Re: ברלין, מקור הס"מ הארורה וזה לעומת זה בקדושה
פורסם: ג' דצמבר 17, 2013 11:34 pm
מכתב הגה"ק רבן של ישראל רבי עזריאל הילדסהיימר זצוקללה"ה
למען ציון
״בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אותם נאט ה׳ והעליתים והשבתים אל המקום הזה״. כן דבר ה׳ אל ירמיהו הנביא (כ״ז, כ״ב) וככל דברי ה׳ אשר כפטיש יפוצצו סלע כן נם לנבואה זו טעמים ומובנים שונים. כי מלות ״פקדי אותם״ אם כי מוסבות הן עלי הפקידה עצמה (בימי עזרא), הנה הן מוסבות נם על הרעיון עצמו. ועל זה נתעורר ביהוד אנהנו בני אשכנז אשר זה כחמשים שנה התאמצו הראבבינער וראשי הקהלות למחות כל זכר ירושלים ואה״ק ועבודת ביהמ״ק מתפלותינו ולעקר ולשבר ולמנר מלב חנוקות של בית רבן כל זכר לגאולתנו העתידה ולאמר ער ו ערו עד היםוד בח, בחשבם כי עי״ז יתקרבו לעם הארץ, כי העיקר היה בעיניהם הוק השוי עם התושבים (עמאנםיפאצי^ן) ודרך היהדות וכל קיומה נהשב להם לעמת זה כמר מדלי, ומה עשה הש״י במהשבתו שאין ערוך לה ?הביא עלינו בני בלי שם (אנטיסעמיטים) החובלים ומחבלים בכל הארצות יבפרט בארץ אשכנז, להראות לפתאים האלה איך טעו בחשבונם, כי לשונאינו ורו^פיני די הוא אם נולד אחד כשהוא יהודי, ואף אם נולד בקרב עמס אך אבותיו או איות אבותיו היו יהודים 4 אזי כבר נחשב הוא בעיניהם כ ם ע מ י ט נמור ואחת דהו להרחיקו לנרשו מן נו ולקפה פרנסתי בבל מאי דאפשר.
הפתאים האלה ראו כן תמחו נבהלו נחפזו, ורעדה אחזתם שם; ואף כי עם כל זה לא שגו עוד לשמור מצות התורה לכל דקדוקיהן ופרטיהן, אך לכה״פ זכרו כי יהודים הם ונוכחו לדעת כי כל תהבלותיהם־ להשליך מעליהם את יהדותם לא תועילנה ולא תצילנה כיום צר, ועי״ז בא איזה הגוי וקשור בין מפלנות אחינו. והנפלא בנפלאות הוא, כי בדבר אשר זדו לעקור זכר הקדמניות והעתידות מלב אהב״י, בו בעצמו היתה׳ הרפואה, וכאשר שמענו מימי קדם כן ראינו עתה תחית עיר ה׳ צבאות, עיר אלהינו, אלהים יכוננה עד עולם סלה . כאשר החלו הזועות ושונאינו הרימו קרן ושטף היציאה נגר מאד, התאספה פה ברלין אספה רבה מצירי אחינו מאשכנז וצרפת, אננליא ואמעריקא, וכל הצירים. הסכימו לשלוח את הנודדים לאמעריקא דוקא, ואני נשארת לבדי בבקשתי להציל חלק מנדבות אחב״י גם להמשתוקקים לארץ אבותינו לרצות אבניה ולתונן את עפרה, אך שומע לא היה לי וכלם פה אחד החליטו כי אין טוב לפני הנודדים בלתי אם לצאת לאמעריקא, לארץ החרות ולכונן שם מושבות כרבי רבבות כסף הקדשים. ומה היתה אהרית הדבר הזה ?לדאבון מיסדי הישוב באםיריקא חזרו כמה וכמה אלפים ערומים וחסרי כל לשוב לארץ מולדתם, כי לא מצאו ידיהם תושיה שם, ונם היו מוכרחים לעזוב דרך הישר והכשר,. וגפרט גהנוך ילדיהם לתורה ועבודה. ונם המושבות שנוסדו לאחינו באמיריקא לא הצליחו וכל האלפים והרבבות מכסף הקדשים שהשקיעו בבנינם ירד לטמיון, כי רובם כגר נחרבו לנסרי ולא נותרו מהן רק שתים ו;ם הן אינן מצטיינות בברכה וטובה, ומי יודע אם תוכלנה להתקיים בעולם. ע״י הנסיון במושבות הללו שלא עלה יפה שנו את דעתם אחינו המשתדלים כבנין מושבות באמיריקא, ואף כי לעת עתח לא נחפכו עוד מחזיקי הקולוניזאציון באמיריקא ותומכיו לאהוז בקצה האחר, אבל בכלל נתרחב ונתפשט הרעיון לבנות לאחינו מושבות באה״ק תוב״ב. ולא לבד ברוסיא אשר שם הקיפה התנועה הזאת כמה וכמה אלפים ורבבות אנשים, חן מהיראים והחרדים לדבר ה׳ והן מאלו׳; הנאורים אשר לבם ונפשם מלאים מאהבת עמנו, כי נם באשכנז רבים ונם שלמים הם חובבי ציון וירושלים ומשתוקקים לבנות חרבותיה. וברוך ה׳ כי הרעיון הנדול והקדוש הזה הולך ונדול מיום ליום, ולאות ולמופת היא העיר לונדון חבירח אשר קציני עמנו שם עומדים בראש חברת חוגגי ציון, כמו האדון הר״ר יוסף זעבאנ־מונטיפיורי וכבר נספחו אל החברה הזאת בלונדון לבד יותר משני אלפים חברים, ונטישותיה עברו בכל ערי אננליא הנדולות והסרוגות באוכלםין כמו מאנשעםטער, עדינבורנ, בירסיננהאם, ליעדם וכוי. וזה ימים אחדים אשר הרב הנדול המופלנ מוהר״ר נפתלי א ד לער ג״י חטיף מאמר אחד ע״ד ארצנו הקדושה והאדון ה׳ נולדשמיד חנושא משרח רמח בחיל הצגא (לייטענאנט-ק^נעל) היה גמספר שומעי לקחו והוסיף עוד מדיליה להטיף ע״ד אהבת אה״ק בדברים חיוצאים מן הלב ושנכנסו אל לב שומעיו ויעירו את רוחם לרעיון הקדוש — ישוב א״י. וכן נם בנוי^רק 4 בבאלטימ^רע ויתר ערי אמיריקא הנדולות נתפשטה ונתרחבה חכרת ״הובבי ציון״ ומספר החברים הולך ורב מיום ליום. ובצרפת אף כי לא שמענו שיש שם חברים שיקחו חלק בעבודת הקדש חזאת, עכ״ז יש שם אחד השקול כננד אלפים ורבבות חו״צ, והוא הנדיב הידוע המפליא לעשות הפלא ופלא בהזילו כבר יותר ממיליאן ואולי נם שני מיללי^נים. לתכלית ?ו, בקחתו ארבע מושכות תחת חסותו ומוציא כל ההוצאות על בנין המושגות, כמו נטיעת כמח אלפים ורבבות נפנים ובנין כמה בנינים ונם העניק לבני המושבות כלי צרכיהם עד שיוכלו לחיות בשופי מפרי כרמיהם. ישלם ה׳ פעלו ומשכרתו תהיה שלמה. ומדי התבוננו בכל אלה נקרא מעומקא דלבא: מה נדלו מעשיך ח׳, מאד עמקו מחשבותיך. אתה הראה לדעה גס בדור יתום הזה כי לא נטשת עמך ולא עזבת נחלתך!!!
וועה אין כונתי במאמרי זה לדבר ע״ד ישוב א״י בכלל כי אז ירבו הדברים, וע״ה אדבר דברים אהדים ע״ד מקצוע אהד ממנו והוא — ע״ד ההברה ״למען ציון״ שנוסדה בשנת תרמ״ח לפ״ק. ומה שאמרתי שהוא רק מקצוע אחד מענין הישוב הוא מפני כי אין עיקר התיסדותה לעניני המושבות, אף כי מושב אהד — ר מ ל ה — נוסד ביהוד בהשתדלות וסיוע החברה ״למען ציון״, אבל באמת אין זה עיקר מטרת החברה, ובכל זאת נדרה שוה׳ עם נדר הרעיון של ישוכ א״י; כי תכלית וכונת התיסדות מושבות היא שיתפרנסו בני המושבות מיניע כפס ולא יצטרכו למתנת בו״ד כמקבלי חלוקה, וזאת הלא היא נם מטרת הברת ״למען ציון״. וזה שנים אחדות שנתיסדה נם בעיה״ק ירושלים ת״ו הברה נפלאה המכונת ג״כ לתכלית זאת להחזיק בידי הצעירים החפצים ללמוד איזו מלאכה המהיה את בעליה; להיות לאהי־עזר ואהי־םמך לבעלי מסהר למען יעמדו על רגלם ולהציל את .המשוקעים ברשתות זו טמנו להם המסיתים והסכנה נדולה שיאבדו הלילה מתוך הקהל לדורי דורות. לאנשים כאלה הוכרחה החברה להחיש עזר, כי אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים ומבלעדי עזר החברה היו נשארים בידי המסיתים. ויש לשמוח .על ההברה הזאת ועל התמורה לטוב בהיי אהינו בעיה״ק שרובם היו מצפים רק לשלחן אהרים ולנדבות נדיבים. כן הניע נם להכרתנו ״למען ציון״ שנוסדה להחזיק בידי אותם :האנשים הרוצים להתפרנס מעמל כפיהם וממאםים בצדקות נדבות, להם הענקנו בערך ב * ה מכונות באופן שישלמו האומנים את מחירה מעט מעט ועד תשלום הפרוטה האחרונה תהיינה קנין החברה, נם לוינו לאחדים סכומים שונים על משכנות ובתנאי שיפרעו לשעורים. אכן נם אנחנו יייז נמלטנו ממתנות נמורות שלא ע״מ להחזיר, כי מפני העוני הנדול והלחץ והדחק השוררים בערי הקדש אי אפשר בענין אהד. וזה כחצי שנה זכה .ה׳ אתנו בהסכם נדולי דורנו לחבר את האהל להיות אחד ולאחד ולייחד שתי .הקצות הסותרות זו את זו, דהיינו הרמה והקמה ע״י עצמו ומננד זה הענקה ע״י אחרים, ישלחנו רופא מומחה מאשכנז לחולים עניים מדוכאים להצילם מרופא המיםםיאן הממציא להם תרופה בחלקלקות לשונו ועומד הכן לשרתם ביום ובלילה וכל מזמזתי! להסית ולהדיח ונפשם יבקש, וב״ה שעזרנו עד כה ועוד ידנו נטויה להעמיד בית מרקחת (אפ^טהעקע) לעניים ונם נשלח יעוד רופא מומחה מאשכנז מצד האמרכלים והפקידים באמשטרדם, ונם הרופא הזה ישרת לחולי אחב״י העניים, ועי״ז ינצלו אחינו מלפול ברשת זו טמנו להם המסיתים המעמיקים לסתיר עצה ולהעביר עניי אהינו על דעתם ועל
דעת קונם. ואני תפלה לאל היי וממעמקים קראתיך ה׳. אנא ה׳!הרם קרן ארצנו הקדושה ותן ׳בלב אהינו בני ישראל לאהבה ולרוממה ולתתה לשם ולתהלה ולתפארת עד כי יבא שילה, ושמחת עולם על ראשנו
הק׳ עזריאל הילדעסהיימער חופק ברלין הבירה
http://books.google.com/books?id=wPoLAA ... 22&f=false
למען ציון
״בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אותם נאט ה׳ והעליתים והשבתים אל המקום הזה״. כן דבר ה׳ אל ירמיהו הנביא (כ״ז, כ״ב) וככל דברי ה׳ אשר כפטיש יפוצצו סלע כן נם לנבואה זו טעמים ומובנים שונים. כי מלות ״פקדי אותם״ אם כי מוסבות הן עלי הפקידה עצמה (בימי עזרא), הנה הן מוסבות נם על הרעיון עצמו. ועל זה נתעורר ביהוד אנהנו בני אשכנז אשר זה כחמשים שנה התאמצו הראבבינער וראשי הקהלות למחות כל זכר ירושלים ואה״ק ועבודת ביהמ״ק מתפלותינו ולעקר ולשבר ולמנר מלב חנוקות של בית רבן כל זכר לגאולתנו העתידה ולאמר ער ו ערו עד היםוד בח, בחשבם כי עי״ז יתקרבו לעם הארץ, כי העיקר היה בעיניהם הוק השוי עם התושבים (עמאנםיפאצי^ן) ודרך היהדות וכל קיומה נהשב להם לעמת זה כמר מדלי, ומה עשה הש״י במהשבתו שאין ערוך לה ?הביא עלינו בני בלי שם (אנטיסעמיטים) החובלים ומחבלים בכל הארצות יבפרט בארץ אשכנז, להראות לפתאים האלה איך טעו בחשבונם, כי לשונאינו ורו^פיני די הוא אם נולד אחד כשהוא יהודי, ואף אם נולד בקרב עמס אך אבותיו או איות אבותיו היו יהודים 4 אזי כבר נחשב הוא בעיניהם כ ם ע מ י ט נמור ואחת דהו להרחיקו לנרשו מן נו ולקפה פרנסתי בבל מאי דאפשר.
הפתאים האלה ראו כן תמחו נבהלו נחפזו, ורעדה אחזתם שם; ואף כי עם כל זה לא שגו עוד לשמור מצות התורה לכל דקדוקיהן ופרטיהן, אך לכה״פ זכרו כי יהודים הם ונוכחו לדעת כי כל תהבלותיהם־ להשליך מעליהם את יהדותם לא תועילנה ולא תצילנה כיום צר, ועי״ז בא איזה הגוי וקשור בין מפלנות אחינו. והנפלא בנפלאות הוא, כי בדבר אשר זדו לעקור זכר הקדמניות והעתידות מלב אהב״י, בו בעצמו היתה׳ הרפואה, וכאשר שמענו מימי קדם כן ראינו עתה תחית עיר ה׳ צבאות, עיר אלהינו, אלהים יכוננה עד עולם סלה . כאשר החלו הזועות ושונאינו הרימו קרן ושטף היציאה נגר מאד, התאספה פה ברלין אספה רבה מצירי אחינו מאשכנז וצרפת, אננליא ואמעריקא, וכל הצירים. הסכימו לשלוח את הנודדים לאמעריקא דוקא, ואני נשארת לבדי בבקשתי להציל חלק מנדבות אחב״י גם להמשתוקקים לארץ אבותינו לרצות אבניה ולתונן את עפרה, אך שומע לא היה לי וכלם פה אחד החליטו כי אין טוב לפני הנודדים בלתי אם לצאת לאמעריקא, לארץ החרות ולכונן שם מושבות כרבי רבבות כסף הקדשים. ומה היתה אהרית הדבר הזה ?לדאבון מיסדי הישוב באםיריקא חזרו כמה וכמה אלפים ערומים וחסרי כל לשוב לארץ מולדתם, כי לא מצאו ידיהם תושיה שם, ונם היו מוכרחים לעזוב דרך הישר והכשר,. וגפרט גהנוך ילדיהם לתורה ועבודה. ונם המושבות שנוסדו לאחינו באמיריקא לא הצליחו וכל האלפים והרבבות מכסף הקדשים שהשקיעו בבנינם ירד לטמיון, כי רובם כגר נחרבו לנסרי ולא נותרו מהן רק שתים ו;ם הן אינן מצטיינות בברכה וטובה, ומי יודע אם תוכלנה להתקיים בעולם. ע״י הנסיון במושבות הללו שלא עלה יפה שנו את דעתם אחינו המשתדלים כבנין מושבות באמיריקא, ואף כי לעת עתח לא נחפכו עוד מחזיקי הקולוניזאציון באמיריקא ותומכיו לאהוז בקצה האחר, אבל בכלל נתרחב ונתפשט הרעיון לבנות לאחינו מושבות באה״ק תוב״ב. ולא לבד ברוסיא אשר שם הקיפה התנועה הזאת כמה וכמה אלפים ורבבות אנשים, חן מהיראים והחרדים לדבר ה׳ והן מאלו׳; הנאורים אשר לבם ונפשם מלאים מאהבת עמנו, כי נם באשכנז רבים ונם שלמים הם חובבי ציון וירושלים ומשתוקקים לבנות חרבותיה. וברוך ה׳ כי הרעיון הנדול והקדוש הזה הולך ונדול מיום ליום, ולאות ולמופת היא העיר לונדון חבירח אשר קציני עמנו שם עומדים בראש חברת חוגגי ציון, כמו האדון הר״ר יוסף זעבאנ־מונטיפיורי וכבר נספחו אל החברה הזאת בלונדון לבד יותר משני אלפים חברים, ונטישותיה עברו בכל ערי אננליא הנדולות והסרוגות באוכלםין כמו מאנשעםטער, עדינבורנ, בירסיננהאם, ליעדם וכוי. וזה ימים אחדים אשר הרב הנדול המופלנ מוהר״ר נפתלי א ד לער ג״י חטיף מאמר אחד ע״ד ארצנו הקדושה והאדון ה׳ נולדשמיד חנושא משרח רמח בחיל הצגא (לייטענאנט-ק^נעל) היה גמספר שומעי לקחו והוסיף עוד מדיליה להטיף ע״ד אהבת אה״ק בדברים חיוצאים מן הלב ושנכנסו אל לב שומעיו ויעירו את רוחם לרעיון הקדוש — ישוב א״י. וכן נם בנוי^רק 4 בבאלטימ^רע ויתר ערי אמיריקא הנדולות נתפשטה ונתרחבה חכרת ״הובבי ציון״ ומספר החברים הולך ורב מיום ליום. ובצרפת אף כי לא שמענו שיש שם חברים שיקחו חלק בעבודת הקדש חזאת, עכ״ז יש שם אחד השקול כננד אלפים ורבבות חו״צ, והוא הנדיב הידוע המפליא לעשות הפלא ופלא בהזילו כבר יותר ממיליאן ואולי נם שני מיללי^נים. לתכלית ?ו, בקחתו ארבע מושכות תחת חסותו ומוציא כל ההוצאות על בנין המושגות, כמו נטיעת כמח אלפים ורבבות נפנים ובנין כמה בנינים ונם העניק לבני המושבות כלי צרכיהם עד שיוכלו לחיות בשופי מפרי כרמיהם. ישלם ה׳ פעלו ומשכרתו תהיה שלמה. ומדי התבוננו בכל אלה נקרא מעומקא דלבא: מה נדלו מעשיך ח׳, מאד עמקו מחשבותיך. אתה הראה לדעה גס בדור יתום הזה כי לא נטשת עמך ולא עזבת נחלתך!!!
וועה אין כונתי במאמרי זה לדבר ע״ד ישוב א״י בכלל כי אז ירבו הדברים, וע״ה אדבר דברים אהדים ע״ד מקצוע אהד ממנו והוא — ע״ד ההברה ״למען ציון״ שנוסדה בשנת תרמ״ח לפ״ק. ומה שאמרתי שהוא רק מקצוע אחד מענין הישוב הוא מפני כי אין עיקר התיסדותה לעניני המושבות, אף כי מושב אהד — ר מ ל ה — נוסד ביהוד בהשתדלות וסיוע החברה ״למען ציון״, אבל באמת אין זה עיקר מטרת החברה, ובכל זאת נדרה שוה׳ עם נדר הרעיון של ישוכ א״י; כי תכלית וכונת התיסדות מושבות היא שיתפרנסו בני המושבות מיניע כפס ולא יצטרכו למתנת בו״ד כמקבלי חלוקה, וזאת הלא היא נם מטרת הברת ״למען ציון״. וזה שנים אחדות שנתיסדה נם בעיה״ק ירושלים ת״ו הברה נפלאה המכונת ג״כ לתכלית זאת להחזיק בידי הצעירים החפצים ללמוד איזו מלאכה המהיה את בעליה; להיות לאהי־עזר ואהי־םמך לבעלי מסהר למען יעמדו על רגלם ולהציל את .המשוקעים ברשתות זו טמנו להם המסיתים והסכנה נדולה שיאבדו הלילה מתוך הקהל לדורי דורות. לאנשים כאלה הוכרחה החברה להחיש עזר, כי אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים ומבלעדי עזר החברה היו נשארים בידי המסיתים. ויש לשמוח .על ההברה הזאת ועל התמורה לטוב בהיי אהינו בעיה״ק שרובם היו מצפים רק לשלחן אהרים ולנדבות נדיבים. כן הניע נם להכרתנו ״למען ציון״ שנוסדה להחזיק בידי אותם :האנשים הרוצים להתפרנס מעמל כפיהם וממאםים בצדקות נדבות, להם הענקנו בערך ב * ה מכונות באופן שישלמו האומנים את מחירה מעט מעט ועד תשלום הפרוטה האחרונה תהיינה קנין החברה, נם לוינו לאחדים סכומים שונים על משכנות ובתנאי שיפרעו לשעורים. אכן נם אנחנו יייז נמלטנו ממתנות נמורות שלא ע״מ להחזיר, כי מפני העוני הנדול והלחץ והדחק השוררים בערי הקדש אי אפשר בענין אהד. וזה כחצי שנה זכה .ה׳ אתנו בהסכם נדולי דורנו לחבר את האהל להיות אחד ולאחד ולייחד שתי .הקצות הסותרות זו את זו, דהיינו הרמה והקמה ע״י עצמו ומננד זה הענקה ע״י אחרים, ישלחנו רופא מומחה מאשכנז לחולים עניים מדוכאים להצילם מרופא המיםםיאן הממציא להם תרופה בחלקלקות לשונו ועומד הכן לשרתם ביום ובלילה וכל מזמזתי! להסית ולהדיח ונפשם יבקש, וב״ה שעזרנו עד כה ועוד ידנו נטויה להעמיד בית מרקחת (אפ^טהעקע) לעניים ונם נשלח יעוד רופא מומחה מאשכנז מצד האמרכלים והפקידים באמשטרדם, ונם הרופא הזה ישרת לחולי אחב״י העניים, ועי״ז ינצלו אחינו מלפול ברשת זו טמנו להם המסיתים המעמיקים לסתיר עצה ולהעביר עניי אהינו על דעתם ועל
דעת קונם. ואני תפלה לאל היי וממעמקים קראתיך ה׳. אנא ה׳!הרם קרן ארצנו הקדושה ותן ׳בלב אהינו בני ישראל לאהבה ולרוממה ולתתה לשם ולתהלה ולתפארת עד כי יבא שילה, ושמחת עולם על ראשנו
הק׳ עזריאל הילדעסהיימער חופק ברלין הבירה
http://books.google.com/books?id=wPoLAA ... 22&f=false