מלך זקן וכסיל כתב:עד אתמול חשבתי
שמעשה רב הפירוש הוא
שמעשה רב, שמעשה של רב חשוב יותר כביטוי מעשה רב עדיף.
אך לתדמהתי גיליתי אתמול שהפירוש הפשוט הוא,
שמעשה הוא רב שהמעשה הוא גדול (ואין צורך במילה עדיף)
מחילה מכת"ר מניין לך הפשט הזה. הפשט הוא לא כמו שחשבת בתחילה ולא כפי שחשבת לבסוף. ואביא לך הסבר ו-ב' ראיות:
1. במסכת שבת (קכו:)- מתיב רב עמרם: ומדבריהם למדנו...ואפילו הכי - מעשה רב.
רש"י שם ד"ה מעשה רב: מעשה רב -
למילף מיניה, דכיון ד
סמיך למיעבד עובדא לקולא - שמע מינה הלכתא היא.
כלומר דווקא משום שזה מעשה שעשה אותו גדול שעליו ועל פסיקתו סומכים.
2. ומדוקדק הפלא ופלא: בב"ב (קל:) א"ר זריקא א"ר אמי... ומר סבר: מעשה רב.
וכתב הרשב"ם: ד"ה ומר סבר מעשה רב -
כשמורין לעשות מעשה אז יש לסמוך ולעשותו אבל כש
אומר הלכה כפלוני אין סומכין לעשות כן עד שיאמרו הלכה
למעשה כדלקמן דאי אמר הלכה
איכא למימר דדרך למודו אמר הכי אבל אם בא
מעשה לידו הוה מדקדק יותר כדאמרי' בסמוך אין למדין הלכה מפי למוד אבל משהורה לעשות שוב אין לפשפש אחריו.
שוב ושוב הרשב"ם חוזר ומדקדק את הדברים עד כמה כשמורה הוראה מורה הלכה למעשה ולא רק בדרך לימודו, פסיקת הלכה זו הרבה יותר חזקה.
-ואה"נ אתה צודק, ולכן הגמ' לא אמרה את המילה
עדיף מאחר וכבר לפני כן אמרה (בב"ב קל:) "מר סבר:
הלכה עדיפא, ומר סבר: מעשה רב". ממילא לא הוצרכה לחזור שנית לומר "
עדיפא".