פורום אוצר החכמה

יעקב ו. כתב:

הוה אמינא כתב:זה לא רק "בחוזה כתוב לשימוש". זה רשום בבעלות בטאבו.

שוב, אם אתה הולך בדרך הזאת, על פי החוק ניתן לתבוע כל אחד מהשכנים שבנה, ולא דווקא את השכן שגר בקומה העליונה. ומה שלעליון יש יותר אפשרויות בניה, הוא בדיוק כמו שלבעל שני חדרים יש אופציה גדולה יותר מבעל החמשה חדרים. ובזה ודאי לא ניתן לומר שיש מנהג בדין תורה שמקיים את החוק בזה. אלא שאתה מחלק בין המנהג בזה למנהג בזה, ואם כן כבר הוצאת את החוק מהמנהג, והוא נעשה חסר משמעות הלכתית.

מוזר ותמוה עד מופלא ממני שכ"ת מערבב גם בין "רישום בעלות בטאבו" לבין "החוק".
בעלות בטאבו איננה יצירה חוקית, היא מציאות.

אולי התכוונת לנושא אחר לחלוטין, מה שלפי החוק אין העברת בעלות בלי רישומו בטאבו, ולפי ההלכה אם מתנים לעשות בלי טאבו אפשר להקנות גם בלי רישום (לפי החזון איש).
אבל מה שכן רשמו בטאבו, ודאי שזה לפחות ראיה לנכונותו.

וכל בנין שנבנה אחרי שנחקק חוק בתים משותפים, ונרשם ככזה בחוזה, והוצמדו לו חלקים משותפים מסומנים, או סומנו שטחים כמשותפים ללא הצמדות, זה ודאי נעשה חלק משותף בבעלות קניינית משותפת. ונדמה לי שזה שיח חירשים גמורים.
תביא לי מי שכתב כמוך, חוץ משמועה בשם הרב ואזנר שכבר הוכח שכתב ההיפך.

מעט דבש כתב:

יעקב ו. כתב:עד כמה שידוע לי הרב ווזנר נקט שהזכויות הוא לבעל הדירה העליונה.

שו"ת שבט הלוי חלק ח סימן רצט

ג. ובדבר השאלה איך ומאיזה דין כופין את השכנים למכור חלקם שבגג לשכן שרוצה לבנות שם - כבר דברנו כ"פ בד"ת שאין באמת מקום לכפות למכור רק בשכנוע וברצון טוב לעשות ועשית הישר והטוב כדרך בני ישראל, ואז עושים חשבון המגיע לו, - ואי אפשר לכוף לבעל הגג.

תודה על המ"מ
ומכל מקום לא נראה שניתן לומר שיש מנהג לתבוע מהבונה, ובעירנו מודיעין עלית תביעה כזאת אינה נשמעת אלא כדבר תימא וצרות עין, וודאי לא מצאנו תשלום כזה ללא תביעה.

הוה אמינא כתב:

יעקב ו. כתב:

הוה אמינא כתב:זה לא רק "בחוזה כתוב לשימוש". זה רשום בבעלות בטאבו.

שוב, אם אתה הולך בדרך הזאת, על פי החוק ניתן לתבוע כל אחד מהשכנים שבנה, ולא דווקא את השכן שגר בקומה העליונה. ומה שלעליון יש יותר אפשרויות בניה, הוא בדיוק כמו שלבעל שני חדרים יש אופציה גדולה יותר מבעל החמשה חדרים. ובזה ודאי לא ניתן לומר שיש מנהג בדין תורה שמקיים את החוק בזה. אלא שאתה מחלק בין המנהג בזה למנהג בזה, ואם כן כבר הוצאת את החוק מהמנהג, והוא נעשה חסר משמעות הלכתית.

מוזר ותמוה עד מופלא ממני שכ"ת מערבב גם בין "רישום בעלות בטאבו" לבין "החוק".
בעלות בטאבו איננה יצירה חוקית, היא מציאות.

אולי התכוונת לנושא אחר לחלוטין, מה שלפי החוק אין העברת בעלות בלי רישומו בטאבו, ולפי ההלכה אם מתנים לעשות בלי טאבו אפשר להקנות גם בלי רישום (לפי החזון איש).
אבל מה שכן רשמו בטאבו, ודאי שזה לפחות ראיה לנכונותו.

וכל בנין שנבנה אחרי שנחקק חוק בתים משותפים, ונרשם ככזה בחוזה, והוצמדו לו חלקים משותפים מסומנים, או סומנו שטחים כמשותפים ללא הצמדות, זה ודאי נעשה חלק משותף בבעלות קניינית משותפת. ונדמה לי שזה שיח חירשים גמורים.
תביא לי מי שכתב כמוך, חוץ משמועה בשם הרב ואזנר שכבר הוכח שכתב ההיפך.

המשפט והחוק הוא מציאות באותה מידה, כידוע. ושיח חרשים היא הגדרה מצוינת.
את הנהוג והמקובל כאן כבר כתבתי, ואין לי עוד מה להוסיף לע"ע.

יעקב ו. כתב:

הוה אמינא כתב:
מוזר ותמוה עד מופלא ממני שכ"ת מערבב גם בין "רישום בעלות בטאבו" לבין "החוק".
בעלות בטאבו איננה יצירה חוקית, היא מציאות.

אולי התכוונת לנושא אחר לחלוטין, מה שלפי החוק אין העברת בעלות בלי רישומו בטאבו, ולפי ההלכה אם מתנים לעשות בלי טאבו אפשר להקנות גם בלי רישום (לפי החזון איש).
אבל מה שכן רשמו בטאבו, ודאי שזה לפחות ראיה לנכונותו.

וכל בנין שנבנה אחרי שנחקק חוק בתים משותפים, ונרשם ככזה בחוזה, והוצמדו לו חלקים משותפים מסומנים, או סומנו שטחים כמשותפים ללא הצמדות, זה ודאי נעשה חלק משותף בבעלות קניינית משותפת. ונדמה לי שזה שיח חירשים גמורים.
תביא לי מי שכתב כמוך, חוץ משמועה בשם הרב ואזנר שכבר הוכח שכתב ההיפך.

המשפט והחוק הוא מציאות באותה מידה, כידוע. ושיח חרשים היא הגדרה מצוינת.
את הנהוג והמקובל כאן כבר כתבתי, ואין לי עוד מה להוסיף לע"ע.

יקראו עיניך את מה שאצבעך כותב,
המשפט והחוק הוא מציאות?? הוא מישהו או משהו שרוצה לקבוע איך יהיה מכאן ולהבא.
מה נרשם בחוזה ובטאבו - בעבר - בעת הרכישה, ע"י המוכרים והקונים, זה הפעולה הקנינית שעשו ופעלו. זה מציאות שחלה בעת הקנין.
הטאבו איננו שופט ולא מחוקק.

אשמח מאוד אם יובא כאן מאמרו של הרב ברוורמן שליט"א מביתר, (פורסם באיז קונטרס בשעתו).