ביטול תורה לצורך סיום הש"ס

איש יהודה · הודעהעל ידי **איש יהודה** » ה' יוני 28, 2012 3:42 pm

1. האם מותר לבטל תורה לצורך סיום הש"ס, מחמת דינא דברוב עם הדרת מלך. [זכור לי שיש בעניין דומה מו"מ של הגרמ"מ שולזינגר לגבי פדיון פטר חמור ברוב עם] 2. האם למעמדי סיום הש"ס יש דין של מצווה כמו הענייין של סעודת מצווה, בסיום ש"ס. 3. מדוע לא משקיעים לחלק במעמדות הללו מיני מזונות כדי שיהיה קיום של סעודת מצווה. 4. האם שייך לכבד מי שלא למד במסגרת זו את הש"ס עכשיו, שיסיים את הש"ס.
האמת שהשנה מן שמים סבבו שייצא בבין הזמנים.

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ה' יוני 28, 2012 3:55 pm

1. האם מותר לבטל תורה לצורך סיום הש"ס, מחמת דינא דברוב עם הדרת מלך. [זכור לי שיש בעניין דומה מו"מ של הגרמ"מ שולזינגר לגבי פדיון פטר חמור ברוב עם]

בפשטות התשובה היא לא, דבשלמא לגבי פטר חמור (אם יש כזה דין, שגם זה נראה מוזר), שם איירי ברוב עם הדרת מלך מלכי המלכים, משא"כ הכא, דאיירי ברב עם הדרת המפלגה או המכון או הארגון או מה שלא יהיה, בודאי אסור בביטול תורה. וצ"ע אם האברך עצמו מתכוין לכבוד שמים, והמארגנים מתכוונים לכבוד עצמם, אם בכה"ג אזלינן בתר כוונת המשתתף או בתר כוונת המארגנים.

2. האם למעמדי סיום הש"ס יש דין של מצווה כמו הענייין של סעודת מצווה, בסיום ש"ס.

הנה השאלה היא, היכא שהמארגנים מתכוונים לכבוד עצמם, אע"פ שבדיעבד יוצא כבוד שמים, האם בכה"ג נקרא סעודת מצוה או לאו. ונראה להביא ראיה מהא דר' אליעזר ור' יהושע שהשתתפו בשמחת ברית מילה של אחר, ששם מבואר שהסעודה עצמה היה בה רוב ביטול זמן ומ"מ השתתפו בה, ומבואר שגם בכה"ג לסעודת מצוה יחשב.

3. מדוע לא משקיעים לחלק במעמדות הללו מיני מזונות כדי שיהיה קיום של סעודת מצווה.

כי אין דעתם לקיים כאן סעודת מצוה אלא לפאר את שמם ואת מכונם.

4. האם שייך לכבד מי שלא למד במסגרת זו את הש"ס עכשיו, שיסיים את הש"ס.

בודאי.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ה' יוני 28, 2012 4:13 pm

[זכור לי שיש בעניין דומה מו"מ של הגרמ"מ שולזינגר לגבי פדיון פטר חמור ברוב עם]

הגרמ"מ פנה לרב אלישיב,ירפאהו ה' ושאל אותו אם ראוי לבטל תורה כדי להשתתף בקיום פ"ח ברוב עם, כמובן מתוך טענה שוודאי אינו ראוי, והרב אלישיב השיב לו שאין לבטל תורה ומי שרוצה לקיים ברוב עם יכול להגיד איש"ר בציבור.

הבל הבלים · הודעהעל ידי **הבל הבלים** » ה' יוני 28, 2012 9:33 pm

איש יהודה כתב:
האמת שהשנה מן שמים סבבו שייצא בבין הזמנים.

לא ידעתי שבבין הזמנים לא שייך דינא דביטול תורה.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ה' יוני 28, 2012 11:41 pm

בבין הזמנים מותר ללמוד פחות (לצורך מנוחה כמובן)! כך כתבו גדולי הדור מפורש.

ברסלב · הודעהעל ידי **ברסלב** » ה' יוני 28, 2012 11:46 pm

האם מישהו מוכן להסביר לי איזה מצווה יש בסיום הש"ס זכרוני שהחוות יאיר טורח מאוד להבין מה זה סעודה מצווה, אז לפני שאני דנים מה קודם, ביטול תורה או סיום, אנא, הסבירו לי מה זה סעודת מצווה, ואיך זה נהפך לסעודת מצווה. והאם גם חנוכת הבית נחשב לסעודת מצווה ומה הגדר, כי אני לא הצלחתי לרדת לעומק כוונת החוות יאיר בזה.
תודה

בראנסוויל · הודעהעל ידי **בראנסוויל** » ה' יוני 28, 2012 11:49 pm

עבידנא יומא טבא לרבנן.

לבטל מללמוד תורה מותר כדי לעשות מצוה שאי אפשר ליעשות ע"י אחרים, וכשרבוי העם שמשתתפים הוא כבוד התורה מצינו בשו"ע שמבטלים.

ברסלב · הודעהעל ידי **ברסלב** » ה' יוני 28, 2012 11:52 pm

יעויין חוות יאיר סימן ע' ועוד הרבה פוסקים אין קץ מהו סעודת מצווה. ומה הגדר בזה. ומדוע יש עניין לאכול בסיום ועוד כהנה רבות.
האם עצם האכילה היא הודאה ויש בזה אריכות בכל הפוסקים.

ברסלב · הודעהעל ידי **ברסלב** » ה' יוני 28, 2012 11:54 pm

איש יהודה כתב:האם למעמדי סיום הש"ס יש דין של מצווה כמו הענייין של סעודת מצווה, בסיום ש"ס. 3. מדוע לא משקיעים לחלק במעמדות הללו מיני מזונות כדי שיהיה קיום של סעודת מצווה.

ראה כאן והסבר לי מה עניין יש באכילה בסיום ומה קשר יש בין סיום לאכילה.

הבל הבלים · הודעהעל ידי **הבל הבלים** » ו' יוני 29, 2012 12:05 am

וידועים דברי היש"ש בפרק מרובה שרצה לברך שהשמחה במעונו בסעודת סיום אילולא שנתבלבלה שמחתן עיי"ש
(ובערוך השולחן יו"ד סי' רמ"ו בסופו ביאר זה באופן נפלא)

ברסלב · הודעהעל ידי **ברסלב** » ו' יוני 29, 2012 12:09 am

בא נניח שיש עניין בסיום, אולי מפני ההתחלה אולי מפני הסיום, וזה נידון גדול בפוסקים ראה בר מצווה אם מקדימים לפורענות וכו' ויש לחלק בכל אופן אין הדברים ברורים מה העניין של סיום.
אך אני שואל על פותח האשכול, מה בין שמחת הסיום לבין משקה ותיקון. ומה קשור זה לזה. על זה אני שואל לדעת פשט.

ארי במסתרים

ברסלב כתב:בא נניח שיש עניין בסיום, אולי מפני ההתחלה אולי מפני הסיום, וזה נידון גדול בפוסקים ראה בר מצווה אם מקדימים לפורענות וכו' ויש לחלק בכל אופן אין הדברים ברורים מה העניין של סיום.
אך אני שואל על פותח האשכול, מה בין שמחת הסיום לבין משקה ותיקון. ומה קשור זה לזה. על זה אני שואל לדעת פשט.

אתה חולק על זה שעושים את זה בצורת סעודה? מה הפשט בדברי אביי "עבידנא יומא טבא לרבנן" האם שיעשו ריקודים ומחולות?
איך לדעתך רצה היש"ש שיאמרו "שהשמחה במעונו" בלי סעודה?

ברסלב · הודעהעל ידי **ברסלב** » ו' יוני 29, 2012 12:40 am

אני לא חולק על כלום, מעולם לא ראיתי בסיום הש"ס שחילקו שם תיקון.
גם בחנוכת הבית יש פוסקים שאומרים שצריך תיקון ומשקה ועל זה בדיוק דן החוות יאיר מה הפשט.

הבל הבלים · הודעהעל ידי **הבל הבלים** » ו' יוני 29, 2012 12:40 am

הרמ"א כתב בסי' רמ"ו סעיף כ"ו וזלה"ק:
כשמסיימים מסכתא מצוה לשמוח ולעשות סעודה ונקראת סעודת מצוה.
ועיי"ש בטו"ז סק"ט בשם הרש"ל: דאפילו אחרים שלא סיימו מצוה לשמוח עם זה שסיים.
וע"ע בש"ך שם סקכ"ז

ברסלב · הודעהעל ידי **ברסלב** » ו' יוני 29, 2012 12:43 am

טוב עכשיו אתה מתחיל לדבר כמקצוען.
הבעיה היא שלא אוכל להעלות במסגרת הפורום ספר שלם שכתבתי בנידון לכבוד הסיום הש"ס

שבטיישראל · הודעהעל ידי **שבטיישראל** » א' יולי 01, 2012 12:55 am

סעודת סיום מסכתא ענין גדול ונורא שע"י מחלישים כוח הסט"א (וכידוע שסמא"ל ר"תס'יום מ'סכתא א'ין ל'עשות)

מ"מ לענין הסיום הש"ס הגדול שעושין באיצטדיונים וכדו' לכאורה אין לזה דין סיום מסכתא

הבל הבלים · הודעהעל ידי **הבל הבלים** » א' יולי 01, 2012 2:46 am

עי"ש בש"ך (יו"ד סי' רמ"ו סקכ"ז) שגם מי שלא סיים ראוי שיבוא להשתתף בשמחת חביריו המסיימים
וכ"ש כאן שיש כ"כ הרבה מסיימים וודאי שמחה רבה ועצומה הוא לכל ישראל
וע"כ ראוי לכל אחד להשתתף באיזה אופן שהוא בשמחתן של ישראל
ואולי גם להתעורר עי"ז להתחיל ולסיים גם הוא מסכתות הש"ס אכי"ר

צביב · הודעהעל ידי **צביב** » א' יולי 01, 2012 4:32 pm

מי שיתחזק בזה ללמוד יותר יש סברא להגיע לסיום

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » ב' יולי 02, 2012 1:58 am

איש יהודה כתב:מחמת דינא דברוב עם הדרת מלך

ברור שמי שלא מסיים לא שייך פה, משום שהוא לא אחראי על רוב עם של מצוות דאחרים.

עוד דבר, גם הנידון הוא הוא על מי שיכול בזמן הזה לשבת וללמוד.

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ד' מאי 10, 2017 10:11 pm

צירפתי כאן את המו"מ של הגרממ"ש המוזכר לעיל, (וכמדומה שהמכותב הוא הגר"י הלל), מפני הצורך שיש לי למצוא מקורות נוספים לנושא זה, האם יש ענין של מצוה בפני קהל רב מצד "ברב עם הדרת מלך" על מצוה שאדם מקיים לבדו ואין לה ענין לרבים מצ"ע. אשמח להוספות.

שלמי שרה.PDF: (2.59 MiB) הורד 288 פעמים

הא לחמא עניא

ברסלב כתב:טוב עכשיו אתה מתחיל לדבר כמקצוען.
הבעיה היא שלא אוכל להעלות במסגרת הפורום ספר שלם שכתבתי בנידון לכבוד הסיום הש"ס

אולי לפחות תביא לנו כמה מראי מקומות מענינים שמדברים על החשיבות לעשות פרסום וברוב עם.
בתודה מראש.

יוסף חיים אוהב ציון

הבל הבלים כתב:עי"ש בש"ך (יו"ד סי' רמ"ו סקכ"ז) שגם מי שלא סיים ראוי שיבוא להשתתף בשמחת חביריו המסיימים
וכ"ש כאן שיש כ"כ הרבה מסיימים וודאי שמחה רבה ועצומה הוא לכל ישראל
וע"כ ראוי לכל אחד להשתתף באיזה אופן שהוא בשמחתן של ישראל
ואולי גם להתעורר עי"ז להתחיל ולסיים גם הוא מסכתות הש"ס אכי"ר

...

יוסף חיים אוהב ציון

שבטיישראל כתב:סעודת סיום מסכתא ענין גדול ונורא שע"י מחלישים כוח הסט"א (וכידוע שסמא"ל ר"תס'יום מ'סכתא א'ין ל'עשות)

מ"מ לענין הסיום הש"ס הגדול שעושין באיצטדיונים וכדו' לכאורה אין לזה דין סיום מסכתא

מקורו במונקטאש רבה בספרו שער יששכר.

הא לחמא עניא

אפשר לקבל מ"מ מדוייק???
בתודה מראש

הא לחמא עניא

הבל הבלים כתב:עי"ש בש"ך (יו"ד סי' רמ"ו סקכ"ז) שגם מי שלא סיים ראוי שיבוא להשתתף בשמחת חביריו המסיימים
וכ"ש כאן שיש כ"כ הרבה מסיימים וודאי שמחה רבה ועצומה הוא לכל ישראל
וע"כ ראוי לכל אחד להשתתף באיזה אופן שהוא בשמחתן של ישראל
ואולי גם להתעורר עי"ז להתחיל ולסיים גם הוא מסכתות הש"ס אכי"ר

בבאר היטב שם יש ג"כ משמעות לבוא ולהשתתף אע"פ שלא למדו.

יוסף חיים אוהב ציון

הא לחמא עניא כתב:
יוסף חיים אוהב ציון כתב:מקורו במונקטאש רבה בספרו שער יששכר.

אפשר לקבל מ"מ מדוייק???
בתודה מראש

כאן.

הא לחמא עניא

יוסף חיים אוהב ציון כתב:
הא לחמא עניא כתב:
יוסף חיים אוהב ציון כתב:מקורו במונקטאש רבה בספרו שער יששכר.

אפשר לקבל מ"מ מדוייק???
בתודה מראש

כאן.

ברוך תהיה מכל העמים!
חזק וברוך!
תמשיך להביא עוד פנינים ומרגליות טובות. דבר בעתו מה טוב.

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ב' דצמבר 09, 2019 8:57 pm

יעו"ע בספר "בכל נפשך" על רבי נתן צבי פינקל זצ"ל, כמה נתאמץ ויגע בכל לבבו ובכל נפשו, לחזק את תלמידיו ובאי ביתו ולהשתתף ולערוך בעצמו סיומים, יהיו כמה שיהיו, וק"ו סיום הש"ס.

נוטר הכרמים

תוך קריאת השאלה אני תוהה באיזה ביטול תורה מדובר,
אם מדובר בביטול תורה של שעה עד שלש שעות למסיבת הסיום עצמה,
זה נראה סביר וחיובי, וכמו שמבטלים תורה למצוות אחרות ומגוונות,
ובפרט שיש כאן כבודה של ורה ועידוד לימודה,
למי שקשור לענין, כמובן.

אם מדובר בעסק של יום או חצי יום, וביטול סדרים, זה נידון אחר לגמרי,
כך לפי הבנתי הדלה.

הא לחמא עניא

חלמישצור כתב:יעו"ע בספר "בכל נפשך" על רבי נתן צבי פינקל זצ"ל, כמה נתאמץ ויגע בכל לבבו ובכל נפשו, לחזק את תלמידיו ובאי ביתו ולהשתתף ולערוך בעצמו סיומים, יהיו כמה שיהיו, וק"ו סיום הש"ס.

יש אפשרות למעלתו להעלות זאת??
בתודה מראש

שמחו · הודעהעל ידי **שמחו** » ג' דצמבר 10, 2019 11:59 am

לא ברירא לי מה מקום לחלק בין סיום של שעה עד שלוש שעות לסיום של חצי יום.

לענ"ד נראה, שמי שאכן סיים את הש"ס בוודאי יש לו "לבטל תורה" ולעשות סעודה של מצוה כדין וכמנהג, וכמו שעושים סעודת נישואין או ברית מילה ולא חוששים לביטול תורה.

אך כהיום, "מעמדי" סיום הש"ס הפכו לבמת יח"צ לעסקן/הגביר התורן. סיום הש"ס הוא רק תירוץ ל"הפקה הגדולה שטרם נראתה כמותה בציבור החרדי". כל אלו מאבדים את כל החן של סיום ש"ס, שהוא אירוע אישי של כל לומד שזכה לעמול משך השנים ולסיים כל תלמוד בבלי.

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ג' דצמבר 10, 2019 12:47 pm

הא לחמא עניא כתב:
חלמישצור כתב:יעו"ע בספר "בכל נפשך" על רבי נתן צבי פינקל זצ"ל, כמה נתאמץ ויגע בכל לבבו ובכל נפשו, לחזק את תלמידיו ובאי ביתו ולהשתתף ולערוך בעצמו סיומים, יהיו כמה שיהיו, וק"ו סיום הש"ס.

יש אפשרות למעלתו להעלות זאת? בתודה מראש

הדברים מפוזרים בהרבה מקומות לאורך הספר (הזמין באוצר), למשל עמ' 115, 147, 152-155, 193, 217, 228-229, 256, 275-281, 325, 341-342, 360, 454.

נוטר הכרמים

שמחו כתב:לא ברירא לי מה מקום לחלק בין סיום של שעה עד שלוש שעות לסיום של חצי יום.

לענ"ד נראה, שמי שאכן סיים את הש"ס בוודאי יש לו "לבטל תורה" ולעשות סעודה של מצוה כדין וכמנהג, וכמו שעושים סעודת נישואין או ברית מילה ולא חוששים לביטול תורה.

אך כהיום, "מעמדי" סיום הש"ס הפכו לבמת יח"צ לעסקן/הגביר התורן. סיום הש"ס הוא רק תירוץ ל"הפקה הגדולה שטרם נראתה כמותה בציבור החרדי". כל אלו מאבדים את כל החן של סיום ש"ס, שהוא אירוע אישי של כל לומד שזכה לעמול משך השנים ולסיים כל תלמוד בבלי.

הגדרת טוב יותר את ההרגשה שרציתי לבטא,
אכן כך, יש 'סיום', ויש ענין גם למי שלא סיים להשתתף בו, כנהוג וכמקובל,
ויש מעמדות שונים,
אחד הביטויים לכך שזה 'מעמד' ולא סיום זה האריכות וה'טראסק' מסביב.

הא לחמא עניא

נוטר הכרמים כתב:
שמחו כתב:לא ברירא לי מה מקום לחלק בין סיום של שעה עד שלוש שעות לסיום של חצי יום.
לענ"ד נראה, שמי שאכן סיים את הש"ס בוודאי יש לו "לבטל תורה" ולעשות סעודה של מצוה כדין וכמנהג, וכמו שעושים סעודת נישואין או ברית מילה ולא חוששים לביטול תורה.
אך כהיום, "מעמדי" סיום הש"ס הפכו לבמת יח"צ לעסקן/הגביר התורן. סיום הש"ס הוא רק תירוץ ל"הפקה הגדולה שטרם נראתה כמותה בציבור החרדי". כל אלו מאבדים את כל החן של סיום ש"ס, שהוא אירוע אישי של כל לומד שזכה לעמול משך השנים ולסיים כל תלמוד בבלי.

הגדרת טוב יותר את ההרגשה שרציתי לבטא,
אכן כך, יש 'סיום', ויש ענין גם למי שלא סיים להשתתף בו, כנהוג וכמקובל,
ויש מעמדות שונים,
אחד הביטויים לכך שזה 'מעמד' ולא סיום זה האריכות וה'טראסק' מסביב.

הכל אמת,
אבל,
המעיין בשו"ת מהר"ם מינץ (סימן קיט) יראה דיש כן ענין להרבות בהזמנת אנשים לסעודה
ואף היש"ש בפרק מרובה מדגיש שיש ענין בסיום להרבות בפרסום מה שיותר.

איש הגבעה · הודעהעל ידי **איש הגבעה** » ה' דצמבר 12, 2019 6:46 pm

כעת שבה והתחזקה השאלה, הנה יש סיום הש"ס בנוי יורק, ושאלני מאן דהוא שלא מסיים הש"ס, ורוצה לנסוע עם בנו לשם ממדינה אחרת בארה"ב, האם יש בזה ביטול תורה, (טיסות ונסיעות) או שאדרבה יהיה לו בזה חיזוק לתורה.?

כדכד · הודעהעל ידי **כדכד** » ה' דצמבר 12, 2019 6:54 pm

לכאורה אין בזה תשובה כללית ותלוי לכ"א לפי ענינו

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ה' דצמבר 12, 2019 7:15 pm

השאלה העיקרית היא האם מדובר באדם שאכן לא מבטל מאומה מתורתו, ולעולם לא נוסע לטיולים וכיוצא בזה.

רובא דעלמא כן נוסעים מפעם לפעם, ובפרט כשיש ילדים קטנים ורוצים לשעשע אותם וכו', ובמצב כזה אדרבה ראוי לנסוע לענינים של תורה ולחנך את הילד שזה ה'שעשוע' האמיתי

ישא ברכה · הודעהעל ידי **ישא ברכה** » ה' דצמבר 12, 2019 8:00 pm

יש מקום גם להביא דברי הגמרא שמבטלים תלמוד תורה מפני כבוד התורה.
וגם ברור שעל כל המצוות והידורם אין טענה של ביטול תורה, וגם על ברוב עם הדרת מלך. ואם אדם חפץ להדר במצווה אי אפשר לבוא בטענה של ביטול תורה, כי התורה ניתנה על מנת לקיים, ובכלל זה חסיד שרוצה להתחסד עם קונו, אבל צריך לעשות את השיקולים האמיתיים לראות שבאמת כוונתו לשמים, ולא סתם לחפש חגיגות.

הא לחמא עניא

דרומי כתב:השאלה העיקרית היא האם מדובר באדם שאכן לא מבטל מאומה מתורתו, ולעולם לא נוסע לטיולים וכיוצא בזה.
רובא דעלמא כן נוסעים מפעם לפעם, ובפרט כשיש ילדים קטנים ורוצים לשעשע אותם וכו', ובמצב כזה אדרבה ראוי לנסוע לענינים של תורה ולחנך את הילד שזה ה'שעשוע' האמיתי

דבריו צודקים מאוד מאוד,
כי רובא דרובא מסוגלים לבטל/לקצר מזמני הלימוד בשביל דברים אחרים [הפחות חשובים מהתורה]... וד"ל.
וכבר רבים דשו בזה, מה רואים הילדים ממה האבא עושה עסק?
ידענא שבימים אלו בבתים שנשמעים הדיבורים על החשיבות של סיום הש"ס זה מרבה אהבת התורה מאוד חיובי וחזק.
ע"כ לטובת החינוך הילדים והעצמי חשוב מאוד לעשות עסק מסיום זה, כי בכח השקעה זו יזכה אף הוא להרבות בהמשך בלימוד התורה.
אמת ויציב!!

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ו' יוני 05, 2020 1:22 pm

: רבי יעקב ליפשיץ.jpg (170.15 KiB) נצפה 6199 פעמים

פורום אוצר החכמה

מי מחובר