ישבתי בספר, וראיתי שהבחור לידי עושים לו תספורת כמו של כושים (היינו שמורידים את כל השיער חוץ ממשטח שעל גובה הראש ממש), במכונה מספר אפס. שאלתי את הספר, מאי האי, והוא ענה לי ששאלו רב, והרב אמר, שכיון שאם לא יספרו אותו ככה בחנות זה, ילך אצל חילונים, ושם יספרו אותו עם סכין, אז עדיף לספר אותו כך פה.
לא דברתי עם הרב, אבל אני מניח שהרב פסק כך. הרי בשו"ע איכא שתי דעות אם מספרים כעין תער מותר או אסור בפאות הראש, שיטת הרמב"ם שמותר ושיטת התוספות שאסור, והשו"ע פוסק שיש להחמיר כשיטת התוספות. אולי הרב סבור שבמקום הדחק יש להקל כדעת הרמב"ם, וס"ל נמי שתגלחת עם מכונה לא נחשב תער, כיון שנשאר משהו.
עוד יש לומר שהרב ס"ל שאפילו אם נאמר שמספרים כעין תער אסור בתגלחת הראש, יש לומר שמספרים כעין תער היינו תער ממש (וכן יש להביא ראיה מהא שפסק בשו"ע שבכל הגוף אסור אפילו מספרים כעין תער, משום לא ילבש, ושם ברור שזה כמו תער ממש, כי אם נשאר משהו אין כאן לא ילבש), והכא במכונה לא חשיב אפילו מספרים כעין תער.
אלא שדבר זה במחלוקת שנויה. דעת הרמב"ם דכל שאין בו כדי לכוף ראשו לעיקרו, חשיב מספרים כעין תער. ובשיטת התוספות נאמרו כמה דעות, וי"א שתוספות ס"ל שמספרים כעין תער היינו תער ממש. (וזכרוני שפעם שאלתי את ר' גדליה נדל מהו מספרים כעין תער שמותר בזקן, והוא אמר כל עוד שנשאר משהו לא חשיב תער, אבל אם לא נשאר משהו, אפילו אם זה מספרים, עדיין אסור, וכן ס"ל לסטייפלר שיש להחמיר כך כידוע, ודלא כר' משה פיינשטיין, ושאלתי אותו מה זה 'משהו', והוא ענה לי ש'משהו זה משהו'.) וא"כ לפירוש זה בתוספות, אכן מותר לגלח פאת הראש במכונה מספר אפס, כיון שסוף סוף נשאר משהו.
והנה בנוב"י ס"ל שאפילו אם נשאר משהו, אסור לגלח בסכין דלא אמרו כדי שינטל בפי הזוג רק לגבי פרה. ולכאורה לפי דבריו, י"ל נמי להיפך דכל עוד שהשאיר משהו, אין כאן כעין תער, וצ"ע.
ברם, למעשה, כל זה נגד המקובל שאין לגלח פאות הראש בלי להשאיר שיעור כדי לכוף ראשו לעיקרו. ואולי ס"ל לרב שיש להקל משום שגילוח מספר אפס במכונה עדיין עדיף על גילוח עם סכין.
ובכל אופן, יש להסתפק בזה מאד. דהא תינח שהמתגלח עדיף לו להתגלח עם מכונה מאשר עם סכין, אבל גם המגלח, דהיינו המקיף, גם הוא אסור בלהקיף פאת הראש, ואיזה היתר יש לו להקל בכה"ג כדי להציל חבירו. והנה קיי"ל דניחא לחכם לעבור עבירה קלה כדי שלא יעבור עם הארץ עבירה חמורה, אבל כבר כתבו התוספות דכל זה נאמר רק אם הע"ה שוגג, אבל אם הוא מזיד, אין שום ניחא ליה לחכם. אלא דהכא לא איירי באיסור קל, אלא בנקיטת שיטה מקילה ביותר. ואשר על כן השאלה היא, האם יש לחכם לנקוט כשיטה מקילה ביותר כדי להציל חבירו מאיסור חמור.