פורום אוצר החכמה

לשון "ואח"כ בלי הפסק יאמר אשת חיל" נמצאת בתקוני שבת ובסדור השל"ה אחרי רבון העולמים, ומסתבר שעל פיהם כתב הבא"ח דבריו. ודבריהם שיכים גם למי שאינו אומר רבון, שיסמוך אשת חיל לשלום עליכם. [רבון העולמים ל"ה הפסק כי יש בה מענין שלום עליכם].
ומה שלא נזכר רבון בבא"ח הוא כנראה מטעמים אחרים וכמ"ש היעב"ץ והחיד"א.
עכ"פ בודאי ובודאי שאי"ז נקרא שבבא"ח כתוב הפוך.

איש רגיל כתב:מצודת ציון שמואל ב פרק כג פסוק יח

עורר - מל' התעוררות ותנועה:

גם אם נמצא בנ"ך במצודות לשון עורר כמו ואעירה שחר, אמנם מכיון שלשון עורר יש לה גם קונוטציה שלילית קשה מאוד להשתמש בה בתפלה ולומר לעורר לבי - ומצאתי אצלי בכתובים שמחבר התפילה רבון כל עולמים, כפי הנראה לקחו מן הכתוב בשיר השירים ולבי ער. ומזה עשה ולעורר לבי - הבעיה היא, שגם זה שלא כפירוש רש"י שכתב אצל ולבי ער שהכוונה בזה ולבי זה הקב"ה וז"ל שם. בפרק ה,ב

ולבי ער. הקב''ה שהוא צור לבבי וחלקי ער לשמרני ולהטיב לי:

וכיון שכך - יתכן שעדיף לומר וטהר ליבנו מלשון לב טהור ברא לי אלוקים - וכדומה.
ובזמירות שאוציא לאור בעז"ה ביארתי שם כל העניין.

מה שנכון נכון כתב:לשון "ואח"כ בלי הפסק יאמר אשת חיל" נמצאת בתקוני שבת ובסדור השל"ה אחרי רבון העולמים, ומסתבר שעל פיהם כתב הבא"ח דבריו. ודבריהם שיכים גם למי שאינו אומר רבון, שיסמוך אשת חיל לשלום עליכם. [רבון העולמים ל"ה הפסק כי יש בה מענין שלום עליכם].
ומה שלא נזכר רבון בבא"ח הוא כנראה מטעמים אחרים וכמ"ש היעב"ץ והחיד"א.
עכ"פ בודאי ובודאי שאי"ז נקרא שבבא"ח כתוב הפוך.

יש"כ.

זבד כתב:מצאתי בזמירות שבת מכנף הארץ שיצא לאור בשנת תרלב מצו"ב [אין באוצר], שכתב המנהג שלא לומר תחילת הריבון כל העולמים בשבת אלא בערב שבת [וכן המנהג בבעלזא, אמנם הם [בסידור עבדות השם] לא מביאים מקור זה].

אגב ענין זה (אודות רבי יוסף מראשקוב) מופיע גם בסידור אוצר התפילות.


אולם הנימוק המופיע, שמנוסח התפילה נראה שנתחבר לומר קודם התפילה.
כנראה כוונתו לדיוק הנוסח "ואשנה ואשלש עוד", שמשמע שעדיין אוחזים לפני התפילה.
מענין לציין, כי בתיקוני שבת דפוס ראשון (נמצא באוצר), דוקא מופיע הנוסח ושניתי ואשלש עוד. [ורק בדפוס שני, וכן בסידור השל"ה 'תקנו' ואשנה ואשלש]....

הרוצה מחקר מדויק ומחכים אודות תפילה זו למקורותיה יעיין בסידור רבי עמרם גאון הוצאת מכון י-ם חלק תפילות שבת נספחים לסי' יב


וראה גם
viewtopic.php?f=7&t=19647&view

באמצע הדברים

עתניאל בן קנז כתב:[
כנראה כוונתו לדיוק הנוסח "ואשנה ואשלש עוד", שמשמע שעדיין אוחזים לפני התפילה.

השאלה היא אם מנוקד בשו"א או בקמ"ץ

לפני כשלשים שנה אמר לי חכם אחד שלא לומר תפילה זו בשבת, לדעת הגר"א, שהרי מזכיר עוונות וכו', וגם מבקש בקשות.
וגרם לי צער בכך מאז

יואל שילה כתב:לפני כשלשים שנה אמר לי חכם אחד שלא לומר תפילה זו בשבת, לדעת הגר"א, שהרי מזכיר עוונות וכו', וגם מבקש בקשות.
וגרם לי צער בכך מאז

למה לדעת הגר"א?
איסור בקשת צרכים בשבת זה לא רק לדעת הגר"א.
ודומני בשע"ת כתב לומר עד מלך תמים דרכו ולא יותר.

ככל הזכור לי מאז לפני שלשים שנה - הרי שתי קושיותיך מיתרצות זו בזו
אך שאינני זוכר בדיוק
הוא טען שלהגר"א אין לבקש כלל בשבת
וממילא אף את אותם קטעים שאינם בקשת צרכי חול אין לומר
מאחר ואינני זוכר - על כן כתבתי זאת כאן, אולי מישהו ידע יותר

יעויין בנספח לסידור אזור אליהו בעניין בקשות בשבת

בענין בקשות בשבת ראיתי באיזה מקום, עד כמה שזכור לי זה ספר שעסק בהנהגות החסידים, שהכוונה המקורית של התחינה הזו היא לאומרה בערב שבת קודש קודם הליכה לבית הכנסת, או קודם או אחרי אמירת שיר השירים ואולי יש שנהגו אז לומר את החלק שאחרי "תמים דרכו" ובסעודה להגיד את החלק הראשון כפי שהובא כאן לעיל

כדכד כתב:בענין בקשות בשבת ראיתי באיזה מקום, עד כמה שזכור לי זה ספר שעסק בהנהגות החסידים, שהכוונה המקורית של התחינה הזו היא לאומרה בערב שבת קודש קודם הליכה לבית הכנסת, או קודם או אחרי אמירת שיר השירים ואולי יש שנהגו אז לומר את החלק שאחרי "תמים דרכו" ובסעודה להגיד את החלק הראשון כפי שהובא כאן לעיל

כך משמע בנוסח התפילה 'כי הדלקתי נרותי והצעתי מיטתי והחלפתי שמלותי כו', ובאתי לביתך להפיל תחינתי לפניך וכו' ואשנה ואשלש עוד להעיד על כוסי' ובאמת יש מהאומרים קודם קידוש ששינו לומר ושניתי ואשלש..

הו' יכולה להיות גם ו' ההיפוך

עזריאל ברגר כתב:עַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי
וַאֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִמִּי וְעִם כָּל בְּנֵי בֵיתִי
וְעִם כָּל בְּרִיּוֹתֶיךָ בְּנֵי בְרִיתִי.

א. עיין בפוסקים בהלכות ער"ה שכתבו שעם ישראל "יודעים שהקב"ה עושה לנו נס לשפטנו במידת הרחמים", ועוד הרבה לשונות כאלו נמצאות בהרבה מקומות, ובוודאי שאנו יכולים להודות מראש לקב"ה על כל החסדים שהוא עתיד לעשות איתנו, וחזקיה המלך הפסיד עת-רצון בגלל שלא אמר שירה על ניסים שעדיין לא קרו.

אני רוצה לעורר את האשכול הזה.

עם המחקר המדויק שהתפרסם ר' סץ בנספחות שלו לסדר ר' עמרם, ומחקר של ר' בלוי בנחמת דוד ידוע לנו עכשיו עוד מידע בנידון שמעלה שאלות ואשמח לעזרתכם על המשך המחקר.
ידוע לנו שחלק מהתפילה מגיעה מברכה ארוכה שנדפסה לראושנה במחזורי 'מעגלי צדק' (לדוגמא סביוניטה שי"ז) כחלק מתפילה שאומרים בערב ראש השנה בבית הקברות(!) וזה עולה יפה מאוד עם דברי עזריאל ברגר שציטתי למעלה. הרב סץ משער שהברכה הודפס שם "כנראה לא במקום הנכון."
בתשובת מהר"ם מינץ סימן פ"ז (כמאה שנה לפני כן) כבר הוזכר ברכה שאומרים על נרות שבת אחרי יציאה מבית הכנסת בנוסף לברכה על הדלקת הנרות עצמם וכנראה הכוונה לברכה זו. עם זאת, האזכור הראשון בפירוש לאמירת הטקסט הזה מול הנרות הוא במאה ה-17, כלומר אחרי שהוא כבר הודפס במעגלי צדק במסגרת ראש השנה.

ולכן, אני מבקש את עזרתכם לשני נקודות הבאות (שהם מתמזגים לאותו נקודה):

1) האם זה תפילה של ערב ראש השנה בבית הקברות שנעתקה לנרות שבת או להפך?

2) קשה לעכל שהיה ברכה כזאת מסתובבת בקהילות אשכנז במאה ה-15 (ואולי קודם לכן) ואין לנו אפילו כתב יד אחד שמעיד עליו. אם נגלה כתב יד רלוונטי אני מניח שזה גם יענה על הנקודה הראשונה.

613מצו כתב: בתשובת מהר"ם מינץ סימן פ"ז (כמאה שנה לפני כן) כבר הוזכר ברכה שאומרים על נרות שבת אחרי יציאה מבית הכנסת בנוסף לברכה על הדלקת הנרות עצמם וכנראה הכוונה לברכה זו. עם זאת, האזכור הראשון בפירוש לאמירת הטקסט הזה מול הנרות הוא במאה ה-17, כלומר אחרי שהוא כבר הודפס במעגלי צדק במסגרת ראש השנה.

ולכן, אני מבקש את עזרתכם לשני נקודות הבאות (שהם מתמזגים לאותו נקודה):

1) האם זה תפילה של ערב ראש השנה בבית הקברות שנעתקה לנרות שבת או להפך?

2) קשה לעכל שהיה ברכה כזאת מסתובבת בקהילות אשכנז במאה ה-15 (ואולי קודם לכן) ואין לנו אפילו כתב יד אחד שמעיד עליו. אם נגלה כתב יד רלוונטי אני מניח שזה גם יענה על הנקודה הראשונה.

מעגלי צדק.png

יעויין נ' וידר, התגבשות, כרך א, עמ' 349, ששיער שברכה זו שכתב עליה מהר"ם מינץ היא הברכה בה עוסק מאמרו בסייני פב (תשל"ח), עמ' קצז-רכא (יש באוצר), שהועברה מבית הכנסת לבית.

בברכה המשולשת כתב:יעויין נ' וידר, התגבשות, כרך א, עמ' 349, ששיער שברכה זו שכתב עליה מהר"ם מינץ היא הברכה בה עוסק מאמרו בסייני פב (תשל"ח), עמ' קצז-רכא (יש באוצר), שהועברה מבית הכנסת לבית.

תודה! אני מביא כאן את הקטע - אם באמת כתוב בסוף "במה מדליקין וג'" אז זה אכן מטיל ספק אם הברכה של בית הקברות הוא אותו ברכה שהזכיר המהר"ם ממינץ. אם אכן זה לא אותו ברכה אז האיזכור הראשון לברכה שלנו הוא בבית הקברות של ער"ה וסביר שזה מקור אמירתו ואח"כ הועתק לליל שבת. קשה לי לפעמח מה שכתוב לפני "מדליקין" ולכן לדעת אם זה הוראה אחרי סוף הברכה (שמעיד על מקום הברכה בליל שבת) או חלק מהברכה עצמה (ולכן לא ידוע לנו זמן/מקום ברכתו).

כפי הלשון משמע שאמרו אותו לפני תפלת ליל שבת שאומרים ואעיד אשר בראת וכו' ואשנה ואשלש עוד להעיד על כוסי וכו' מבואר הכל בלשון עתיד .
דבליל שבת אם אומרים לפני קידוש היה צריך לומר והעדתי ושניתי ואשלש עוד להעיד על כוסי

ומה שמקשים למה אומרים מתוך מועט עוונות ראיתי לתרץ כי אין צדיק בארץ וכו' על כן אומרים לשון זה

ידוע למישהו מנהג שלא לומר (או לומר בלחש) 'מלך צח ואדום',
ואם כן, מה טעמו?

אור עולם כתב:ידוע למישהו מנהג שלא לומר (או לומר בלחש) 'מלך צח ואדום',
ואם כן, מה טעמו?

לא מכיר מנהג כזה, אבל לגבי הטעם אולי כי מזכירים כאן את מידת הדין.
כידוע שצח הוא מידת החסד ואדום הוא מידת הדין.
ולא רוצים להזכיר דין בשבת.
אמנם צ"ב כי סוכ"ס זהו פסוק בשיר השירים, ואת שיר השירים גופא אומרים בשבת. ויש לחלק.

לומד_בישיבה כתב:כִּי הִדְלַקְתִּי נֵרוֹתַי וְהִצַּעְתִּי מִטָּתִי

בעל השפע חיים זי"ע לאחר השואה היה אומר בלחש, כי הדלקתי מטתי, והצעתי נרותי. וד"ל.

לא זכיתי להיות מה "ל שדי להם.

אך חשוב לזכור שהצעת המטה האמורה לכבוד שבת היינו המטה שיושבים עליה בסעודה, כמפורש בפוסקים

נכון, ואעפי"כ מצינו למשל שהחלקת יהושע היה אומר "והוצעה מיטתי", כשלא הוא הציע אותה בעצמו, וכן פירשו זאת על המיטה שישנים עליה.
הדלקתי מיטתי והצעתי נרותיי הבנתי שהכוונה על ילדיו הי"ד, שאם יעקב אבינו מיטתו שלימה הנה הוא זצ"ל מיטתו שרופה בכבשנים, והוא מציע ועורך שורה שלימה של נרות נשמה במקום ילדים.