[זכור לי שיש בעניין דומה מו"מ של הגרמ"מ שולזינגר לגבי פדיון פטר חמור ברוב עם]
איש יהודה כתב:
האמת שהשנה מן שמים סבבו שייצא בבין הזמנים.
איש יהודה כתב:האם למעמדי סיום הש"ס יש דין של מצווה כמו הענייין של סעודת מצווה, בסיום ש"ס. 3. מדוע לא משקיעים לחלק במעמדות הללו מיני מזונות כדי שיהיה קיום של סעודת מצווה.
אתה חולק על זה שעושים את זה בצורת סעודה? מה הפשט בדברי אביי "עבידנא יומא טבא לרבנן" האם שיעשו ריקודים ומחולות?ברסלב כתב:בא נניח שיש עניין בסיום, אולי מפני ההתחלה אולי מפני הסיום, וזה נידון גדול בפוסקים ראה בר מצווה אם מקדימים לפורענות וכו' ויש לחלק בכל אופן אין הדברים ברורים מה העניין של סיום.
אך אני שואל על פותח האשכול, מה בין שמחת הסיום לבין משקה ותיקון. ומה קשור זה לזה. על זה אני שואל לדעת פשט.
איש יהודה כתב:מחמת דינא דברוב עם הדרת מלך
ברסלב כתב:טוב עכשיו אתה מתחיל לדבר כמקצוען.
הבעיה היא שלא אוכל להעלות במסגרת הפורום ספר שלם שכתבתי בנידון לכבוד הסיום הש"ס
הבל הבלים כתב:עי"ש בש"ך (יו"ד סי' רמ"ו סקכ"ז) שגם מי שלא סיים ראוי שיבוא להשתתף בשמחת חביריו המסיימים
וכ"ש כאן שיש כ"כ הרבה מסיימים וודאי שמחה רבה ועצומה הוא לכל ישראל
וע"כ ראוי לכל אחד להשתתף באיזה אופן שהוא בשמחתן של ישראל
ואולי גם להתעורר עי"ז להתחיל ולסיים גם הוא מסכתות הש"ס אכי"ר
שבטיישראל כתב:סעודת סיום מסכתא ענין גדול ונורא שע"י מחלישים כוח הסט"א (וכידוע שסמא"ל ר"תס'יום מ'סכתא א'ין ל'עשות)
מ"מ לענין הסיום הש"ס הגדול שעושין באיצטדיונים וכדו' לכאורה אין לזה דין סיום מסכתא
הבל הבלים כתב:עי"ש בש"ך (יו"ד סי' רמ"ו סקכ"ז) שגם מי שלא סיים ראוי שיבוא להשתתף בשמחת חביריו המסיימים
וכ"ש כאן שיש כ"כ הרבה מסיימים וודאי שמחה רבה ועצומה הוא לכל ישראל
וע"כ ראוי לכל אחד להשתתף באיזה אופן שהוא בשמחתן של ישראל
ואולי גם להתעורר עי"ז להתחיל ולסיים גם הוא מסכתות הש"ס אכי"ר
הא לחמא עניא כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:מקורו במונקטאש רבה בספרו שער יששכר.
אפשר לקבל מ"מ מדוייק???
בתודה מראש
יוסף חיים אוהב ציון כתב:הא לחמא עניא כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:מקורו במונקטאש רבה בספרו שער יששכר.
אפשר לקבל מ"מ מדוייק???
בתודה מראש
כאן.
חלמישצור כתב:יעו"ע בספר "בכל נפשך" על רבי נתן צבי פינקל זצ"ל, כמה נתאמץ ויגע בכל לבבו ובכל נפשו, לחזק את תלמידיו ובאי ביתו ולהשתתף ולערוך בעצמו סיומים, יהיו כמה שיהיו, וק"ו סיום הש"ס.
הא לחמא עניא כתב:חלמישצור כתב:יעו"ע בספר "בכל נפשך" על רבי נתן צבי פינקל זצ"ל, כמה נתאמץ ויגע בכל לבבו ובכל נפשו, לחזק את תלמידיו ובאי ביתו ולהשתתף ולערוך בעצמו סיומים, יהיו כמה שיהיו, וק"ו סיום הש"ס.
יש אפשרות למעלתו להעלות זאת? בתודה מראש
שמחו כתב:לא ברירא לי מה מקום לחלק בין סיום של שעה עד שלוש שעות לסיום של חצי יום.
לענ"ד נראה, שמי שאכן סיים את הש"ס בוודאי יש לו "לבטל תורה" ולעשות סעודה של מצוה כדין וכמנהג, וכמו שעושים סעודת נישואין או ברית מילה ולא חוששים לביטול תורה.
אך כהיום, "מעמדי" סיום הש"ס הפכו לבמת יח"צ לעסקן/הגביר התורן. סיום הש"ס הוא רק תירוץ ל"הפקה הגדולה שטרם נראתה כמותה בציבור החרדי". כל אלו מאבדים את כל החן של סיום ש"ס, שהוא אירוע אישי של כל לומד שזכה לעמול משך השנים ולסיים כל תלמוד בבלי.
נוטר הכרמים כתב:שמחו כתב:לא ברירא לי מה מקום לחלק בין סיום של שעה עד שלוש שעות לסיום של חצי יום.
לענ"ד נראה, שמי שאכן סיים את הש"ס בוודאי יש לו "לבטל תורה" ולעשות סעודה של מצוה כדין וכמנהג, וכמו שעושים סעודת נישואין או ברית מילה ולא חוששים לביטול תורה.
אך כהיום, "מעמדי" סיום הש"ס הפכו לבמת יח"צ לעסקן/הגביר התורן. סיום הש"ס הוא רק תירוץ ל"הפקה הגדולה שטרם נראתה כמותה בציבור החרדי". כל אלו מאבדים את כל החן של סיום ש"ס, שהוא אירוע אישי של כל לומד שזכה לעמול משך השנים ולסיים כל תלמוד בבלי.
הגדרת טוב יותר את ההרגשה שרציתי לבטא,
אכן כך, יש 'סיום', ויש ענין גם למי שלא סיים להשתתף בו, כנהוג וכמקובל,
ויש מעמדות שונים,
אחד הביטויים לכך שזה 'מעמד' ולא סיום זה האריכות וה'טראסק' מסביב.
דרומי כתב:השאלה העיקרית היא האם מדובר באדם שאכן לא מבטל מאומה מתורתו, ולעולם לא נוסע לטיולים וכיוצא בזה.
רובא דעלמא כן נוסעים מפעם לפעם, ובפרט כשיש ילדים קטנים ורוצים לשעשע אותם וכו', ובמצב כזה אדרבה ראוי לנסוע לענינים של תורה ולחנך את הילד שזה ה'שעשוע' האמיתי
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 112 אורחים