ובחנוני נא בזאת-עשירות ממעשרות בזמן הזה

[ליטוואק פון בודאפעסט]

ייש"כ! אתה צודק, כבר קדמני המשנה.

באמת, העשירים א"א להם למדוד את המעות הנכנסים לחשבון שלהם. רוב העשירות שלהם איננה במעות אלא בשיווי החפצים שבידם, שיווי שיכול להשתנות כל רגע. אם העשיר האדם בחמש מיליון דולר, אין פירושו שנכנסו חמש מיליון דולר לחשבון בנק שלו, אלא ששיווי נכסיו עלה ונתעלה. האיך יעשר דברים שאינם אלא אומד? אלו שבינינו העובדים למחייתם, מקבלים שכר לפי השעה או לפי העבודה, וזהו פרנסתם, יכולים לעשר כדין, ולראות בהבטחת הנביא.

[יאיר1]

סח לי איזה גביר אחד, שאם דבר זה היה מתקיים, אין לו בעיה להפריש מעשר או חומש, וממילא יהיה יותר עשיר, אבל לא ראה מי שמתעשר, וצ"ע דהרי בשולחן ערוך יורה דעה הלכות צדקה סימן רמז סעיף ד כתב הרמ"א ואסור לנסות הקדוש ברוך הוא כי אם בדבר זה, שנאמר: ובחנוני נא בזאת וגו' (מלאכי ג, י). (טור מגמרא פ"ק דתענית). וי"א דוקא בנתינת מעשר מותר לנסות הקדוש ברוך הוא, אבל לא בשאר צדקה (ב"י דכך משמע מש"ס שם). וחשבתי אולי שבזה"ז שיש הסתר פנים אז גם זה לא זוכים לראות,דבר זה שמתעשרים ע"י המעשרות,
האם יש למאן דהוא ידיעה בעניין, אשמח מאוד, או שמעולם אף אחד מהעשירים לא נתנו מעשר, אבל האברכים הרי באמת חלקם נותנים ולא ראינו שמתעשרים אתמהה?

סח גביר...
ואחר ההתנצלות, ואינני מכירו, ולמרות כך אלחש שאני קצת מפקפק בכנות השאלה.
אינני בא חלילה להטיל דופי בגביר מסויים זה.
אך רבים מן הגבירים מתקשים לעמוד בניסיון העושר... ויש המחפשים תירוצים.
מספרים [אינני יודע אם מקור נאמן] שאחד מהמשברים הכלכליים שפקדו את העולם, באו גבירים לגריא"ל, והוא השיב להם שיראו לו את פנקסי המעשר שלהם. ואפי' מעשר אינם נותנים. ה"י.

[יאיר1]

חפשתי קלות בדרך אמונה ולא מצאתי מש"כ בשמו לעיל, אבל מצאתי בציון ההלכה שמביא בשם המטה משה, שאם לא נתעשר, כנראה שטוב לו יותר לא להיות עשיר..

עדיין צ"ע, דא"כ איך שייך "ובחנוני נא בזאת" אם ניתן תמיד לפרש את זה בסיבות אחרות?

מסכים איתך.
זה הרי לא יתכן שאפשר לבחון, ויש אפשרות שהבחינה איננה בחינה!

מזה שנים אני תמה מהו הביטוי "ובחנוני",
בחינה משמעה לבדוק.
נניח שאני בוחן מכונית, אם הביצועים שלה לא טובים, אני לא קונה אותה.

כשאדם מנסה את הקב"ה, הרי אין צד שהקב"ה לא ימלא את הבטחתו,
ואם נראה שאדם לא קיבל עשירות נתרץ איזה תירוץ, אבל וודאי לא נסיק מסקנות אחרות רח"ל.

אז מה פירוש "ובחנוני נא בזאת"?

וכאמור, ברור שאין תירוצים ותליות.
מי שמפריש חומש מתעשר.
אמנם מתעשר לפי ערכו, אברך שיתן חומש אין הכוונה שיהפך למליארדר, אך יהיה עשיר על פי ערכו. יהיה לו כל צרכו והותר.

וידוע כיצד הגאון ר' חיים פנחס שיינברג זצוק"ל היה מזרז אפי' בחורי ישיבה שיש להם רק כמה פרוטות שייתנו חומש.
ולא שמענו על אחד שחזר אליו, שלא התקיימה.
זכור לי, ויבואו התלמידים ויכחישו או יאשרו, שהיה סובר שאפשר להסב ברכת העשירות הממונית, לעשירות אחרת. וכאשר ביקשו ישועה בשידוך וכדומה, היה מורה לתת חומש על סמך עשירות זו.

וידוע שזו איננה סגולה, אלא הבטחת התורה, בדוק ומנוסה!
אלא, ש'אני ה' אלוקיכם', אולי יש הטוענים שנותנים ואינם נותנים.
לא הכרתי מעודי, אדם שטוען שנותן ואינו מתעשר.
הענין עם עשירים, שהם נוטים להתייחס לחלק מרווחיהם כאילו אינם רווחים, וחלק מהוצאותיהם מחשבים למעשר...
והמתעסקים עם הגבירים טוענים, שיש מהם שאפי' קרוב למעשר אינם נותנים.
אך אינני יודע באמת, ולא רוצה להוציא לעז על גביר זה או על כלל הגבירים.
אך יותר חושש מלשתוק על הוצאת לעז כלפיו יתברך.

[ש. ספראי]

חפשתי קלות בדרך אמונה ולא מצאתי מש"כ בשמו לעיל, אבל מצאתי בציון ההלכה שמביא בשם המטה משה, שאם לא נתעשר, כנראה שטוב לו יותר לא להיות עשיר..

מציאה גדולה בעבורי.
זה מה שהדפסתי בספרי מחשבה בפרשה:
לאחר פרסום דברים אלו על מעשר כספים. אחד התושבים בעירנו, הרב כהן שליט"א, לקח את הענין ברצינות רבה והחל להקפיד בדקדוק רב על מעשר כספים. והנה לפני מספר חודשים פנה אלי האיש וביקשני שאשאל את מו"ר מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א מדוע הוא אינו עשיר, והרי הוא מקפיד בכל כוחו על הפרשת 'חומש' לעמלי תורה. חקרתי אותו לפרטי פרטים, ואכן, הוא אכן מפריש מעשרות כדת וכהלכה ומהדר בהם ביותר. בהזדמנות הראשונה שהיתה לי סיפרתי על הענין למרן הגר"ח קניבסקי שליט"א והוא השיב כי אכן, האיש באמת זכאי להיות עשיר, אך הקב"ה, יודע תעלומות, יודע שעושר לא יעשה לו כעת טוב ועדיף לו, לטובתו, לחיות כעת ללא נסיונות העושר ודרכיו.
שאלתי את מרן שליט"א: "ואם יגיע זמן שהעשירות תסייע לאותו אברך, כדי שיוכל ללמוד יותר בנחת, או בשעה שיצטרך ממון לחתן את ילדיו, וכדומה?".
"אם אכן יגיע זמן שהקב"ה יראה שטוב לו שיהיה לו כסף רב, כמו לחתן ילדים בכבוד, אזי אכן, יתכן שהוא יתעשר ויחתן את ילדיו בכבוד ובהרווחה!", השיב מרן בעל ה'דרך אמונה' שליט"א.
והנה מצאתי ציטוט נפלא מספר "מטה משה" (ח"ב מעלת הצדקה פ"ח), הכותב ממש כדברי מו"ר הגר"ח שליט"א. ואלו דברי ה"מטה משה": "וְאִם חָשַׁב אָדָם לוֹמַר: "הֲרֵי אָמַר ה' יִתְבָּרַךְ עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר, וְהִבְטִיחַ שֶׁיִּתְעַשֵּׁר בִּשְׁבִיל הַמַּעֲשֵׂר, וְאָנוּ רוֹאִים כַּמָּה בְּנֵי אָדָם הַנִּזְהָרִים בַּמַּעֲשֵׂר, וְלֹא יַגִּיעַ לָהֶם מִזֶּה שׁוּם עֹשֶׁר וְרִבּוּי טוֹבָה". אַף אַתָּה אֱמֹר לוֹ: מִי שֶׁלִּבּוֹ נוֹקְפוֹ יֹאמַר זֶה, שֶׁכְּבָר אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ ע"ה (מִשְׁלֵי פ"ג) "כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ וּמֵרֵאשִׁית כָּל תְּבוּאָתֶךָ וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע וְתִירוֹשׁ יְקָבֶיךָ יִפְרֹצוּ, מוּסַר ה' בְּנִי אַל תִּמְאָס וְאַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ", פֵּרוּשׁ, שֶׁאִם לֹא יִהְיֶה לְךָ כֵּן להימלא אֲסָמֶיךָ שׂבַע בְּתִתְּךָ מֵהוֹנֶךָ, אַל תִּמְאָס מוּסַר ה', וְדַע כִּי גַּם זֶה לְטוֹבָתְךָ, כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ לְהֵטִיב בְּאַחֲרִיתֶךָ, לִהְיוֹת תְּמוּרַת שָׂכָר הָעוֹלָם הַזֶּה, וְתַחַת כְּבוֹדוֹ שְׂכַר אֱמֶת, וְהַטּוֹב הַצָּפוֹן הָעוֹמֵד לָעַד לְעוֹלָם".

והנה כעת כת"ר כותב, שהציטוט מהמטה משה הוזכר במפורש בדרך אמונה....

[יאיר1]

חפשתי קלות בדרך אמונה ולא מצאתי מש"כ בשמו לעיל, אבל מצאתי בציון ההלכה שמביא בשם המטה משה, שאם לא נתעשר, כנראה שטוב לו יותר לא להיות עשיר..

מציאה גדולה בעבורי.
זה מה שהדפסתי בספרי מחשבה בפרשה:
לאחר פרסום דברים אלו על מעשר כספים. אחד התושבים בעירנו, הרב כהן שליט"א, לקח את הענין ברצינות רבה והחל להקפיד בדקדוק רב על מעשר כספים. והנה לפני מספר חודשים פנה אלי האיש וביקשני שאשאל את מו"ר מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א מדוע הוא אינו עשיר, והרי הוא מקפיד בכל כוחו על הפרשת 'חומש' לעמלי תורה. חקרתי אותו לפרטי פרטים, ואכן, הוא אכן מפריש מעשרות כדת וכהלכה ומהדר בהם ביותר. בהזדמנות הראשונה שהיתה לי סיפרתי על הענין למרן הגר"ח קניבסקי שליט"א והוא השיב כי אכן, האיש באמת זכאי להיות עשיר, אך הקב"ה, יודע תעלומות, יודע שעושר לא יעשה לו כעת טוב ועדיף לו, לטובתו, לחיות כעת ללא נסיונות העושר ודרכיו.
שאלתי את מרן שליט"א: "ואם יגיע זמן שהעשירות תסייע לאותו אברך, כדי שיוכל ללמוד יותר בנחת, או בשעה שיצטרך ממון לחתן את ילדיו, וכדומה?".
"אם אכן יגיע זמן שהקב"ה יראה שטוב לו שיהיה לו כסף רב, כמו לחתן ילדים בכבוד, אזי אכן, יתכן שהוא יתעשר ויחתן את ילדיו בכבוד ובהרווחה!", השיב מרן בעל ה'דרך אמונה' שליט"א.
והנה מצאתי ציטוט נפלא מספר "מטה משה" (ח"ב מעלת הצדקה פ"ח), הכותב ממש כדברי מו"ר הגר"ח שליט"א. ואלו דברי ה"מטה משה": "וְאִם חָשַׁב אָדָם לוֹמַר: "הֲרֵי אָמַר ה' יִתְבָּרַךְ עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר, וְהִבְטִיחַ שֶׁיִּתְעַשֵּׁר בִּשְׁבִיל הַמַּעֲשֵׂר, וְאָנוּ רוֹאִים כַּמָּה בְּנֵי אָדָם הַנִּזְהָרִים בַּמַּעֲשֵׂר, וְלֹא יַגִּיעַ לָהֶם מִזֶּה שׁוּם עֹשֶׁר וְרִבּוּי טוֹבָה". אַף אַתָּה אֱמֹר לוֹ: מִי שֶׁלִּבּוֹ נוֹקְפוֹ יֹאמַר זֶה, שֶׁכְּבָר אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ ע"ה (מִשְׁלֵי פ"ג) "כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ וּמֵרֵאשִׁית כָּל תְּבוּאָתֶךָ וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע וְתִירוֹשׁ יְקָבֶיךָ יִפְרֹצוּ, מוּסַר ה' בְּנִי אַל תִּמְאָס וְאַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ", פֵּרוּשׁ, שֶׁאִם לֹא יִהְיֶה לְךָ כֵּן להימלא אֲסָמֶיךָ שׂבַע בְּתִתְּךָ מֵהוֹנֶךָ, אַל תִּמְאָס מוּסַר ה', וְדַע כִּי גַּם זֶה לְטוֹבָתְךָ, כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ לְהֵטִיב בְּאַחֲרִיתֶךָ, לִהְיוֹת תְּמוּרַת שָׂכָר הָעוֹלָם הַזֶּה, וְתַחַת כְּבוֹדוֹ שְׂכַר אֱמֶת, וְהַטּוֹב הַצָּפוֹן הָעוֹמֵד לָעַד לְעוֹלָם".

והנה כעת כת"ר כותב, שהציטוט מהמטה משה הוזכר במפורש בדרך אמונה....

לא אכניס ראשי בין ההרים הגבוהים שלא ירוצצו ראשי.
אך, לטעמייהו, כיצד יתבאר פסוק מפורש. ובחנוני נא בזאת. איזה מבחן זה, כאשר אין הבוחן יודע מה 'התשובה הנכונה'??!!

אפשר כמובן לפרש שאין הדברים אמורים כלפי מעשר כספים, אך את אותם הדברים יוכלו להשיב המטה משה והגרח"ק על מעשר דגן.

אינני יודע חצי תורה, אך מהמעט שאני כן מכיר, בדברי חז"ל וכן קבלה מן הגדולים, הדברים אינם כן.
ואם כבודו מצא אחד שלדעתו ולדעת כבודו נהג כדין ונתן מעשר. עדיף לי עדיין להאמין לדברי חז"ל.

[יאיר1]

הרב ספראי.
בכל אופן, להשלמת הסיפור, נראה לי יהיה מתאים שאם חלפו להם כמה שנים, שתבדוק שוב עם אותו אדם מה עלה בגורל עושרו.

[ש. ספראי]

אני עוקב אחריו...
הספר יצא לאור רק השנה....

[ש. ספראי]

חפשתי קלות בדרך אמונה ולא מצאתי מש"כ בשמו לעיל, אבל מצאתי בציון ההלכה שמביא בשם המטה משה, שאם לא נתעשר, כנראה שטוב לו יותר לא להיות עשיר..

מציאה גדולה בעבורי.
זה מה שהדפסתי בספרי מחשבה בפרשה:
לאחר פרסום דברים אלו על מעשר כספים. אחד התושבים בעירנו, הרב כהן שליט"א, לקח את הענין ברצינות רבה והחל להקפיד בדקדוק רב על מעשר כספים. והנה לפני מספר חודשים פנה אלי האיש וביקשני שאשאל את מו"ר מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א מדוע הוא אינו עשיר, והרי הוא מקפיד בכל כוחו על הפרשת 'חומש' לעמלי תורה. חקרתי אותו לפרטי פרטים, ואכן, הוא אכן מפריש מעשרות כדת וכהלכה ומהדר בהם ביותר. בהזדמנות הראשונה שהיתה לי סיפרתי על הענין למרן הגר"ח קניבסקי שליט"א והוא השיב כי אכן, האיש באמת זכאי להיות עשיר, אך הקב"ה, יודע תעלומות, יודע שעושר לא יעשה לו כעת טוב ועדיף לו, לטובתו, לחיות כעת ללא נסיונות העושר ודרכיו.
שאלתי את מרן שליט"א: "ואם יגיע זמן שהעשירות תסייע לאותו אברך, כדי שיוכל ללמוד יותר בנחת, או בשעה שיצטרך ממון לחתן את ילדיו, וכדומה?".
"אם אכן יגיע זמן שהקב"ה יראה שטוב לו שיהיה לו כסף רב, כמו לחתן ילדים בכבוד, אזי אכן, יתכן שהוא יתעשר ויחתן את ילדיו בכבוד ובהרווחה!", השיב מרן בעל ה'דרך אמונה' שליט"א.
והנה מצאתי ציטוט נפלא מספר "מטה משה" (ח"ב מעלת הצדקה פ"ח), הכותב ממש כדברי מו"ר הגר"ח שליט"א. ואלו דברי ה"מטה משה": "וְאִם חָשַׁב אָדָם לוֹמַר: "הֲרֵי אָמַר ה' יִתְבָּרַךְ עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר, וְהִבְטִיחַ שֶׁיִּתְעַשֵּׁר בִּשְׁבִיל הַמַּעֲשֵׂר, וְאָנוּ רוֹאִים כַּמָּה בְּנֵי אָדָם הַנִּזְהָרִים בַּמַּעֲשֵׂר, וְלֹא יַגִּיעַ לָהֶם מִזֶּה שׁוּם עֹשֶׁר וְרִבּוּי טוֹבָה". אַף אַתָּה אֱמֹר לוֹ: מִי שֶׁלִּבּוֹ נוֹקְפוֹ יֹאמַר זֶה, שֶׁכְּבָר אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ ע"ה (מִשְׁלֵי פ"ג) "כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ וּמֵרֵאשִׁית כָּל תְּבוּאָתֶךָ וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע וְתִירוֹשׁ יְקָבֶיךָ יִפְרֹצוּ, מוּסַר ה' בְּנִי אַל תִּמְאָס וְאַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ", פֵּרוּשׁ, שֶׁאִם לֹא יִהְיֶה לְךָ כֵּן להימלא אֲסָמֶיךָ שׂבַע בְּתִתְּךָ מֵהוֹנֶךָ, אַל תִּמְאָס מוּסַר ה', וְדַע כִּי גַּם זֶה לְטוֹבָתְךָ, כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ לְהֵטִיב בְּאַחֲרִיתֶךָ, לִהְיוֹת תְּמוּרַת שָׂכָר הָעוֹלָם הַזֶּה, וְתַחַת כְּבוֹדוֹ שְׂכַר אֱמֶת, וְהַטּוֹב הַצָּפוֹן הָעוֹמֵד לָעַד לְעוֹלָם".

והנה כעת כת"ר כותב, שהציטוט מהמטה משה הוזכר במפורש בדרך אמונה....

לא אכניס ראשי בין ההרים הגבוהים שלא ירוצצו ראשי.
אך, לטעמייהו, כיצד יתבאר פסוק מפורש. ובחנוני נא בזאת. איזה מבחן זה, כאשר אין הבוחן יודע מה 'התשובה הנכונה'??!!

אפשר כמובן לפרש שאין הדברים אמורים כלפי מעשר כספים, אך את אותם הדברים יוכלו להשיב המטה משה והגרח"ק על מעשר דגן.

אינני יודע חצי תורה, אך מהמעט שאני כן מכיר, בדברי חז"ל וכן קבלה מן הגדולים, הדברים אינם כן.
ואם כבודו מצא אחד שלדעתו ולדעת כבודו נהג כדין ונתן מעשר. עדיף לי עדיין להאמין לדברי חז"ל.

גם אני הקטן התקשתי בזה.

[יאיר1]

אני עוקב אחריו...
הספר יצא לאור רק השנה....

סיידר...
לא ידעתי

[ש. ספראי]

חפשתי קלות בדרך אמונה ולא מצאתי מש"כ בשמו לעיל, אבל מצאתי בציון ההלכה שמביא בשם המטה משה, שאם לא נתעשר, כנראה שטוב לו יותר לא להיות עשיר..

מציאה גדולה בעבורי.
זה מה שהדפסתי בספרי מחשבה בפרשה:
לאחר פרסום דברים אלו על מעשר כספים. אחד התושבים בעירנו, הרב כהן שליט"א, לקח את הענין ברצינות רבה והחל להקפיד בדקדוק רב על מעשר כספים. והנה לפני מספר חודשים פנה אלי האיש וביקשני שאשאל את מו"ר מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א מדוע הוא אינו עשיר, והרי הוא מקפיד בכל כוחו על הפרשת 'חומש' לעמלי תורה. חקרתי אותו לפרטי פרטים, ואכן, הוא אכן מפריש מעשרות כדת וכהלכה ומהדר בהם ביותר. בהזדמנות הראשונה שהיתה לי סיפרתי על הענין למרן הגר"ח קניבסקי שליט"א והוא השיב כי אכן, האיש באמת זכאי להיות עשיר, אך הקב"ה, יודע תעלומות, יודע שעושר לא יעשה לו כעת טוב ועדיף לו, לטובתו, לחיות כעת ללא נסיונות העושר ודרכיו.
שאלתי את מרן שליט"א: "ואם יגיע זמן שהעשירות תסייע לאותו אברך, כדי שיוכל ללמוד יותר בנחת, או בשעה שיצטרך ממון לחתן את ילדיו, וכדומה?".
"אם אכן יגיע זמן שהקב"ה יראה שטוב לו שיהיה לו כסף רב, כמו לחתן ילדים בכבוד, אזי אכן, יתכן שהוא יתעשר ויחתן את ילדיו בכבוד ובהרווחה!", השיב מרן בעל ה'דרך אמונה' שליט"א.
והנה מצאתי ציטוט נפלא מספר "מטה משה" (ח"ב מעלת הצדקה פ"ח), הכותב ממש כדברי מו"ר הגר"ח שליט"א. ואלו דברי ה"מטה משה": "וְאִם חָשַׁב אָדָם לוֹמַר: "הֲרֵי אָמַר ה' יִתְבָּרַךְ עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר, וְהִבְטִיחַ שֶׁיִּתְעַשֵּׁר בִּשְׁבִיל הַמַּעֲשֵׂר, וְאָנוּ רוֹאִים כַּמָּה בְּנֵי אָדָם הַנִּזְהָרִים בַּמַּעֲשֵׂר, וְלֹא יַגִּיעַ לָהֶם מִזֶּה שׁוּם עֹשֶׁר וְרִבּוּי טוֹבָה". אַף אַתָּה אֱמֹר לוֹ: מִי שֶׁלִּבּוֹ נוֹקְפוֹ יֹאמַר זֶה, שֶׁכְּבָר אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ ע"ה (מִשְׁלֵי פ"ג) "כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ וּמֵרֵאשִׁית כָּל תְּבוּאָתֶךָ וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע וְתִירוֹשׁ יְקָבֶיךָ יִפְרֹצוּ, מוּסַר ה' בְּנִי אַל תִּמְאָס וְאַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ", פֵּרוּשׁ, שֶׁאִם לֹא יִהְיֶה לְךָ כֵּן להימלא אֲסָמֶיךָ שׂבַע בְּתִתְּךָ מֵהוֹנֶךָ, אַל תִּמְאָס מוּסַר ה', וְדַע כִּי גַּם זֶה לְטוֹבָתְךָ, כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ לְהֵטִיב בְּאַחֲרִיתֶךָ, לִהְיוֹת תְּמוּרַת שָׂכָר הָעוֹלָם הַזֶּה, וְתַחַת כְּבוֹדוֹ שְׂכַר אֱמֶת, וְהַטּוֹב הַצָּפוֹן הָעוֹמֵד לָעַד לְעוֹלָם".

והנה כעת כת"ר כותב, שהציטוט מהמטה משה הוזכר במפורש בדרך אמונה....

לא אכניס ראשי בין ההרים הגבוהים שלא ירוצצו ראשי.
אך, לטעמייהו, כיצד יתבאר פסוק מפורש. ובחנוני נא בזאת. איזה מבחן זה, כאשר אין הבוחן יודע מה 'התשובה הנכונה'??!!

אפשר כמובן לפרש שאין הדברים אמורים כלפי מעשר כספים, אך את אותם הדברים יוכלו להשיב המטה משה והגרח"ק על מעשר דגן.

אינני יודע חצי תורה, אך מהמעט שאני כן מכיר, בדברי חז"ל וכן קבלה מן הגדולים, הדברים אינם כן.
ואם כבודו מצא אחד שלדעתו ולדעת כבודו נהג כדין ונתן מעשר. עדיף לי עדיין להאמין לדברי חז"ל.

גם אני הקטן התקשתי בזה.
כנראה צ"ל שאכן, 'בחנוני נא בזאת.
אך השאלה היא מה קורה לאחד שמקפיד על חומש ולא התעשר. הוא בחן ולא התעשר. אז מה?
לזה בא המטה משה