פורום אוצר החכמה

פרנקל תאומים כתב:בצאתי לתפילת מעריב של מוצ''ש, קודם הזמן בו אני נוהג להוציא את השבת, האם מותר לי לקחת עימדי את תכריך חידושיי וסיכומיי ע''מ ללמוד בהם בביהמ''ד לאחר התפילה וצאת השבת, או שמא יש כאן שאלה של ''הכנה'' משבת לחול?

כדכד כתב:שבמגילה אסור לקרוא בשבת

כדכד כתב:אסור כדאיתא בשס ובפוסקים

עזריאל ברגר כתב:טרם הגיע הזמן, ולכן ניכר לכל שזהו מעשה לצורך מחר.

עזריאל ברגר כתב:

כדכד כתב:המקור בשו"ע הוא של ט"ו אדר
שאר המקורות הן בי"ד או בט"ו.

ההבדל הוא לא בתאריך של השבת, שכן גם בטו באדר בירושלים כשחל בשבת מותר לקרוא במגילה כלימוד ולא כקריאה לצאת ידי חובה.
ההבדל הוא בהבנת המלים "לקרוא את המגילה" שבהודעתי התייחסו לקריאת המגילה במובנה המקובל כמצות הקריאה בפורים ואילו בהודעתו של מר התייחסו לקריאה כקורא בעלמא לשם לימוד ועיון

כל דבריך נכונים (למעט השאלה האם מותר לקרוא במגילה בדרך לימוד בפורים שחל בשבת, שאיני יודע אם זה מוסכם על כולם), אלא שחשבתי שמכיוון שאנו עוסקים בשבת יג אדר - הדברים ברורים לכולם שלא מדובר על קריאה לצאת ידי חובה.

כדכד כתב:מקור ל"מקום לפקפק"

פרנקל תאומים כתב:הראית נוהגים כן?

פרנקל תאומים כתב:כאשר צריכים ליטול ידיים עקב נגיעה במקומות המכוסים או בצואת האף וכדו', האם צריך ליטול את שתי הידיים באופן מלא, או שמא סגי ברחיצת אותה האצבע המסויימת שנגעה שם ותול''מ? [א]
וכמו''כ, כשמנגב בכל מידי דמנקי מחמת הנ''ל, האם צריך לנגב בדקדקנות את בשר שתי כפות ידיו מכל עבר, או שמא עליו בסה''כ לנגב את אותה האצבע שנגעה היכן שנגעה? [ב]

פרנקל תאומים כתב:העולה מכל זה לענ''ד הוא שיש טעם להחמיר לפחות בליל הבר מצווה.

וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמַּגִּיעַ לִכְלַל י"ג שָׁנָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת – אֵין לוֹ לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית שֶׁל שַׁבָּת בִּמְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִין לְהִתְפַּלֵּל שֶׁל שַׁבָּת בְּעֶרֶב שַׁבָּת מִבְּעוֹד יוֹם מִשּׁוּם תּוֹסֶפֶת שַׁבָּת, שֶׁהֲרֵי עֲדַיִן לֹא נִשְׁלְמוּ לוֹ י"ג שָׁנָה עַד לֵיל שַׁבָּת, שֶׁתּוֹסֶפֶת שַׁבָּת אֵינָהּ מוֹעִיל לְעִנְיַן שְׁנוֹת יְמֵי הַנַּעַר. אֲבָל אִם מִתְפַּלֵּל בַּלַּיְלָה עַרְבִית – מֻתָּר לֵירֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה.
וּמַה שֶּׁאָמְרוּ: 'י"ג שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד', לֹא שֶׁצָּרִיךְ יוֹם אֶחָד יוֹתֵר עַל י"ג שָׁנָה, אֶלָּא לוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ י"ג שָׁנָה שְׁלֵמוֹת מִיּוֹם אֶל יוֹם וְלֹא שֶׁיּוֹם אֶחָד בִּשְׁנַת י"ג נֶחְשָׁב שָׁנָה. אֲבָל מִיָּד שֶׁהִגִּיעַ תְּחִלַּת כְּנִיסַת הַיּוֹם שֶׁנּוֹלַד בּוֹ וְכָלוּ בּוֹ י"ג שָׁנָה שְׁלֵמוֹת – הֲרֵי מִקְצָת כְּנִיסַת הַיּוֹם זֶה נֶחְשָׁב כְּיוֹם שָׁלֵם וַהֲרֵי הוּא בֶּן י"ג וְיוֹם אֶחָד, וְאֵין צָרִיךְ י"ג שָׁנָה מֵעֵת לְעֵת. וְאִם צָרִיךְ לִבְדֹּק אִם הֵבִיא ב' שְׂעָרוֹת – יִתְבָּאֵר בְּסִימָן נ"ה [ס"ו]:

פרנקל תאומים כתב:האם יש לחוש בו משום רפואה בשבת? ועוד- האם יש לחוש משום סמיכותו היתירה יותר מבסבון נוזלי?

לבי במערב כתב:

פרנקל תאומים כתב:כאשר צריכים ליטול ידיים עקב נגיעה במקומות המכוסים או בצואת האף וכדו', האם צריך ליטול את שתי הידיים באופן מלא, או שמא סגי ברחיצת אותה האצבע המסויימת שנגעה שם ותול''מ? [א]

א) הרי נכלל ב'הנוגע בגופו בידו' שבסי' ד סי"ח, א"כ צריך נטילת רביעית על כל יד פ"א (לפחות). וכ"כ בפמ"ג שם (משבצות זהב ס"ק יח - הובא בכה"ח ס"ק סד, ויעו"ע שם ס"ק פו).

פרנקל תאומים כתב: . . שכשיודעים בבירור כי רק יד אחת או אצבע אחת התלכלה, הרי שרק היא טעונה נטילה.

לבי במערב כתב:

פרנקל תאומים כתב: . . שכשיודעים בבירור כי רק יד אחת או אצבע אחת התלכלה, הרי שרק היא טעונה נטילה.

אך היד האחת צריכה נטילה על כולה (אכן שגיתי במה שלא הבהרתי דאי"צ ליטול כ"א יד א'. וְה֤וּא רַח֨וּם יְכַפֵּ֥ר גו').