עזריאל ברגר כתב:יש שהתירו אפילו לנוצרים...
אוהב עמו כתב:עזריאל ברגר כתב:יש שהתירו אפילו לנוצרים...
מה המקורות? ומה היא סיבת ההיתר?
ומראה מקום אני לך.ויזהר מלהשתתף עם הכותים שמא יתחייב לו שבועה ועובר משום לא ישמע על פיך. הגה: ויש מקילין בעשיית שותפות עם הכותים בזמן הזה משום שאין הכותים בזמן הזה נשבעים בעבודת אלילים ואף על גב דמזכירין העבודה זרה מכל מקום כוונתם לעושה שמים וארץ אלא שמשתפין שם שמים ודבר אחר ולא מצינו שיש בזה משום לפני עור לא תתן מכשול דהרי אינם מוזהרין על השיתוף (ר''ן סוף פרק קמא דעבודה זרה, ורבינו ירוחם נתיב י''ז חלק ה'ותוספות ריש פרק קמא דבכורות).
אוהב עמו כתב:עזריאל ברגר כתב:יש שהתירו אפילו לנוצרים...
מה המקורות? ומה היא סיבת ההיתר?
עזריאל ברגר כתב:עוד ראוי להעיר מהנהגת הרבנות הצבאית, שבהגיע זמן ה"שבועה" של החיילים - נותנים ליהודים תנ"ך ולהבדיל למוסלמים קוראן ולנוצרים את ספר תיפלתם (הבה"ח) ולדרוזים את מה שהם מאמינים בו (מטבע/מדליה שכנראה קדושה להם והם קוראים לה "ברית יתרו").
ואינני יודע מה בדיוק ההיתר שלהם. ובכלל מה ההיתר להשביע יהודים שבועה שרבים מהם לא יקיימוה, ואולי סומכים על זה שבאמת לא אוחזים את התנ"ך (או להבדיל את חפצי הטומאה הנ"ל) בשעת השבועה!
אוהב עמו כתב:שאל שופט דתי על מעשה שהתרחש אצלו בבית המשפט בדיון בין 2 ערבים על ויכוח עיסקי ביניהם על עובדות מסויימות שאירעו או לא אירעו.
כאחת האפשרויות שהועלתה בין הצדדים הציע צד א' לצד ב' שאם הוא ישבע בקוראן הוא יהיה מוכן להודות לדבריו.
ושאל השופט הדתי האם מותר לו לפסוק כזה פסק?
אבי'ב כתב:עזריאל ברגר כתב:עוד ראוי להעיר מהנהגת הרבנות הצבאית, שבהגיע זמן ה"שבועה" של החיילים - נותנים ליהודים תנ"ך ולהבדיל למוסלמים קוראן ולנוצרים את ספר תיפלתם (הבה"ח) ולדרוזים את מה שהם מאמינים בו (מטבע/מדליה שכנראה קדושה להם והם קוראים לה "ברית יתרו").
ואינני יודע מה בדיוק ההיתר שלהם. ובכלל מה ההיתר להשביע יהודים שבועה שרבים מהם לא יקיימוה, ואולי סומכים על זה שבאמת לא אוחזים את התנ"ך (או להבדיל את חפצי הטומאה הנ"ל) בשעת השבועה!
(שבועת אמונים מקורה בצבאות אחרים וכלל אינה קשורה לרבנות הצבאית. על פי נוסח הפקודה חיילים דתיים יכולים לומר 'אני מצהיר' כשלמעשה רבים מהם משמיטים את נוסח ההתחייבות לחלוטין. מאליו ברור שגם השבעת הנוצרים והמוסלמים אינה על דעת ובהוראת הרבנות.)
ביליצר כתב:אוהב עמו כתב:שאל שופט דתי על מעשה שהתרחש אצלו בבית המשפט בדיון בין 2 ערבים על ויכוח עיסקי ביניהם על עובדות מסויימות שאירעו או לא אירעו.
כאחת האפשרויות שהועלתה בין הצדדים הציע צד א' לצד ב' שאם הוא ישבע בקוראן הוא יהיה מוכן להודות לדבריו.
ושאל השופט הדתי האם מותר לו לפסוק כזה פסק?
יש להם א-ל אחד והקוראן בס"ה נקיטת חפץ הלא כן?
בברכה המשולשת כתב:ביליצר כתב:אוהב עמו כתב:שאל שופט דתי על מעשה שהתרחש אצלו בבית המשפט בדיון בין 2 ערבים על ויכוח עיסקי ביניהם על עובדות מסויימות שאירעו או לא אירעו.
כאחת האפשרויות שהועלתה בין הצדדים הציע צד א' לצד ב' שאם הוא ישבע בקוראן הוא יהיה מוכן להודות לדבריו.
ושאל השופט הדתי האם מותר לו לפסוק כזה פסק?
יש להם א-ל אחד והקוראן בס"ה נקיטת חפץ הלא כן?
הקוראן הוא ספר של כפירה בתורה"ק. ונכב"ב
ביליצר כתב:השאלה היתה מבחינת לא ישמע על פיך ,
חילול השם וחיזוק וכו, בשעה שהם לא מחויבים בי"ג עקרים אלו דברים של בחינות דקויות והרגשים ואם התירו התירו ואם אסרו אסרו,
אוהב עמו כתב:דווקא מדובר על שופט דתי בעיה"ק ירושלים.
בברכה המשולשת כתב:אוהב עמו כתב:דווקא מדובר על שופט דתי בעיה"ק ירושלים.
אז איך הוא יכול להיות שופט בערכאות? (וכפי שרמז הרב קראקובער לעיל)
אוהב עמו כתב:בברכה המשולשת כתב:אוהב עמו כתב:דווקא מדובר על שופט דתי בעיה"ק ירושלים.
אז איך הוא יכול להיות שופט בערכאות? (וכפי שרמז הרב קראקובער לעיל)
את זה הוא לא בא לשאול....
וחוץ מזה על כל אדם המגדיר עצמו כדתי ומתפלל 3 תפילות ביום ולומד דף יומי והוא לא שופט בערכאות אין לך שאלות...
ובנוסף, כידוע תשובת הגריש"א שגם קיסטר היה שופט
אוהב עמו כתב:עי' כאן https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 98#p435143
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 81 אורחים