מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
מה שנכון נכון
הודעות: 10883
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ד' דצמבר 08, 2021 3:30 pm

אי"ז קשור לחידוש המג"א לכרוע בברכיים. עיקר דין כריעה הוא לכפוף את הקומה ואת השדרה עד שיתפקקו החוליות, וגם במודים כ"ה כמ"ש בב"ק טז, א שדרו ש"א שלא כרע במודים.
הדיוק אינו כלום. זו לשון מליצית כמובן. אפשר איכשהו במליצה לדבר על הראש כאבר נפרד ממני, ולומר שאני (רוב הגוף או הלב) מחזיק טובה לו, אבל אם ידבר על כריעת ראשו ורובו מי יחזיק טובה למי?

דרומי
הודעות: 7980
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי דרומי » ד' דצמבר 08, 2021 3:42 pm

מדוע לא נוהגים בפיוט 'ה' אלוקי ישראל' שאומרים בשני וחמישי (שחיבר חזקיהו המלך) - לומר חזן וקהל בית אחר בית כמו שנוהגים בפיוטי ה'סליחות'?

עזריאל ברגר
הודעות: 10826
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' דצמבר 08, 2021 4:39 pm

מה שנכון נכון כתב:אי"ז קשור לחידוש המג"א לכרוע בברכיים. עיקר דין כריעה הוא לכפוף את הקומה ואת השדרה עד שיתפקקו החוליות, וגם במודים כ"ה כמ"ש בב"ק טז, א שדרו ש"א שלא כרע במודים.
הדיוק אינו כלום. זו לשון מליצית כמובן. אפשר איכשהו במליצה לדבר על הראש כאבר נפרד ממני, ולומר שאני (רוב הגוף או הלב) מחזיק טובה לו, אבל אם ידבר על כריעת ראשו ורובו מי יחזיק טובה למי?

לכאורה היה יכול לומר שמחזיק טובה לברכיו, שבהם מתחילה הכריעה.
ואכן אין זו ראיה חזקה.

עזריאל ברגר
הודעות: 10826
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' דצמבר 08, 2021 4:40 pm

דרומי כתב:מדוע לא נוהגים בפיוט 'ה' אלוקי ישראל' שאומרים בשני וחמישי (שחיבר חזקיהו המלך) - לומר חזן וקהל בית אחר בית כמו שנוהגים בפיוטי ה'סליחות'?

הכל תלוי במזל, וכנראה לא התמזל מזלו של פיוט זה.
אולי מפני שהוא תדיר.

כדכד
הודעות: 6404
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

חשד בשני גבאים הממונים על הצדדקה

הודעהעל ידי כדכד » ד' דצמבר 08, 2021 4:55 pm

יש הלכות (ב"ב ח' ע"ב) בגבאי צדקה שאם מוצא מעות בשוק או מקבל בחובו לא יתנם בתוך כיסו מפני החשד
מה הדין בשני גבאים הגובים יחד ומוצאים מעות או מקבלים (או שא' מקבל בנוכחות השני) כסף עבור חוב פרטי - האם גם אז יש עליהם להקפיד מפני החשד או שבשנים אין חשד?

דרומי
הודעות: 7980
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי דרומי » ד' דצמבר 08, 2021 9:34 pm

יש מקור כתוב לענין זה?

ויש הנוהגים שכן אומרים בקול רם בית בבית?

אשרי יושבי ביתך
הודעות: 1798
הצטרף: ב' מרץ 16, 2020 1:29 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי אשרי יושבי ביתך » ה' דצמבר 09, 2021 4:14 pm

דרומי כתב:האם נמצאת סברא/ענין כלשהו, שבעת אמירת וידוי (אשמנו בגדנו כו', שלפי מנהג ספרד והחסידים אומרים אותו בכל יום בתחנון) מן הראוי לעמוד בצורה כזאת שלא יהיה חשוף לחבירו, כי לא מתאים להתוודות בפני אחרים

[כגון שהרב או אדם נכבד אחר שמקומו ב'מזרח' שעומד בדרך כלל ופניו כלפי הציבור, יהפוך פניו כלפי הקיר בעת הוידוי כדי שלא יראוהו כ"כ]

לכאורה שו"ע מפורש הוא (או"ח סי' תרז ס"ב) דוידוי שכולם אומרים בשווה – אין חשש להתוודות בקול או בפרהסיא, ורק אם מפרט חטאיו באופן פרטי יאמרם בלחש, יעו"ש.

אשרי יושבי ביתך
הודעות: 1798
הצטרף: ב' מרץ 16, 2020 1:29 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי אשרי יושבי ביתך » ה' דצמבר 09, 2021 4:17 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:מי ששכח ותן טל ומטר, ולא נזכר עד אמצע ברכת שים שלום, הרי עליו לחזור לברכת השנים. מה הדין עם יעלה ויבא ועל הניסים, האם עליו לחזור ולאומרם? או שיצא כבר בפעם הראשון. חיפשתי בליקוטים שונים ולא מצאתי מי שדן בזה.

דיברתי בזה עם ת"ח מופלג שאמר לי בפשיטות דלכאורה פשוט שיאמר שוב יעלה ויבוא משום שזה חלק מנוסח התפילה.
ולכאו' אין זה כהנידון הידוע אם כשצריך לשוב ולהתפלל - אם התפילה הראשונה לבטלה ממש או לא (דדעת החזו"א דזה עולה למאה ברכות), משום שגם לדעת החזו"א שזה תפילה אבל סו"ס חז"ל חייבוהו לחזור שוב, וודאי שצריך להתפלל ככל תפילה של ר"ח.
[וכמו דפשוט דלהחזו"א מי שסיים תפילתו וחוזר שוב לטל ומטר – ודאי שיאמר יעו"י, משום שחז"ל חייבוהו בעוד תפילה, וכמו שבמוסף דר"ח טבת אומרים על הניסים כי היום התחייב בעוד תפילה, והכ"נ אם התחייב בעוד תפילה בר"ח – אז צריך לומר גם שם יעלה ויבוא. וגם אם אוחז באמצע התפילה וחוזר – ודאי שצ"ל שוב פעם יעלה ויבוא].
נערך לאחרונה על ידי אשרי יושבי ביתך ב ד' פברואר 02, 2022 5:34 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

עזריאל ברגר
הודעות: 10826
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

פלגינן דיבורא - עד כמה?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' דצמבר 13, 2021 12:16 pm

קיימא לן שאם ראובן מעיד שהוא עצמו חטא עם שמעון ("פלוני רבעני לרצוני" או "פלוני הלווה לי בריבית") - הוא ואחר מצטרפים לפסול את שמעון לעדות, ואפילו להורגו.
וזאת מפני שאומרים "פלגינן דיבורא", שראובן נאמן על שמעון ולא על עצמו.

ובזאת יש לחקור:
א. מה יהיה הדין אם מגיעים שלשה כאחד ואומרים ששניים מהם חטאו יחד? האם נאמר שראובן נאמן על שמעון ושמעון נאמן על ראובן וייהרגו/ייפסלו שניהם?
ב. ומה יהיה אם שלשתם מעידים שחטאו יחד (כגון שעשו מלאכה בשבת, או שאחד מהם הלווה לשני האחרים בריבית, וכל כיו"ב)?
ג. ואת"ל שכל מי שגורם לפסול את עצמו ב"גלגל החוזר" אינו נאמן - ייצא שאם מגיעים ארבעה כאחד, ושנים מהם מעידים שחטאו ארבעתם יחד, ושנים מכחישים - שני המכחישים ייהרגו/ייפסלו ושני האחרים זכאים, אבל אם אחד מהמכחישים יודה בחטא - יינצלו כולם. האם כך הוא הדין?!

לבי במערב
הודעות: 8261
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: חשד בשני גבאים הממונים על הצדדקה

הודעהעל ידי לבי במערב » ד' דצמבר 15, 2021 1:07 pm

כדכד כתב:מה הדין בשני גבאים הגובים יחד ומוצאים מעות או מקבלים (או שא' מקבל בנוכחות השני) כסף עבור חוב פרטי - האם גם אז יש עליהם להקפיד מפני החשד או שבשנים אין חשד?
ראה יו"ד ר"ס רנז ובנו"כ.

עזריאל ברגר
הודעות: 10826
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: 'מחוסר אמנה' אצל יורש

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' דצמבר 15, 2021 3:51 pm

א. יש לעיין האם באמת יש עניני "חסרון אמנה" אצל יורשים. ולכאורה לא (אפילו "מצוה לקיים דברי המת" - כתבו התוס' שזה דווקא במושלש ביד אחר).
ב. יש לעיין האם יש כאן אפילו "חסרון אמנה". וכי אילו היה הסופר חי - לא היה יכול לומר שהוא שומר את הפרשיות האלו לעצמו, ויכתוב אחרות ללקוח?
ג. מצד הרגשות וכו' - לכאורה ראוי לעודד את בנו של הסופר שיקיים את כוונת אביו לכתוב פרשיות אלו עבור פב"פ, ולפענ"ד קיום רצון האב הוא דבר יותר מועיל מאשר החזקת "מזכרת" מהאב. אבל זה כבר עניני מוסר ורגש, ואין בזה כדי לחייבו בדין, אפילו לא בדיני שמים.

איתן נוי
הודעות: 886
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

קדיש ביחיד היתכן?

הודעהעל ידי איתן נוי » ה' דצמבר 16, 2021 8:07 pm

1. יהודי נמצא בהודו ואביו נפטר ונקבר בארצות הברית היכן שהוא ונפשו עגומה עליו מאחר ורוצה מאוד לומר קדיש ואין עימו עשרה ולא בית חב"ד.
האם יש צד היתר שיאמר לקדיש כטקסט בעלמא אך מתוך מחשבה שאומר קדיש לע"נ אביו?
2. ובאותו ענין כיצד הדין ש"ץ שמעוניין להתאמן על קדיש בביתו?
נערך לאחרונה על ידי איתן נוי ב ה' דצמבר 16, 2021 8:17 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

עזריאל ברגר
הודעות: 10826
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: קדיש ביחיד היתכן?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' דצמבר 16, 2021 8:14 pm

איתן נוי כתב:1. יהודי נמצא בהודו ואביו נפטר ונקבר בארצות הברית היכן שהוא ונפשו עגומה עליו מאחר ורוצה מאוד לומר קדיש אוין עימו עשרה ולא בית חב"ד.
האם יש צד היתר שיאמר לקדיש כטקסט בעלמא אך מתוך מחשבה שאומר קדיש לע"נ אביו?
2. ובאותו ענין כיצד הדין ש"ץ שמעוניין להתאמן על קדיש בביתו?

1. גם אם מותר - זה מיותר לחלוטין ואין בזה שום תועלת לנשמת אביו.
2. נוהגים להתיר.

איתן נוי
הודעות: 886
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: קדיש ביחיד היתכן?

הודעהעל ידי איתן נוי » ה' דצמבר 16, 2021 8:17 pm

עזריאל ברגר כתב:
איתן נוי כתב:1. יהודי נמצא בהודו ואביו נפטר ונקבר בארצות הברית היכן שהוא ונפשו עגומה עליו מאחר ורוצה מאוד לומר קדיש ואין עימו עשרה ולא בית חב"ד.
האם יש צד היתר שיאמר לקדיש כטקסט בעלמא אך מתוך מחשבה שאומר קדיש לע"נ אביו?
2. ובאותו ענין כיצד הדין ש"ץ שמעוניין להתאמן על קדיש בביתו?

1. גם אם מותר - זה מיותר לחלוטין ואין בזה שום תועלת לנשמת אביו.
2. נוהגים להתיר.

למעשה מה התשובה? התבונן נא בתוכן השאלה!
מקורות?

עזריאל ברגר
הודעות: 10826
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: קדיש ביחיד היתכן?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' דצמבר 16, 2021 8:22 pm

איתן נוי כתב:
עזריאל ברגר כתב:
איתן נוי כתב:1. יהודי נמצא בהודו ואביו נפטר ונקבר בארצות הברית היכן שהוא ונפשו עגומה עליו מאחר ורוצה מאוד לומר קדיש ואין עימו עשרה ולא בית חב"ד.
האם יש צד היתר שיאמר לקדיש כטקסט בעלמא אך מתוך מחשבה שאומר קדיש לע"נ אביו?
2. ובאותו ענין כיצד הדין ש"ץ שמעוניין להתאמן על קדיש בביתו?

1. גם אם מותר - זה מיותר לחלוטין ואין בזה שום תועלת לנשמת אביו.
2. נוהגים להתיר.

למעשה מה התשובה? התבונן נא בתוכן השאלה!
מקורות?

למעשה - התשובה כתובה בתחילת פרשת שופטים: "ועשית ככל אשר יורוך", ולא לפי פסקיו של ניק בפורום אוצר החכמה...

איתן נוי
הודעות: 886
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

קושיית הבית יוסף חנוכה.

הודעהעל ידי איתן נוי » ה' דצמבר 16, 2021 8:56 pm

1. אמר לי ת"ח ששמע מר' יוסף שרגא שליט"א שקושיית ותירוצי הבית יוסף הלוא המה מובאים במפורש בשו"ת הרא"ש.
2. האם יש מקור בר"ח פלאג'י לאכול מצה שמורה בחנוכה, לא ראיתי במועד לכל חי בכ"א?

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 3762
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: קושיית הבית יוסף חנוכה.

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ו' דצמבר 17, 2021 1:30 am

איתן נוי כתב:1. אמר לי ת"ח ששמע מר' יוסף שרגא שליט"א שקושיית ותירוצי הבית יוסף הלוא המה מובאים במפורש בשו"ת הרא"ש.
2. האם יש מקור בר"ח פלאג'י לאכול מצה שמורה בחנוכה, לא ראיתי במועד לכל חי בכ"א?

הגריח"ס שליט"א הביא בספרו חוקי רצונך שכ"כ בתוס' הראש בשבת עיי"ש.

מחשב מסלול
הודעות: 256
הצטרף: ו' מאי 01, 2020 11:24 am
מיקום: ירושלים
יצירת קשר:

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי מחשב מסלול » א' דצמבר 26, 2021 12:24 am

מעשה שהיה בחג הסוכות - לפני כעשור שנים - בעודי צעיר כאשר התארחתי בביתו של סבי שליט"א ואחר שבירך בשעת סעודתו: "לישב בסוכה" כדין תורה, מבלי דעת שהגג שממעל לסוכתו הבנויה, היו סגורות, - האם צריך לשוב ולברך?

בערקע חייט
הודעות: 118
הצטרף: ד' מאי 13, 2020 12:42 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי בערקע חייט » א' דצמבר 26, 2021 2:41 am

איזו היא משנה? ר' מאיר אומר הלכות, ר' יהודה אומר מדרש.

ברייתא שנויה בקידושין מט, א.

הנה לר' מאיר די ללימוד משנה בהלכת לבדן (וכל השאר תלמוד יקרא), ולר' יהודה צריך לפרש גם מוצא הדינים במקראות איפה הם רמוזים.

חשבתי כי זה עולה יפה עם הנאמר (סנהדרין פו, א), "סתם משנה ר' מאיר; סתם ספרא [תורת כהנים] ר' יהודה." כי ר' מאיר לא שנה כי אם גופי ההלכות, ורבי תלמידו קבע דבריו במשנה שסידר. אבל ר' יהודה שנה כל דבר עם דרשותיו, כמו שהם סדורים בתורת כהנים.

עזריאל ברגר
הודעות: 10826
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' דצמבר 26, 2021 5:47 pm

מחשב מסלול כתב:מעשה שהיה בחג הסוכות - לפני כעשור שנים - בעודי צעיר כאשר התארחתי בביתו של סבי שליט"א ואחר שבירך בשעת סעודתו: "לישב בסוכה" כדין תורה, מבלי דעת שהגג שממעל לסוכתו הבנויה, היו סגורות, - האם צריך לשוב ולברך?

אם היה הפסק בדיבור וכיו"ב בין הברכה לבין פתיחת הגג - מדוע לא ישוב ויברך?
הרי היה הפסק בין הברכה לעשיית המצווה!

ואם לא היה הפסק - אינני רואה סיבה שיברך שנית.
(וכמובן שהאמירה "תפתחו את הגג" וכיו"ב - איננה חשובה הפסק כלל)

אבל זוהי שאלה שמסתמא הילכו בה נמושות, ויש לעיין בספרי המלקטים.

דרומי
הודעות: 7980
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי דרומי » א' דצמבר 26, 2021 5:53 pm

לכאורה פשוט שהברכה היתה לבטלה בכל מקרה וצריך לברך מחדש

דרומי
הודעות: 7980
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי דרומי » א' דצמבר 26, 2021 5:54 pm

התפללתי בבית כנסת מסויים וכשהייתי באמצע ברכות ק"ש אמר מישהו קדיש. ראיתי שאומר הקדיש הוא ממוצא אתיופי ולא ידוע לי כמובן האם הוא יהודי בוודאות... האם מותר לי להפסיק באמצע ברכות ק"ש לעניית אמן יהא שמיה רבא על הספק?

דרומי
הודעות: 7980
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי דרומי » א' דצמבר 26, 2021 5:54 pm

התפללתי בבית כנסת מסויים וכשהייתי באמצע ברכות ק"ש אמר מישהו קדיש. ראיתי שאומר הקדיש הוא ממוצא אתיופי ולא ידוע לי כמובן האם הוא יהודי בוודאות... האם מותר לי להפסיק באמצע ברכות ק"ש לעניית אמן יהא שמיה רבא על הספק?

לבי במערב
הודעות: 8261
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי לבי במערב » ב' דצמבר 27, 2021 7:45 pm

כיון שנאמן הוא להעיד על עצמו כי יהודי כשר הוא - אין כאן ספק כלל, ולא הצריכו חקו"ד אלא לענין גטין וקדושין.

עזריאל ברגר
הודעות: 10826
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' דצמבר 27, 2021 8:35 pm

לבי במערב כתב:כיון שנאמן הוא להעיד על עצמו כי יהודי כשר הוא - אין כאן ספק כלל, ולא הצריכו חקו"ד אלא לענין גטין וקדושין.

א. מי אמר שהוא נאמן?
ב. האם הוא יכול להעיד על עצמו? האם הוא יודע משהו שאתה לא יודע עליו?!

בחפשי כותב
הודעות: 175
הצטרף: ב' אוגוסט 30, 2021 6:04 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי בחפשי כותב » ב' דצמבר 27, 2021 9:17 pm

דרומי כתב:התפללתי בבית כנסת מסויים וכשהייתי באמצע ברכות ק"ש אמר מישהו קדיש. ראיתי שאומר הקדיש הוא ממוצא אתיופי ולא ידוע לי כמובן האם הוא יהודי בוודאות... האם מותר לי להפסיק באמצע ברכות ק"ש לעניית אמן יהא שמיה רבא על הספק?

זה לשון השו"ע (או"ח סימן סו סעיף א): "בין הפרקים שואל בשלום אדם נכבד, ומשיב שלום לכל אדם [מפני דרכי שלום (שו"ע הרב). ובביאור הלכה (ד"ה לכל אדם) כתב: "עיין בא"ר במה שהביא בשם הרמב"ם מוכח דלעכו"ם בודאי מותר להשיב. ואם הוא גברא אלמא הוא בכלל מפני היראה"]. ובאמצע שואל בשלום מי שהוא ירא ממנו, כגון אביו או רבו, או מי שהוא גדול ממנו בחכמה וכ"ש מלך או אנס, ומשיב שלום לאדם נכבד ואפילו באמצע הפסוק, חוץ מפסוק שמע ישראל ובשכמל"ו שלא יפסיק בהם כלל, אם לא מפני מי שירא שמא יהרגנו".

ולפי"ז אף לצד הספק שהוא נכרי, מ"מ בין הפרקים אולי מותר להפסיק, מפני דרכי שלום. ועיין רמ"א (או"ח סימן רטו סעיף ב): "ועונין אמן אחר עכו"ם אם שמע כל הברכה מפיו".

ואם עלול ההוא גברא לעשות מעשי אלימות כשיבחין שמחשבים אותו לנכרי, אולי רשאי גם להפסיק באמצע פרק.

לבי במערב
הודעות: 8261
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי לבי במערב » ג' דצמבר 28, 2021 2:25 am

עזריאל ברגר כתב:א. מי אמר שהוא נאמן?
ב. האם הוא יכול להעיד על עצמו? האם הוא יודע משהו שאתה לא יודע עליו?!
א. סוגיא ערוכה היא ביבמות (מה, ב ואילך. וראה תוד"ה במוחזק - שם מז, א), והאריכו הפוסקים בכ"ז.
ב. אין צורך בידיעה ייחודית, מלבד הענין הפשוט - כי יהודי בן יהודים הוא (או שהתגייר כהלכה).

כדי שלא יפוק ח"ו חורבא מינה, אדגיש שוב: כ"ז אינו אמור אלא גבי שאר מצוות, לבד מגטין וקדושין.
כמובן, יש חולקים ומצריכים עדות לכל מילי, אך [כמדומה ש]ההלכה הרווחת היא כדאמרן.

עובדיה חן
הודעות: 1571
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עובדיה חן » ד' דצמבר 29, 2021 9:52 am

השבוע נכנסתי לאיזה בית כנסת חדש וראיתי שהנוחיות[בי"כ] נמצא בצד מזרח, סמוך ונראה לארון הקודש ,היה לי מוזר,האם יש בעיה הלכתית עם העניין?

ערוגת הבושם
הודעות: 6
הצטרף: ה' נובמבר 11, 2021 3:36 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי ערוגת הבושם » ד' דצמבר 29, 2021 9:15 pm

מעשה שהיה בחג הסוכות - לפני כעשור שנים - בעודי צעיר כאשר התארחתי בביתו של סבי שליט"א ואחר שבירך בשעת סעודתו: "לישב בסוכה" כדין תורה, מבלי דעת שהגג שממעל לסוכתו הבנויה, היו סגורות, - האם צריך לשוב ולברך?

ראיתי בספר מנחת אפרים להגר"א פדוא שליט"א אב"ד לונדון חליפות מכתבים עם הג"ר יחזקאל ראטא זצ"ל אב"ד קאלסבורג בשאלה זו ממש

מה שנכון נכון
הודעות: 10883
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ד' דצמבר 29, 2021 9:35 pm

ערוגת הבושם כתב:מעשה שהיה בחג הסוכות - לפני כעשור שנים - בעודי צעיר כאשר התארחתי בביתו של סבי שליט"א ואחר שבירך בשעת סעודתו: "לישב בסוכה" כדין תורה, מבלי דעת שהגג שממעל לסוכתו הבנויה, היו סגורות, - האם צריך לשוב ולברך?

ראיתי בספר מנחת אפרים להגר"א פדוא שליט"א אב"ד לונדון חליפות מכתבים עם הג"ר יחזקאל ראטא זצ"ל אב"ד קאלסבורג בשאלה זו ממש

ראה מ"ב סו"ס תרלט.

ערוגת הבושם
הודעות: 6
הצטרף: ה' נובמבר 11, 2021 3:36 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי ערוגת הבושם » ד' דצמבר 29, 2021 10:11 pm

מה שנכון נכון כתב:
ערוגת הבושם כתב:מעשה שהיה בחג הסוכות - לפני כעשור שנים - בעודי צעיר כאשר התארחתי בביתו של סבי שליט"א ואחר שבירך בשעת סעודתו: "לישב בסוכה" כדין תורה, מבלי דעת שהגג שממעל לסוכתו הבנויה, היו סגורות, - האם צריך לשוב ולברך?

ראיתי בספר מנחת אפרים להגר"א פדוא שליט"א אב"ד לונדון חליפות מכתבים עם הג"ר יחזקאל ראטא זצ"ל אב"ד קאלסבורג בשאלה זו ממש

ראה מ"ב סו"ס תרלט.

יש"כ שהבאתם דברי הביכו"י שמובא במ"ב שם שצריך לחזור ולברך, אמנם הג"ר יחזקאל ראטא סבירא ליה שזה דומה למה שכתב בתו"ש סי' י"ט ובשמלה חדשה שמי שבירך על שחיטות הרבה ונתנבלה אחת מהן אפילו הראשונה לא הוי הפסק, כיון דזה מיקרי עוסק באותו ענין, וכן כאן בסוכה כיון שחשב שמקיים מצות סוכה אינו צריך לחזור ולברך, אבל אב"ד לונדון חולק עליו להחזיק דברי הביכו"י לחזור לברך.

עושה חדשות
הודעות: 10926
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' ינואר 04, 2022 2:30 pm

עושה חדשות כתב:כידוע, לגבי מלאכת שבת יש קולא בבנין וסתירה בכלים לעומת בנין וסתירה בקרקע, אבל כתבו הפוסקים שכלי בגודל מ' סאה ה"ה כקרקע. לא ראיתי כרגע התייחסות מפורשת, מה הדין כלי שהוא פחות ממ' סאה אבל כובדו קובעו, (כגון תנורים שלנו העומדים על הקרקע), או לאידך גיסא כלי שהוא מ' סאה אבל רגיל להיות נייד (כמו לול של תינוק). אינני יודע אם זה שאלה בהל' כלי לטומאה, או שהגדרים חלוקים לענין שבת. (והרי בכלי מתכת אין חילוק במ' סאה, ולא כ"כ לגבי שבת). אודה למי שיעזור.

האו"ז בהל' שבת סי' עח כ' "וכן הא דתנן שובר אדם את החבית אם הוא של עץ צריך שלא תהא מחזקת ארבעים סאה בלח".

יבנה
הודעות: 3047
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יבנה » ג' ינואר 04, 2022 4:13 pm

עושה חדשות כתב:
עושה חדשות כתב:כידוע, לגבי מלאכת שבת יש קולא בבנין וסתירה בכלים לעומת בנין וסתירה בקרקע, אבל כתבו הפוסקים שכלי בגודל מ' סאה ה"ה כקרקע. לא ראיתי כרגע התייחסות מפורשת, מה הדין כלי שהוא פחות ממ' סאה אבל כובדו קובעו, (כגון תנורים שלנו העומדים על הקרקע), או לאידך גיסא כלי שהוא מ' סאה אבל רגיל להיות נייד (כמו לול של תינוק). אינני יודע אם זה שאלה בהל' כלי לטומאה, או שהגדרים חלוקים לענין שבת. (והרי בכלי מתכת אין חילוק במ' סאה, ולא כ"כ לגבי שבת). אודה למי שיעזור.

האו"ז בהל' שבת סי' עח כ' "וכן הא דתנן שובר אדם את החבית אם הוא של עץ צריך שלא תהא מחזקת ארבעים סאה בלח".

לענין מוקצה וטמאה:
תלמוד בבלי מסכת שבת דף לה עמוד א
וחילופה בחלתא, דאמר רבה: חלתא בת תרי כורי שרי לטלטולה, ובת תלתא כורי אסור לטלטולה. ורב יוסף אמר: בת תלתא כורי נמי שרי, בת ארבעה כורי אסור. אמר אביי: בעי מיניה דמר בשעת מעשה, ואפילו בת תרי כורי לא שרא לי, כמאן - כהאי תנא, דתנן: כוורת הקש וכוורת הקנים ובור ספינה אלכסנדרית, אף על פי שיש להם שולים והן מחזיקות ארבעים סאה בלח שהן כוריים ביבש - טהורים. אמר אביי: שמע מינה - האי גודשא תילתא הוי.
רש"י מסכת שבת דף לה עמוד א
טהורין - דאיתקש כלי עץ לשק דמיטלטל מלא וריקן, וזה אינו מיטלטל מלא - דגדול יותר מדאי, ואם יטלטלוהו - ישבר בידיהם.

שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שח סעיף ב
כל כלי, אפי' הוא גדול וכבד הרבה, לא נתבטל שם כלי ממנו לא מפני גדלו ולא מפני כבדו.

אשרי יושבי ביתך
הודעות: 1798
הצטרף: ב' מרץ 16, 2020 1:29 pm

שימוש בכלי המקדש בעת אכילת הקרבנות

הודעהעל ידי אשרי יושבי ביתך » ד' ינואר 19, 2022 6:33 pm

ראיתי בגליון 'מים חיים' להגרי"א דינר שליט"א שאלה זו, ותן לחכם ויחכם:
קבצים מצורפים
גליון מים חיים, גליון 459.PNG
גליון מים חיים, גליון 459.PNG (73.17 KiB) נצפה 2747 פעמים

איתן נוי
הודעות: 886
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

"מלכודת נדנדה" ללכידת עכברים

הודעהעל ידי איתן נוי » ד' ינואר 19, 2022 10:57 pm

"מלכודת נדנדה" ללכידת עכברים הממעטת בצער העכבר אך עולה פי 3 ממלכודות פשוטות.
האם צריך להוציא ע"כ יותר כסף?

כדכד
הודעות: 6404
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי כדכד » ה' ינואר 20, 2022 12:47 am

לא
צער בע"ח הוא רק כשזה לא לצורך האדם
אין אדם חייב להוציא כסף בשביל שהעכבר יצטער פחות

עושה חדשות
הודעות: 10926
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' ינואר 20, 2022 2:23 pm

איסור מבטל כלי מהיכנו, לכאו' זה גם כשמבטל כלי של חבירו, (ואף שאינו נעשה 'בסיס' משום כך, מ"מ האיסור של בטכמ"ה אינו מותנה בחלות האיסור של בסיס). מה הדין במניח מוקצה על כלי של גוי? לפו"ר לא מצאתי.

איתן נוי
הודעות: 886
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי איתן נוי » ה' ינואר 20, 2022 2:38 pm

כדכד כתב:לא
צער בע"ח הוא רק כשזה לא לצורך האדם
אין אדם חייב להוציא כסף בשביל שהעכבר יצטער פחות


מדוע לא, הלוא צעב"ח דאורייתא ולמה לא נומר שיש להדר במצוה זו כדי לצער כמה שפחות?

כדכד
הודעות: 6404
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי כדכד » ה' ינואר 20, 2022 3:27 pm

משום שהגדרת האיסור היא רק כשאין זה לצורך האדם.
מפורש כן בראשונים

איתן נוי
הודעות: 886
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי איתן נוי » ה' ינואר 20, 2022 3:50 pm

כדכד כתב:משום שהגדרת האיסור היא רק כשאין זה לצורך האדם.
מפורש כן בראשונים

מדוע א"כ בשחיטה דקדקה התורה שלא יהיה כל פגם בסכין, הלוא זה לצורך האדם?


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 127 אורחים

cron