פשוטה של משנה כתב:מגוחך לקורא לזה מגוחך
הרעיון של עורך מאוחר שלא מתמצא הוא מגוחך, והרעיון שחז"ל ורז"ל בלעו את הלאָקש מגוחך שבעתיים. (אני יודע שזה לא ישכנע אותך, אתה הרי טוען טיעונים בכיוון זה (אם כי עדינים יותר) מאז שהגעת לפורום. אולם הגע בעצמך, אם בכל הויכוחים שניהלת כולם אומרים שאתה טועה, אולי דוקא אתה הוא הטועה. ועוד, בשלמא לשיטתנו שלא חושדים באחרים בקלות בטעויות טפשיות, מובן שאנחנו לא חושדים גם בעצמנו (שהרי אנו הולכים בשיטה הלא חשודה), אבל אתה שחושד בקלות שאחרים שטועים, יש לך לחשוד שמא אתה טועה טעות טפשית).
פשוטה של משנה כתב: שמשורר העורך שיר על סדר א"ב יהפוך את הע' והפ' בצורה שרירותית
אף אחד לא טוען שזה שרירותי, פשוט מעלים תירוצים אחרים. וגם אם אין לך תי' אחר, זה לא הופך תירוצים מגוחכים להגיוניים.
פשוטה של משנה כתב:ובפרט שנמצא בחפירות סדר א' ב' כזה
אני לא יכול להתווכח על ממצאים שלא ראיתי, אבל אחר שראינו את הכושר/יושר האינטלקטואלי של אותם מבקרי מקרא ותלמוד בתחומים שאנו מבינים בהם, קשה כבר להאמין להם גם בתחום הממצאים והמסקנות הנגזרות מהם.
פשוטה של משנה כתב:הכוזרי לא אומר כלל מה שאתה מייחס לו, אלא שאם נגיה במקצת עלולים אנו לבוא לידי הגהה בדברים משמעותיים
הכוזרי לא אומר כלל מה שאתה מייחס לו. זה חלק מדבריו בהם בא לשלול את השיטה הקראית שמקבלת רק חלק מהמסורת, והוא אומר את מה שאני אמרתי, שלפקפק בחלק מהמסורת זה לפקפק בכולה, וא''א להגיה מסברא כי כנראה שאנחנו טועים ולא כל המסורת.
ובכלל, הרעיון שריה"ל אחז בהשקפות של ביקורת המקרא (בתוספת העוקץ "שלא אחז בהשקפות חרדיות"), מגוחך באותו גיחוך שבראש הדיבור.
פשוטה של משנה כתב:האמירה שבש"ס משתמשים בדרש והקבלה ברמז זה סתם מילים חסרות משמעות, כי אם לדרוש חסירות ויתירות זה לא רמז איני יודע רמז מהו. באופן שרירותי הלכת וחילקת שרמזי חז"ל נקראים דרש ורמזי המקובלים נקראים רמז.
האמת הפשוטה היא [שאינני תופס איך אתה וחביריך מתעלמים ממשנה מפורשת] שחז"ל התייחסו לגימטראות כפרפראות, ובתור שכאלו לא נתנו להם יחס כבוד יותר ממה שראוי לפרפראות של חכמה [וורטים בלע"ז], לעומת זאת המקובלים נתנו מקום של כבוד לגימטראיות, ואי אפשר לטעון שזה רק אסמכתא בעלמא [כמובן שהרעיון קדום לגימטריא בדיוק כמו שאצל חז"ל הרעיון בהכרח קודם לדרשה,
למה אתה נטפל לעניני מינוח (למרות שאלו המונחים המקובלים בציבור, וכשרוצים לדבר אחד עם השני צריך להשתמש באותה שפה), העובדה הברורה היא שהנסתר והנגלה עוסקים בתחומים שונים בתורה ובדרכי לימוד שונות, ולכן הקושיה שדרכי הלימוד של המקובלים לא שכיחות בש"ס היא קושיה של הבל.
פשוטה של משנה כתב:אבל מ"מ אין ספק שהמקובל רואה חיזוק משמעותי וכעין ראיה לרעיון מן הגימטריא, שאל"כ אין זה סביר שישקיע בזה כ"כ הרבה אנרגיות]
תודה על האיבחון הפסיכולוגי בגרוש שהענקת למקובלים בחינם, חסכת להם גרוש. אבל המתבונן בעינא פקיחא לא יכול להעלות על דעתו שהמקובלים לומדים משהו
מן הגימטריה, שאפשר לחבר על ידה כל דבר לכל דבר (וראה כמה דוגמאות משעשעות באשכול זה לעיל).
פשוטה של משנה כתב:שמא לוקה אתה בהבנת הנקרא, כתבתי בצורה ברורה שמותר ואף רצוי לפקפק בדבריו של הרב סמט כבדברי כל אדם, אך לא לכנותו אפיקורס ולהשוותו לוולהויזן, גם אם רעיון מסויים שלו אינו מוצא חן בעיניך, בדיוק כמו שלא תשווה את ר"ח קנייבסקי לשוטה הכפר גם אם משהו מסויים שהוא אומר יראה בעיניך כשטות גמורה.
נ.ב. לאחר מעשה נזכרתי שהרב סמט משתייך למזרחי, וממילא מותר ואף מצוה לבזותו ולהשפיל כבודו ככל האפשר, שהא בלא"ה אפיקורס הוא מחמת שלא זכה להשתייך לחוגי אנ"ש ומה לי אפיקורס קטן או גדול, ועל כן כל מה שכתבתי בטל ומבוטל...
חן חן לך על שפתחת לנו את ראשי התיבות א"ס וגילית לנו במי מדובר. אולם הדיון לא היה לגופו של א"ס האנונימי [שכעת אנו יודעים שכבודו במקומו מונח כגדול פרשני המקרא בדורנו], אלא לגופה של הטענה המטופשת שאימץ, שבאה לעקור דברים שאמרו חז"ל.
אני מבין שטענתו חביבה עליך, משום שיטתך בכהת"כ לפקפק במה שכתבו קודמיך. אבל כיון שניתן לפקפק בהכל, למה יגרע חלקו של הרא"ס ולא ינתן פתחון פה לחברי הפורום לפקפק בדבריו?
אסכם: 1. אתה הוא זה שהסטת את הדיון לכיון אד הומינם. 2. אפ"ה, לשיטתך שטעויות כאלו לא פוסלות את הגברא, אין מה למחות על כבודו.