ידידיה כתב:ממ"נ, אם מר נזהר "זמן ר"ת" לגמרי גם בדרבנן, מה לו למהר להקדים תפילת ערבית מבעוד יום? וכפי ששאר העולם מתפלל בצאת השבת לשיטתו, או קרוב לזה. ובפרט שיש לזכור שלפי ר"ת 43 דק' מן השקיעה, עדיין יום גמור בודאי.
ומה הקשר לר"ת, שאלתכם שאלה כללית, הרוצה להקדים ערבית במוצ"ש, מה יעשה שלא יפסיד תוספת שבת ע"י אתה חוננתנו.
ואם מר נזהר בדאורייתא, מאי כולי האי.
ידידיה כתב:אדם שאנשי מקומו מתפללים ערבית ביום, מה יעשה, יעדיף מניין, או זמן?
משה ששון כתב:בענין ערבית במוצאי שבת כתב בזה בשו"ת דברי יציב [או אגרות שפע חיים]
שמפסיד בזה תוספת שבת [ולפי זה תיקן ...]
אבל אפשר לעשות הבדלה בשבת [בשעת הדחק, ועיין במשנ"ב שאין לעשות דבר תמוה לרבים]
ומקיים בזה מצות הבדלה ומפסיד תוספת שבת כי מיד כשמגיע הזמן, מפסיקה השבת
משה ששון כתב:שמי שרואה שכשיסיים מנחה בער"ש לא יהא לו זמן לקבלת שבת, יקבל שבת במחשבה לפני התפילה
והוי קבלה, ומותר לו להתפלל מנחה כי דיבור מתיר מחשבה
ברסלב כתב:כך אני תיקנתי בסידור שאני עומד להוציא לאור עולם. בעז"ה
ברסלב כתב:משה ששון כתב:שמי שרואה שכשיסיים מנחה בער"ש לא יהא לו זמן לקבלת שבת, יקבל שבת במחשבה לפני התפילה
והוי קבלה, ומותר לו להתפלל מנחה כי דיבור מתיר מחשבה
תגיד לו בשמי שהוא אינו יודע מהו שח שהרי קבלת שבת הוא נדר ואין דיבור מבטל נדר, וכפי שהסביר בארוכה ר"ש שקאפ שאמנם ניתן למסור מסירת מודעה לפני חלות הנדר, אך לאחר שכבר חל הנדר והחלות צריך התרה.
אמנם יש פוסקים שאין זה בגדר נדר, אבל הנוסח הוא חוץ מקבלת שבת לפחות כך אני תיקנתי בסידור שאני עומד להוציא לאור עולם. בעז"ה
ועיין חת"ס ועוד ובמ"ב.
מהו קבלת שבת
---
גם מה זה קבלת שבת במחשבה, אתה נכנס כאן לסוגיא ארוכה מני ים, כמו לגבוה ועוד כהנה ואם מחשבה מועיל בנדר ובצדקה. כמים שאין להם סוף.
צביב כתב:נראה מהמשנה ברורה בסימן תכ"ד, שאחרי ערבית כבר אין תוספת שבת,
ועיין עוד במשנה ברורה בסוף סימן קפ"ח
ברסלב כתב:צביב כתב:נראה מהמשנה ברורה בסימן תכ"ד, שאחרי ערבית כבר אין תוספת שבת,
ועיין עוד במשנה ברורה בסוף סימן קפ"ח
תודה צביב אני מדבר אחרי המשנה ברורה.
השאלה היא למה.
למה אחרי מעריב אין תוספות שבת ובפעם המאה
האם.
א. מפני ברכו.
ב. מפני אתה חוננתנו.
ג. מפני שאוטומטי יוצא שבת. ולפי"ז אחד שמקפיד על ר"ת על זה לא מדבר המשנה ברורה חשוב שוב.
צביב כתב:אחרי שהתפלל ערבית והחשיבו ליום הבא שוב אינו מחשיבו ליום הקודם
וברכו נחשב לתחילת מעריב
צביב כתב:אם אפשר שערבית לא תהא כקבלה, גם ברכו אינו כקבלה
אומנם ברכו זה שבח לה',
אבל ערבית זה כבר תחילת היום הבא
וזה כבר לעניין תרתי דסתרי
[והאריכו בזה הרבה האחרונים בענין ציצית, תפילין, בדיקה וספירה [ספירת העומר]
ברסלב כתב:א. מה זאת אומרת אינו חייב להתפלל עמהם על סמך מה אמרת כן, האם אתה בטוח שמותר לו להפסיד צבור בגלל תוספות שבת של ר"ת?
הרב משה זאב זורגר שליט"א מו"ץ סאטמר אמר לי שציבור עדיף מתוס' שבת של ר"ת.
מה הפירוש "תוס' שבת של ר"ת" ?!
המדובר ביום השבת קודש עצמה לדעת ר"ת, ולא שייך כאן ענין "תוס' שבת"
שבטיישראל כתב:ברסלב כתב:א. מה זאת אומרת אינו חייב להתפלל עמהם על סמך מה אמרת כן, האם אתה בטוח שמותר לו להפסיד צבור בגלל תוספות שבת של ר"ת?
הרב משה זאב זורגר שליט"א מו"ץ סאטמר אמר לי שציבור עדיף מתוס' שבת של ר"ת.
מה הפירוש "תוס' שבת של ר"ת" ?!
המדובר ביום השבת קודש עצמה לדעת ר"ת, ולא שייך כאן ענין "תוס' שבת"
איני יודע מה ר' משה וואלף אמר לך, בדיוק כמו שאיני יודע מה שאלת אותו בדיוק
מ"מ הנהוג בביהמ"ד סאטמאר ברח' יואל בי-ם מתפללים מנחה בשבת אחר זמן צאה"כ של הגאונים ואח"כ נוטלין ידיים לסעודה שלישית לקול צהלת הקידוש לבנה של הקארלינאים
[כבר קרה לי אישית יותר מפעם אחד שראיתי מדליקים נר חנוכה בדרכי לתפילת מנחה וסעודה שלישית בשבת חנוכה ...]
לגופא דענין, השאלה אינו שייך במיוחד למוצש"ק כי אם לכל השבוע, וע"ז אני חוזר שע"פ הלכה אין חיוב להתפלל עם מנין קודם צאה"כ, ומותר להמתין ולהתפלל ביחידות אחר צאה"כ
(בליל ש"ק הענין קצת שונה מאחר שיש הרבה הנוהגין להתפלל ולקבל שבת מוקדם, ובמיוחד בערי אירופה בתקופת הקיץ שצאה"כ מאוחר מאוד)
ומ"מ במעריב דמוצ"ש וודאי שאין ענין להתפלל מעריב מוקדם ביומ דשבתא אחה"צ, ושפיר יכול לכתחילה להמתין על צאה"כ דמוצש"ק, וכן ראוי לעשות
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 131 אורחים