סעודה ראשונה בשבת דוקא לפני חצות- שיטת ערוך השלחן

[גאולה בקרוב]

כידוע אסור להיות בשבת להיות בצום עד חצות, וכתב ערוך השלחן לחדש שגם הסעודה הראשונה צריכה להיות לפני חצות. וידידי הרב 'ברכה משולשת' ציין לספר מקראי קודש (הררי) שכך גם ס"ל לגר"מ אליהו זצ"ל.
מי עוד מחמיר כך בפוסקים? [אולי למישהו יש פסקי תשובות ח"ג החדש, ויוכל להסתכל]


ערוך השולחן (אורח חיים הלכות שבת סימן רפח סעיף ב):
"והנה באמת לפענ"ד צריכה להיות הסעודה השנייה רק קודם חצות שהרי כמו שהסעודה השלישית צריכה להיות רק אחר חצות כמו שיתבאר בסי' רצ"א והטעם נראה דכיון דהג' סעודות ילפינן מתלתא היום ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לד' היום לא תמצאוהו בשדה [קי"ז:] צריך להיות לכל אחת זמן קבוע בפ"ע אחת בלילה ואחת ביום קודם חצות ואחת לאחר חצות
אבל תמיהני למה לא הזכיר אחד מן הפוסקים דבר זה וגם הרבה לא יחושו לזה
ואולי דטעם סעודה שלישית שאינה קודם חצות אינה מטעם תלתא היום אלא מפני שכל סעודה צריך להיות שמה עליה דלילה סעודת ערבית ודיום סעודת שחרית והשלישית סעודת מנחה ומנחה הוי רק לאחר חצות אך לפ"ז גם שחרית לא הוי אחר חצות ואם היינו אומרים דסעודה שלישית אין יוצאים אא"כ התפלל מנחה מקודם הוה א"ש אבל באמת אינו כן כמ"ש בסי' רצ"א
ולכן אני אומר אף שהפוסקים לא הזכירו זה מ"מ ברור הוא שסעודה שנייה צריכה להיות התחלתה עכ"פ קודם חצות, וכן אני נוהג".

[זרע הארץ]

ידענו מרב קדוש ת"ח ומקובל שמנהגו לאכול סעודת היום אחר חצות.

[איש_ספר]

בחיי יוסף בחלק המתאר את מפגש של איש ריבו יונתן עם אנשי טבריה, שהתקיים בשבת בבית הכנסת, הוא מספר שבהגיע השעה השישית נאלצו להפסיק את המפגש משום שאז דרכם לאכול את הסעודה.

האם הבחינו בכך?

[פרי יהושע]

אי"ס מעניין כהרגלו, ואין לי הרבה מה להוסיף כי כרגע אני לא יכול להצביע על מראה מקום ספציפי, אבל כמדומני כך משמע מכל הסוגי' בכל כתבי [ובשעה שלמדתי את הסוגי' זה היה לי פשוט ממש אף שלא ידעתי את הערוך השולחן], וובפרט למי שיעיין שם בקש"ק ימצא שזה משמעות כל הראשונים. [אמנם לגופו של עניין כיון שלעונג ניתנה, יתכן שיש קצת להקל אם לא רעב לאחר, אבל כמובן זו הצורה המקורית].

[יוצא פוניבז']

בחיי יוסף בחלק המתאר את מפגש של איש ריבו יונתן עם אנשי טבריה, שהתקיים בשבת בבית הכנסת, הוא מספר שבהגיע השעה השישית נאלצו להפסיק את המפגש משום שאז דרכם לאכול את הסעודה.

האם הבחינו בכך?

לא הבנתי מה מוכח משם.
שעה שישית היא לפני חצות לכל הדעות. וכמו"כ לא מוכח משם אלא לענין שכך אורחא דמילתא, ועל כך כבר יש בידינו מקורות שאינם רחוקים מאותה התקופה, עי' מתני' שבת קיז ע"ב. (וע"ש בתוס' קיח רע"א).
ולעצם הענין עי' הלכות שבת בשבת ח"ד עמ' קנב ואילך, וע"ש שהביא כדברי ערוה"ש מדברי הב"ח בסי' שלד.

[כדכד]

לכאורה יש להגיה בפתיחת האשכול: "סעודה שניה בשבת" כי למראה עינים "סעודה ראשונה" היא בלילה ואז השאלה אם צריכה להיות לפני חצות לילה (וע"ז כבר אמרו: כשיבוא לביתו ימהר לאכול מיד")

[עזריאל ברגר]

מפורש בכמה פוסקים, שמי שלא אכל סעודת שבת בלילה - יאכל ג סעודות ביום, ובשו"ע אדה"ז כתב שלצורך מצווה (כגון סעודת מצווה בע"ש) יכול אפילו לנהוג כן לכתחילה!
ומכאן יש ללמוד שמותר לאחר סעודה לאחרי זמנה המקורי.

[אש משמים]

ישנם שני דינים האחד לא לצום בשבת ולזה מועיל כששותה מים קודם התפילה. ויש עוד דין לעשות את סעודת השבת קודם חצות לחלק מהשיטות ובהם הב"ח ריש סימן שלד.

ב''ח.PNG (51.23 KiB) נצפה 5734 פעמים

[כדכד]

ישנם שני דינים האחד לא לצום בשבת ולזה מועיל כששותה מים קודם התפילה.

במשנ"ב דרשו מביא מחלוקת אחרונים אם מועיל שתיית מים לפני התפלה או שצריך לאכול דווקא.
מהפוסקים נראה שנקטו לאכול שכן דנו בסיום זמני התפלות וכתבו שבר"ה מותר להתפלל עד חצות מה שאסור בשאר יו"ט שהרי צריך לאכול וכן כתבו שבשבת צריך לסיים לני חצות שהרי אסור לשבת בתענית עד חצות ואם מועילה שתית מים לפני התפלה אז אפר לפתור באופן הזה

[איש_ספר]

מפורש בכמה פוסקים, שמי שלא אכל סעודת שבת בלילה - יאכל ג סעודות ביום, ובשו"ע אדה"ז כתב שלצורך מצווה (כגון סעודת מצווה בע"ש) יכול אפילו לנהוג כן לכתחילה!
ומכאן יש ללמוד שמותר לאחר סעודה לאחרי זמנה המקורי.

ראיה זו כבר הובאה בפמ"ג סי שלד כנגד הב"ח שם.

[איש_ספר]

בחיי יוסף בחלק המתאר את מפגש של איש ריבו יונתן עם אנשי טבריה, שהתקיים בשבת בבית הכנסת, הוא מספר שבהגיע השעה השישית נאלצו להפסיק את המפגש משום שאז דרכם לאכול את הסעודה.

האם הבחינו בכך?

לא הבנתי מה מוכח משם.
שעה שישית היא לפני חצות לכל הדעות. וכמו"כ לא מוכח משם אלא לענין שכך אורחא דמילתא, ועל כך כבר יש בידינו מקורות שאינם רחוקים מאותה התקופה, עי' מתני' שבת קיז ע"ב. (וע"ש בתוס' קיח רע"א).
ולעצם הענין עי' הלכות שבת בשבת ח"ד עמ' קנב ואילך, וע"ש שהביא כדברי ערוה"ש מדברי הב"ח בסי' שלד.

לא זכרתי ששם מדובר במנחה גדולה.
לענין מש"כ בחיי יוסף, לא נ"ל שאפשר לדקדק בלשונו, אם כוונתו לתחילת שעה שישית או לסופה.
שוב עיינתי בהערות של שוורץ למהדורתו, והוא מפרש את הענין כפשוטו כדי שלא יתענו חצי היום.

[עזריאל ברגר]

מפורש בכמה פוסקים, שמי שלא אכל סעודת שבת בלילה - יאכל ג סעודות ביום, ובשו"ע אדה"ז כתב שלצורך מצווה (כגון סעודת מצווה בע"ש) יכול אפילו לנהוג כן לכתחילה!
ומכאן יש ללמוד שמותר לאחר סעודה לאחרי זמנה המקורי.

ראיה זו כבר הובאה בפמ"ג סי שלד כנגד הב"ח שם.

יישר כחך.
ברוך שכיוונתי.

[שערי חכמה]

בשו"ת אור לציון (ח"ב פרק כא אות ד) כתב שלכתחילה יש לסעוד סעודה שניה קודם חצות היום, שכן משמע ברמב"ם ועוד פוסקים, וכן הוא ע"פ הזוה"ק והאר"י ז"ל. ע"ש.

[אבןטובה]

במג"א ססי' רפט דאם אין לו יין או פת לקדש עליו 'ימתין עד חצות' ואח"כ יאכל בלא קידוש

[כדכד]

במג"א ססי' רפט דאם אין לו יין או פת לקדש עליו 'ימתין עד חצות' ואח"כ יאכל בלא קידוש

מכאן שאין מחוייב להמתין יותר מחצות אך אין הכרע שאסור להמתין אם רוצה (ושתה לפני התפלה באופן שאינו מתענה)

[איש גלילי]

בחיי יוסף בחלק המתאר את מפגש של איש ריבו יונתן עם אנשי טבריה, שהתקיים בשבת בבית הכנסת, הוא מספר שבהגיע השעה השישית נאלצו להפסיק את המפגש משום שאז דרכם לאכול את הסעודה.

האם הבחינו בכך?

יונתן או יוחנן? (אין כעת ספר חיי יוסף לפני)

מ"מ, שמעתי שהרה"ק ר' יודאל'י הורוויץ זצללה"ה (בעל ההילולא) היה מקפיד לאכול סעודת שבת לפני חצות. ופעם ראה את ר' מרדכי גנוט (בבחרותו) אוכל לאחר חצות, ואמר לו: איך אתה אומר 'בצפרא דשבתא'? ענה לו ר' מרדכי: אני מתקן ואומר 'בצהרא דשבתא'! אמר לו ר' יודאל'י: נו, אם כך אתה רשאי לאחר סעודתך, אבל אני כבר רגיל לומר 'בצפרא' ואינני יכול לשנות... (וכן מנהג ר' מרדכי גנוט עד היום...)

[שערי חכמה]

גם אם אפשר לומר "בצהרא דשבתא", לומר "ואזמין בה השתא עתיקא קדישא" אי אפשר, כיון שזמנו בשחרית דוקא כמ"ש לעיל.

[איש_ספר]

בחיי יוסף בחלק המתאר את מפגש של איש ריבו יונתן עם אנשי טבריה, שהתקיים בשבת בבית הכנסת, הוא מספר שבהגיע השעה השישית נאלצו להפסיק את המפגש משום שאז דרכם לאכול את הסעודה.

האם הבחינו בכך?

יונתן או יוחנן? (אין כעת ספר חיי יוסף לפני)

יוחנן היה מגוש חלב יונתן מטבריה

[פרשנדתא]

גם אם אפשר לומר "בצהרא דשבתא", לומר "ואזמין בה השתא עתיקא קדישא" אי אפשר, כיון שזמנו בשחרית דוקא כמ"ש לעיל.

שמעתי שכ''ק אדמו''ר מקלויזענבורג זצוק''ל היה אוכל סעודתא דעתיקא קדישא בשעה מאוחרת והיה אומר אסדר לסעודתא דצפרא דשבתא ולא בצפרא דשבתא

[כדכד]

בחיי יוסף בחלק המתאר את מפגש של איש ריבו יונתן עם אנשי טבריה, שהתקיים בשבת בבית הכנסת, הוא מספר שבהגיע השעה השישית נאלצו להפסיק את המפגש משום שאז דרכם לאכול את הסעודה.

האם הבחינו בכך?

יונתן או יוחנן? (אין כעת ספר חיי יוסף לפני)

מ"מ, שמעתי שהרה"ק ר' יודאל'י הורוויץ זצללה"ה (בעל ההילולא) היה מקפיד לאכול סעודת שבת לפני חצות. ופעם ראה את ר' מרדכי גנוט (בבחרותו) אוכל לאחר חצות, ואמר לו: איך אתה אומר 'בצפרא דשבתא'? ענה לו ר' מרדכי: אני מתקן ואומר 'בצהרא דשבתא'! אמר לו ר' יודאל'י: נו, אם כך אתה רשאי לאחר סעודתך, אבל אני כבר רגיל לומר 'בצפרא' ואינני יכול לשנות... (וכן מנהג ר' מרדכי גנוט עד היום...)

נדצ"ל בטיהרא דשבתא

[שערי חכמה]

גם אם אפשר לומר "בצהרא דשבתא", לומר "ואזמין בה השתא עתיקא קדישא" אי אפשר, כיון שזמנו בשחרית דוקא כמ"ש לעיל.

שמעתי שכ''ק אדמו''ר מקלויזענבורג זצוק''ל היה אוכל סעודתא דעתיקא קדישא בשעה מאוחרת והיה אומר אסדר לסעודתא דצפרא דשבתא ולא ב
צפרא דשבתא

אם אפשר לאכול סעודתא דצפרא בטיהרא או ברמשא, אפשר לאכלה גם ביום ראשון, רק לא לומר "רצה והחליצנו"...

[בתוך הגולה]

בחיי יוסף בחלק המתאר את מפגש של איש ריבו יונתן עם אנשי טבריה, שהתקיים בשבת בבית הכנסת, הוא מספר שבהגיע השעה השישית נאלצו להפסיק את המפגש משום שאז דרכם לאכול את הסעודה.

האם הבחינו בכך?

הירושלמי בתענית [פ"ג הלכה יג] כותב שאסור להתענות בשבת עד אחר שש שעות. ובהגהות גיליון אפרים לר"א לאפ מביא שכ"כ בספר חיי יוסף ליוסף הכהן שחי בזמן בית שני: 'ואין אתי כעת ספרי יוסף.. כי ספריו ושאר ספרים שלי היו לבז בימי מלחמת העמים בשנת תרע"ה לפ"ק'.

[מוקפץ לפי שמצאתי כעת...]

[יהודה בן יעקב]

ישנם שני דינים האחד לא לצום בשבת ולזה מועיל כששותה מים קודם התפילה. ויש עוד דין לעשות את סעודת השבת קודם חצות לחלק מהשיטות ובהם הב"ח ריש סימן שלד.

ב''ח.PNG

הו"ד במשנה ברורה סימן שלד ס"ק ב

הב"ח כתב דאם הוא לאחר חצות אפילו אם עדיין לא אכל אין מציל כ"א מזון סעודה אחת ובפמ"ג מפקפק בזה

[יוצא פוניבז']

[מוקפץ לפי שמצאתי כעת...]

אי"צ להתנצל על העלאת הנושא, הוא נוגע כעת לר"ה ולשמחת תורה הבעל"ט...

[בתוך הגולה]

מקור נוסף מספר מנורת המאור (אלנקואה) פרק ח' כבוד שבתות וימים טובים (עמ' 581).

מנורת המאור פרק ח - כבוד שבתות וימים טובים עמוד 581
גרסינן במדרש עונג זה מה הוא הוי אומר, זו אכילה, דכתי' שמעו שמוע אלי ואכלו טוב ותתענג בדשן נפשכם, וכתי' אז תתענג על ה' והרכבתיך על במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ה' דבר, וכתי' ויאכלו וישבעו וישמינו ויתעדנו בטובך הגדול. הרי עונג, ועמו אכילה, בשלשה פסוקים, כנגד שלש סעודות בשבת, אחת בליל שבת, שנית יום שבת קודם חצות, שלישית לאחר חצות.

[מוקפץ לפי שמצאתי כעת...]

[מטה עז]

שאלתי פעם הרב ישעיהו רוטנברג שליט"א (מבית וגן) מדוע העולם לא מקפיד על כך, והלא לכאורה זה מטבע עם שני צדדים, שכשם שאי אפשר לצאת ידי חובת סעודה שלישית לפני חצות, כך אי אפשר לאכול סעודה שניה לאחר חצות, והשיב שאין לדמות זאת כך, ברם לא האריך לבאר דבריו יותר.

עוד שאלתי מו"ץ חשוב בבית וגן, הלכה למעשה, האם כאשר אדם תלוי בדעת אחרים בשבת (אירוח), האם מוטב שיאכל סעודה שלישית לפני מנחה (מבחינה פרקטית כך יוצא), או שעדיף סעודה שלישית לאחר מנחה, ברם אז הסעודה שניה תהיה רק לאחר חצות (שוב, מבחינה פרקטית במציאות), ולא ידע להשיב...

[עזריאל ברגר]

שאלתי פעם הרב ישעיהו רוטנברג שליט"א (מבית וגן) מדוע העולם לא מקפיד על כך, והלא לכאורה זה מטבע עם שני צדדים, שכשם שאי אפשר לצאת ידי חובת סעודה שלישית לפני חצות, כך אי אפשר לאכול סעודה שניה לאחר חצות, והשיב שאין לדמות זאת כך, ברם לא האריך לבאר דבריו יותר.

עוד שאלתי מו"ץ חשוב בבית וגן, הלכה למעשה, האם כאשר אדם תלוי בדעת אחרים בשבת (אירוח), האם מוטב שיאכל סעודה שלישית לפני מנחה (מבחינה פרקטית כך יוצא), או שעדיף סעודה שלישית לאחר מנחה, ברם אז הסעודה שניה תהיה רק לאחר חצות (שוב, מבחינה פרקטית במציאות), ולא ידע להשיב...

כבר הבאתי לעיל ראיה מכך שמותר (בשעת הצורך) לדחות את סעודת הלילה לבוקר.

[שמואל שלומוביץ]

ודאי שמי שדוחה סעודת הלילה ליום ביטל מצוות כבוד לילה וקידוש היום בכניסתו, והחיוב של יסדר אדם שולחנו בערב שבת ואפי' אינו צריך אלא לכזית שהוא חיוב לכבד היום בכניסתו בסעודה, אלא שעדיין יש דעות שיש לו מצוות שלש סעודות דילפי' מתלתא היום, אבל ודאי יש דינים שהוא מבטל,
וה"נ בסעודת שחרית של שבת יתכן שזמנה דווקא בשחרית, שאז זמן עיקר כבוד יום, ובמנחה אינו מציל אלא מזון סעודה אחת אפי' אכתי לא אכיל, כיון שעיקר חיובו עתה אינו אלא סעודה אחת,
ועדיין יתכן שמצווה שיאכל ב' סעודות גם אחר חצות כמו סעודת לילה בשחרית.

[עזריאל ברגר]

לא מסכים עם דבריך בשלמותם, אך עיקר הדברים - מתקבל על הדעת.
ובמילים אחרות: ניתן לומר שיש את "זמן הסעודה", ואם לא אכל - יכול "להשלים" אחר כך, וע"ד שמצינו בתפילה.

[סעדיה]

לא מסכים עם דבריך בשלמותם, אך עיקר הדברים - מתקבל על הדעת.
ובמילים אחרות: ניתן לומר שיש את "זמן הסעודה", ואם לא אכל - יכול "להשלים" אחר כך, וע"ד שמצינו בתפילה.

אוצר החכמה_-_ דרכי שמואל - שבת - אויערבאך, שמואל בן שלמה זלמן__ 204.pdf

(432.05 KiB) הורד 35 פעמים

[עזריאל ברגר]

לא מסכים עם דבריך בשלמותם, אך עיקר הדברים - מתקבל על הדעת.
ובמילים אחרות: ניתן לומר שיש את "זמן הסעודה", ואם לא אכל - יכול "להשלים" אחר כך, וע"ד שמצינו בתפילה.

אוצר החכמה_-_ דרכי שמואל - שבת - אויערבאך, שמואל בן שלמה זלמן__ 204.pdf

ברוך שכיוונתי.