עשה לך רב. מבקש עצה

[עזריאל 10]

כתושב ארץ ישראל לשעבר עד היום אני בקשר עם רבנים ופוסקים שהייתי איתם בקשר מהארץ

עקב מגורי בחו״ל, וכמקובל כאן שלכל קהילה יש רב שהוא גם משמש מעין אבא רוחני ולפעמים אפילו גשמי לבני הקהילה, בד״כ הקהילות נחלקות לפי שכונות.
בשכונתי יש מספר בתי כנסת, ואכן בחרתי את משכני לפי רב בית הכנסת גם ת״ח עצום וגם דיין.

דא עקא, היום נתקלתי שוב כמו פעמים רבות בעבר, בתשובה שלא הרגשתי שהיתה מדוייקת לפי מה שלמדתי, וכשהתקשרתי לדיין ומומחה בדיני ממונות מהגדולים בירושלים, נתן תשובה שונה בתכלית.

להלן 2 דוגמאות:

א. בענין רכב שהזיק רכב אחר והנהג שהשאירו לו פתק, לא התקשר והחשש שאיבד את הפתק. (ראה אשכול סמוך)

הרב דיין כאן אמר לי: 1. שעלי לחפש לפי מספר הרכב במוסכים, וכן לדפוק על דלתות ולחפש את הבעלים. 2. אם לא ימצא, עלי לתרום לצורכי ציבור סכום השווה לנזק.

ואילו הדיין בירושלים אמר: עלי לתלות מודעה במקום האירוע, וזהו. אין שום חיוב על המזיק לחפש יותר, ולא לתרום סכום הנזק!

הדיין בירושלים הוא מוותיקי הדיינים ונחשב בר סמכא מוחלט.



ב. שאלתי בעבר בערב תשעה באב לגבי תענית מעוברת.

זכורני מבעבר ששאלתי רב ידוע בבני ברק, וכן מצאתי בשם רב שלמה זלמן ופוסקים נוספים, כמדומני שאף מובא במשנה ברורה, שאין שיעורים בתשעה באב.
אם האשה התחילה את הצום וחשה ברע, יכולה לשתות.

הרב כאן אמר לי שחייבת לשתות לפי שיעורים.



דוגמא נוספת לצד השני נתקלתי בעבר בעניני וסתות, כשהפוסק הכי ותיק וידוע כאן היקל ואף תמה על דברים שלמדתי בפשטות בתור חתן וחוזקו שוב ושב ע״י מוצ״ים בארץ, וכן פוסקים שהייתי פוקד בשאלות כאלו ובראשם הרב הלברשטאם זצ״ל.


אינני יכול להסתמך רק על רבני א״י מתוקף המצב, אך איך יכול אני לסמוך על התשובות שאני מקבל פה?
האם מישהו היה ניגש לתרום סתם מאות דולרים רק בגלל שהדיין המקומי אמר כך, כשדיין ותיק יותר בארץ מאשש את הסברא שבוססה ע״י הנסיון, שאולי אין התשובה נכונה???

[מעט דבש]

ב. שאלתי בעבר בערב תשעה באב לגבי תענית מעוברת.
זכורני מבעבר ששאלתי רב ידוע בבני ברק, וכן מצאתי בשם רב שלמה זלמן ופוסקים נוספים, כמדומני שאף מובא במשנה ברורה, שאין שיעורים בתשעה באב.
אם האשה התחילה את הצום וחשה ברע, יכולה לשתות.
הרב כאן אמר לי שחייבת לשתות לפי שיעורים.

נשמת אברהם תקנד ו - מעוברת בת''ב.GIF (10.72 KiB) נצפה 8262 פעמים

חוט שני שבת חלק ד עמוד רסא - מעוברת בת''ב.GIF (7.17 KiB) נצפה 8262 פעמים

[דרומי]

הוא שואל עצה כללית וחבל להסיט את הדיון למקרה ספציפי.

[אוצר החכמה]

הוא שואל עצה כללית אבל זה לא כל כך מובן.

הוא נותן דוגמאות בחלקם רב ששאל בלייקווד החמיר ובחלקם היקל. איך עולה מזה מסקנה שיש איזה פער מהותי בין רבני ליקווד לרבני א"י או שבכלל יש חלוקה כזאת.

הדברים שהביא מעט דבש גם הם מראים שאין כאן איזה הלכה פשוטה וברורה שרבני ליקווד מתעלמים ממנה ורבני ארץ ישראל חושבים אחרת.

[עזריאל 10]

אין חשש חלילה שרבני לייקווד מתעלמים מהלכה, ומדובר בכל מקרה בת״ח עצומים

אך בכל זאת ההבדלים ניכרים וצורמים, והאלה הפראקטית היא מה עושים?
משלמים מאות דולרים לצדקה למרות שלמדתי אחרת וכך פסק דיין יותר חשוב בירושלים, או לא?
שותים שיעורים בתשעה באב במעוברת למרות שלמדתי אחרת, או לא?
שומרים חומרות שלמדתי והורו לי שוב ושוב גדולי א״י, או לא?

אם זה כן על הכל, כנראה אצטרך להוולד מחדש כדי לא להרהר שוב ושוב, ולשכוח מה שלמדתי ולימדוני רבותי, ואם לא, מה אעשה? על מה אסמוך ועל מה לא?

[בברכה המשולשת]

אין חשש חלילה שרבי לייקווד מתעלמים מהלכה

אך בכל זאת ההבדלים ניכרים וצורמים, והאלה הפראקטית היא מה עושים?
משלמים מאות דולרים לצדקה למרות שלמדתי אחרת וכך פסק דיין יותר חשוב בירושלים, או לא?
שותים שיעורים בתשעה באב במעוברת למרות שלמדתי אחרת, או לא?
שומרים חומרות שלמדתי והורו לי שוב ושוב גדולי א״י, או לא?

אם זה כן על הכל, כנראה אצטרך להוולד מחדש כדי לא להרהר שוב ושוב, ולשכוח מה שלמדתי ולימדוני רבותי, ואם לא, מה אעשה? על מה אסמוך ועל מה לא?

לכאורה, יחמיר בדאורייתא, כבכל ספק, ובדרבנן גמור- יקל.
(ובממונות, אם ביכולתו, יחמיר על עצמו)

[עזריאל 10]

הליכות שלמה מועדים פרק ט״ו א:

״המעוברות מתענות בתשעה באב. אולם אם הריונה קשה, או שמרגשת חולשה מעט יותר מן הרגיל, תאכל ותשתה כצרכה״.

דבר הלכה ב׳:

״וימיד כשיש שינוי בהרגשתה תאכל ותשתה כפי הצורך, ואינה צריכה לדקדק בשיעורים, רק תמנע מתפנוקים״.

במ״ב דרשו תקנ הערות 6,9,10: מובא דעת ר׳ ניסים קרליץ, הגרש״ז, הרב וואזנר, והחזון איש, ונחלקו אם צריכה להתחיל לצום או לא, אך אין אזכור לדין שיעורין לפי אף אחד מהם.

הביה״ל תקנד ו ״דבמקום״, מביא ענין שיעורים בת״ב לענין מגפה שאינה חזקה.

עיי״ש הערה 29, שהפוסקים הנ״ל והרב אלישיב אומרים שאין שיעורים, אלא במי שרק חושש להדבק ממגיפה. והרב ואזנר אומר שמיירי רק במגיפה ששם החמירו שלא תיעקר התענית מכל הציבור.
אמנם המהר״ם שיק מביא בשם החת״ס שיש ענין של שיעורים, והשבט הלוי אומר שאי״ז מוכרח מהחת״ס.
ומובא שהמרחשת אכן נהג בעצמו שיעורין בת״ב.

א״כ, צ״ל שפוסקי לייקווד זנחו את דעת כל הפוסקים הנ״ל ומחמירים על הציבור כחומרא שהחמיר המרחשת על עצמו?

[עזריאל 10]

אין חשש חלילה שרבי לייקווד מתעלמים מהלכה

אך בכל זאת ההבדלים ניכרים וצורמים, והאלה הפראקטית היא מה עושים?
משלמים מאות דולרים לצדקה למרות שלמדתי אחרת וכך פסק דיין יותר חשוב בירושלים, או לא?
שותים שיעורים בתשעה באב במעוברת למרות שלמדתי אחרת, או לא?
שומרים חומרות שלמדתי והורו לי שוב ושוב גדולי א״י, או לא?

אם זה כן על הכל, כנראה אצטרך להוולד מחדש כדי לא להרהר שוב ושוב, ולשכוח מה שלמדתי ולימדוני רבותי, ואם לא, מה אעשה? על מה אסמוך ועל מה לא?

לכאורה, יחמיר בדאורייתא, כבכל ספק, ובדרבנן גמור- יקל.
(ובממונות, אם ביכולתו, יחמיר על עצמו)

ובקיצור, אין צורך ברב?

[בברכה המשולשת]

אין חשש חלילה שרבי לייקווד מתעלמים מהלכה

אך בכל זאת ההבדלים ניכרים וצורמים, והאלה הפראקטית היא מה עושים?
משלמים מאות דולרים לצדקה למרות שלמדתי אחרת וכך פסק דיין יותר חשוב בירושלים, או לא?
שותים שיעורים בתשעה באב במעוברת למרות שלמדתי אחרת, או לא?
שומרים חומרות שלמדתי והורו לי שוב ושוב גדולי א״י, או לא?

אם זה כן על הכל, כנראה אצטרך להוולד מחדש כדי לא להרהר שוב ושוב, ולשכוח מה שלמדתי ולימדוני רבותי, ואם לא, מה אעשה? על מה אסמוך ועל מה לא?

לכאורה, יחמיר בדאורייתא, כבכל ספק, ובדרבנן גמור- יקל.
(ובממונות, אם ביכולתו, יחמיר על עצמו)

ובקיצור, אין צורך ברב?

אדרבה, אם יש לו רב, יעשה כפסקיו לקולא ולחומרא.
כתבתי לגבי המקרה שעורר כתר"ה, ממנו עולה שכרגע אין לו רב כלל.

[עזריאל 10]

יש לי רב! אך אני כמו גר, שזוכר את הרבנים שהיו לי ועדיין בקשר איתם בא״י.
כשמתעוררת סתירה בין מה שהרב עונה לי, כמו במקרה הנ״ל, לבין מה שאני לומד, והיות שנתקלתי בחוסר דיוק בפסקים בעבר, לא נותר לי אלא לברר את הדבר היכן אני טועה. ואז מתברר שלא תמיד זה אני...

מה עושים?

וכדלעיל:
״אך בכל זאת ההבדלים ניכרים וצורמים, והאלה הפראקטית היא מה עושים?
משלמים מאות דולרים לצדקה למרות שלמדתי אחרת וכך פסק דיין יותר חשוב בירושלים, או לא?
שותים שיעורים בתשעה באב במעוברת למרות שלמדתי אחרת, או לא?
שומרים חומרות שלמדתי והורו לי שוב ושוב גדולי א״י, או לא?״

[מעט דבש]

לענין מעוברת בת"ב:
בביה"ל (תקנד, ו) מבואר (להבנת כמה וכמה פוסקים - וכן הבין הגרשז"א את הביה"ל, ראה הליכות שלמה מועדים יג, ה) שיש הבדל בין חולה, שלא גזרו עליו תענית כלל, לבין בריא שאוכל רק כדי שלא יחלה.

הנידון הוא אם לדמות מעוברת שמרגישה חולשה לחולה, או לבריא שאוכל כדי שלא יחלה.

רוב הפוסקים שמנית לעיל, אינם דנים על כך, אלא דנים על חולה בכלל, אם צריך להחמיר לאכול פחות מכשיעור. ובזה דעת רוב הפוסקים שאין צריך להחמיר.

אבל מעוברת זהו נידון לכשעצמו, אם דומה לבריא או לחולה.

[יבנה]

אם אתה לא מתחבר לפסקי הרב מאיזה סיבה אז תחפש לך רב אחר לשאול. אפשר להיות חלק מהקהילה כו' בלי לקבל את הרב כסמכות העליונה שלך בהלכה.

[עזריאל 10]

כמעט כל הפוסקים שהבאתי מובאים בדרשו וכן הציטוט מהליכות שלמה, מדברים ספציפית על מעוברת. עיי״ש לכל דבר יש מ״מ.

הליכות שלמה מועדים פרק ט״ו א:

״המעוברות מתענות בתשעה באב. אולם אם הריונה קשה, או שמרגשת חולשה מעט יותר מן הרגיל, תאכל ותשתה כצרכה״.

דבר הלכה ב׳:

״וימיד כשיש שינוי בהרגשתה תאכל ותשתה כפי הצורך, ואינה צריכה לדקדק בשיעורים, רק תמנע מתפנוקים״.

במ״ב דרשו תקנ הערות 6,9,10: מובא דעת ר׳ ניסים קרליץ, הגרש״ז, הרב וואזנר, והחזון איש, ונחלקו אם צריכה להתחיל לצום או לא, אך אין אזכור לדין שיעורין לפי אף אחד מהם.

[דרומי]

ברור שכך הפסיקה הרווחת.

לעצם הענין, יש לברר האמנם בימינו כשיש טלפונים ומיילים ופקסים וכו' ויכולים לשאול ברגע כמימרא רב במקום אחר את ההלכה, האם באמת חלה חובה לשמוע לרב המקומי (כמובן בצנעא), או שנחשב עדיין כמחובר לקהילתו הקודמת (ובדורות קודמים כמובן זה לא היה שייך ולכן היו מקבלים את מרות הרב המקומי לכל דבר).

אם כי עדיין יש שבתות וימים טובים, ובפרט בחו"ל שזה יומיים...

[עזריאל 10]

אכן כנראה לגבי עצמי אין תשובה קלה

השאלה המענינת היא מה גורם לרבנים כאן לענות תשובות שונות בתכלית, לפעמים נגד רוב פוסקי זמנינו, בדברים שלא היתה בהם מחלוקת בין פוסקי א״י לר׳ משה פיינשטיין וכו׳?

[מעט דבש]

לענין מעוברת בת"ב:
דעת הגר"נ קרליץ אכן שא"צ שיעורין, וכמו שהבאתי לעיל, כי סובר שמעוברת נחשבת כחולה.

דעת הגרשז"א - יש בזה סתירות, כי הבאתי לעיל מנשמת אברהם ששמע ממנו שצריך לאכול פחות מכשיעור. ובאופן כללי סובר שבריא שאוכל כדי שלא יחלה צריך שיעורין (הליכות שלמה יג, ה).

הגר"ש ואזנר - הבין בכלל את הביה"ל בצורה שונה, וכדלעיל, ולשיטתו אין כלל דין שיעורין אף לבריא שאוכל כדי שלא יחלה (דלא כגרנ"ק והגרשז"א).

החזון איש - לא מצאתי על מעוברת. כנראה המקור הוא ב'תורת היולדת' (פרק מח, הערה ט), אבל לא מדובר שם על יולדת, אלא על חולה בכלל, והנידון שם אם צריך להמתין לשעה שיצטרך לאכול, או שיכול לאכול מיד בתחילת ת"ב.

ובכל אופן, איני יודע מה הקושיא הגדולה על רב שסובר שמעוברת דינה כבריא, וכהבנה בביאור הלכה שבריא צריך שיעורין (וכמו שהבינו הגרשז"א והגרנ"ק ועוד).

[עזריאל 10]

הגרש״ז בהליכות שלמה שציטטתי מדבר ספציפית על מעוברת. כך שזה עדיף על הבנה מדימוי לחולה וכו׳ ממקומות אחרים.

החזו״א:
״וכן היה מורה החזו״א (קרא עלי מועד פ״א הערות הגר״ח קניבסקי אות א׳) למעוברת או מינקת לצום אם אין מרגישה חולשה מיוחדת [ובאם תגיע למצב שמותרת לאכול, תאכל]. (אין אזכור לשיעורים)

[יבנה]

ברור שכך הפסיקה הרווחת.

לעצם הענין, יש לברר האמנם בימינו כשיש טלפונים ומיילים ופקסים וכו' ויכולים לשאול ברגע כמימרא רב במקום אחר את ההלכה, האם באמת חלה חובה לשמוע לרב המקומי (כמובן בצנעא), או שנחשב עדיין כמחובר לקהילתו הקודמת (ובדורות קודמים כמובן זה לא היה שייך ולכן היו מקבלים את מרות הרב המקומי לכל דבר).

אם כי עדיין יש שבתות וימים טובים, ובפרט בחו"ל שזה יומיים...

מרא דאתרא הכוונה רב העיר שכל אנשי העיר קבלוהו כרבם לכל דבר ולפסקיו יש תוקף מחייב לכל אנשי העיר. אבל במקרה הזה סך הכל נעים להם לשהות במסגרת החברתית של הקהילה הזאת והרב הזה, אבל לא התחייבו שיקבלו כל פסקיו של הרב. ובמידה שאינם מרוצים ממנו פשוט עוברים לבית כנסת ממול. וכי מישהו סבור שהרב יכול להכריח מישהו לשמוע לו בזמן שיש עוד עשרות קהילות כאלו באותו עיר?
יש מקום לדבריך רק בעיר שיש רב א' על כל העיר א"נ רב ראשי הממונה על כל רבני העיר, איך התכוונו הקהל כשקבלו אותו לרבם.

[עזריאל 10]

הוא שואל עצה כללית וחבל להסיט את הדיון למקרה ספציפי.

[אליהו בן עמרם]

יש לי רב! אך אני כמו גר, שזוכר את הרבנים שהיו לי ועדיין בקשר איתם בא״י.
כשמתעוררת סתירה בין מה שהרב עונה לי, כמו במקרה הנ״ל, לבין מה שאני לומד, והיות שנתקלתי בחוסר דיוק בפסקים בעבר, לא נותר לי אלא לברר את הדבר היכן אני טועה. ואז מתברר שלא תמיד זה אני...

מה עושים?

וכדלעיל:
״אך בכל זאת ההבדלים ניכרים וצורמים, והאלה הפראקטית היא מה עושים?
משלמים מאות דולרים לצדקה למרות שלמדתי אחרת וכך פסק דיין יותר חשוב בירושלים, או לא?
שותים שיעורים בתשעה באב במעוברת למרות שלמדתי אחרת, או לא?
שומרים חומרות שלמדתי והורו לי שוב ושוב גדולי א״י, או לא?״

לענ"ד, אם כבודו "אינו מאמין בעצמו עד יום מותו" ולומד את הסוגיא לעומק ולרוחב, ומקבל על הבנתך "אישור" מרב גדול בפסק "בר סמכא" שרגיל היית לשאול אותו ואתה סומך על הבנתו וידיעותיו, לך אחר הבנתך. תוכל גם לשאול את רב הקהילה ולנסות להקשות לו את שקשה לך על פסיקתו, ותראה מה הוא אומר? דוחה בקש, או דוחה את הבנתך באופן שיכול להסתבר גם כמותו. או אז לך לפי הכללים להחמיר או להקל בדאורייתא ודרבנן.
ה"ביקורת" נטולת הנגיעות היא "אבי אבות הטהרה".

[עזריאל 10]

יש לי רב! אך אני כמו גר, שזוכר את הרבנים שהיו לי ועדיין בקשר איתם בא״י.
כשמתעוררת סתירה בין מה שהרב עונה לי, כמו במקרה הנ״ל, לבין מה שאני לומד, והיות שנתקלתי בחוסר דיוק בפסקים בעבר, לא נותר לי אלא לברר את הדבר היכן אני טועה. ואז מתברר שלא תמיד זה אני...

מה עושים?

וכדלעיל:
״אך בכל זאת ההבדלים ניכרים וצורמים, והאלה הפראקטית היא מה עושים?
משלמים מאות דולרים לצדקה למרות שלמדתי אחרת וכך פסק דיין יותר חשוב בירושלים, או לא?
שותים שיעורים בתשעה באב במעוברת למרות שלמדתי אחרת, או לא?
שומרים חומרות שלמדתי והורו לי שוב ושוב גדולי א״י, או לא?״

לענ"ד, אם כבודו "אינו מאמין בעצמו עד יום מותו" ולומד את הסוגיא לעומק ולרוחב, ומקבל על הבנתך "אישור" מרב גדול בפסק "בר סמכא" שרגיל היית לשאול אותו ואתה סומך על הבנתו וידיעותיו, לך אחר הבנתך. תוכל גם לשאול את רב הקהילה ולנסות להקשות לו את שקשה לך על פסיקתו, ותראה מה הוא אומר? דוחה בקש, או דוחה את הבנתך באופן שיכול להסתבר גם כמותו. או אז לך לפי הכללים להחמיר או להקל בדאורייתא ודרבנן.
ה"ביקורת" נטולת הנגיעות היא "אבי אבות הטהרה".

הייתי רוצה להקשות, אך היות וזו לא תהיה הפעם הראשונה וחשובים יחסי הקהילה במקום שבו אני חי, לא הייתי רוצה לקטלג את עצמי בתור זה שלא מקבל.
לו יכולתי הייתי מעיר עוד הערות רבות שלא ראיתי שכמותן בא״י.
כגון: היתכן שיהודי יתפלל עם שטר של דולר לפניו ע״מ לתת צדקה, כאשר הדמות שעל השטר מופנית היישר למולו???

[דרומי]

כנראה שהוא כבר רגיל לזה ובכלל לא שם לב לכך... ואתה עדיין לא.

[עזריאל 10]

כנראה שהוא כבר רגיל לזה ובכלל לא שם לב לכך... ואתה עדיין לא.

לא הבנתי אם אלו דברי סנגוריא או קטגוריא...

[דרומי]

סנגוריא כמובן

[מעט דבש]

הגרש״ז בהליכות שלמה שציטטתי מדבר ספציפית על מעוברת. כך שזה עדיף על הבנה מדימוי לחולה וכו׳ ממקומות אחרים.
החזו״א:
״וכן היה מורה החזו״א (קרא עלי מועד פ״א הערות הגר״ח קניבסקי אות א׳) למעוברת או מינקת לצום אם אין מרגישה חולשה מיוחדת [ובאם תגיע למצב שמותרת לאכול, תאכל]. (אין אזכור לשיעורים)

הגרשז"א בנשמת אברהם שהבאתי לעיל גם כן מדבר ספציפית על מעוברת.

הגרח"ק ב'קרא עלי מועד' בכלל מדבר על שאר הצומות, לא על ת"ב! וההוספה ש'אם תגיע למצב שמותרת לאכול, תאכל' אינה בכלל מדברי הגרח"ק שם! כך שאין מקום לכל הדקדוק הלזה.

ולדרומי: הוא הביא דוגמאות להמחיש כיצד פוסקים פסק תמוה נגד כל הפוסקים, ולכן לקחתי דוגמא אחת, להראות שהפסק דוקא כן מובן.

[עזריאל 10]

ואיך נוצר הרגל כזה?
בחינוך שאני קבלתי זה לא יכול לקרות. לא לי שחי פה כבר הרבה מאוד שנים, ולא לילדי שנולדו פה והיום בגיל נישואין בעצמם.

[עזריאל 10]

הגרש״ז בהליכות שלמה שציטטתי מדבר ספציפית על מעוברת. כך שזה עדיף על הבנה מדימוי לחולה וכו׳ ממקומות אחרים.
החזו״א:
״וכן היה מורה החזו״א (קרא עלי מועד פ״א הערות הגר״ח קניבסקי אות א׳) למעוברת או מינקת לצום אם אין מרגישה חולשה מיוחדת [ובאם תגיע למצב שמותרת לאכול, תאכל]. (אין אזכור לשיעורים)

הגרשז"א בנשמת אברהם שהבאתי לעיל גם כן מדבר ספציפית על מעוברת.

הגרח"ק ב'קרא עלי מועד' בכלל מדבר על שאר הצומות, לא על ת"ב! וההוספה ש'אם תגיע למצב שמותרת לאכול, תאכל' אינה בכלל מדברי הגרח"ק שם! כך שאין מקום לכל הדקדוק הלזה.

ולדרומי: הוא הביא דוגמאות להמחיש כיצד פוסקים פסק תמוה נגד כל הפוסקים, ולכן לקחתי דוגמא אחת, להראות שהפסק דוקא כן מובן.

ועם כל זה מקובל בין פוסקי א״י שלא להורות על שיעורים למעוברת.
כך קבלתי מרבנים הן בב״ב והן בי-ם, וחמי שיחיה שהוא ת״ח גדול וכן אחרים ששוחחתי איתם וכן כאן למעלה, סוברים שזו הפסיקה המקובלת.
וא״כ, היות ואי״ז מחלוקת בה מעורב ר׳ משה פיינשטיין מחד ופוסקי א״י מאידך, מדוע שוב כמו בכ״כ הרבה מקרים, פוסקים פה להיפך???

[חשבונות רבים]

נראה לי טבעי שבקרב רבנים הנמצאים במקום אחד ועומדים בקשר ישיר או עקיף זה עם זה יהיו יותר הסכמות מאנשים המנותקים זמ"ז.

[חשבונות רבים]

היתכן שיהודי יתפלל עם שטר של דולר לפניו ע״מ לתת צדקה, כאשר הדמות שעל השטר מופנית היישר למולו???

פוסקי א"י אמרו לך שאסור??

[עזריאל 10]

היתכן שיהודי יתפלל עם שטר של דולר לפניו ע״מ לתת צדקה, כאשר הדמות שעל השטר מופנית היישר למולו???

פוסקי א"י אמרו לך שאסור??

אתה מכיר רב שהיה נוהג כך?
ובכל מקרה לא כתבתי שאמרו לי שזה אסור, רק כתבתי שזה דבר שהייתי שואל אם היתה לי האפשרות.

[עזריאל 10]

נראה לי טבעי שבקרב רבנים הנמצאים במקום אחד ועומדים בקשר ישיר או עקיף זה עם זה יהיו יותר הסכמות מאנשים המנותקים זמ"ז.

אבל למה זה כל כך הרבה פעמים כל כך שונה ממה שכן מקובל בין פוסקים שאכן פחות קשורים זה לזה?

[חשבונות רבים]

אאל"ט מה שמוזכר בפוסקים לאיסור הוא כשמשתחוה כנגד הצורה.

[עזריאל 10]

היתכן שיהודי יתפלל עם שטר של דולר לפניו ע״מ לתת צדקה, כאשר הדמות שעל השטר מופנית היישר למולו???

פוסקי א"י אמרו לך שאסור??

אתה מכיר רב שהיה נוהג כך?
ובכל מקרה לא כתבתי שאמרו לי שזה אסור, רק כתבתי שזה דבר שהייתי שואל אם היתה לי האפשרות.

רמ״א צ׳ כג: ״ולכן אסור גם כן לציר ציורים בספרים שמתפללין בהם שלא תתבטל הכוונה״
דרשו הערות 79-82 עיי״ש.

״ולכן בסוכה שתלויים בה תמונות של רבנים וכד׳, נזהר הסטייפלער שלא להתפלל בה (ארחות רבנו א נז)

[עזריאל 10]

אאל"ט מה שמוזכר בפוסקים לאיסור הוא כשמשתחוה כנגד הצורה.

גם זה ראיתי בעוונותי

[חשבונות רבים]

הנהגת הסטייפלר אני לא יודע. אבל מ"ש ברמ"א לא שייך בצורות שרגילים בהם כדאלאר לבני אמעריקא.

מה ראית בעוונות? שקובעים דאלאר לקיר במסמרות ומשתחווים כנגדו??

[חשבונות רבים]

נראה לי טבעי שבקרב רבנים הנמצאים במקום אחד ועומדים בקשר ישיר או עקיף זה עם זה יהיו יותר הסכמות מאנשים המנותקים זמ"ז.

אבל למה זה כל כך הרבה פעמים כל כך שונה ממה שכן מקובל בין פוסקים שאכן פחות קשורים זה לזה?

לא הבנתי את המשפט.

[עזריאל 10]

מאיפה הכנסת כאן מסמרות?
וכי לא שייך להשתחוות לפני הדמות שעל הדולר אא״כ הוא קבוע במסמרות על הקיר?

[עזריאל 10]

נראה לי טבעי שבקרב רבנים הנמצאים במקום אחד ועומדים בקשר ישיר או עקיף זה עם זה יהיו יותר הסכמות מאנשים המנותקים זמ"ז.

אבל למה זה כל כך הרבה פעמים כל כך שונה ממה שכן מקובל בין פוסקים שאכן פחות קשורים זה לזה?

לא הבנתי את המשפט.

הכוונה היא שלמרות שכפי שנכתב, רבני א״י פחות מקורבים לרבנים פה, בפסקים רבים מידי יש להם למעשה חזית די אחידה ששונה לחלוטין ממה שפוסקים פה, כפי שרואים מהדוגמאות לעיל. והאלה למה פה פוסקים אחרת, אם אין מחלוקת בסיסית בה פסקו פוסקי אמריקה הקודמים בשונה מפוסקי א״י.

[חשבונות רבים]

למה למרות?
זה בדיוק מה שנכתב כיוון שרבני א"י עומדים בקשר זע"ז יותר ממה שהם עומדים בקשר עם רבני אמריקה, הגיוני ומתבקש שתהיה להם פסיקה אחידה יחסית ושונה ממה שפוסקים באמריקה.

[חשבונות רבים]

מאיפה הכנסת כאן מסמרות?
וכי לא שייך להשתחוות לפני הדמות שעל הדולר אא״כ הוא קבוע במסמרות על הקיר?

פשוט איני מבין את הציור המציאותי של השתחויה כנגד הצורה שעל השטר. אדם מחזיק דולר בגובה עיניו בתפילת עלינו לשבח? הוא מתפלל תפילה מיוחדת הכוללת ז' כריעות לפני נתינת צדקה?