בהעדאת עדים על מקצת גניבה

[ידידך - נעים ההליכות]

בהעדאת עדים על מקצת שחייב שבועה, אם ראו עדים שגנב אותו, והוא טוען שגנב יותר, לכאורה חייב שבועה, אבל אם טוען על חפץ מסויים שיש אצלו שגנוב הוא אצלו ממנו, לכאורה פטור משבועה, כיון דכי היכי דאנן סהדי דמאי דתפיס האי דידיה, אנן סהדי דמאי דתפיס האי דידיה, והשתא מה לי שטוען שהחפץ הגנוב עדיין אצלו ומצביע עליו, או לא מצביע על החפץ וכבר אינו בידו, סוף סוף אומר על חפץ שהיה בידו שגנוב הוא אצלו והחזקה מכחישו.

[עזריאל ברגר]

אתה רץ מהר מדי, ולא הבנתי את רצף דבריך.

[ידידך - נעים ההליכות]

אתה רץ מהר מדי, ולא הבנתי את רצף דבריך.

עד איפה הבנת, ואיפה הפסקת להבין?

[עזריאל ברגר]

בהעדאת עדים על מקצת שחייב שבועה, אם ראו עדים שגנב אותו, והוא טוען שגנב יותר, לכאורה חייב שבועה.

מובן והגיוני.

אבל אם טוען על חפץ מסויים שיש אצלו שגנוב הוא אצלו ממנו, לכאורה פטור משבועה, כיון דכי היכי דאנן סהדי דמאי דתפיס האי דידיה, אנן סהדי דמאי דתפיס האי דידיה

לא הבנתי את המקרה המדויק.
ראובן טוען ששמעון גנב ממנו 2 חפצים, ושמעון טוען שהם שלו מאז ומעולם, וראובן הביא עדים רק על אחד מהם?
אם כן - הסברת בעצמך את החילוק בין שני המקרים: בראשון אין עדים על החלק השני, ובשני כן...

[כדכד]

לענ"ד כוונתו היא שבשני אופנים יש עדים שהגנב גנב חלק מה שטוען התובע
אלא שבמקרה הראשון מדובר על סכום כסף שהעדות היא רק על חלק מהסכום של התביעה
ואילו בחלק השני התביעה יא על שני חפצים והעדות היא רק על גנבת אחד מהם.
הוא רוצה לטעון שכשמדובר בסכומים צריך להשבע מדינא קמייתא דר' חייא בב"מ ג' אולם כשמדובר בחפצים הרי יש עדות לכ"א מהם שמה שתחת ידו שלו הוא לכן א"צ להשבע.
בהשקפה ראשונה היה נלע"ד שזו בדיוק טענת הגמרא שם שאין לר' חיא ראיה מהמשנה היות וכ"א מהם יש לו עדים
אולם אח"כ היה נ"ל לחלק שבמשנה מדובר שיש לכ"א מהם עדות כללית שאנן סהדי לכל אדם שמה שתופס הוא שלו ואילו בנדון השאלה מדובר שיש לתובע עדות ממש על הגנבה ולפי זה יש לחיבו שבועה גם כאן

[ידידך - נעים ההליכות]

בהעדאת עדים על מקצת שחייב שבועה, אם ראו עדים שגנב אותו, והוא טוען שגנב יותר, לכאורה חייב שבועה.

מובן והגיוני.

אבל אם טוען על חפץ מסויים שיש אצלו שגנוב הוא אצלו ממנו, לכאורה פטור משבועה, כיון דכי היכי דאנן סהדי דמאי דתפיס האי דידיה, אנן סהדי דמאי דתפיס האי דידיה

לא הבנתי את המקרה המדויק.
ראובן טוען ששמעון גנב ממנו 2 חפצים, ושמעון טוען שהם שלו מאז ומעולם, וראובן הביא עדים רק על אחד מהם?
אם כן - הסברת בעצמך את החילוק בין שני המקרים: בראשון אין עדים על החלק השני, ובשני כן...

גם בראשון וגם בשני אומר שנמצא אצל הנתבע חפץ שהוא שלו, רק בשני מצביע על חפץ מסויים, ואני שואל מה לי מצביע על חפץ מסויים או אומר בלי להצביע שיש אצלו חפץ שהוא שלו.

[עזריאל ברגר]

יש כמה סוגי טענות כשראובן אומר לשמעון "גנבת ממני חפץ".
שמעון יכול לענות אחת מהטענות דלקמן (רשימה לא מלאה...):
א. לא גנבתי, והחפץ הזה אינו תחת ידי.
ב. החפץ הזה הוא שלי "מאבותי", ומעולם לא היה תחת ידיך.
ג. קניתי אותו ממך.
ד. לקחתי אותו ממך, כי הוא היה שלי ואתה לפני כן גנבת אותו ממני.
ד. לקחתי אותו ממך, כי אתה חייב לי כסף על משהו אחר בשוויו.

לא כל נאמנות שיש לו על אחת מהטענות נותנת לו נאמנות על שאר הטענות.