פורום אוצר החכמה

החלטיות אין לי, אבל כתבתי את הנלענ"ד.
אדרבה, אשמח שהשאלה תועלה לאחד מגדולי הפוסקים שליט"א (כמובן, כשהרוחות קצת יירגעו, והשאלה תהיה מעשית), לאחר שיימסרו לו הנתונים

בברכה המשולשת כתב:הדת הדרוזית הטמאה היא ע"ז.

במחילה מכת"ר, האם קביעה זו מופיעה באחד מהפוסקים? ומה טעמה? האם מחמת ההגשמה בלבד? שאם כן הרי שלדעת הרמב"ם המגשים הוא 'מין' ולא עובד ע"ז, ובפרט שעצם ההגשמה הייתה לכאורה מחלוקת בין הרמב"ם (והראב"ד, וכנראה רוה"פ) לבין אותם 'רבים וטובים' שציין הראב"ד שהאמינו בהגשמה, האם כל אלה היו עובדי ע"ז? או שהטעם הוא שמלבד ההגשמה יש כאן עוד טענה בכך שהאל המוגשם שלהם אינו השי"ת (להבדיל מהמוסלמים שמזהים את השי"ת ב'אללה')?

איך קובעים מי הוא "השי"ת", ומי הוא אל אחר? האם לפי השם שבו מכנים אותו?

לגבי המוסלמים, הם עצמם מזהים ביניהם (כלומר אם תשאל אותם הם יענו שהם עובדים לאללה שהוא ה' שברא את העולם והוציא את ישראל ממצרים ודיבר עם משה וכל הנביאים). לגבי הדרוזים זו אכן שאלתי האם הם מזהים את האל המוגשם שלהם עם השי''ת.

שמש כתב:

בברכה המשולשת כתב:הדת הדרוזית הטמאה היא ע"ז.

במחילה מכת"ר, האם קביעה זו מופיעה באחד מהפוסקים? ומה טעמה? האם מחמת ההגשמה בלבד? שאם כן הרי שלדעת הרמב"ם המגשים הוא 'מין' ולא עובד ע"ז, ובפרט שעצם ההגשמה הייתה לכאורה מחלוקת בין הרמב"ם (והראב"ד, וכנראה רוה"פ) לבין אותם 'רבים וטובים' שציין הראב"ד שהאמינו בהגשמה, האם כל אלה היו עובדי ע"ז? או שהטעם הוא שמלבד ההגשמה יש כאן עוד טענה בכך שהאל המוגשם שלהם אינו השי"ת (להבדיל מהמוסלמים שמזהים את השי"ת ב'אללה')?

א. קביעה זו לא מופיעה בפוסקים, למיטב ידיעתי הדלה (אחרת הייתי כותב מקור). ככל הנראה מפני שהשאלה לא נשאלה, כי הדת הדרוזית לא הייתה רלוונטית ליהודים בהקשר זה, והיא סודית גם כך. וכבר כתבתי שאשמח מאוד שהשאלה תופנה לגדולי הפוסקים שליט"א, עם הנתונים על מהות דתם.
ב. הרמב"ם והראב"ד דיברו על יהודים שהגשימו. לפי הראב"ד יש עליהם לימוד זכות כי טעו בדברי הפסוקעם והאגדתות. על גויים ימש"ו אין לימוד זכות כזה, וממילא לגביהם מסתברא שאין מחלוקת.
ג. מי שמאין שהגשמה הוא מין, אבל מי שמאמין בהתגשמות הוא עוע"ז. כך נלענ"ד פשוט.

א. תודה.
ב. צריך ראיה. מסברא לא נראה לחלק, גם גויים יכולים לטעות מהפסוקים וכו'.
ג. לא הבנתי.

ב. לא הבנתי. הרי הרמב"ם עוסק ביהודים, ודברי הראב"ד נוגעים רק ליהודים (אגדתות בוודאי אינן קשורות לגויים ימש"ו). למה להחיל את זה על גויים ימש"ו?
ג. מי שמאמין שה' הוא ח"ו בעל גוף הוא מין. מי שמאמין שה' התגשם בגוף של אדם הוא עוע"ז.

ב. אז מה, לגויים אסור לטעות? ואם הלך אחד מהם לחכם יהודי שילמדו אמונת הייחוד והחכם היה מאותם 'רבים וטובים' ולימדו שלה' יש גוף? ואף שי''א שחוסר ידיעה הוא קרוב למזיד בבני נוח, זה כשלא ידע מהאיסור משום שהיה לו ללמוד ולא למד משא"כ כאן שיתכן שלמד וטעה. בנוסף מצינו כבר שאיסור ע''ז אצלם קל יותר מישראל בכך שלא הוזהרו על השיתוף ושמא ה''ה לזה.
ג. אפשר לחלק כמו שכתבת ואפשר שלא, ומ''מ זה מצריך מקור (לכאורה קשור גם לדיון לגבי הנוצרים).

לייבעדיג יענקל כתב:מפורסם שהדת הדרוזית נחשבת לסודית

כמובן "היתה" סודית, אבל כיום, כשלא ניתן עוד להסתיר כלום, היא כבר לא.
הסודיות נצרכה מחמת עניין ההתגשמות (ופרטיו השונים), שהוסתר רק כדי למנוע מהמוסלמים לרצות לרדוף את הדרוזים.

שמש כתב:ב. אז מה, לגויים אסור לטעות? ואם הלך אחד מהם לחכם יהודי שילמדו אמונת הייחוד והחכם היה מאותם 'רבים וטובים' ולימדו שלה' יש גוף? ואף שי''א שחוסר ידיעה הוא קרוב למזיד בבני נוח, זה כשלא ידע מהאיסור משום שהיה לו ללמוד ולא למד משא"כ כאן שיתכן שלמד וטעה. בנוסף מצינו כבר שאיסור ע''ז אצלם קל יותר מישראל בכך שלא הוזהרו על השיתוף ושמא ה''ה לזה.
ג. אפשר לחלק כמו שכתבת ואפשר שלא, ומ''מ זה מצריך מקור (לכאורה קשור גם לדיון לגבי הנוצרים).

ב. לרוב הדעות הוזהרו על השיתוף, ורק בשבועה בשיתוף פטורים. (יש להעיר שהחילוק שחילקת כעת מדוע לא יחשב כאומר מותר שחייב גם כן צריך מקור, שבפשטות היה נראה לומר שנחשב כאומר מותר. ועוד יש להעיר, שלגבי נידון דידן בדרוזים ודאי שאינם כלומדים וטועים, שהרי יש להם דת אחרת מתורתינו והיא זו שמביאה אותם לטעות בזה).
ג. בתשובת רבי אברהם בן הרמב"ם באגרות קנאות (דף טז., הובא בתורה שלמה מילואים יתרו ב, דף רצ"ח) נראה שהמגשימים נקראים עובדי עבודה זרה, וכמובן שהראב"ד חולק. ורמזתי לעיל שיש לעיין במה נחשב שעובד את ה' דייקא ולא אל אחר, האם בכך שמאמין באחדות ושאר דברים שאנו מצוים להאמין בו (יתכן שכן היא דעת הרמב"ם), או שמאמין במי שהוציא אותנו ממצרים ונתן לנו את התורה וכו' (יתכן לדייק כן מלשון הביאו הלכה בסימן א': "להאמין שיש אלו-ה אחד בעולם שהמציא כל הנמצאות ומחפצו ורצונו הוא כל מה שהוא עכשיו ושהיה ושיהיה לעדי עד ושהוא הוציאנו ממצרים ונתן לנו התורה". אמנם בפשטות עיקר כוונתו היא על פי פשוטו של הפסוק "אנכי" ודו"ק). ולפי ההבנה הראשונה יתכן שהמגשים נחשב כעובד עבודה זרה (ומכל מקום יתכן שנחשב רק מין, על פי דעת החזון איש הידועה שהעובד לנברא כזב נחשב רק מין ולא עובד עבודה זרה). ומאידך יתכן שכיון שמאמין בכל שאר הדברים שאנו מאמינים בו, משום זה לבד לא יצא מן הכלל, וצ"ע. אודה למי שיש לו מקורות בעניין.

השלמה קטנה: הרב בברכה כתב כאן בפסקנות שיש לחלק בין מגשים למאמין שהקב"ה התגשם חלילה בגוף, ולא ביאר מנין לו לחלק בכך.
ולפי המובא בהודעה הקודמת בשם החזון איש מובן היטב החילוק, שכאן מאמין שה' התגשם בגוף עובד לנברא שאכן היה בעולם ולא לכזב שבדה בדמיונו (והחזו"א דן שם בעובד לנפש נכרתת, ולכאורה כוונתו ליש"ו, וכותב שעדיין קיים למשפט, ויש לעיין בגוי. וכתבתי כ"ז לפו"ר ול"ע).

בספר זה: https://beta.hebrewbooks.org/21379 (עמ' כו) כתוב שהדרוזים עוברים לצורות.