אמירה לנכרי ביום טוב הפסד במזגן

[יונת אלם]

שאלה שהתעוררה בליל ר"ה האידנא
פלוני כיוון שעות שבת לג' ימים מתי ידלק המזגן בביתו. לפני כניסת יו"ט כיוון עוד זמן ושכח להחזיר את המתג למצב 'שעון שבת', כך שבשעה שהיה אמור להכבות בליל יו"ט התברר שהמזגן הולך לדלוק ג' ימים. מלבד ההפסד מרובה, יש חשש מה יקרה למזגן ולמנוע ג' ימים רצופים ואם חללה לא יקצר. האם היה מותר לקרוא לנכרי להוריד את המתג שיפעל השעון שבת?
מה דעת חו"ר הפורום?

[עזריאל ברגר]

אם יעשה זאת באופן שהכיבוי לא יהיה מיידי - יש מקום להתיר אפילו ע"י יהודי, וצ"ע.
ועכ"פ אינני רואה כאן שום איסור דאורייתא (אא"כ לשיטת החזו"א), ושבות דשבות הותרה לצורך הפסד מרובה.

ועכ"פ ראוי לשפר את כותרת האשכול.

[בסדר]

אם יעשה זאת באופן שהכיבוי לא יהיה מיידי - יש מקום להתיר אפילו ע"י יהודי, וצ"ע.
ועכ"פ אינני רואה כאן שום איסור דאורייתא (אא"כ לשיטת החזו"א), ושבות דשבות הותרה לצורך הפסד מרובה.

ועכ"פ ראוי לשפר את כותרת האשכול.

למה זה יכנס בגדר 'הפסד מרובה'? ועי' מג"א סי' ש"ז שכ' דדוקא 'בהפסד גדול', והא"ר מפקפק אף באופן זה, עי' משנ"ב (סקכ"ב).
ואפי' באופן שהכיבוי הוא רק לאחר זמן לא ברור להיתר, כי באופן שהוא פסי"ר יש פוסקים שס"ל דלאו בגדר גרמא הוא.

[רון]

אם יעשה זאת באופן שהכיבוי לא יהיה מיידי - יש מקום להתיר אפילו ע"י יהודי, וצ"ע.
ועכ"פ אינני רואה כאן שום איסור דאורייתא (אא"כ לשיטת החזו"א), ושבות דשבות הותרה לצורך הפסד מרובה.

ועכ"פ ראוי לשפר את כותרת האשכול.

למה זה יכנס בגדר 'הפסד מרובה'? ועי' מג"א סי' ש"ז שכ' דדוקא 'בהפסד גדול', והא"ר מפקפק אף באופן זה, עי' משנ"ב (סקכ"ב).
ואפי' באופן שהכיבוי הוא רק לאחר זמן לא ברור להיתר, כי באופן שהוא פסי"ר יש פוסקים שס"ל דלאו בגדר גרמא הוא.

מדוע שלא יכנס בגדר של הפסד מרובה? אם חושש לקלקול המזגן אינו הפסד מרובה? ובפרט שמסתבר שלאו דוקא "הפסד" מרובה בעינן, רק צורך גדול ובודאי שיש בזה צורך גדול שהרי עשה שעון שבת, וע"כ שלא נוח לו מזגן בלילה למשל, ובדואי שיש כאן צורך גדול למנוע אי נוחות ומניעת עונג יו"ט.
איברא דעוד יש לדון בזה,

דהלא מוסכם אצל הפוסקים כמדומה ללא חולק, דאמירה לנכרי בפסיק רישיה שרי. והוא נוגע מאד להלכה ולמעשה, כגון אם שכח לנתק את הנורה של המקרר או להעביר למצב שבת, שמותר לקרא לנכרי שיפתח את המקרר ואף שע"י זה תידלק המנורה מ"מ לא מכוון לזה, רק הוי פסי"ר דשרי ע"י גוי.

ויש לדון אם בכה"ג הנ"ל דשעון שבת אם מיקרי אינו מכוון, שהרי אינו יודע בדיוק מה עושה בהורדה של המתג, רק הוי פסי"ר שיעשה כיבוי. אמנם מסברא פשוטה חשיב מתכון שהרי כעת המזגן פועל ומה עושה בהורדת המתג אם לא כיבוי וי"ל.

[אליהו.ב]

בלי קשר לנידון ההלכתי
אני לא מאמין שיקרה משהו למזגן גם אם יפעל שבוע רצוף

[כדכד]

אני מסכים עם הרב אליהו ב. שלא יקרה כלום למזגן אם יפעל ג' ימים רצוף (ומנסיון) ועם קשר לנושא ההלכתי - זה לא הפסד שהמזגן יתקלקל ומקסימום הפסד של חשבון החשמל שלו ולכן אין להתיר משום הפסד (אא"כ הוא דחוק בחשבון החשמל) ומה שכתב הרב רון שליט"א להתיר מצד אמירה לגוי בפסיק רישיה זה אינו פסיק רישיה כי הוא אומר לגוי לכבות ולא כבנידון של מקרר ששם אינו אומר ל לעשות האיסור בעצמו

[רון]

אני מסכים עם הרב אליהו ב. שלא יקרה כלום למזגן אם יפעל ג' ימים רצוף (ומנסיון) ועם קשר לנושא ההלכתי - זה לא הפסד שהמזגן יתקלקל ומקסימום הפסד של חשבון החשמל שלו ולכן אין להתיר משום הפסד (אא"כ הוא דחוק בחשבון החשמל) ומה שכתב הרב רון שליט"א להתיר מצד אמירה לגוי בפסיק רישיה זה אינו פסיק רישיה כי הוא אומר לגוי לכבות ולא כבנידון של מקרר ששם אינו אומר ל לעשות האיסור בעצמו

זה ודאי שאם אומר לו לכבות הוי מתכוין,
אבל הספק שלי היה שכאן הרי רוצה שיהיה במצב שבת, ואין הגוי יודע מה זה מצב שבת, ועל מה הוא מכוון כעת, רק זאת יודע שביקשו ממנו להוריד מתג, ואף שהיהודי יודע, אך לא בהכרח שהגוי יודע, ואם באמת הגוי אינו יודע, ובזה הסתפקתי אם יש להחשיב דבר זה לאינו מתכון כלפי הגוי ואף שבאמת הוא פסיק רישיה לפי ידיעת היהודי אך פסיק רישיה באמירה לנכרי שרי

[כדכד]

ואם אומר לגוי לקטוף פרי מעץ והגוי לא יודע שהעץ מחובר לקרקע זה יהיה פסיק רישיה לדעת כת"ר?

[עזריאל ברגר]

ואם אומר לגוי לקטוף פרי מעץ והגוי לא יודע שהעץ מחובר לקרקע זה יהיה פסיק רישיה לדעת כת"ר?

זה לא "דבר שאינו מתכוון בפסיק רישיה", אלא "מתעסק".

[כדכד]

אתה צודק עם כי נדמה לי שזה תלוי במחלוקת ראשונים אבל לפי זה גם בסגירת דלת של מקרר תדון גם כמתעסק