בהו"ש

[יאיר.]

מדוע בעדות אשכנז אין נוהגים לענות ברוך הוא וברוך שמו על ברכות שונות כמו ברכות העולה לתורה והרי הלכה מפורשת היא שצריך לומר.

[שמש חכמים]

עיין ערוך השלחן או"ח קכד י'

[יאיר.]

תודה.
הדברים ידועים.
מחלוקת בין פוסקי אשכנז לפוסקי ספרד האם העולה לתורה מוציא י"ח את הציבור?
ועוד דגם בעדות אשכנז נהוג לומר בהו"ש על ברכות ההפטרה...מה ההבדל?
ובשאלה השניה אכן שאלתי רב ואמר לי שהם כמו ברכות חזרת הש"ץ (וגם שם יש מעין הוצאת י"ח את הציבור) אבל אם כך מדוע אין עונים בהו"ש גם על ברכות העולה לתורה?

[אצב]

האם יש מישהו שיודע מה החילוק בין העדות השונות בעניית אכי"ר או אמן או כו' בברכת כהנים?

[יאיר.]

אני מקוה שזה לא בכוונה אצב...
viewtopic.php?f=17&t=5443#p45132
:)
אבל תאמין לי שיש לי את הסיבות (המוצדקות, ועל כך יכולים להעיד כמה מפה) שלי מדוע לא פתחתי אשכול חדש מלכתחילה.

[אצב]

אני מקוה שזה לא בכוונה אצב...
viewtopic.php?f=17&t=5443#p45132
:)

לא הבנתי למה כבודו מתכוון.
מה זו ההפניה הזאת?

[יאיר.]

עיין שם בסוף האשכול, בהודעות האחרונות.

[אצב]

האם אתה מתכוון שעלי לפתוח עוד אשכול?

[יאיר.]

האם אתה מתכוון שעלי לפתוח עוד אשכול?

זהו.
שאיני מקפיד ח"ו ואינך צריך לפתוח חדש, רק היה לי הו"א שאולי רומזים לי משהו...
[עשוי לנחת, נהגת כשורה וטענתך היתה צודקת].

[יאיר.]

תודה.
הדברים ידועים.
מחלוקת בין פוסקי אשכנז לפוסקי ספרד האם העולה לתורה מוציא י"ח את הציבור?
ועוד דגם בעדות אשכנז נהוג לומר בהו"ש על ברכות ההפטרה...מה ההבדל?
ובשאלה השניה אכן שאלתי רב ואמר לי שהם כמו ברכות חזרת הש"ץ (וגם שם יש מעין הוצאת י"ח את הציבור) אבל אם כך מדוע אין עונים בהו"ש גם על ברכות העולה לתורה?

[אצב]

אני לא יודע מה אתה רוצה, אני שואל בתמימות מה החילוק בין העדות לעניין ברכת כהנים מה הבעיה?

[יאיר.]

אני לא יודע מה אתה רוצה, אני שואל בתמימות מה החילוק בין העדות לעניין ברכת כהנים מה הבעיה?

הבנתי.
תשובה בפרטי.

[עשוי לנחת]

כעת כשפתחת אשכול חדש, אוכל להסביר לך את הענין.
הערוך השולחן בסי' קכד סעיף י כת' כתב הטור בשם הרא"ש שאביו הנהיג שעל כל ברכה שאדם שומע יאמר ברוך הוא וברוך שמו וכו' אבל כשצריך לצאת בה כמו ברכות של קידוש והבדלה ושל תקיעת שופר ושל מקרא מגילה אסור לענות דהוי הפסק ומטעם זה יש הרבה מן הגדולים שאין דעתם נוחה מזה מפני ההמון שאינם יודעים זה וסוברים שחיוב הוא על כל ברכה לענות ב"ה וב"ש ואינם יוצאים בברכות חובה מפני שעונים גם באלו ובעיקר הטעם לא אבין דמה שייך שצריך לברכו הלא המברך בעצמו מברכו שאומר ברוך אתה ה' ועוד דא"כ בכל התפלה כשמזכירים שם ה' נאמר ב"ה וב"ש וצ"ע עכ"ל.
וסברתו של הערוה"ש שכהמברך אומר ברוך אתה ה' הרי בזה הוא מברך את שמו ית', וא"כ כשאני עונה אמן, אני בעצם מצטרף ומסכים לברכתו את ה', וא"כ אין שום טעם לומר גם בהוב"ש, ומשום כך יש שהסיקו שבמקום של ברכה כגון כל סיום ברכה בחזה"ש לא אומרים בהוב"ש כי מסתפקים ב'אמן' כאמור, אך לפי"ז יצטרכו לומר בהוב"ש במקום שהש"ץ מזכיר ה' ללא סוף ברכה, כגון באתה גבור לעולם ה', ומלוך עלינו אתה ה', על הצדיקים וכו' יהמו רחמיך ה', שמע קולינו ה', רצה ה', מודים וכו' שאתה הוא ה', כי באור פניך נתת לנו ה', וכן בברכת כהנים, וראיתי מדקדקים שכן נוהגים.
ויתכן שמה שהנהיגו לא לאומרו הוא מפני חשש הערוה"ש שיאמרו זאת גם במקום שיוצאים יד"ח, ואז מפסידים את הברכה כמבואר בדבריו.
ובאמת מצער לראות שבשבת כשטורחים למצוא מאה ברכות, וישנה הזדמנות לכך [לדוגמא] בחמשת הברכות של ההפטרה, כולם במקהלה אומרים בהוב"ש אפי' בלי לשים לב, וכך מפסידים עוד כמה ברכות.

[יאיר.]

הבנתי את דבריך והטבת להסביר אך דבר אחר כעת לא מובן לי.
לפי דבריך רוב העולם לא נוהג כשורה אם נוהגים בעניית בהו"ש בסיום רק חלק מהברכות כגון שעל ברכות ההפטרה וחזרת הש"ץ עונים בהו"ש ועל ברכות העולה לתורה לא עונים. ואם נוהגים שלא לענות כלל בהו"ש משום חשש שמא יענו גם בסיום הברכה הרי הפסידו ויצא שכרו בהפסדו.
ןבכלל הרי כל זה רק לדעת ערוה"ש אבל הרבה פוסקים סברו שיש לענות על כל סיום ברכה בהו"ש ועל כך שאלתי מדוע לא עונים גם בעליה לתורה.
ומה שכתבת שמצער לראות שעונים בהו"ש על ברכות ההפטרה, כבר כתבתי למעלה ששאלתי לרב ואמר לי שהם כמו ברכות חזרת הש"ץ שאף בהן מוציא החזן את הציבור י"ח.

אם כן לסיכום. שאלתי היא בין לפי ערוה"ש ובין לפי שאר הפוסקים מדוע אין אנו רואים עקביות בשיטה בעדות אשכנז.
ובעדות המזרח מקפידים מאוד לענות בהו"ש גם בסיום ברכות העולה לתורה אך גם שם יש הרבה בעיות אחרות ואכמ"ל.

[יאיר]

ושמעתי שאין חיוב בעניית בהו"ש (ובודאי לא כמו עניית אמן) ומידת חסידות היא, (שכולם נוהגים כמוה) וכמו שהביא ר' נוטר כאן:
viewtopic.php?f=7&t=5934#p50950

[ועדיין לא מובן מדוע בחזרת הש"ץ עונים ובברכות התורה לא].

[חצקל]

ושמעתי שאין חיוב בעניית בהו"ש (ובודאי לא כמו עניית אמן) ומידת חסידות היא, (שכולם נוהגים כמוה) וכמו שהביא ר' נוטר כאן:
viewtopic.php?f=7&t=5934#p50950

[ועדיין לא מובן מדוע בחזרת הש"ץ עונים ובברכות התורה לא].

אינני זוכר איפה, אבל ראיתי מהגר"א לבאר מאמר חז"ל "לעולם יתפלל אדם ויחזור ויתפלל" [הציטוט בערך, ג"ז איני זוכר מאיפה] שזה הולך על חזרת הש"ץ, לדעתו חזרת הש"ץ היא שמו"ע נוספת ממש, ממילא אין לענות בהו"ש, אין להוסיף מילים כמו "אדיר במרום" "ישועה בקרוב" וכיוצ"ב, כנ"ל מודים דרבנן יש לומר בשקט ולשמוע מילה במילה מהחזן. בימינו כידוע נהגו בבריסק ככל האמור רק בראש השנה משום שלדעת הגר"ח התקיעות צריכות להיות על סדר הברכות, מנהגם לקצר בשמו"ע והחזן מתחיל רק אחרי שכולם גמרו וכולם עושים אזניהם כאפרכסת לבל יפסידו את החומרה החדשה שזוהתה

[יאיר]

ויל"ע האם עניית "בריך הוא" בקדיש הוא ג"כ אינו חיוב כמו בהו"ש או שהוא חיוב כמו אמן או שהוא חיוב אבל אין דרגתו כמו אמן (וכן נ"ל). ולהעיר שכל השאלה לא נוגעת לאחינו הספרדים שגם שם הם עונים אמן ולא בריך הוא.

[יאיר]

עוד יש לעיין האם הכהנים שמברכים "יה"ר וכו'" לפני הברכת כהנים (וכן בסופה שאומרים "רבש"ע וכן בימים נוראים כשהש"ץ אומר "היום תאמצנו" וכשהציבור אומרים "בספר חיים וכו'") צריכים לענות בהו"ש על ברכת "הטוב שמך ולך נאה להודות" או שכיון שלאו חיובא הוא, עדיף שלא יענו.
אשמח למקור או סברא חזקה.

[יאיר]

עוד יל"ע האם מותר להפסיק בפסד"ז לעניית "בריך הוא" בקדיש.
האין יודע תשובות בדבר?

[ארזי הלבנון]

באחד משיעורי הלויין של הרב עובדיה יוסף הוא דיבר על עניית ב"ה וב"ש בברכות שיוצאים בהן יד"ח, והעיד כי הרב משאש חזר בו בפניו על פסקו והודה לדברי הגרע"י שאכן אין לענות ב" ה וב"ש בברכות אלו.

חיפשתי את השיעור ולא מצאתי.
האם נמצא באחד מספרי שכתובי השיעורים שיצאו בעבר?