עושים פסים כתב:(1) אדם ששכח לכבות את הפלפון והוא צלצל בקול רעש גדול, כשהוא אוחז באמצע ברכה הראשונה, האם מותר לו להפסיק את תפילתו ולחפש את הפלפון ולכבותו, מ"ש מנחש הכרוך על עקבו?
(2) אדם שנחת ביום ב' בבוקר, ולא שמע קריאת התורה, ובא לעיר שכבר אין שם מנין לקריאת התורה, האם מחוייב לנסוע עם מונית לעיר אחרת ששם עדיין אפשר לשמוע קריאת התורה?
נא להביא מקורות ברורים.
אפשר כתב:עושים פסים כתב:(1) אדם ששכח לכבות את הפלפון והוא צלצל בקול רעש גדול, כשהוא אוחז באמצע ברכה הראשונה, האם מותר לו להפסיק את תפילתו ולחפש את הפלפון ולכבותו, מ"ש מנחש הכרוך על עקבו?
(2) אדם שנחת ביום ב' בבוקר, ולא שמע קריאת התורה, ובא לעיר שכבר אין שם מנין לקריאת התורה, האם מחוייב לנסוע עם מונית לעיר אחרת ששם עדיין אפשר לשמוע קריאת התורה?
נא להביא מקורות ברורים.
א. כל שטרוד או מטריד בתפילתו יכול להפסיק כדי להסיר הטירדא, כמבואר בסי' קד ס"א ובנו"כ, וכן בנחש הדין כן ג"כ, וכמבואר שם כמה סעיפים אחר"ז.
ב. קריאת התורה נחלקו בזה כל אבות העולם אי הוי חובת יחיד או חובת ציבור, דעת הביה"ל שהוא חובת יחיד, עי' דבריו סי' קמו, והוא היפך משמעות כל הראשונים בב"י שם. ובעל הפסקי תשובות סי' קלה הביא רשימות ארוכות לכאן ולכאן, [ולא בדקתי מר"מ דידיה], וכידוע שגם בבריסק אחזו שהוא חובת יחיד, לעומת דעת החזו"א שלא אחז כן.
ועתה אם הוא חובת ציבור פשוט שאין חיוב לעשות כנ"ל, ראשית דאינו חייב, ואפי' אם יש על היחיד להיות מכלל הציבור, הרי אינו עדיף ממנין דעד מיל מטרחינן ליה, וכן הוא באשל אברהם סי' צ ועוד פוסקים.
ואמנם אם הוא חובת יחיד, א"כ ה"ז כדין כל שאר חיוב דרבנן שיש ללכת לעיר אחרת כדי לקיימם וכמפורש בסוף מס' ר"ה לגבי ברכות ר"ה.
אבל אנא לא שמענא מי שנוהג כן.
אפשר כתב:עושים פסים כתב:(1) אדם ששכח לכבות את הפלפון והוא צלצל בקול רעש גדול, כשהוא אוחז באמצע ברכה הראשונה, האם מותר לו להפסיק את תפילתו ולחפש את הפלפון ולכבותו, מ"ש מנחש הכרוך על עקבו?
(2) אדם שנחת ביום ב' בבוקר, ולא שמע קריאת התורה, ובא לעיר שכבר אין שם מנין לקריאת התורה, האם מחוייב לנסוע עם מונית לעיר אחרת ששם עדיין אפשר לשמוע קריאת התורה?
נא להביא מקורות ברורים.
א. כל שטרוד או מטריד בתפילתו יכול להפסיק כדי להסיר הטירדא, כמבואר בסי' קד ס"א ובנו"כ, וכן בנחש הדין כן ג"כ, וכמבואר שם כמה סעיפים אחר"ז.
עזריאל ברגר כתב:אפשר כתב:עושים פסים כתב:(1) אדם ששכח לכבות את הפלפון והוא צלצל בקול רעש גדול, כשהוא אוחז באמצע ברכה הראשונה, האם מותר לו להפסיק את תפילתו ולחפש את הפלפון ולכבותו, מ"ש מנחש הכרוך על עקבו?
(2) אדם שנחת ביום ב' בבוקר, ולא שמע קריאת התורה, ובא לעיר שכבר אין שם מנין לקריאת התורה, האם מחוייב לנסוע עם מונית לעיר אחרת ששם עדיין אפשר לשמוע קריאת התורה?
נא להביא מקורות ברורים.
א. כל שטרוד או מטריד בתפילתו יכול להפסיק כדי להסיר הטירדא, כמבואר בסי' קד ס"א ובנו"כ, וכן בנחש הדין כן ג"כ, וכמבואר שם כמה סעיפים אחר"ז.
ב. קריאת התורה נחלקו בזה כל אבות העולם אי הוי חובת יחיד או חובת ציבור, דעת הביה"ל שהוא חובת יחיד, עי' דבריו סי' קמו, והוא היפך משמעות כל הראשונים בב"י שם. ובעל הפסקי תשובות סי' קלה הביא רשימות ארוכות לכאן ולכאן, [ולא בדקתי מר"מ דידיה], וכידוע שגם בבריסק אחזו שהוא חובת יחיד, לעומת דעת החזו"א שלא אחז כן.
ועתה אם הוא חובת ציבור פשוט שאין חיוב לעשות כנ"ל, ראשית דאינו חייב, ואפי' אם יש על היחיד להיות מכלל הציבור, הרי אינו עדיף ממנין דעד מיל מטרחינן ליה, וכן הוא באשל אברהם סי' צ ועוד פוסקים.
ואמנם אם הוא חובת יחיד, א"כ ה"ז כדין כל שאר חיוב דרבנן שיש ללכת לעיר אחרת כדי לקיימם וכמפורש בסוף מס' ר"ה לגבי ברכות ר"ה.
אבל אנא לא שמענא מי שנוהג כן.
האם יש חיוב ללכת יותר מ(כדי הילוך )מיל?!
אפשר כתב: ידוע שבבית בריסק עושים 'מצב' משמיעת קריה"ת
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 158 אורחים