פורום אוצר החכמה

אוצר החכמה כתב:איך יצא לך בעל תריס=259

אוצר החכמה כתב:אני מבין מזריזות הגימטריאות פה שאתם משתמשים בתכנה שלי, כה לחי.

גילוי כתב:הרב א"ס – "סדר אותיות הא-ב לא היה חד משמעי כגון אותיות פ וע' ולכן לפעמים ע' קודמת לפ'- [ע"ד הדרש נאמרו בזה טעמים, אבל ע"ד הפשט הביאור הוא כנ"ל] וא"כ אין כל מקום לגימטרייה"

והנה "גימטרייה" אינה המצאת מאוחרת אלא היא מופיעה כבר בחז"ל, ולכן יתכן שהרב הנ"ל החולק על חז"ל הרי דינו כאפיקורס

פשוטה של משנה כתב:לגופם של דברים יש להעיר על התפתחות במושג גימטריא, כי בחז"ל לא מצאנוהו אלא ביחס למספר, כלומר גרתי = 613, יהיה = 30, זה = 12, וכיו"ב, ורק בראשונים [כנראה מהרוקח] התחדש המושג גימטריא בין שתי מילים כגון בן גימטריא כלב וכיו"ב.

פשוטה של משנה כתב:מציאה יפה
אך עדיין אפשר לומר שלא היה בזה שימוש רווח כמו בתקופות מאוחרות, ובכל מקרה לא דרשו פסוקים עם גימטריות מסוג זה.

איש רגיל כתב:

פשוטה של משנה כתב:מציאה יפה
אך עדיין אפשר לומר שלא היה בזה שימוש רווח כמו בתקופות מאוחרות, ובכל מקרה לא דרשו פסוקים עם גימטריות מסוג זה.

רווח או לא, אך גם דוגמאות מועטות מלמדות ששימוש כזה בגימטריה אינו המצאה של אף אחד. מלבד שיש עוד כמה פעמים בחז"ל גימטריה מסוג זה.

פשוטה של משנה כתב:

איש רגיל כתב:

פשוטה של משנה כתב:מציאה יפה
אך עדיין אפשר לומר שלא היה בזה שימוש רווח כמו בתקופות מאוחרות, ובכל מקרה לא דרשו פסוקים עם גימטריות מסוג זה.

רווח או לא, אך גם דוגמאות מועטות מלמדות ששימוש כזה בגימטריה אינו המצאה של אף אחד. מלבד שיש עוד כמה פעמים בחז"ל גימטריה מסוג זה.

העובדה הפשוטה היא שכשמשתמשים בסוג גימטריא כזו אפשר להגיע לעושר עצום של רעיונות והשוואות כמו שמוכח מבעל הטורים, וכל הבקי קצת בספרי קבלה יודע כמה תלי תילים של דברים הוציאו מכוח גימטריות אלו.
לעומת זאת חז"ל השתמשו בסוג מאד מצמצם של גימטריות [כלומר רק כשביקשו מספר מסויים כגון 30 יום לנזירות אזי למדו כם -בדרך אסמכתא- מהמילה שזהו מספרה], וזה מראה שלא ראו בגימטריות מהסוג הנ"ל מקור סמכותי כלשהו, ולא עשו בו שום שימוש תורני אלא רק בתור מליצת לשון נאה כגון מנחם הוא צמח. בינה זאת!

פשוטה של משנה כתב:כבר ציינתי שספרי קבלה עושים שימוש נרחב מאד בגימטריות ללמוד מהם דברים רבים מאד.

איש רגיל כתב:

פשוטה של משנה כתב:כבר ציינתי שספרי קבלה עושים שימוש נרחב מאד בגימטריות ללמוד מהם דברים רבים מאד.

נסתפק בחמש דוגמאות.

פשוטה של משנה כתב:

איש רגיל כתב:

פשוטה של משנה כתב:כבר ציינתי שספרי קבלה עושים שימוש נרחב מאד בגימטריות ללמוד מהם דברים רבים מאד.

נסתפק בחמש דוגמאות.

למה תטריח עלי בדבר שהינך יכול לעשות בעצמך.
בחיפוש בספר עץ חיים לרח"ו מצאתי למעלה מ2500 גימטריות, כמדומה שזה אומר הרבה על חשיבות הגימטריא בקבלה.

איש רגיל כתב:חשיבות כן, השאלה אם גם דרשות הלכתיות.

וקדמני הרב אלכסנדר וימפן.

אלף אלפים כתב:

איש רגיל כתב:חשיבות כן, השאלה אם גם דרשות הלכתיות.

וקדמני הרב אלכסנדר וימפן.

האם אצל המקובלים יש חשיבות פחותה למעשה מרכבה מלדרשה הלכתית, ובפרט שהדרשות הם לא מקור כשיטת רבינו יצחק אייזיק הלוי

אלכסנדר וימפן כתב:

אלף אלפים כתב:

איש רגיל כתב:חשיבות כן, השאלה אם גם דרשות הלכתיות.

וקדמני הרב אלכסנדר וימפן.

האם אצל המקובלים יש חשיבות פחותה למעשה מרכבה מלדרשה הלכתית, ובפרט שהדרשות הם לא מקור כשיטת רבינו יצחק אייזיק הלוי

ומי אמר שבמעשה מרכבה הדרשות הן מקור?

אלף אלפים כתב:ולכן כתב רבינו פשוטה לחלק את דעת המקובלים מדעת רז"ל, ההסבר בזה הוא לפי השקפתו של כל א' וא'.

אלכסנדר וימפן כתב:

אלף אלפים כתב:ולכן כתב רבינו פשוטה לחלק את דעת המקובלים מדעת רז"ל, ההסבר בזה הוא לפי השקפתו של כל א' וא'.

לא הבנתי את המשפט

אלף אלפים כתב:

אלכסנדר וימפן כתב:

אלף אלפים כתב:ולכן כתב רבינו פשוטה לחלק את דעת המקובלים מדעת רז"ל, ההסבר בזה הוא לפי השקפתו של כל א' וא'.

לא הבנתי את המשפט

שחז"ל לא הרבו בגימטריות והמקובלים כן, וממה נפשך בין אם הדרשה היא המקור ובין אם לא יש כאן חילוק [או מחלוקת] בתוקפה של גימטריא, באתי לדחות את החילוק בין דרשה הלכתית לקבלית.

אלכסנדר וימפן כתב:המקובלים הרבו בהרבה רמזים שחז"ל לא הרבו בהם. בכל העניין של קבלה חז"ל לא הרבו, אז מה?

אלף אלפים כתב:

אלכסנדר וימפן כתב:המקובלים הרבו בהרבה רמזים שחז"ל לא הרבו בהם. בכל העניין של קבלה חז"ל לא הרבו, אז מה?

עדיין לא הסברת למה הגימטריות הם מקור לקבלה ולא להלכה, לדידי לא קשיא כל כך, יש לי שאלות גדולות יותר, אבל השגה על פשוטה של משנה אין כאן

אלכסנדר וימפן כתב:ומי אמר שבמעשה מרכבה הדרשות הן מקור?

אלכסנדר וימפן כתב:

אלף אלפים כתב:

אלכסנדר וימפן כתב:המקובלים הרבו בהרבה רמזים שחז"ל לא הרבו בהם. בכל העניין של קבלה חז"ל לא הרבו, אז מה?

עדיין לא הסברת למה הגימטריות הם מקור לקבלה ולא להלכה, לדידי לא קשיא כל כך, יש לי שאלות גדולות יותר, אבל השגה על פשוטה של משנה אין כאן

אלכסנדר וימפן כתב:ומי אמר שבמעשה מרכבה הדרשות הן מקור?

למה הגימטריות משמשות למה שהן משמשות בקבלה ולא בהלכה, לדידי לא קשיא כל כך, יש לי שאלות גדולות יותר, אבל השגה על פשוטה של משנה אין כאן

אלכסנדר וימפן כתב:קבלה מתעסקת ברמזים באופן כללי יותר מההלכה. אתה שואל למה זה ככה?

אלף אלפים כתב:יש לי חמישה הסברים ליישב זאת [גוזמא בעלמא]

פשוטה של משנה כתב:ההשערה המסתברת היא שהקבלה מייחסת חשיבות מיסטית לאותיות וממילא גם למספרים שהם מייצגים, ולעומת זאת ההלכה מתייחסת לתכנים העולים מן המילים ולמילים ולאותיות כשלעצמם אין חשיבות אוטונומית, ודו"ק.
הבדל זה גרם גם למשל לכך שהמקובלים [כולל האר"י] אומרים שלימוד הזהר יש בו תועלת מרובה גם למי שאינו מבין מילה וחצי מילה, מה שמעולם לא נאמר מפי בעלי ההלכה על לימוד המשנה והתלמוד, וזה מחמת משנ"ת שהמקובלים מוצאים חשיבות אוטונומית במילים והאותיות גם בלי התכנים העולים מהם.

בברכה המשולשת כתב:

פשוטה של משנה כתב:ההשערה המסתברת היא שהקבלה מייחסת חשיבות מיסטית לאותיות וממילא גם למספרים שהם מייצגים, ולעומת זאת ההלכה מתייחסת לתכנים העולים מן המילים ולמילים ולאותיות כשלעצמם אין חשיבות אוטונומית, ודו"ק.
הבדל זה גרם גם למשל לכך שהמקובלים [כולל האר"י] אומרים שלימוד הזהר יש בו תועלת מרובה גם למי שאינו מבין מילה וחצי מילה, מה שמעולם לא נאמר מפי בעלי ההלכה על לימוד המשנה והתלמוד, וזה מחמת משנ"ת שהמקובלים מוצאים חשיבות אוטונומית במילים והאותיות גם בלי התכנים העולים מהם.

לא פשוט כלל...
ויעויין בהרחבה בספרם של מע"כ ידידי הרב שלמה אליעזר גליקסברג והרב שלמה אליעזר קסירר, מסיני ללשכת הגזית.

אוצר החכמה כתב:אכן רעיון מצויין. מעין זה מצאנו שרש"י ז"ל בעקבות חז"ל התקשה בפרשת בראשית שכתוב אחד אומר שהקב"ה עשה את האשה מהצלע ומצד שני בהמשך כתוב זכר ונקבה בראם ותירצו תירוצים שונים. אבל בספרו המצויין של יוליוס ולהויזן, כתב בזה תשובה פשוטה, שפשוט עורך מאוחר שלא שם לבו לנוסח הראשון שילב בזה נוסח אחר שמצא, שידוע שאצל הכנענים היו שתי מסורות בדבר.

ג"א הקטן מצאתי שהרבה מאד מהקשיים שהתקשו בהם חז"ל, ויישבו יישובים שונים ואף המציאו הלכות מחמת כן, אפשר ליישב בדרך פשוטה זו, רק כנראה שמחמת חוסר הבנתם וחכמתם לא עמדו על כך.

פשוטה של משנה כתב:אם רעיון זה הוא אפיקורסי בעיניך עד כדי השוואתו לבקורת המקרא אז מה תאמר על דברי הכוזרי על השיבושים שנפלו בתנ"ך ולא רצו לתקנם מחמת שנשתרשו ונתן שם דוגמא 'אשר לא נשא לשוא נפשי' שאין זה מובן וצ"ל 'נפשו', וכן 'צדו צעדינו' שצ"ל 'צרו'.
בכלל הייתי מציע לכל חברי הפורום הנכבדים להיזהר מהחלת שם אפיקורס על כל המעלה דעה לא מקובלת בציבור החרדי, שכן פעמים הרבה מצינו לרבותינו הראשונים שלא החזיקו בדעות חרדיות ממש בלשון המעטה.

ספר הכוזרי מאמר ג
כז. אמר החבר: ומה תאמר באות שתמצא בספרים בחלוף ההקשה, כמו צדו צעדינו +איכה ד' י"ח+ התראה שהוא צרו, ואשר לא נשא לשוא נפשי +תהלים כ"ד ד'+ ישיבוהו נפשו, וזולת זה הרבה שלא נוכל לספרם.

כח. אמר הכוזרי: אם תשלוט ההקשה על אלה והדומה להם, תשנה הספרים כולם, באותיות תחלה, ואחר כן במלות, ואחר כן בחבורים, ואחר כן בנקוד, ואחר כן בטעמים, וישתנו הענינים, וכמה פסוקים יכול האדם להעתיק עניניהם אל הפכם בהעתקת אחד מאלה המסורות, כ"ש כולם.

בדל זה גרם גם למשל לכך שהמקובלים [כולל האר"י] אומרים שלימוד הזהר יש בו תועלת מרובה גם למי שאינו מבין מילה וחצי מילה, מה שמעולם לא נאמר מפי בעלי ההלכה על לימוד המשנה והתלמוד

אוצר החכמה כתב:

בדל זה גרם גם למשל לכך שהמקובלים [כולל האר"י] אומרים שלימוד הזהר יש בו תועלת מרובה גם למי שאינו מבין מילה וחצי מילה, מה שמעולם לא נאמר מפי בעלי ההלכה על לימוד המשנה והתלמוד

איני יודע כוונתך. הגמרא בע"ז אומרת לעולם ליגרס איניש ואע"ג דלא ידע מאי קאמר. אמנם השו"ע הרב מצדד שזה דווקא בתורה שבכתב ולא שבע"פ (זה קצת קשה מהלשון ליגרס) אבל לעניינינו זה אותו דבר.

פשוטה של משנה כתב:

בברכה המשולשת כתב:

פשוטה של משנה כתב:ההשערה המסתברת היא שהקבלה מייחסת חשיבות מיסטית לאותיות וממילא גם למספרים שהם מייצגים, ולעומת זאת ההלכה מתייחסת לתכנים העולים מן המילים ולמילים ולאותיות כשלעצמם אין חשיבות אוטונומית, ודו"ק.
הבדל זה גרם גם למשל לכך שהמקובלים [כולל האר"י] אומרים שלימוד הזהר יש בו תועלת מרובה גם למי שאינו מבין מילה וחצי מילה, מה שמעולם לא נאמר מפי בעלי ההלכה על לימוד המשנה והתלמוד, וזה מחמת משנ"ת שהמקובלים מוצאים חשיבות אוטונומית במילים והאותיות גם בלי התכנים העולים מהם.

לא פשוט כלל...
ויעויין בהרחבה בספרם של מע"כ ידידי הרב שלמה אליעזר גליקסברג והרב שלמה אליעזר קסירר, מסיני ללשכת הגזית.

חבל שאינך טורח לציין ולו בקצרה מה לא פשוט.