באמת מפני כבודם לא היה ראוי להביא זה, ויש לומר שאמרום לפלפול בעלמא. ומכאם רואים כמה חושב להבין גדרי הדינים מתוך הסוגיות, ולא להישאר עם הסברות הכרסיות שנשארות לאדם מאז ילדותו, ולפיהם אפשר להביא אפר לשבע ברכות. שגם אנשים גדולים יכולים לטעות בזה.
quote="סגי נהור"]
נידון לפני כן להדיא בתניא ח"א פרק ז בסופו, ע"ש.[/quote]
חלילה וחס, מהבעל התניא לדון בכזאת שאלה. הוא לא דן הלכתית למה לא מפסיק להיות ממזר. והוא גם לא שואל שאלה ועונה תשובה.
אדרבה הוא רק מבאר את הגמ' שאומרת שיש כאן עיוות שלא יוכל לתקון.
וזה גופא הוא אומר, שהקלקול שלו הגיע לתחום שבו תשובה לא נוגעת.
ומכאן רואים כמה חשוב להיות למדן גם, או יותר נכון דווקא, כשקוראים תניא. [לא אמור כלפי סגי נהור, שכמובן רק התכוון להביא מקור לסוגיה. אלא למי שיביא ראיה ממנו לדברים שנידונו פה].