שהוי "בעלות קלושה").
במידה ואני בעלים על עסק, אני יכול למוכרו בקנין שטר לכל אדם שהוא.
מסתבר שגם על פי חוק, אף שהמוכר רשום בפועל כבעל הבית, יוכל הקונה לחייבו לממש את החוזה ולהעביר אליו את המניות - הבעלות.
דהינו, כל עוד וברשומות אין המניה עוברת על שמו - מתייחסים אליו כבעלים. אבל אם ישנו חוזה מוסדר בינו לבין הקונה, מדוע לא יועיל ככל חוזה?

[אדם קדמאה]

-זה לא נכון שמניה היא רישום, על קניית מניה יש קבלה/תעודה, וחובת החברה לרשום, אם נמחקים הרישומים, הקבלה/תעודה תקפה, וכן אם הוא קנה ושילם ומסרבים לרשום בית המשפט יורה לרשום, הרישום הוא כמו טאבו, והקנין לא שלם בלעדיו אבל הוא לא הקנין עצמו.
-המנחת יצחק סובר שהמניה היא בעלות קלושה ולדעתו צריך למכור בגלל זה.
אם היינו רוצים מכירה כחוק היו צריכים לשנות את הרישום, אבל אומר המנח"י שלענין מכירת חמץ יש לסמוך על האחרונים שאומרים שמספיק מכירה בדין תורה, והשאלה היא איך מוכרים מניה בדין תורה.
חוזה להעברת מניה אולי מחייב בחוק, אבל שטר מכירת חמץ אינו חוזר להעברת מניה, ואינו כולל התחייבות להערבת המניה.
המניות הן שעבוד, וכוללים את הרוחים ואת מה שהחברה יכולה לממש וכדו', וערכן הרבה יותר מנכסי החברה בפועל.
לפי דין תורה אם לאדם יש שעבוד על חברה, והוא רוצה למכור את השעבוד זו מכירת חוב, שאפשרית רק ע"י מכירת השטר וע"י כו"מ.
ואפי' אם נאמר שאפשר למכור חוב בדרך אחרת, יש לדון האם אפשרי הדבר לעשות קנין המנוגד לחוק, דהיינו כשמשאיר אצלו את המסמכים של המניה ולא מתכונן להעביר אותה בשום צורה, האם יש לזה ערך.