תשבי כתב:זכור לי שמרן הגר"ח סאלובייצי'ק ז"ל נשאל אם מותר לחלוק על הראשונים, וענה בהחלט שמותר, אך צריך לדעת שהראשונים תמיד צודקים וגם אם אתה משוכנע שלא, הצדק הוא עם הראשונים, שהיה לבם פתוח כאולם.
איש גלילי כתב:נהר שלום כתב:מחשבה אחת כתב:יש הבדל יסודי ועקרוני בין "ספרדים" (היינו מרוקאים, עיראקים, כורדים, איראנים תימנים ושאר ירקות) ל"אשכנזים" (ליטוואקעס, פוילישע, גאליצייאנערס, הונגארישע, רומיינישע וחלופיהם). ההבדל מתבטא בכלל "הלכתא כבתראי" שנוקט הרמ"א כביקורת עקרונית נגד הבית יוסף בהקדמתו לדרכי משה. עיי"ש.
ובשל המחלוקת הגדולה בין החוקרים בעניין זה (תא שמע, הבלין, יובל, רפלד, ווזנר וכו') לא אסתכן באמירה כלשהי בעניין.
אוצר החכמה מה דעתך על זה?
ומה דעתך על זה?נהר שלום כתב:אחד שטרנבוך. שמעתם עליו? שטרנבוך הזה, חיבר ספר נגד אלה שהולכות עם מטפחת. אלא צריך ללכת עם פאה. איזה שוטה! איזה בהמה! הוא הופך דברי אלוקים חיים. כל הפוסקים אומרים שזה אסור, והוא אומר לא, זה מותר. זה בן אדם לא נורמלי. פעם אחת דיברו עם הרב שך עליו, 'תראה מה שהוא כותב', אמר: מה אני אעשה? זה משיגנע זה.
מחשבה אחת כתב:אפרקסתא דעניא כתב:מנהלים,
החמה כבר בראשי האילנות...
מה מפריע לך באשכול זה?
נהר שלום כתב:מחשבה אחת כתב:אפרקסתא דעניא כתב:מנהלים,
החמה כבר בראשי האילנות...
מה מפריע לך באשכול זה?
אתה!
אמסטרדם כתב:בצירוף התמונה.
ספרים וועלט כתב:שאלת תם:
כמה פעמים חולק הגר"א על ראשונים ללא שיש לו גיבוי מראשונים אחרים?
אשמח לכמה דוגמאות.
נשאל רבינו:
מי קובע מי נקרא ראשונים ומי אחרונים.
והשיב:
אנחנו לא יודעים לקבוע.
והוסיף, יש אחרונים שחולקים על ראשונים. כגון הנודע ביהודה . אני זוכר פסק אחד של הנודע ביהודה בעניני מקואות בענין תלוש ולבסוף חיברו. וכן הגר"א חולק לענין דיני קידושין אם ביאה נישואין עושה. וגם השאגת אריה חולק על הראשונים.
ונשאל רבינו:
האם החזו"א חולק על ראשונים, והשיב: להלכה ודאי שלא, רק כותב לולא דברי הראשונים. וכן האור שמח והגר"ח מבריסק חלקו אבל לא להלכה. ואם מצאו סניף מאיזה ראשון גם חלקו .
כך נהגו בליטא. וכך גם עשה החפץ חיים. ובדרך כלל בבית מדרשו של הגר"א חלקו אבל לא באופן ישיר.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 445 אורחים