שש בן שש כתב:מהיכן הרעיון לחפש אותיות של שמות אנשים והופעתם בפסוקי התורה מה וכמה?
אוצר החכמה כתב:והגוי בחכמתו העלה רעיון לתירוץ, אז מעכשיו התירוץ הזה לא יהיה דברי תורה?
אוצר החכמה כתב:צר לי אבל איני מבין את הקשר. השאלה היא אם הגוי נחשב שלמד תורה או אם התירוץ הזה הוא דברי תורה?
מאיר סובל כתב:ראשית כל, החידוש מעניין, ואחרי שזה עבר את מסקנתך האישית והאנושית והיהודית, לא נפ"מ מה שתהליך החיפוש היה ע"י תוכנה, ולמה יגרע קדושתו של החידוש הזה מכל החידושים שמחדש יהודי גדול בן דעת.
שנית, זכורני, והבקיאים ממני ודאי יביאו את המקור מהר משאצליח להזכר בו, שקדושת התורה אינה במכונה אלא בכוונת האדם, ולכן גם בדפוס שלא למדו בו ונוצר באקראי ולא באופן של כתיבת אדם - אין בזה חיוב גניזה (אולי אסור לנהוג בזה בזיון, כי יש בזה שמות הק', אבל קדושת תורה וחיוב גניזה אין בזה, עד שלא היה אדם שעיין בזה, והכוונה היא המקדשת), ונפ"מ גם לעיתונים והעלונים שמודפסים במאות אלפים ולא הגיעו ליעד אדם שילמד בהם.
והוא הדין לחידושי המחשב.
אלי כהן כתב:א. כל אחד מבניה של לאה זכה לכך, שבכל פסוק שבתורה יש לפחות אות אחת משמו של הבן (במילים אחרות: בכל פסוק שבתורה יש לפחות אות אחת מראובן, ולפחות אות אחת משמעון, ולפחות אות אחת מלוי, ולפחות אות אחת מיהודה, ולפחות אות אחת מיששכר, ולפחות אות אחת מזבולון).
ב. אף אחד מבני השפחות לא זכה לכך.
ג. לגבי בני רחל: יוסף זכה לכך, אבל בנימין לא זכה לכך (ואכן מתברר שבתורה יש שני פסוקים שבהם אין אף אות משמו, והם: "כל עוף טהור תאכלו", וכן "כל צפור טְהֹרָה תאכלו"). לכן, "ותקנא רחל באחותה" (בגלל סעיף א), ולכן רצתה שיקראו לבנה "בן אוני" - כי בכל פסוק שבתורה יש לפחות אות אחת משם זה - ובזה תגיע רחל לדרגתה של לאה.
עושה חדשות כתב:כת"ר מניח כדבר פשוט את החשיבות של הופעת האות מהשם בפסוק בתורה, (בטוח שהחלוקה לפסוקים היא כ"כ משמעותית כדי לקבוע חשיבות כזו??? (א)), וכן הנחה פשוטה שמעמדם של בני השפחות נחות ביחס לשאר השבטים.
אם את ההנחה הראשונה נקבל, עדיין ההנחה השניה צריכה תלמוד, האם באמת ד' בני יעקב אלו דרגתם פחותה מכל השאר? והאם יש באמת בעם ישראל דירוג נוסף ביחוס לשבטים מלבד כהנים לוויים ישראליים? ואולי התוכנה שפיתחת תוכל לתרום לנו מקורות לענין הזה? (ב)
וראה עוד כאן - forums/viewtopic.php?f=7&t=15885&p=149498&hilit#p149257
לבי במערב כתב:עושה חדשות כתב:כת"ר מניח כדבר פשוט את החשיבות של הופעת האות מהשם בפסוק בתורה, (בטוח שהחלוקה לפסוקים היא כ"כ משמעותית כדי לקבוע חשיבות כזו??? (א)), וכן הנחה פשוטה שמעמדם של בני השפחות נחות ביחס לשאר השבטים.
אם את ההנחה הראשונה נקבל, עדיין ההנחה השניה צריכה תלמוד, האם באמת ד' בני יעקב אלו דרגתם פחותה מכל השאר? והאם יש באמת בעם ישראל דירוג נוסף ביחוס לשבטים מלבד כהנים לוויים ישראליים? ואולי התוכנה שפיתחת תוכל לתרום לנו מקורות לענין הזה? (ב)
וראה עוד כאן - http://forum.otzar.org/forums/viewtopic ... it#p149257
(א) "כל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן ליה" (מגילה כב, א. ועיין קדושין ל, סע"א) אינו הוכחת חשיבות מספקת?!
הפסוקים הם החלוקה היחידה שאין בה מחלוקת כלל [כיום. ו"בני מערבא" (קדושין ל, סע"א. ברכות יד, ריש ע"ב) י"ל דס"ל כשמואל (מגילה שם), וצ"ע], משא"כ פרשות ופרשיות. וילע"ע.
(ב) בין בתרי האשכול שציין אליו כת"ר פזורים כמה מקורות לזה.
אוהב עמו כתב:כיוון דבגמ' בקידושין מונה את חצי התורה בפסוקים לא לפי מניין שבידינו א"כ יש לדון לפי איזה פיסוק פסוקים נעשה את החיפוש!
עושה חיל כתב:אוהב עמו כתב:כיוון דבגמ' בקידושין מונה את חצי התורה בפסוקים לא לפי מניין שבידינו א"כ יש לדון לפי איזה פיסוק פסוקים נעשה את החיפוש!
אביא כאן פשט נפלא בדברי הגמרא "לפיכך נקראו ראשונים סופרים" וכו'. שקראתי פעם.
ר' יצחק יוסף זילבר זצ"ל ספר וחיפש ודרש עד שמצא.
"דרש דרש" זהו אמצע המילות הכפולות שבתורה [כמו אברהם אברהם].
ו"ו דגחון, הוא אמצע אותיות המיוחדות [זעירא, רבתית, קטיעא].
והדברים נפלאים.
אוהב עמו כתב:לבי במערב כתב: . . "כל פסוקא דלא פסקי' משה אנן לא פסקינן לי'"[/b] (מגילה כב, א. ועיין קדושין ל, סע"א) אינו הוכחת חשיבות מספקת?! . .
כיוון דבגמ' בקידושין מונה את חצי התורה בפסוקים לא לפי מניין שבידינו א"כ יש לדון לפי איזה פיסוק פסוקים נעשה את החיפוש!
עושה חדשות כתב:אלי כהן כתב:א. כל אחד מבניה של לאה זכה לכך, שבכל פסוק שבתורה יש לפחות אות אחת משמו של הבן (במילים אחרות: בכל פסוק שבתורה יש לפחות אות אחת מראובן, ולפחות אות אחת משמעון, ולפחות אות אחת מלוי, ולפחות אות אחת מיהודה, ולפחות אות אחת מיששכר, ולפחות אות אחת מזבולון).
ב. אף אחד מבני השפחות לא זכה לכך.
ג. לגבי בני רחל: יוסף זכה לכך, אבל בנימין לא זכה לכך (ואכן מתברר שבתורה יש שני פסוקים שבהם אין אף אות משמו, והם: "כל עוף טהור תאכלו", וכן "כל צפור טְהֹרָה תאכלו"). לכן, "ותקנא רחל באחותה" (בגלל סעיף א), ולכן רצתה שיקראו לבנה "בן אוני" - כי בכל פסוק שבתורה יש לפחות אות אחת משם זה - ובזה תגיע רחל לדרגתה של לאה.
כת"ר מניח כדבר פשוט את החשיבות של הופעת האות מהשם בפסוק בתורה, (בטוח שהחלוקה לפסוקים היא כ"כ משמעותית כדי לקבוע חשיבות כזו???), וכן הנחה פשוטה שמעמדם של בני השפחות נחות ביחס לשאר השבטים.
אם את ההנחה הראשונה נקבל, עדיין ההנחה השניה צריכה תלמוד, האם באמת ד' בני יעקב אלו דרגתם פחותה מכל השאר? והאם יש באמת בעם ישראל דירוג נוסף ביחוס לשבטים מלבד כהנים לוויים ישראליים? ואולי התוכנה שפיתחת תוכל לתרום לנו מקורות לענין הזה?
וראה עוד כאן - http://forum.otzar.org/forums/viewtopic ... it#p149257
ואהליאב משבט דן מו הירודין שבשבטים מבני השפחות והשוהו המקום לבצלאל למלאכת המשכן והוא מגדולי השבטים לקיים מה שנאמר לא ניכר שוע לפני דל
עושה חיל כתב:אוהב עמו כתב:כיוון דבגמ' בקידושין מונה את חצי התורה בפסוקים לא לפי מניין שבידינו א"כ יש לדון לפי איזה פיסוק פסוקים נעשה את החיפוש!
אביא כאן פשט נפלא בדברי הגמרא "לפיכך נקראו ראשונים סופרים" וכו'. שקראתי פעם.
ר' יצחק יוסף זילבר זצ"ל ספר וחיפש ודרש עד שמצא.
"דרש דרש" זהו אמצע המילות הכפולות שבתורה [כמו אברהם אברהם].
ו"ו דגחון, הוא אמצע אותיות המיוחדות [זעירא, רבתית, קטיעא].
והדברים נפלאים.
בפשטות, אכן כן.זאב ערבות כתב: . . וצ"ע אם ר' יצחק יוסף זילבר זה אותו אחד המסופר עליו בספר להישאר יהודי . .
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 75 אורחים