מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

"מוקצה דאוריתא הוא"?

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
כדכד
הודעות: 6404
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

"מוקצה דאוריתא הוא"?

הודעהעל ידי כדכד » ה' מאי 12, 2022 11:31 am

אני מחפש ראשונים הכותבים, לפחות בדעת חלק מהאמוראים, שמוקצה דאורייתא, אולי מדכתיב והכינו את אשר יביאו.
או אחרונים הכותבים כן, עכ"פ בדעת חלק מהראשונים
או סיכום מסודר של סוגייא זו

אשרי יושבי ביתך
הודעות: 1804
הצטרף: ב' מרץ 16, 2020 1:29 pm

Re: "מוקצה דאוריתא הוא"?

הודעהעל ידי אשרי יושבי ביתך » ה' מאי 12, 2022 12:06 pm

מצאתי את זה, אולי יועיל למר:
קבצים מצורפים
9106.pdf
(109.74 KiB) הורד 28 פעמים

כדכד
הודעות: 6404
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: "מוקצה דאוריתא הוא"?

הודעהעל ידי כדכד » ה' מאי 12, 2022 12:21 pm

תודה רבה
בודאי שזה עוזר לי מאד
אמנם אם יש עוד חומר בענין אשמח
נערך לאחרונה על ידי כדכד ב ה' מאי 12, 2022 5:03 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

עזריאל ברגר
הודעות: 10826
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: "מוקצה דאוריתא הוא"?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' מאי 12, 2022 2:18 pm

מה שזכור לי משו"ע הרב, בקצרה:
א. טלטול מוקצה - עיקרו מדרבנן, ומקילים בו בשעת הצורך, ובפרט כשמדובר על טלטול כלאחר יד, או ע"י גוי (ובפרט לצורך מצוה) וכו'.
ב. שימוש בגופו של מוקצה (לאכלו, או להסיק בו ולהתחמם מהאש וכיו"ב) - חמור יותר, שאין מקילים בו כ"כ (אולי חוץ מחולה ממש, ואינני זוכר בדיוק), מפני שדינו כמו "מאכלות אסורות" שלא ממהרים להקל בהם.
ג. דבר שהוכן בשבת ליו"ט שאחריו או ביו"ט לשבת שאחריו (ביצה שנולדה ביו"ט שלאחר השבת, או בשבת שלאחר יו"ט, וכן "שיורי הלפידים" וכיו"ב) - רק הוא אסור מדאורייתא (אחת הנפק"מ שהוא מביא בהלכות יו"ט בין יו"ט שחל לאחר השבת לבין יו"ט שחל באמצע השבוע - הוא האם אפשר לסמוך על נכרי מסיח לפי תומו ואומר שהביצה נולדה מלפני החג והשבת, שבדאורייתא אין סומכים עליו, אבל בדרבנן סומכים).

אליהו חיים
הודעות: 675
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: "מוקצה דאוריתא הוא"?

הודעהעל ידי אליהו חיים » ה' מאי 12, 2022 4:13 pm

עזריאל ברגר כתב:מה שזכור לי משו"ע הרב, בקצרה:
א. טלטול מוקצה - עיקרו מדרבנן, ומקילים בו בשעת הצורך, ובפרט כשמדובר על טלטול כלאחר יד, או ע"י גוי (ובפרט לצורך מצוה) וכו'.
ב. שימוש בגופו של מוקצה (לאכלו, או להסיק בו ולהתחמם מהאש וכיו"ב) - חמור יותר, שאין מקילים בו כ"כ (אולי חוץ מחולה ממש, ואינני זוכר בדיוק), מפני שדינו כמו "מאכלות אסורות" שלא ממהרים להקל בהם.
ג. דבר שהוכן בשבת ליו"ט שאחריו או ביו"ט לשבת שאחריו (ביצה שנולדה ביו"ט שלאחר השבת, או בשבת שלאחר יו"ט, וכן "שיורי הלפידים" וכיו"ב) - רק הוא אסור מדאורייתא (אחת הנפק"מ שהוא מביא בהלכות יו"ט בין יו"ט שחל לאחר השבת לבין יו"ט שחל באמצע השבוע - הוא האם אפשר לסמוך על נכרי מסיח לפי תומו ואומר שהביצה נולדה מלפני החג והשבת, שבדאורייתא אין סומכים עליו, אבל בדרבנן סומכים).

כעין סיכום זה ממש בח' חתם סופר מהדו"ת ביצה בפתיחה ורק דכתב דדרגא ב' קרוב לדאורייתא או דאורייתא ממש ואסמכוהו אקרא והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו וכו' [והוא אמנם מחודש מאוד].

כדכד
הודעות: 6404
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: "מוקצה דאוריתא הוא"?

הודעהעל ידי כדכד » ה' מאי 12, 2022 5:08 pm

תודה רבה לכולם
עזרתם לי מאד
איפה השועה"ר מדבר בזה?

עליך עיננו
הודעות: 776
הצטרף: ג' יוני 16, 2020 9:54 pm

Re: "מוקצה דאוריתא הוא"?

הודעהעל ידי עליך עיננו » ה' מאי 12, 2022 8:23 pm

המהרש"א (ביצה ג' ע"ב) מביא מהתוס' ישנים שזה כעין דאוריתא

עושה חדשות
הודעות: 10928
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: "מוקצה דאוריתא הוא"?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' מאי 13, 2022 5:17 pm

אשרי יושבי ביתך כתב:מצאתי את זה, אולי יועיל למר:
מסתמא נכדו של הרבני וכו' יוסף פרקש מהעיר היידובסרמן.


שערי אורה [שטרנבוך].png
שערי אורה [שטרנבוך].png (116.6 KiB) נצפה 208 פעמים

עזריאל ברגר
הודעות: 10826
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: "מוקצה דאוריתא הוא"?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' מאי 15, 2022 6:36 pm

כדכד כתב:תודה רבה לכולם
עזרתם לי מאד
איפה השועה"ר מדבר בזה?

א. מקור החילוק בין שימוש בגוף המוקצה לבין טלטול המוקצה - תקט, טז, ובהוצאה החדשה ציינו למקורות נוספים. ראוי לציין כי איסור שימוש בגוף המוקצה - לא הותר כלל ביו"ט, "ואפילו עבר או שכח ונתן לתוך פיו אסור לבלוע אלא יפלוט מיד כדין כל מאכלות אסורות" (ריש סימן תקט"ו). ויש דיון (קו"א תקז, ס"ק ד) אם התירו להסיק לחולה בעצי מוקצה, אפילו על ידי גוי. משא"כ איסור טלטול מוקצה - הותר לצורך אוכל נפש במקרים מסוימים ובהגבלות מסוימות. וע"י גוי - הותר כמעט לגמרי (ובפרט לצורך מצוה וכיו"ב), כמובא כל זה בפוסקים.
ב. מקור החילוק בין מוקצה לבין גזירת כלים (שמלאכתם להיתר/לאיסור) - שח, טז-יז.
ג. קיים אשכול ארוך בענין זה - viewtopic.php?f=17&t=34138
כל המראי מקומות בהודעתי זאת - הם לשו"ע הרב.

כדכד
הודעות: 6404
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: "מוקצה דאוריתא הוא"?

הודעהעל ידי כדכד » ב' מאי 16, 2022 6:03 pm

ג שבהודעה האחרונה שייך לב' שבהודעה האחרונה ועל שניהם לא שאלתי.
שאלתי היתה אם יש מי שסובר שמוקצה מדאורייתא ועל כך ענה הרב עזריאל מהשועה"ר לחלק בין סוגי המוקצה ורק מה שחלא הי' מוכן אסור מדאוריתא.
איפה השועה"ר כותב שדבר שלא היה מוכן איסורו מדאורייתא?

עזריאל ברגר
הודעות: 10826
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: "מוקצה דאוריתא הוא"?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' מאי 17, 2022 1:37 pm

כדכד כתב:איפה השועה"ר כותב שדבר שלא היה מוכן איסורו מדאורייתא?

סימן תקיג בתחילתו (ושם בסעיף ג' כותב שהביצה אסורה בטלטול כתוצאה מאיסור אכילתה).
ושם בסעיף טו כותב את החילוק שהזכרתי לעיל (לגבי לסמוך על נכרי המסיח לפי תומו, ומעניין שהוא התייחס לשאלת יו"ט שני שחל אחר השבת, ולא לשאלת שבת שחלה אחרי יו"ט שני, שמסברא דינם זהה, ויש לפלפל).

כדכד
הודעות: 6404
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: "מוקצה דאוריתא הוא"?

הודעהעל ידי כדכד » ג' מאי 17, 2022 5:26 pm

תודה רבה

עושה חדשות
הודעות: 10928
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: "מוקצה דאוריתא הוא"?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' מאי 18, 2022 2:19 pm

מעל"ע. להאוסרים שימוש במוקצה כגון ישיבה על אבנים, וכפי שנקט הרעק"א בסי' שכה בדעת הרשב"א, דמה לי סומך כרעי המטה או שסומך עצמו עליו, איך מותר ללכת בשבת על חול ואבנים ועשבים, וכי הם אינם מוקצה?

אשרי יושבי ביתך
הודעות: 1804
הצטרף: ב' מרץ 16, 2020 1:29 pm

Re: "מוקצה דאוריתא הוא"?

הודעהעל ידי אשרי יושבי ביתך » א' מאי 22, 2022 3:34 pm

עושה חדשות כתב:מעל"ע. להאוסרים שימוש במוקצה כגון ישיבה על אבנים, וכפי שנקט הרעק"א בסי' שכה בדעת הרשב"א, דמה לי סומך כרעי המטה או שסומך עצמו עליו, איך מותר ללכת בשבת על חול ואבנים ועשבים, וכי הם אינם מוקצה?

ברשב"א לא כתוב שאסור לשבת על אבן, אלא רק כתב דהא דאין מדליקין בפתילה של מוקצה משום דחשיב כמשתמש במוקצה. ואע"פ שאין מטלטל את זה – מ"מ אסור. וגם לסמוך כרעי המיטה על המוקצה – אסור, כי עושה מעשה בגוף המוקצה.

וכבר תמהו ע"ז באחרונים מכמה מקומות, ראה בבית הלוי (ח"א סי' יב) שהקשה מכמה מקומות דחזינן דמותר להשתמש במוקצה, וראה עוד בקה"י (ביצה סי' ד) שכתב לייסד בדעת הרשב"א דיש ב' סוגי מוקצה, יש מוקצה מצד שזה לא מוכן – וזה אסור בין לר' יהודה ובין לר"ש, ורק נח' מה נקרא מוכן ומה לא מוכן. אבל דבר שלא מוכן לכו"ע אסור להשתמש, לדעת הרשב"א. וע"ז כתב את דבריו. אבל בסוג מוקצה של עצים ואבנים – דהמוקצה לא בגלל שזה לא מוכן, אלא בגלל שזה לא כלי, בזה גם ר"ש מודה דזה מוקצה אפי' שזה מוכן – משום דזה לא כלי. ובזה הרשב"א לא כתב שאסור להשתמש, יעו"ש. וע"ע בארחות שבת (ח"ב מילואים בסוה"ס, אות ח).


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 57 אורחים