הרמב"ם כותב על היחס בין מלך לכהן גדול:
אֲבָל כֹּהֵן גָּדוֹל אֵינוֹ בָּא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֶלָּא אִם רָצָה. וְאֵינוֹ עוֹמֵד לְפָנָיו אֶלָּא הַמֶּלֶךְ עוֹמֵד לִפְנֵי כֹּהֵן גָּדוֹל. שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כז-כא) 'וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד'. אַף עַל פִּי כֵן מִצְוָה עַל כֹּהֵן גָּדוֹל לְכַבֵּד אֶת הַמֶּלֶךְ וּלְהוֹשִׁיבוֹ וְלַעֲמֹד מִפָּנָיו כְּשֶׁיָּבוֹא לוֹ. וְלֹא יַעֲמֹד הַמֶּלֶךְ לְפָנָיו אֶלָּא כְּשֶׁיִּשְׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים.
ובדבריו מבואר שהכהן הגדול אינו צריך לבוא לפני המלך.והמלך צריך לעמוד לפניו כאשר הוא שואל במשפט האורים.
ולכאורה הדבר צריך עיון, ומכמה מקומות משמע שאדרבא, הכהן גדול משועבד למלך.
ראש לכל, הנאמר בספר שמואל בנבואת איש האלוקים, "והקימותי לי כהן נאמן אשר כלבבי וכנפשי וכו' והתהלך לפני משיחי כל הימים", ומפסוק זה משמע בבירור שהכהן הגדול (שמחליף את עלי) יהלך כל הימים לפני המשיח, ובוודאי הדבר כולל את זה שהכהן צריך להגיע לפני המלך כאשר הוא קורא לו.
שנית מדברי הגמ' בהוריות יג' שדקדקה מהכתובים שהמלך הוא אדונו של כהן גדול.
שלישית מדברי הברייתא בסוטה מא' שהכהן גדול מביא את הספר אל המלך.
כמו כן, בנביאים רואים בכמה מקומות שהמלך קורא לכהן גדול וזה בא לפניו, וכן כאשר הוא רוצה לשאול באורים ותומים הוא אומר זאת בלשון ציווי לכהן ולא מוזכר בנוסח 'ויעמוד דוד לפני הכהן' וכדומה, ומשמע שהכהן משועבד למלך:
בשאול: "ויאמר שאול לאחיה הגישה ארון האלוקים", "וישלח המלך לקרוא את אחימלך בן אחיטוב הכהן ואת כל בית אביו הכהנים כו' ויבואו כולם לפני המלך".
בדוד: "הגישה האפוד" "הגישה נא לי האפוד" "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל צָדוֹק הַכֹּהֵן הֲרוֹאֶה אַתָּה שֻׁבָה הָעִיר בְּשָׁלוֹם וַאֲחִימַעַץ בִּנְךָ וִיהוֹנָתָן בֶּן אֶבְיָתָר שְׁנֵי בְנֵיכֶם אִתְּכֶם"