פורום אוצר החכמה

ועוד על שאלה עז הנ"ל



ההיתר 'להגביל' הלוואה, האם הוא קיים כשההגבלה תימשך גם אחרי הפירעון? לכאו' מצאנו היתר כאשר מלווה לו ע"מ שלא ישתה שכרא מאותו הכסף עד שיפרע לו, אבל אם מלווה לו ע"מ שבכסף זה לעולם לא יקנה שיכרא וגם אחרי שיפרע את תמורתו, לכאו' יש כאן ריבית. (רק יהיה שייך הטעם השני המתבאר לעיל שהגבלה כזאת שהיא רצונו של הלווה אינה בגדר ריבית).

עט]

הרעק"א דע"ב כ' "אין פוסקים על הפירות עד שיצא השער. יש לעיין ואמאי אסור בלא יצא השער הא מקבל עליו זולא והוי קרוב לשכר ולהפסד דמותר כמו אי תקפה לעיל (בדף ס"ד) ואף דתוס' כתבו (דף ע') דזהו דוקא דרך מקח ולא הלואה. וא"כ י"ל דגם בפסיקא כיון דל"ל ולא יצא השער ולא נתפס הקנין ומעות הלואה והוי הלואה בקרוב לשכר ולהפסד דאסור", ויל"ע לפי זה למה צריך לנכות חסרונות ושכר סרסור וכו', הרי אם יצא השער הוי כמקח ולא כהלוואה, ויש להתיר משום קרוב לשכר ולהפסד.


___________

עושה חדשות כתב:עח]
המטרו בנק באנגליה נקנה (רובו) לאחרונה ע"י יהודי שאינו שותו"מ.
האם יש עיצה למי שיש לו בבנק הלוואת משכנתא.
שמעתי שעסקו בזה הרבה, אבל לפו"ר לא מצאתי מה יש להקל בהאי דינא.

שמעתי שיש שהתירו בזה, אבל לא שמעתי נימוקים. אשמח להיוודע.

פ]

ועוד בענין ניכוי שכר סרסור וחסרונות (שו"ע קעה,ה), האם צריך לנכות גם באופן שבסוף לא היתה התייקרות ומחיר התבואה נשאר כמו בשעת התשלום?

פא]

הנו"כ בתחילת סימן קעג הביאו גם את המהלך של הרמב"ן בסוגיא דטרשא, שההיתר הוא רק כאשר קוצץ לשלם כפי השער שיהיה בזמן הפירעון. ברמב"ן במלחמות מביא שם דטעם ההיתר בכה"ג הוא משום סברת אטו חיטי קדחי באכלבאי וכו'. לכאו' לפ"ז ההיתר הוא רק בדבר הנשמר ולא בפירות המתקלקלים. האם יש בפוסקים מי שהחמיר בזה למעשה? (שהרי לכאו' אם מפרשים את האיסור של 'מעלהו הרבה' שהוא מתייחס לשער של זמן התשלום, אז פירות המתקלקלים תמיד ייחשב מעלהו הרבה).
(אני לא מונח כעת בסוגיא, אולי יש טעות בפרטים, אדרבה)

עושה חדשות כתב:

עושה חדשות כתב:עח]
המטרו בנק באנגליה נקנה (רובו) לאחרונה ע"י יהודי שאינו שותו"מ.
האם יש עיצה למי שיש לו בבנק הלוואת משכנתא.
שמעתי שעסקו בזה הרבה, אבל לפו"ר לא מצאתי מה יש להקל בהאי דינא.

שמעתי שיש שהתירו בזה, אבל לא שמעתי נימוקים. אשמח להיוודע.

פסק הבי"ד בלונדון לאיסור

פב]

גמ"ח תרופות. לכאו' זה בגדר סאה בסאה, בדרך כלל אין לו אפילו מקצת, אבל לכאו' יצא השער. (ויל"ע בתרופות מרשם, שאי"ז בקלות להשיגם). אבל שמעתי שבהרבה מקרים הגמ"ח רוכש תרופות בזול בזמן הקרוב ל'פג-תוקף', ואילו הלווה מחזיר תרופות שקנה עכשיו. ובאמת אין חילוק, ובדרך כלל אפשר להשתמש בתרופה גם זמן רב אחרי התאריך הנקוב, אבל עכ"פ המחיר של זה שונה לגמרי, ואולי יש כאן ריבית גמורה.

עושה חדשות כתב:פב]

גמ"ח תרופות. לכאו' זה בגדר סאה בסאה, בדרך כלל אין לו אפילו מקצת, אבל לכאו' יצא השער. (ויל"ע בתרופות מרשם, שאי"ז בקלות להשיגם). אבל שמעתי שבהרבה מקרים הגמ"ח רוכש תרופות בזול בזמן הקרוב ל'פג-תוקף', ואילו הלווה מחזיר תרופות שקנה עכשיו. ובאמת אין חילוק, ובדרך כלל אפשר להשתמש בתרופה גם זמן רב אחרי התאריך הנקוב, אבל עכ"פ המחיר של זה שונה לגמרי, ואולי יש כאן ריבית גמורה.

ומאידך - אדם הנזקק לתרופה באופן דחוף, בדרך כלל מוכן לשלם עליה הרבה יותר משויה האמיתי, ואילו היה נותן זאת בכסף - היה משלם יותר. וכשהוא מחזיר - מחזיר בשווי האמיתי. וצ"ע אם יש בזה להתיר סאה בסאה.

זה בעצם מעורר שאלה האם שייך להתיר ריבית ע"י "לדידי שווה לי", כאשר מחזיר מוצר שערכו הממוני גדול יותר מהמוצר שלקח, אלא שכלפי הלווה והמלווה אין חילוק ביניהם כלל, כי אינם מחשיבים אלא את השימוש בו בפועל, ולדידהו שווה להם בשווה.

פג]

בס' ריבית למעשה של הרב וינד (מהד' תשפ"ב עמוד קלה) כתב שהמוכר תוכנות במחשב, מותר לפסוק על זה, כי "יש לו" את התוכנה במחשב, אפילו אם מחוסר מלאכה אחת או שתיים של העתקה וכד'.

העיר חכ"א שהרי התוכנה שהוא יתקין במחשב של הלקוח הרי עדיין לא באה לעולם ולא נבראה כלל, וכל מה שיש לו כעת זו התוכנה שנמצאת על המחשב שלו, והוא יכול לתת למחשב 'הוראת העתקה' ליצור תוכנה זהה במחשב של הלקוח. וא"כ "אין לו" שום מוצר כעת, כי אם יכולת להמציא מוצר יש מאין. ומי אמר דכה"ג נחשב "יש לו"?

פד]

שמעתי שיש לאחרונה שינוי בנוסח ההית"ע של בנק לאומי משאר הבנקים, ויש המעדיפים ליטול הלוואת משכנתא דוקא שם משום כך, מי יודע פרטים.

נערך הית"ע 'ברית פנחס' עם סעיף שכל הרשומים במאגרים הדיגיטליים של היתר עיסקא פרטי (דרך 'נדרים פלוס' או 'קהילות' בקופת 'מכון היתר עיסקא למהדרין' או ב'ברית פנחס'), ייחשב הדבר כחתימה על הית"ע פרטי עם הבנק.
הדבר נעשה ע"פ הסגל המשפטי של הרשות לניירות ערך. מצורפת עמדתם בענין.

מהפכת החשמל החדש:
יש לברר כשעוברים כעת מחברת חשמל לשאר החברות.
לחברת חשמל יש היתר עיסקא, ולשאר החברות צריך לברר אם יש.
ואף שיש להם בכללי, למשל לפרטנר אבל פרטנר-פאוור, לא בטוח שיש.
מפי הגר"פ וינד שליט"א.

מה שכן, חברת בזק יש להם היתר עיסקא נפרד, גם לבזק אנרג'י.